SM Mall of Asia, או בקיצור – "הקניון של אסיה" נחשב לגדול ביותר באיים הפיליפינים. עם שטח אדמה המתפרס על 420,000 מ"ר ו-200,000 מבקרים ביום, המגזין הנודע "פורבס" קבע כי הוא הרביעי בגודלו בעולם.
רוצים עוד קצת נתונים יבשים ומרשימים לגבי מפלצת הקניות הזו?
ובכן, אורכו מגיע כמעט לקילומטר שלם בעוד שהיקפו עומד על שני קילומטר. יש אפילו חשמלית קטנה בת 20 מושבים עבור המבקרים העצלנים. הקבלנים השתמשו ב-2 מיליון חבילות בטון לבנייתו, ב-160,000 ליטר צבע לצביעתו, ו- 1.9 מיליון מרצפות בכדי לרצפו. יש בו 8,000 מקומות חנייה פלוס 100 מקומות לאוטובוסים תיירותיים.
בכל פעם שאני מגיע אל הקניון של אסיה, יש לי הרגשה כאילו אני באמריקה. עוד בחוץ בכיכר ניצב לו גלובוס ענקי מברונזה המזכיר מאוד את זה של אולפני יוניברסל סטודיוס בארה"ב.
אבל לזכות הפיליפינים אפשר לומר, שזה לא סתם גלובוס. זהו למעשה הגלובוס הראשון והיחיד באסיה המכיל 26,300 חלקיקי תאורה בטכנולוגיית אל.אי.די מתקדמת, שמיועד להקרנת מיצגי וידיאו וגרפיקה עתידניים. בדיוק היום אני מאתר שני טכנאים המטפסים עליו בכדי להחליף כמה נורות ותופס אותם בעדשה. הגלובוס הדיגיטלי נחשב לאחד הסמלים העיקריים של הקניון הענקי.
בנוסף על גודלו הגרנדיוזי, הקניון של אסיה זכה להיות "הראשון" בכמה וכמה תחומים אחרים. זהו הקניון הראשון בפיליפינים הכולל בתוכו משטח אולימפי להחלקה על הקרח ומשחקי הוקי. זהו הקניון הראשון בפיליפינים שהכיל קולנועי איי-מקס וב-2008 הפך לקניון הראשון שהדליק על שטחו עץ חג-מולד ענקי בן 16 מטר המופעל על ידי אנרגיה סולרית בלבד (חלק מתוכנית ממשלתית לספק תאורה סולרית למיליון בתים פיליפינים באיזורים כפריים).
"הקניון של אסיה" בנוי על גדות מפרץ מנילה ומורכב למעשה מארבעה מבנים עיקריים המחוברים יחדיו באמצעות טיילת פתוחה, שמכילה אף היא חנויות ומסעדות מכל המינים.
אלמנט ארכיטקטוני מיוחד המבליט את הקניון הענק מרוב בני-דודיו הזעירים הינו הגובה. הוא נמוך מאוד, עם שתי קומות בלבד. זה אומר כמובן, שהאורך חייב לפצות על הגובה ואכן כשמביטים מצד לצד, לעיתים נראה כאילו עומדים על גדות אוקיינוס אדיר של חנויות מסחריות. האופק פשוט לא נגמר.
אולם מאות חנויות הביגוד, האלקטרוניקה וכל השאר הם לא אלה שהפכו את "הקניון של אסיה" לאחד הפופולריים ביותר באיים. הקניון מושך אליו חובבי אוכל ורומנטיקה הבאים לחוות את השקיעה מול הים הסיני ולאכול באחת המסעדות הפזורות על רצועת המפרץ הצמודה לקניון. אחרים באים עם מצלמות בכדי לצעוד לאורך הגשר המוביל היישר אל הים ולתפוס זוויות צילום מרתקות.
לאחר ארוחה קלילה של דג באנגוס מקומי, אני מתחיל לצעוד ברחבי העיר הקניונית הזו בכדי להוריד את האורז, כשלפתע אני נתקל בשלט פרסומי המודבק על חלון ראווה של אחת החנויות, שמוביל אותי לחווייה יוצאת דופן.
"יריד החתונות הגדול ביותר באסיה!"
הוא מתקיים במרכז הכנסים של הקניון וקצת מצחיק שדווקא אחד כמוני, שמצליח להתחמק מחתונה כבר שנים רבות, נופל דווקא ליריד אוהבים שכזה.
אז רק בשביל הרקע, הפיליפינים נחשבים לאסייאתים הרומנטיים ביותר והם משקיעים בחתונות שלהם לפחות חצי מהפנסייה, בדומה מאוד לתרבות בישראל. הם לא חוסכים גרוש כשזה נוגע ליום המאושר והנחגג ביותר בחייהם ותעשיית החתונות חוגגת עימם, עם חיוך זדוני המוסתר היטב.
אז מה רואים ביריד החתונות הגדול ביותר באסיה?
ובכן, בתחילה אני חולף על פני מבחר שמלות כלה ובגדי חתן בעיצובים פיליפיניים מסורתיים, טועם מעוגת נישואין ענקית המעוצבת כמו ארבע קופסאות תכשיטים, שלהפתעתי הרבה מתבררת כטעימה ועסיסית ביותר. מנת השוקולד הרומנטית מזניקה אותי לעבר דוכן מפתה של סוכנות לירחי-דבש חלומיים באיים נידחים. מסתבר שהפיליפינים הופכת בשנים האחרונות ליעד אהוב ביותר לזוגות יפנים ודרום-קוריאנים, שמתחתנים ומבלים את ירח הדבש שלהם כאן, בהמוניהם. לאחר בדיקת איי האוהבים אני בודק את ביצועיה של מרצדס לבנה ומלכותית: אחד מרכביו של "דון רוברטס - השכרת רכבי חתונות". לאחר סיבוב וירטואלי במרצדס אני מעיין בחידושים האחרונים של אלבומי התמונות הדיגיטליים, מסרב בנימוס להזמנת טיפול פנים מיוחד לכלה העתידית ומסיים את היום בהרטבת גרון עם שוט קטן ומשובח של וודקה-תפוזים בדוכן המציע מגוון של ברי-משקאות ניידים וצבעוניים ביותר.
אין מה לומר, אפשר בהחלט להתחתן כאן באיים הטרופיים בסטייל אמיתי.