"את לא חייבת להיות מידה 34 כדי להתפרסם": דנה זרמון מול המראה

דנה זרמון, איך הפכת לכוכבת רשת?

"אחרי הצבא, התחלתי לימודים לתואר בפסיכולוגיה בבינתחומי. זה היה נחמד והכל, אבל לא היתה לי תשוקה. הייתי חייבת לעשות עוד דברים ותמיד התחברתי לרשתות חברתיות. הייתי בין הראשונות בארץ שהיה להן אינסטגרם. בוודאות. אינסטגרם הושק בעולם באוקטובר 2010 ובמרץ 2011 כבר היה לי חשבון. עוד לפני שהיה בארץ דיבור על זה. פשוט נחשפתי למה שקורה בעולם וקלטתי את הסצנה שמתחילה בחו"ל. לא משהו כל כך סקסי, אלא פתאום אנשים שמספרים סיפור אישי. מעבירים את המסרים שהם רוצים ולא משהו שמכתיבים להם. אמרתי לעצמי: מה יש לבנות האלו, שלי אין? ככה פתחתי בלוג תוך כדי הלימודים. זה תפס תאוצה עם עשרות אלפי כניסות בחודש. שותפתי ברשתות החברתיות וזה היה משהו מאוד חדשני, כי עד אז לא עשו את החיבורים האלה. פתאום התחלתי לקבל הצעות ממשרדי פרסום ויחסי ציבור. הוזמנתי לאירועים. ההצעה הכי משמעותית היתה, כמובן, 'איט גירלז'. הוזמנתי לאודישן, בלי לדעת. חשבתי שהם מחפשים סטייליסטית. הגעתי עם שיער רטוב מהמקלחת וזה תפס. היו לנו אנרגיות טובות ופתאום אנשים נחשפו אליי במסות. לדמות שלי ולמי שאני. גם מאוד התבגרתי מול המצלמה, כי הייתי בסך הכל בת 21. הצופים ראו תהליך של בחורה צעירה ובניתי קריירה מול עין הציבור. הפכתי ליזמת עצמאית שמשמיעה קול".

"אני תמיד מסתכלת על המראה ומאוד נהנית ממה שאני רואה. בצבא הייתי יותר מ-70 ק"ג. הייתי הכי שמנה שלי, ועדיין הרגשתי פצצה. הרגשתי מהממת. אבל גם הגיוני לרצות לעשות שינויים, אם בא לנו". בצילומי בגדי הים של אינטימה השבוע(צילום: דודי חסון)

וידעת למנף את זה גם בזכות הבית שבו גדלת עם שני הורים בתחום הפרסום?

"כנראה שיש לי את זה בדי.אן.איי. תמיד התחברתי לעולם הפרסום והתקשורת. לאבא שלי אילון יש משרד פרסום ואמא שלי דרורית היא ארט דיירקטורית, בוגרת בצלאל וגם הרצתה שם בעבר. תמיד הרגשתי חיבור לעולם הזה, אבל אף פעם לא כיוונתי לשם באופן ספציפי. זה פשוט קרה. אפשר להגיד שאני הדור הבא, מבחינת מה שההורים שלי עושים. הם עם המדיה של פעם בטלוויזיה ובעיתונים, ואני הדור הבא של המשפיענים והאינסטגרם. הם נעזרים בי הרבה. יש לי בית ספר לאינסטגרם ושניהם עשו אצלי את הקורס ונעזרים בי בכל מה שקשור לעולמות האלה".

במה שונה העולם של היום מפעם?

"האינסטגרם שינה את העולם. עכשיו אפשר להיות מי שאתה. את לא חייבת להיות מידה 34 כדי להתפרסם. יש יותר מקום לדעות שונות. מצד שני, יש יותר פייק ניוז. אני מאוד אוהבת את השינוי. יש מקום לשיחה אמיתית ולאו דווקא לפעול לפי ההכתבות של מגזיני העל כמו בעבר. יש לזה כוח ואני בעד. פעם היה הרבה יותר קשה להתפרסם. לא היתה אינטראקציה ישירה עם קהל. זה היה בידיים של הרבה פחות אנשים. אם העורכת של ווג החליטה, זה קיבל גושפנקה מעולם הבידור. עכשיו מקבלים את זה מהקהל ורק אחר כך מעולם הבידור. אז ברור שכוכבות או דוגמניות מהעולם הישן יזלזלו בזה, כי הן היו צריכות לעבור הרבה לעומתנו. אבל זו קצת צרות עין, כי לא כל מי שיש לה אינסטגרם נהיית סלב. זה לא עובד ככה".

מה הטיפים שלך להצלחה באינסטגרם?

"לנצל את הפלטפורמה לחיזוק אישי. גם עם 5,000 עוקבים, אפשר להתחיל לעבוד בזה. אני רואה אינספור דוגמאות כאלה ביומיום שלי. חייבים לדבר לקהל בגובה העיניים. לא לתת סיסמאות מפוצצות או להעביר מסרים מרוחקים. להבין שאת מעניינת את מי שצופה בך. ברגע שמייצרים ריחוק, זה משפיע. צריך להעלות המון-המון תוכן. לפחות תמונה ו-10 סטוריז ביום. צריך להיות עדכניים וחדשניים. להיות שם. לספר סיפור וחוויות. זה אוטומטית שואב קהל. וגם לחשוב על האסתטיקה. שיהיה נעים בעמוד שלך, כמו מגזין שכיף לטייל בו".

