אם נתעלם לרגע מכל הדברים הרעים שהגיעו עם הקדמה, יש לה גם כמה יתרונות, ואחד הגדולים שבהם הוא העובדה שהמדע מספק לנו היום את מה שהאמהות שלנו רק יכלו לחלום עליו מול המראה: המון אופציות מצוינות למניעה, תיקון, ושיפור המראה החיצוני שלנו, במחירים שאפשר לעמוד בהם וללא צורך בניתוחים פולשניים. אז אם את מפחדת ממחטים, זה הזמן להתגבר על הפוביה כי האופציה השניה, לפחות בינתיים, היא להיכנע לגרביטציה המרושעת, ובהצלחה עם זה.

חומצה הילארונית

למי שבילה את העשור האחרון מתחת לסלע, חומצה הילארונית היא חומר מילוי לפנים. מדובר ברב-סוכר שהגוף שלנו מייצר כמותו גם לבד, נחשב טבעי ולאחר הזרקתו מתמזג עם הגוף. בנוסף ידוע כי הזרקתו עוזרת לשקם ולהאיץ תהליכי ייצור של הקולגן והאלסטין בגוף שלנו. חומצה הילארונית מחזיקה מעמד עד כשנה בגוף (יש הבדלים בין חומר לחומר ובין אדם לאדם) עד שהיא מתמסמסת חזרה אל תוך המערכת.

הזרקות של חומצה הילארונית לאיזורים שונים בפנים מחליפה כיום הרבה ממתיחות הפנים למיניהן. בפלסטיקה של היום כבר הבינו שמראה צעיר ורענן מתקבל בהרבה יותר קלות כשממלאים את האיזורים שהתרוקנו משומן עקב דיאטות או התבגרות הגוף, מאשר אם מותחים ומרימים את העור. זו גם דרך מצוינת להימנע מהמראה המופתע ונטול ההבעות האופייני לניתוחים פלסטיים של הדור הקודם.

האיזורים הפופולאריים ביותר להזרקת חומצה הילארונית היו עד היום בעיקר עצמות הלחיים וחריצי ההבעה בצידי הפה, כאשר בוטוקס (רעלן שמשתק את השרירים, ולגמרי לא טבעי) שימש כדי "להרגיע" את השרירים באיזורים מסוימים שבהם התקבעו קמטי הבעה. הזרקה של חומצה הילארונית לעצמות הלחיים או לתפוחי הלחיים נועדה כדי לשוות לפנים מראה מוצק יותר, רענן יותר ומורם יותר, ונמצא בשימוש כבר הרבה שנים. עד לא מזמן לא היה בנמצא חומר מספיק עדין כדי למלא איזורים עדינים יותר כמו מעל השפתיים, בעפעפיים, ובשקעים מתחת לעיניים.

הטרנד החדש: מילוי מתחת לעיניים

עכשיו, לשמחתי הרבה, כבר יש חומרים עדינים כאלה, ולא מפליא אותי בכלל ששקעים מתחת לעיניים הפכו להיות האיזור הכי טרנדי למילוי, במיוחד מאחר והזרקה באיזור הזה פותרת כמה בעיות בבת אחת.

עיגולים שחורים סביב העיניים היא תופעה שמוכרת לרוב האנשים, שיכולה להופיע בשל כמה סיבות- רפואית, גנטית מולדת או פשוט בגלל הגיל. "העור מתחת לעיניים מטבעו דק ביותר", מסבירה ד"ר גבאי ענת, מומחית ברפואת עיניים העוסקת באסטיקה ומבצעת הזרקות לטיפול בשקעים מתחת לעיניים, "והוא דל ברקמת השומן התת עורי שלו. מתחתיו נמצאת רקמה עשירה בכלי דם, ועם הגיל, הופך עורנו באופן טבעי לדק ויבש עוד יותר, ובנוסף חלה צניחה של אזור הלחי העליונה וזאת בשל הידלדלות מואצת של רקמת השומן התת-עורית. התוצאה היא שכבת כלי הדם הוורידיים הכחלחלה המשתקפת דרך עור שקוף כמעט. במרבית המקרים, תהליך ההתבגרות מלווה בהעמקת השקע הטבעי שמתחת העיניים, הקרוי 'מרזב הדמעות' מה שמחמיר מאוד את המראה הכהה, בעקבות ההצללה הכהה שהוא יוצר במקום".

הדוקטור צודקת לגמרי. כמוני יש עוד הרבה אנשים שהבעיה אצלם מופיעה מוקדם מאד בשל מבנה פנים מולד ודיאטות רבות, אבל התופעה מחמירה לקראת העשור הרביעי לחיים ואילך, ולא, קונסילר ממש לא עוזר, ולפעמים אף מדגיש. בקיצור, 5 דקות מהרגע ששמעתי שיש חומר שמתאים לאיזור הזה, כבר הייתי שכובה על שולחן הטיפולים, מחזיקה בידה של עוברת אורח תמימה ומתפללת לאלוהים, כי בכל זאת, מחט ליד העין זה קצת מפחיד.

