לאחרונה השוק מפוצץ בסוגים שונים ומשונים של טיפולי אנטי-אייג'ינג, קרמים ממצקים, מותחים, מרזים, מחליקים, מחממים, ומה לא. מי שעוקבת אחרי תלאותי במדור הזה, בטח כבר ניחשה שאני בעד כולם. בסופו של דבר ימציאו משהו שעובד, ובינתיים מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה ולבדוק מה מהדברים האלה שווה באמת. והפעם, תחזיקו חזק, טיפול חדשני בגלי אור.
אולי זו רק אני, אבל השילוב בין מיקום הטיפול - מול כלא אבו כביר, השם של המקום ("היפריון"), השימוש בגלי רדיו ואזכור תקף של מערכת Serenity עשה לי אסוציאציה של מסע בין כוכבים. ובדיעבד, די בצדק.
אקדים ואומר שכל תחום קרני טטא גמא אולטרא זיבי הזה מלחיץ קצת - אולי עקב בורות. יש סיכוי שהיה עוזר לי לדעת בדיוק מה ההבדל בין קרני רדיו לקרני מיקרו, לקרניים של עז, אבל בכל פעם כשאני מנסה לברר אני מקבלת סלט סיסמאות שמורכב מדרמיס, אפידרמיס, פיברובלסטים, אלסטין, פורפירין, קולגן, רדיקלים חופשיים (ליד אבו כביר? סחטיין!) ועוד. בקיצור, אני לא מבינה מה עושים לי או מה אומרים לי, ואני לא יודעת מה אתכן, אבל אני לא כזאת טובה בלשחרר שליטה, במיוחד אחרי שראיתי באיזו קופסה הולכים לסגור אותי למשך חצי שעה, כשעל פרצופי מדבקות מיוחדות לעיניים, משקפיים, מטפחת ואוזניות.
לטובת הקוראות האינטליגנטיות יותר, אצטט ישירות מהברושור: "הטיפולים מערכת Serenity המפיקה אנרגיית אור באורכי גל שלnm 470 , nm625 ו-nm880 מתבצעים באמצעות טכנולוגיית ה LED. כשהעור חשוף לאורכי גל מסוימים מתחיל תהליך מרמת התא שגורם להפחתת סימני הזדקנות עור. האור האינפרא אדום nm 880- ממריץ ומשפר ייצור טבעי של אלסטין וקולגן, גורם להרחבת כלי הדם, דבר המוביל להמרצת זרימת הדם ולשיפור בקצב הניקוז הלימפתי. אור אדום באורך גל של nm 625 מזרז ומשפר את פעילות הפיברובלסטים שגורמים לייצור של הקולגן והאלסטין".
מישהו הבין משהו? לא? נו יופי, גם אני לא. הדבר היחיד שהבנתי זה שהולכים להכניס אותי למתקן עינויים בלוק עתידני, ושבסופו של הטיפול אני לא אראה שינוי, כי בשביל תוצאות צריך 12 טיפולים, וכ-300 שקלים לכל אחד מהם.
אם כך, נתמקד בחוויה עצמה: בואו נגיד את זה ככה. מישהו פחות קלסטרופובי, שלא לומר פחות נוירוטי, אולי היה מצליח לעמוד בזה, ויש אפילו הטוענים שהשילוב של החימום, האור ומוזיקת העולם באוזניות גורם להם לנמנם בשלווה. מאמינה להם. אישית, אני מעדיפה שידקרו לי את הפנים מאות פעמים במחטים קטנות.
ראשית, אילולא זה היה במסגרת העבודה, לא היה מצב שהייתי נשכבת מתחת לקרניים, חשודות כלשהן. לא, העובדה שמכסים את העיניים עם משקפיים מיוחדות ומתחתיהן גם מדבקות אנטי קרינה- שתיים על כל עין, במקרה שלי, ולא העובדה שהעין שלי היתה מכוסה מהגבה עד עצם הלחי במדבקות, לא הפריעו לאמונתי שאני עומדת להתעוור.
שנית, מיצוק העור או לא, ברגע שהאור הכחול התחלף לאור האדום בהבזק מסנוור של קץ היקום ביקשתי שחרור על התנהגות טובה. בכלל, יש בטיפול הזה סתירה: להיות כלואה בתוך סד מקרין גלי רדיו כשאבו כביר מטיל עלי את צילו הכבד מצידו השני של הרחוב זה הכול חוץ ממרגיע, ולחץ, כידוע, עושה קמטים, לא?
עזבתי את ספינת החלל המרצדת עם החלטה נחושה- אם ספוק מתעקש להתוועד איתי בענייני אסתטיקה, שיבוא הוא אלי. אמנם אין לי קרני אולטרא אקסטרא גמא, אבל יש לי אחלה כובע שיסתיר לו את האוזניים. מעכשיו אתקמט בכבוד, בשקט, בבית, כשהדברים הכי מתקדמים טכנולוגית בסביבתי הם מכונת אספרסו וממיר של יס מקס טוטאל. לרדיקלים החופשיים שלום.
