"חדר עם נוף", ספרו של א.מ פורסטר, נפתח בטרוניה של שתי הגיבורות הבריטיות הנמצאות במלון בפירנצה: הובטח להן חדר עם נוף, אך חדריהן פונים לחצר. החדר עם הנוף שב וחוזר לאורך כל הספר כסמל לרצונה של הגיבורה, המגיעה מרקע שמרני, לשבור מוסכמות ולפתוח בחייה המודחקים צוהר לדברים מסעירים.

לא במקרה החליטה האקדמיה לעיצוב של איינדהובן לכנות את החלל החדש שלה "חדר עם נוף". מדובר בדירה בת 120 מטרים רבועים בקומה ה-18 של מגדל בן 28 קומות, המשמשת את האקדמיה כחדר אורחים, כחדר ישיבות, כחדר לסיעור מוחות וגם כחלל תצוגה לעיצוב הולנדי. "חיפשנו חדר עם נוף במובן המילולי אך גם המטאפורי", מסבירה נשיאת האקדמיה, אנה מיקה אחנקאמפ (Anne Mieke Eggenkamp), "חלל שיסמל את המבט שלנו אל עבר העתיד".

הרעיון עלה לפני כשנתיים, כאשר אלכסנדר ואן סלובה (Alexander Van Slobbe) מונה למנהל האמנותי של האקדמיה, והחליט שבניין האקדמיה הנוכחי, המכונה "הגברת הלבנה", הוא "גברת רשמית מדי עם חללים גדולים מדי, שאינם מתאימים לפגישות קטנות שמעוררות השראה". במקביל עלה גם הצורך בחלל לאירוח האנשים הרבים המגיעים לאקדמיה המפורסמת. הדירה הרצויה אותרה ועיצוב הפנים הוטל על אחד הבוגרים, תומס יורלינגס (Thomas Eurlings), שנדרש ליישם את עקרונות האקדמיה: שימוש בחומרים אקולוגיים ועמידים; בחפצים שימושיים שיוצרים אינטימיות עם המשתמשים; ולשתף פעולה עם מעצבים, יצרנים ומומחים ממגוון דיסציפלינות.

ועוד דבר: בדירה אפשר למצוא רק עיצוב מקומי. "הדירה היא המכה של העיצוב ההולנדי", מתאר יורלינגס, "רצינו שהיא תעניק לשוהים בה תחושה של עיצוב הולנדי מבלי שיהיה צורך בהסברים נוספים". לדברי ואן סלובה, "לא בלבד שעבודה עם מעצבים מקומיים היא סביבתים יותר, משום שהיא מקטינה את מרחקי המשלוח שהרהיטים צריכים לעבור, רצינו שהסטודנטים יבואו במגע עם מורשת העיצוב ההולנדית".

ואן סלובה מכנה את האידיאולוגיה שלו לגבי רכישת פריטי עיצוב, שאותה מימש גם ב"חדר עם נוף", כ"יוקרה החדשה" - לצרוך פחות אך להקפיד על האיכות. אחנקאמפ מציינת את סט הערכים שלה: "גם אם חלק מהחפצים בחדר עם נוף אינם צנועים באופן בסיסי, הם משחקים תפקיד צנוע, משום שהם מתאימים אחד לשני ולחלל באופן מדויק. זה גורם למבקר לחוות את הכוח והרלוונטיות של עיצוב. מבחינתי, הדירה מסמלת את הפירות של שיתופי פעולה".

שטיחים בני 40 שנה, לא רק צעירים

שיתוף פעולה כזה אפשר למצוא בכיסאות שתרמה לדירה חברת תונט (Thonet) ההולנדית, כיסאות שעיצבו בוגרי האקדמיה במסגרת תחרות מעצבים צעירים. אבל לא רק בוגרי המכללה מוצגים שם, אלא גם ותיקים כמו המעצב ההולנדי (והיהודי) הנודע בנו פרמסלה (Benno Premsela), מי שנחשב לאבי השטיח המודרני. בדירה אפשר למצוא שני שטיחים שלו - אחד בשחור ואחד בלבן - שנדמים כמו פרווה לא מסורקת, אבל למעשה עשויים מסיבי כותנה. הוא עיצב אותם לפני 40 שנה והם ממשיכים להימכר בהצלחה.

בימים אלו האקדמיה של איינדהובן חוגגת 65 שנה, והדירה מציינת שנה להיווסדה. אחנקאמפ שמה לב שהנכנסים לדירה מתפעלים קודם כל מהנוף, ורק אחר כך מבחינים בעיצוב הפנים. "עיצוב טוב מתקשר עם ההקשר שבו הוא נמצא", היא מזכירה, "זו בדיוק הסיבה לכך שהדירה מוצלחת - החדרים לא הפכו להיות חללי תצוגה של רהיטים הדורשים את מלוא תשומת הלב, אלא משתלבים בתוך הקשר שלם".

Xnet מציג עוד עיצוב משובח באיינדהובן

אולם קונצרטים ישן שהפך להיכל חדשני

שיר השכונה: איך נשמעת איינדהובן כשמנגנים אותה

ספה שעשויה מצ'ופסטיקס, נמתחת ומתכווצת

מקפה שחור לקופי שופ באמסטרדם: שטיחים בדואים כובשים את הולנד

רודף המוקשים: מתגלגל ברוח כמו צעצוע ומפוצץ אותם