אם תרצו להעליב את לובה יעקובסון, פשוט תדאגו להסתובב לידה עם קצוות שרופים, פנים מלאות קמטים וג'ינס שקטן עליכן במידה. בדיעבד, המחשבה המתבקשת היא שכל העיתונאיות שהגיעו לפני כחודשיים לפתיחת הסלון החדש והדו-קומתי של שוקי זיקרי ברחוב בן יהודה התל אביב, היו צריכות להתאמץ יותר. לא כולן הפגינו פן, לחלקנו (גילוי נאות) היו ציפורניים מקולפות, אבל יעקובסון, שנחשפה במפגש ההוא בפעם הראשונה כשותפה העסקית החדשה של זיקרי, ספגה הכול בחיוך מלאכי של כוכבת הוליוודית, כשהיא מובילה אותנו מהמספרה בקומה הראשונה לחדרי המניקור והפדיקור, מחדרי טיפולי הפנים המשוכללים לסוויטת הכלות וחללי המסאז'.
"חוסר מודעות מפריע לי ברמה הפיזית", היא אומרת תוך משחק בשיערה הצבוע בגוונים מושלמים. "חוסר טעם בלבוש, אי הבנה שבחורה טיפה שמנה יכולה להסתיר את זה בקלות ולא חייבת ללבוש משהו מתוח, נשים שמתגאות בזה שהן לא עושות שום דבר כדי לטפח את עצמן ואומרות 'בחיים לא הייתי אצל קוסמטיקאית'. אבל את כולך עם קמטים, למה את כל כך גאה בזה?".
אך באותה המידה, כל זה לא חייב להיאמר – ליעקובסון יש לוק שעושה לך חשק מיידי לעשות טיפול פנים, לסדר את הגבות ולעלות על עקבים. בג'ינס, נעלי פלטפורמה בהירות וחולצה לבנה ומכופתרת, היא הדוגמה המושלמת לאשת עסקים מודל 2011 – מתוקתקת, מוקפדת, נעימה כמו חפיפה בשמפו יוקרתי. היא עלתה לארץ בגיל 18 מקייב, אוקראינה, למדה סטטיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת חיפה, ולאחר מכן השתקעה בפראג, במסגרת עבודה בחברת סחר בינלאומית.
בגיל 23 הכירה בפראג את בעלה, המבוגר ממנה בכמה עשורים ("האהבה לחיים והחיוביות חיברו בינינו"), איש העסקים שמעון יעקובסון – לא אחד שמככב בכותרות או ברשימות עשירי ישראל, אך אישיות מוכרת בתחום הנדל"ן באירופה.
השאלה המתבקשת היא איך נוצרה ההיכרות בין אחד הספרים המפורסמים בישראל לבין הישראלית בגולה? "מישהו שהכרתי ייעץ לי ללכת אליו באחד הביקורים שלי בארץ", אומרת יעקובסון. "האישיות והקסם של שוקי זו הגדולה שלו. הוא הפך לחבר משפחה והיה מגיע אלינו, וגם אני הייתי מבקרת אצלו בכל ביקור בארץ. בפראג יש לי ולבעלי מלון בוטיק קטן, ובאחד הביקורים של שוקי חשבנו שנהפוך את המקום הזה לספא. כבר עשינו תוכנית עסקית והשלב הבא היה להתחיל לעבוד. ברגע האחרון קיבלתי רגליים קרות, כי חשבתי שאני לא אצא מהעיר הזו לעולם".
למה, מה רע בפראג?
"מאוד לא אהבתי לגור בפראג. כולם אומרים שזו עיר מהממת, אבל לא עם כל אישה יפה אתה יכול לחיות. אין בה אנרגיה. וגם לא היה לי קליק עם הנשים הצ'כיות, הן יפות אבל פחות משקיעות בטיפוח מיתר האירופאיות. הרגשתי שאני חייבת להיות בארץ, רק כאן. להעביר את מה שיש לי לנשים ישראליות. אני לא אומרת שהגעתי מהירח ובזכותי הנשים הישראליות ייראו יותר טוב, אבל אני מרגישה שזו השליחות שלי".
יעקובסון עזבה את פראג וחזרה לכפר שמריהו יחד עם בעלה ושני ילדיה: הבן שיחגוג עוד מעט יום הולדת 11 והבת בת ה-8. בין פראג לבין חידוש התוכניות העסקיות עם זיקרי השתחלו גם לימודי תעודה בבית ספר לתקשורת ועיתונות "כותרת".
למה החלטת פתאום ללמוד עיתונות עם צעירים בני 20?
