העלייה המשמעותית במחיר הנפט והנהירה הגלובלית לערים, הפכה את התחבורה הפנים-עירונית למטרד בלתי נסבל. הכניסה לערים, הפקקים הרבים והקושי של הולכי הרגל לחוות את העיר שרחובותיה הפכו להיות מגרשי חניה, מעסיקים את כל המומחים העוסקים בתחבורה, בזיהום אוויר ובבעיות אורבניות.
בכל הערים מסומנים ונבנים שבילי אופניים, ונאספות תוכניות מגירה רבות להעדפה תחבורתית להולכי רגל ורוכבי אופניים בתוך העיר. התפיסה המערבית עדיין מייחסת לאופניים ביטוי אישי של פנאי וספורט, בעוד שהחשיבה העכשווית במזרח מתייחסת לאופניים כאמצעי הסעה, המקטין את מספר המכוניות בעיר ובכך משפר את איכות החיים האורבנית.
סביב נושא זה נוצר שיתוף פעולה אקדמי בין פקולטות לעיצוב, הנדסה וחינוך. שיתוף הפעולה החל בסמינר משותף שנקרא Back to Bike, ובו השתתפו סטודנטים לתואר ראשון ושני מהחוג לעיצוב של סמינר הקיבוצים ומהחוג לעיצוב תעשייתי ומהנדסי מכונות ממכללת סמי שמעון להנדסה בבאר שבע. הסמינר עסק בבעיות התחבורה האורבנית, הצפיפות, הפקקים והזיהום. בסדנה השתתפו מומחים ממדינות שונות, כגון פרופ' רוברטו מרקאטי (הפוליטכניקום של מילאנו), פרופ' אמרנדרה דאס (המכון הטכנולוגי של הודו), יחד עם ד״ר איקו אביטל (מכללת סמי שמעון להנדסה) וד״ר מלכה בן פשט (סמינר הקיבוצים).
הסטודנטים התבקשו לתכנן אמצעי הסעה תלת-אופניים למרחב העירוני, והנה ההצעות שלהם לפתרונות נוספים - בנוסף לאופניים, שמתפשטים ברחבי הערים - שיכולים לשפר את איכות החיים וגם להיראות לא רע בכלל. הנה כמה רעיונות שאולי יתממשו יום אחד.
