במהלך שיטוטיי באירופה, כשניסיתי למצוא מקום מעניין לעשות בו תואר שני, הכרתי את ZHDK. זאת אוניברסיטה מדהימה בציריך, שם עובדת חברה מוכשרת ששמה Karmen Franinovic. כרמן, יחד עם מרצים נוספים, אחראית על התארים הראשון והשני ב-ZHDK ותערוכת הבוגרים שמוצגת באתר שלהם מראה כיצד יוצרים פרויקטים מעניינים, מתעדים אותם וחושפים אותם לקהל העולמי.
xenobioticµm, הפרויקט של Danny Arielli, יצר מערכת גרפית של התרעות ונתונים למען אנשים שסובלים מאלרגיות. מסתבר שבכל יום, בעיתון היומי בשווייץ, מודפסים גרפים המתארים את מצב האוזון, הפחמן הדו-חמצני ושאר גורמים שעלולים להפריע לציבור האלרגי. מיקומו של אותו אייטם הוא בסוף העיתון, ממש ליד מזג האוויר. על פי טענתו של אריאלי, מגוון האינפורמציה המוצג אינו מספק - ואף שונה בין עיתון לעיתון. הוא מציע ליצור אפליקציה שתרכז את אותם גורמים מפריעים, ושתספק מידע מדויק ומסונכרן בזמן אמת.
על אף השימושיות שאינה מוטלת בספק, נראה שהסרטון הראשוני שמתאר את האפליקציה הרבה יותר ברור מהסרטון שמסביר איך מפעילים אותה. יש משהו עילג ביצירת כתוביות על וידאו שבו השימוש עצמו גם מתאפיין בטקסט, כי אז הצופה נאלץ להתלבט מה עליו לקרוא - את הטקסט שמסביר מה קורה, או את הטקסט באפליקציה שנותן את האינפורמציה. אך עם זאת, שוב, תהליך היצירה, התיעוד והמחקר מרשימים בכל קנה מידה.
והנה אפליקציה שמקרבת בני אדם:
Lonely in the crowd הוא פרויקט של Jan Huggenberg שמדגים כיצד חברויות אמיתיות באות לידי ביטוי גרפי (מהמם ויזואלית) בהקרנה על קיר. יאן חשב על כל אדם כמקבץ של יצורים שמתאגדים יחדיו ומתעניינים ביצורים שלידם, כאשר מתקיימת קרבה כלשהי בין האנשים. תמיד חיבבתי ויברציות אנושיות המתורגמות מרצף מידע למשהו נראה לעין, ונראה שבפרויקט הזה יאן הצליח לזקק זאת בשפה שהיא שילוב של תרבות רחוב ועולם התכנות הוויזואלי במחשב.
הקונספט הנבחר של יאן היה בדידות בעולם, בקהל בפרט, ועל אף ההתחברות האישית שלי לעולם הבדידות האינסופי איני מוצא כל כך קשר לכך בעבודה שלו. מניסיוני הקצר כמרצה למדתי שהרטוריקה / סימבוליות שעל בסיסה מאפיינים פרויקט, משפיעות בצורה משמעותית על הקהל הצופה. לכן, העובדה שיאן בחר לקרוא לעבודה "בודד בקהל" בתרגום ישיר, הופכת את העבודה לכבדה ובכלל לא באה לידי ביטוי בכיפיות של תהליך היצירה שלה, וגם לא בתוצר הסופי. בתור מישהו שנהנה מהפרויקט אני מרגיש שאני חייב לציין את שני סוגי הפרויקטים שעד כה הכרתי, שני סוגי תהליכים.
1. לעבוד ולתת לזה שם - וכמובן שלעשות תהליך אחורי, מציאת הצדקות, בניית בסיס הסבר, ניסיונות לבדיקה, כיצד ומדוע הוחלטו החלטות. התהליך של reverse engineering לעתים תורם לפתרון בעיות קיימות במוצר הקיים.
2. לחקור ולעשות פרויקט מההתחלה ועד הסוף, מכוון מטרה, עם בסיס מחקר רחב ולחזור כל הזמן להתחלה, על מנת לבדוק אם מתבצעות חריגות מהדבר שהוגדר בהתחלה.
