המפגש המרגש ביותר במילאנו היה עם עבודותיהם שלסטודיו דריפט ההולנדי בוונטורה למברטה. בחלל לא גדול הוצגו כחמש או שש עבודות, שהיו כולן על הגבול בין אמנות לעיצוב, והצליחו להמחיש הכלאה מרשימה בין עמלנות אנושית רבת יזע וסבלנות, כזו שמשאירה אותך פעור פה מול מימד של עבודה, לבין המבנים המקריים והעדינים של הטבע. בעבודות היה גם שילוב מיוחד במינו של מוצרים סטאטיים ותנועה חיה לגמרי. קשה לי לדרג אותן, אבל שלוש או ארבע עבודות בחדר הרשימו אותי במיוחד.

הראשונה היתה יצירה בשם "Fragile Future" של המעצבת לונקה גורדיין (Lonneke Gordijn) יצירת תאורה המורכבת מעשרות פרחי שן-הארי (אנחנו קוראים להם "סבא"?) נתונים בתוך מבנה מתכתי ובמרכזו של כל פרח נורת LED. כן. גם לי לא ברור איך פיסית הכניסו אותן לשם, את הנורות לפרחים ואת הפרחים למבנה המתכת, אבל העדינות והשבריריות של המיצג הזה הותירה אותך פעור עיניים ופה ממש. המבנה המכנאי של הגוף, שנראה כמו מעגלים ממוחשבים עם האלמנט הטבעי העדין הזה יצר שילוב מפעים.

שילוב דומה ששואב מעולם החי דווקא היה של המנורה שנשאה בשם FlyLight, שעל פיתוחה החלו לעבוד ב 2007. 160 צינורות זכוכית עם תאורה בתוכם, תלויים מהתקרה במערך שמחקה להקת ציפורים. בתקרה יש חיישנים שמזהים תנועה מסביב לגוף, והמנורות שבו עוקבות אחרי ההולכים מסביב, נדלקות ונכבות בהתאמה לתנועה שלו. שוב, חפצים דוממים, בנויים על ידי אדם, שמצליחים להמחיש לא רק את היופי של המבנה החי הטבעי, אלא גם את התנועה שבו.

גם איתי כ"ץ, השליח של אקסנט במילאנו, התפעל.

הפריט שהקסים אותי יותר מכל היה הכסא השמיני מסדרת Lathe (מחרטה) של סבסטיאן ברייקוביץ’ (Sebastian Brajkovic).

כאן, בכתבה של Dezeen תוכלו לראות אותו מיותר זוויות וגם את כל הסדרה. (כנסו, כנסו, מאד יפה!). מדובר ביציקת ברונזה שנעשתה על פי כסא מגולף בעץ במסורת המאה ה-17 וה- 19 בנגריית אמן בריטית, שכמו רקד והוקפא בזמן. הרקמה הממחושבת שעליו תופסת גם היא תנועה של שלוש חיות מיתיות (ג’ירפה, קרנף ועוד אחת שלא זיהיתי,.) שגם הן משהו שמקורו בתקופה עתיקה יותר ששרד עד להווה. הכסא מטשטש גבולות בין מוצק לנוזל, עבר לעתיד, משלב בין טכנולוגיה חדישה לעבודת-יד מסורתית, ובעיקר יציבות ותנועה.

עבודה נוספת שמייצרת אשלייה של תנועה וגם מדגישה את תהליך הייצור בחריטה היא השולחן מאותה הסדרה. חפץ דומם שפשוט נראה אאוט אוף פוקוס, ממש בתנועה סיבובית מהירה. זה באמת מופלא ואני מקווה שהתמונות ממחישות את זה.

לסיום, שמחה לדווח שמצאתי גם תמונה (ממש לא מחמיאה, אגב) של המעצב ראלף נאוטה ולונקה גורדיין מהסטודיו, שממחישים שהם לא רק מוכשרים מאד, אלא גם יפים. תענוג.