"רציתי הנחיה בטלוויזיה. הייתי הכי בוגרת ב'כותרת'. הרגשה מוזרה, אבל גם כיפית. הייתי ממשיכה עם זה וגם היו לי תוכניות עסקיות שקשורות לתחום הטלוויזיה באינטרנט, אבל אז הגיע הסלון. כרגע אני כולי כאן, אבל אם יהיה לי זמן פנוי אשמח להעביר את מה שיש לי בטלוויזיה. מה שמעניין אותי זה הבמה, בדיוק כמו שעשיתי את המקום הזה כדי לתת".
במה ליופי?
"כל התחום של יופי ואסתטיקה דיבר אליי מגיל אפס, כשהייתי קטנה הייתי עושה לאמא ולסבתא טיפולי פנים. שמתי לב שבארץ לחלק מהנשים לא נעים להיות נשית ומטופחת, ואני חושבת שאין בזה שום דבר נחות. אין בושה לטפח את עצמך, כי את מכבדת את עצמך ואת הסובבים אותך".
את מסכימה שיש באג'נדה הזו משהו מהסטריאוטיפ על הרוסיות?
"ברור שיש משהו מושרש, שמגיע כנראה עם חלב אם. אבל ברוסיה זה לפעמים גובל בטמטום - שם נשים ייקחו הלוואה כדי לקנות נעל יפה, ישאירו את המקרר ריק כדי ללכת לקוסמטיקאית. תראי, כולנו מזדקנות, אבל אפשר להזדקן בכבוד ולשמר את היופי".
כפי שאפשר לנחש, יעקובסון, שעד לאחרונה ניהלה את הסלון בצמידות יומיומית, מהנזילה בתקרה ועד המשכורות, מהווה דוגמה אישית. "אני עושה את טיפולי הפנים שיש כאן, את כולם בחרתי בקפידה באופן אישי, ולפני אירוע אין כמו טיפול להחדרת חמצן - האפקט דרמטי ומיידי", היא מפרטת. "אני עושה ספורט פעמיים בשבוע, וכשאני נוסעת לנופש אני מורחת המון קרם הגנה, לא רק פעם ביום. הבת שלי יצאה לבנה כמוני, סבונייה". בנוסף, יעקובסון מספרת ברצון על הדגשת תווי הפנים שעשתה.
הדיבורים הנונשלנטיים על החדרת חמצן לפני אירועים מזכירים בלית ברירה את לאה שנירר וחברותיה המעושרות, אך יעקובסון לא מתבלבלת מההשוואה: "לא ראיתי, אבל שמעתי את התגובות המחרידות, שזה מעליב את האינטליגנציה האנושית והנשית. זו מציצנות. זה לא מעניין אותי, לי יש את החיים שלי, ואם כבר יש לי זמן אני מעדיפה לראות סרט עם הילדים שלי, או לראות תוכנית יותר ערכית".
יצא לך לבקר בחנות החדשה של ניקול ראידמן?
"הייתי מוזמנת לפתיחה. מאוד גלאמור, חנות מאוד יפה, מאוד לא ישראלית, מאוד אירופאית. אני יכולה לאחל לה רק בהצלחה. אני תמיד מחפשת בבגד את הטוויסט, את השמלה הפחות מרובעת, לא הגזרה הקלאסית עם הגב הפתוח".
לטענתה, גם לא תמצאו אותה במרכז החוג החברתי במקום מגוריה. "אני מכירה רק את ההורים של החברים של הילדים שלי – חלקם הפכו חברים יותר טובים, חלקם נשארו ההורים של הילדים, אבל כמובן שאני ביחסים מאוד טובים עם כולם, וכולם ביחסים טובים איתי. אין לי משהו נגדם ואני מקווה שאין להם משהו נגדי. אבל אין לי את הזמן הזה לשבת בבית קפה ולטחון את כל הדברים האלה, זה לא באופי שלי ואין לי את הזמן לזה".
בשלב זה מגיע הצלם ויעקובסון עוצרת מול המראה לתקן את הגלוס ואת התלתלים, שלא זקוקים לתיקון. יש לה תוכניות להפיץ את הבשורה של שוקי זיקרי לאירופה ועד שזה יקרה, ניחשתם נכון, להביא את הסלון האפור והמוקפד לכדי שלמות. מהעיתונים על הסטנד בסוויטת הכלות משקיפים עליה אנה ארונוב ("מאוד יפה") ואנג'לינה ג'ולי ("לא כל כך טבעית, יש בה משהו מת"), אבל משהו בהתנהלות של יעקובסון מרמז על כך שלא יעבור זמן רב עד שנראה גם אותה על איזה שער של מגזין. בינתיים, היא תמשיך לשכנע אתכן להזדקן באסתטיות.
