חודשיים לאחר השקתו העולמית מגיע פרויקט האמנות של גוגל (Google Art Project)
להתארח ביריד האמנות "צבע טרי",
שייפתח הערב בתל אביב. את הפרויקט תציג בהרצאה אנה דה פאולה הניקה, מצוות הניהול שלו. גוגל ארט פרוג'קט נותן לגולשים אפשרות לסייר באופן וירטואלי ב-17 מהמוזיאונים הגדולים בעולם, לשוטט בין אולמות התצוגה ולצפות מקרוב בלמעלה מאלף יצירות אמנות, ברזולוציה גבוהה ומכל זווית אפשרית.
את פרויקט האמנות הקימה הניקה במהלך השנתיים האחרונות, במסגרת "תוכנית ה-20%" – תוכנית המאפשרת לכל עובד בחברה להקדיש 20% מזמנו לפרויקטים שאינם קשורים לעבודתו – יחד עם שלושה עמיתים מהחברה.
אנה החלה את דרכה במשרדי גוגל בלונדון מיד עם סיום לימודיה באוניברסיטה לפני כשלוש שנים, כחלק מצוות המחקר של מחלקת השיווק. אחרי כשנתיים עברה למשרד הראשי בסן פרנסיסקו, והצטרפה לצוות הפיתוח של ה-Nexus One (הטלפון הנייד של גוגל). בנוסף היא עובדת ב"Google.org" – מיזם פילנתרופי של גוגל המוקדש לפיתוח פרויקטים חברתיים וסביבתיים, ללא מטרות רווח. בראיון שקיימנו איתה אתמול בתל אביב, היא התייחסה לפרויקט האמנות העכשווי.
למה אמנות?
"לכולנו היה עניין באמנות. אני אישית התעניינתי באמנות מאז ומתמיד - אמי מעצבת ומגיל צעיר אני מתעסקת בזה. אני נגד התפיסה שרק אנשים שמבינים באמנות יכולים ליהנות ממנה. אין לי תואר בתולדות האמנות אבל אני נהנית הנאה עצומה מכל מה שקשור לאמנות חזותית. לי ולשותפיי היה מזל גדול להיות מוקפים בטכנולוגיה המדהימה של גוגל, שנתנה לנו את ההשראה למצוא דרך להשתמש בה, על מנת לאפשר לאנשים גישה ישירה לאמנות, באופן שיעודד אותם לצרוך ולהעריך אותה יותר מבעבר".
יש שיגידו שהפרויקט מעורר ניגוד אינטרסים: המוזיאונים עושים כל שביכולתם למשוך אליהם אנשים - למה להם לשתף פעולה עם פרויקט כזה, שמשאיר את הקהל בבית?
"אדם מחליט ללכת למוזיאון רק כאשר הוא מודע לקיומו או לתוכן שהוא מציע, בדיוק כמו לקולנוע או לתיאטרון. הפרויקט לא בהכרח גורם לאנשים להישאר בבית, אלא נותן להם אינפורמציה וגישה למוזיאונים שהם לא ראו בעבר, מעניק להם אפשרות לגלות ולהעריך דברים חדשים, מעורר בהם סקרנות. בנוסף, החוויה של הפרויקט ".
היה קשה לשכנע את המוזיאונים להשתתף בפרויקט?
"היום רוב המוזיאונים הפנימו את העובדה שככל שהם ייחשפו ויעלו יותר חומרים לרשת, ככל שיאפשרו גישה נוחה לתוכן מחוץ לכתלי המוזיאון, כך הם יקבלו יותר פרסום, יותר הכרה ויותר מבקרים. לכולם היום יש אתרי אינטרנט והם בכל מקרה כבר עושים מאמץ גדול בעולם הדיגיטלי, כך שהפרויקט לא רק שלא נוגד את כוונתם ומטרתם, אלא משלים ואולי אף מקל על המלאכה. לכן לא היה צורך בשכנוע – הפרויקט זכה ועדיין זוכה להרבה התעניינות וביקורת חיובית".
איך את חושבת שהפרויקט ישפיע על עולם האמנות ועל חווית הצפייה באמנות?
"במעמד ההשקה של הפרויקט ניקולס סרוטה, מנהל הטייט
מוזיאון, וכמוהו גם דמויות מובילות אחרות בעולם האמנות, תמכו וצידדו בפרויקט ובאופן שדרכו אנשים יכולים לחוות אמנות. בשבילי זה אומר הכל. בנוסף, אני חושבת שקורים הרבה דברים און-ליין מאז שהפרויקט התחיל. וזו רק ההתחלה. הרבה דברים יכולים לקרות באמצעות החיבור בין עולם האמנות לטכנולוגיה".
אין חשש להפרת זכויות יוצרים?
"אין חשש משום שהורדה של אימג'ים מהאתר היא בלתי אפשרית מבחינה טכנית. כל האינפורמציה נשמרת און-ליין ואין דרך שבה אדם פרטי יכול לעשות בה שימוש. כל יצירות האמנות סופקו לנו באופן חוקי ע"י המוזיאונים עצמם, וכל תהליכי הצילום והסריקה של העבודות נעשו בשיתוף מלא עם כל אחד מהמשתתפים בפרויקט. גם כאן, כמו בשאר מוצרי גוגל, הדגש הוא על נגישות וזמינות, על דמוקרטיזציה ושיתוף. גוגל היא רק המארחת, שום תוכן לא שייך לה והיא לא עושה בו כל שימוש מסחרי".
ומה בעתיד? האם נוכל לצפות גם ל-“Google Design Project”?
"אני לא יודעת לומר בוודאות, אבל יש למה לחכות".
