טוב, תקשיבו. י' באמת חמוד. קודם כל, ברגע שאני נכנסת לדירה הוא מתאר לי את כל מה שעשה לפני שהגעתי, כדי לדאוג שהדירה תראה כמו שצריך. כלומר- נקייה, מסודרת ומוכנה לקראתי. לזה אני קוראת גבר גבר. אחד שלא מפחד להראות שהוא משקיע. בנונשלנטיות, לא במאמץ המעורר את בלוטות הזיעה יתר על המידה, ובכל זאת.

מיד אחר כך- קונפליקט. בעודו גוזר במספריים את הטיקט מהחולצה החדשה שהוא לובש, הסביר לי שבעצם אסור לעשות את זה כי זוהי קרמה רעה. שזה דומה לאבלים הקורעים את החולצה. מה הוא כבר מתאבל, חשבתי, ובעצם בחנתי את אחיזת המספריים שלו. הוא אוחז בעדינות ובדיוק. סכנה אין כאן. אפשר להמשיך.

במבט ראשון הדירה של י' נראית כזו שעשויה בהרבה תשומת לב. מצד אחד מותאמת לחייו של היצור המכונה "רווק מצוי": טלוויזיה גדולה מול ספה נוחה, כורסה אדומה בשביל התשוקה, על הקיר תמונה גדולה ובה מבט אל הנמל והים, לתחושה של חופש, ופינת בר מאובזרת להפליא עם תאורה אחורית, הרבה בקבוקים ידועי שם וכל מה שצריך להפעלת האלכוהול והבחורה. מצד שני, התחושה היא דווקא נעימה, ביתית ולא מנוכרת, כמו שקורה לפעמים בעיצוב הגברי.

מה כן? הייתי בהחלט מוסיפה איזה וילון שיכסה את הוויטרינה השחורה סטייל שנות השבעים/הבית של הדודה, מאחר שהיא הרקע למראה המוקפד כולו.

בר מאובזר להפליא. ברקע: הוויטרינה השחורה (צילום: ציפי גלעד )
בר מאובזר להפליא. ברקע: הוויטרינה השחורה (צילום: ציפי גלעד )

מבט עמוק יותר מגלה פרטים מעניינים ביותר. שימו לב: חדר השינה. על התקרה, ממש מעל הראש המנסה לישון (או דבר מה אחר) - שעון. או לפחות מספרי השעון ושארית של חלקים שהחזיקו את המחוגים והמנגנון. י' מחייך ואומר: "כן, הוא נפל עלי". שמתי לב שהוא לא ירד לסוף דעתו של עצמו, אבל תוך כדי שיחה הבנתי שהמשפט הזה הוא דווקא אחד המשפטים המדויקים ביותר שאפשר להגיד עליו.

בחדר השינה: שעון מעל הראש (צילום: ציפי גלעד )
בחדר השינה: שעון מעל הראש (צילום: ציפי גלעד )

י' הוא וורקוהוליק. אם משהו צריך ליפול עליו זה יהיה ללא ספק שעון. וורקוהוליק מהסוג הטוב. כזה שמשקיע את כל כולו בעבודה, מתוך אחריות פנימית לחייו ולהתחייבויותיו. הוא מדבר על העבודה לא כמו אמא ברווזה על אפרוחיה, אלא כמו אבא ינשוף על ספריו, בהמון כבוד ואחריות. ובחורות, הוא אומר, קשה להן עם זה שאתה לא נמצא כל היום בבית.

אני מסתכלת עליו וחושבת: הוא פשוט לא מכיר את הבחורות הנכונות. שיעבוד, יביא כסף הביתה ויעזוב אותנו לנפשנו. לא ככה?

בכל אופן, בנות – לא תאמינו מה אני פוגשת בחדר השני. על הקיר, כאילו כך היו הדברים מאז ומעולם: מתקן גיהוץ.

קרש גיהוץ מתקפל. קיבעון או קריירת קבע סודית? (צילום: ציפי גלעד )
קרש גיהוץ מתקפל. קיבעון או קריירת קבע סודית? (צילום: ציפי גלעד )

קרש גיהוץ מתקפל, נפתח בקלילות, מחובר לקיר כדי שאף אחד לא יטעה ויחשוב שהוא פה רק לרגע. בסיס למגהץ צמוד אף הוא לקיר, גם הוא פה כדי להישאר. אני מודה שקצת התבלבלתי. לא הצלחתי לקבוע אם מדובר בקיבעון או בקריירת קבע סודית, עטורת מדים מאותגרי גיהוץ.

מצד שני, וכדי שלא אתבלבל יותר מדי, על הקיר ממול תלויות להן אופני מרוץ מקצועיות. הוא בדרך כלל רוכב, אבל עכשיו הוא מתאמן למרתון תל אביב. ברור. גם אני משתתפת במרתון, בטח, ריצה זה אני. אני רצה לשוק ואז רצה לעבודה ואז רצה לקחת את הילדים ואז רצה להביא אותם לחוג ותוך כדי ממשיכה לרוץ קצת ורצה לבשל את מה שקניתי בבוקר ורצה לעזור לחברה ואז להחזיר מהחוג. ריצה זה הלחם והחמאה שלי. האהבה האמיתית. ריצה זה הבית.

אבל למה להתבכיין, משהו באמת שבה את ליבי בחדר הזה. המנורה. מאחר שהבית כל כך עשוי ומתוכנן ומעוצב, חשבתי שלא ייתכן שזה יהיה מקרה. חייבת להיות פה בחירה מודעת. ומה זה, אם לא מישהו שמבין שהאור יבוא דרך קשר?!

המנורה - בנויה לקשר? (צילום: ציפי גלעד)
המנורה - בנויה לקשר? (צילום: ציפי גלעד)

ורק כדי שלא תחשבו שאני ממציאה דברים כדי שיהיה מה לכתוב – שימו לב למנורה שי' עיצב בעצמו ומככבת ממש בכניסה:

מנורה בעיצוב ביתי (צילום: ציפי גלעד)
מנורה בעיצוב ביתי (צילום: ציפי גלעד)

אכן עצוב – האור עדיין כלוא.

הזמן עובר לו והשיחה עם י' מתגלגלת לה בנעימים. כל כך שקעתי פה בכוסית ובשקשוק קוביות הקרח, שלקח זמן עד שהבחנתי בפריט שנראה לי כרגע כמו זה המשקף את הבחור יותר מכל. שידת הטלוויזיה. י' עיצב בעצמו: פלטה דקה וקלילה, מונחת על שתי רגליים היודעות את מקומן: יציבות, נוכחות, בטוחות בכוחן לשאת את המשקל הנדרש. כשעיני נחו על השידה, הבנתי שאין לי יותר מילים.

שידת הטלוויזיה. גם אותה עיצב במו ידיו (צילום: ציפי גלעד )
שידת הטלוויזיה. גם אותה עיצב במו ידיו (צילום: ציפי גלעד )

אז מה היה לנו:

  1. מחוזות פיתוי שגרתיים עטופים בתחושת ביתיות – ערך רב.
  2. יציבות – טוטאלית.
  3. בין השורות – הממ.. לא מעט.
  4. מגהץ!! עוד לא החלטתי מה זה אומר.
  5. להשקיע קצת יותר בחדרים הנסתרים, לראות גם מעבר לבר המשקאות, דברים שצריך להזכיר לבחורים כל הזמן.

לדייט הראשון של ציפי

לדייט השני של ציפי

רוצה להיות הדייט הבא? כתוב לציפי גלעד