ד"ר אייל קרמר, מומחה לכירורגיה פלסטית אסתטית ומשחזרת, מסביר שהזרקה מתחת לעיניים משתלמת גם אסתטית וגם כלכלית, כי היא פותרת עוד כמה בעיות על הדרך: "הזרקה מתחת לעין גם ממלאת את השקע, גם מרימה את איזור עצם הלחי מבלי להוסיף חומר, והמתיחה שנוצרת גם מחליקה את החריצים שבצידי הפה. באופן מיידי המראה העייף נעלם, ובניגוד למילוי לחיים וחריצים ליד הפה, שבדרך כלל מצריכים שני מזרקים, בדרך כלל בהזרקה עמוקה באיזור הנמוך של שקע העין לא צריך יותר ממזרק אחד כדי לקבל מראה רענן וטבעי".

טיפים חשובים:

  • הקפידו לעבור את הטיפול אצל מי שמיומן בכמה סוגי חומרים. תמיד יש צורך בהשלמה פה או שם, וכדאי שתהיה גישה לכמה סמיכויות של חומרים כדי לקבל תוצאה הרמונית.
  • הקשיבו להמלצות, כי זו הדרך הטובה ביותר לבדוק אם הרופא יודע את העבודה. ודאו שהוא בעל נסיון, ושהתוצאות שלו טובות, ובקשו לראות תמונות ולשוחח עם מטופלים.
  • נהלו דיון על סיבוכים אפשריים כדי לבדוק את הידע שלו בנושא. סיבוך אפשרי להזרקה יכול להיות זיהום, או גוש, או פגיעה באספקת דם (נדיר).
  • רצוי לא לעשות מילוי בפנים בזמן דיאטה: ירידה של קילו קילו וחצי במשקל יכולה להיות מאד משמעותית במראה הפנים, לכן רצוי להמתין או לעשות הזרקה חלקית ולהשלים אחרי שייגמר התהליך.
  • רצוי לא להזריק בזמן טיפולי שתלים בשיניים. זה מגביר את הסיכויים לזיהום, ובנוסף, קיימת סבירות גבוהה שהפנים ישתנו עקב השינוי במנשך. חכו עד החלמה מלאה וירידה מוחלטת של הבצקת.
  • הגיעו לביקורת אחרי חודש כדי לבדוק את ההיטמעות של החומר בפנים וגם כדי לעשות תיקונים קטנים, אם צריך. לרוב הרופא שומר חלק מהמזרק כדי להשלים טיפול.

מנסיון אישי:

החומרים שחוויתי על בשרי היו שניים - וולומה/ ווליסט של ג'ובידרם, שמשווקת באמצעות חברת 'טרדיס-גת' (משווקת גם את בוטוקס) ועולה כ-4,000 שקל למזרק של 2 מ"ל, וסטילאז' small הצרפתי שמשווק בארץ בלעדית באמצעות 'אלפאמדיקס', שעולה בין 1,800 ל-2,600 שקלים למזרק של 0.8 מ"ל. יש המון חומרי מילוי בשוק, אבל מאחר וכל רופא ממליץ על הספקים שאיתם הוא עובד, אני מעדיפה לספר לכם רק על אלה שניסיתי בעצמי, וכמות החומר תלויה מאד במצב הפנים של כל אדם.

זה כואב?

דקירה מתחת לעין וכניסה של חומר סמיך מתחת לעור זה נעים בדיוק כמו שזה נשמע. ברור שזה כואב! מצד שני, ברוב החומרים יש כבר חומר מאלחש, כך שזה ממש נסבל. ישנם שני סגנונות הזרקה, האחד עם מחט והשני עם קנולה (צינורית דקה, ארוכה וגמישה, שהקצה שלה עגול, כדי למזער פציעה של כלי הדם ועצבים בזמן החדרתו, ובדקירה אחת בלבד, לעומת החדרת החומר במחט, שמחייב כמה דקירות באיזורים שונים). שניהם כואבים בדיוק באותה המידה, ולטעמי אין הרבה הבדל בין הטכניקות.

אישית, אני ממליצה למי שלא מפחד מדקירה קטנה לוותר על מריחת משחת אלחוש, כי זה סתם שומני ומגעיל על הפנים, ולא באמת עוזר, ופשוט לוודא שיש לידוקאין בתוך המזרק. בדרך כלל יש. הטיפול לא לוקח יותר מרבע שעה, האיזור שמתחת לעין לא נורא רגיש לכאב, והתוצאה מיידית ושווה לגמרי את אי הנוחות וגם את הכסף.

התוצאה:

במיוחד למי שרגיל כל חייו להערות כגון "מה קרה, את חולה?" או "את נראית עייפה" גם אם ישן עשר שעות, התוצאה מדהימה ומיידית. מלבד סימן קטן של דקירה שאפשר לכסות בקצת קונסילר למשך יומיים-שלושה, ומעט נפיחות באיזור הדקירה, לא חוויתי שום תופעת לוואי עם אף אחד מהחומרים. תופעת הלוואי הכי בולטת היתה שנראיתי כמו מישהי שישנה שבוע רצוף, לא חוותה סטרס מימיה, וכל היום רק עוסקת בשופינג, ספורט, מסאז'ים וניקויי מיצים. במקרה שלי ההזרקה היתה מאד עדינה, והתגובות נעו בין: "צבעת שיער?" מגברים (נו מה) לבין "את קורנת היום, מה עשית בלילה?" מנשים.