"אני לא חושבת שצריך לעבור הרים וגבעות כדי להיראות צעירים, כי כן צריך לקבל את מי שאנחנו. אפשר לעדן דברים ואז זה לא כזה נורא, אם זה נעשה במידתיות ובפרופורציות הנכונות. אם כל הפרצוף נראה לא אמיתי ורואים שהתאמצת, מזה אני סולדת"(צילום: טל שחר)

איך עברת את תקופת הקורונה?

"כמו כולם. עשיתי הפסקה בעסקים, אבל המשכתי להיות ברשת. היה לי מאוד כיף לדבר עם הקהל שלי. עשיתי סוג של ריסטרט ופתחתי תקשורת חדשה מולם. יש לי כמעט חצי מיליון עוקבים באינסטגרם. היה לי טוב עם הפאוזה לחיים. ידעתי שזה לא יחזור, אז ניסיתי ליהנות מהתקופה הזו עד כמה שאפשר. גם אם יהיה עוד סבב של קורונה, לא יהיה ריתוק כזה, כי זה בלתי אפשרי כלכלית. כשכולם באותה סירה, זה מרגיע. פתאום היה לי זמן עם בעלי לבשל, ליצור תוכן בלי לחץ ובלי ג'אגלינג".

בעלה של אמך, השחקן גיא לואל, עבד כשליח בגלל הקורונה.

"אני לא חושבת שהוא ציפה להד תקשורתי כזה. אבל כשהתחילו התלחשויות והגיע לחנות כתב, אז במקום שיהיה פפראצי – הוא החליט לדבר. אני ממש גאה בו על זה. גדלתי עם גיא, כי אמא שלי איתו מאז שאני בת 11. הוא משפחה שלי לכל דבר. ההורים שלי מאוד עוצמתיים ומאוד נוכחים בחיים שלי. הוא לא אבא חורג. הוא המשפחה שלי".

"לא רוצה להיות בן אדם שמגביל את עצמו". מדגמנת לאוראל בי(צילום: גבע טלמור)

איך נראה סדר היום שלך עכשיו?

"קודם כל, סיימתי את התואר והגשתי סוף-סוף את כל העבודות שלי. אני עושה תמיד מיליון דברים במקביל. אני מנחה גם בערוץ האופנה בטלוויזיה וגם בערוץ 24. יש לי את בית הספר לאינסטגרם, עם קורס רגיל וקורס ביזנס. אני גם פרזנטורית של אינטימה ושל אוראל בי, שזה כבוד גדול בשבילי, כי זו פעם ראשונה שהם לוקחים פרזנטורית מקומית לקמפיין לחיוך לבן, ללא צורך בפילטר. גם לאינטימה זה כבוד, כי בדרך כלל לרשת הלבשה תחתונה יש מודל דוגמניות מאוד ברור וזה לא בדיוק אני. אני לא שמנה או משהו, אני פצצת-על אבל לא דוגמנית. לכן אני צועדת בגאון להיות פרזנטורית של רשת הלבשה תחתונה, שדוגלת בנשיות ובאמיתיות. אני בחיים לא אגיד 'אל תרזי' ו'אל תשמיני'. אני לא בן אדם קיצוני. אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי ולהיות בריאה. אני אוהבת לאכול. לא רק בקטע של האוכל, אלא גם בקטע החברתי. לא רוצה להיות בן אדם שמגביל את עצמו ולא אוכל לחם. אני לא מוגדרת לפי המשקל שלי. אני תמיד מסתכלת במראה ומאוד נהנית ממה שאני רואה. בצבא הייתי יותר מ-70 ק"ג, הכי שמנה שלי, ועדיין הרגשתי פצצה. הרגשתי מהממת. אבל גם הגיוני לרצות לעשות שינויים, אם בא לנו".

"האינסטגרם שינה את העולם. עכשיו אפשר להיות מי שאתה". באירועים מתוקשרים(צילום: דנה קופל)

מה דעתך על הזרקות?

"אצלי עדיין הכל טבעי, אבל אני לא מתחייבת לגבי העתיד. Never say Never. לא יכולה להגיד שאני נגד או בעד. אבל אני גם לא חושבת שצריך לעבור הרים וגבעות כדי להיראות צעירים, כי כן צריך לקבל את מי שאנחנו. אפשר לעדן דברים ואז זה לא כזה נורא, אם זה נעשה במידתיות ובפרופורציות הנכונות. אם כל הפרצוף נראה לא אמיתי ורואים שהתאמצת, מזה אני סולדת".

ספרי על שגרת הטיפוח שלך.

"עם כמה שאני אוהבת טיפוח ואוהבת את עצמי, אני הכי עצלנית כשזה מגיע לטיפולי פנים. לא מצליחה לשמור על רצף של טיפולים. למרות שתמיד אחרי טיפול פנים, יש לי תחושה נפלאה. אבל אז לוקח לי אלף שנה לקבוע תור חדש. את רוב טיפולי היופי שלי אני עושה ב'לאק בוטיק' בתל אביב. אני מאוד אוהבת את המקום הזה. אני שם כבר שנים ועושה הכל: טיפולי פנים, טיפולי ביוטי, מסז'ים ולקים. בבית אני מנקה את הפנים עם צטאפיל, עכשיו גיליתי אותו וזה לא מייבש לי את העור. מאוד אוהבת את המוצרים של ארמאני ביוטי – גם את קרם הפנים וגם את טיפות הפריימר עם הגנה מהשמש. אני אוהבת את סבון הפנים של סימפל ואת השמן ביו אויל לפנים ולגוף. שמעתי עליו בהקשר של סימני מתיחה. זה שמן שממש הופך את הפנים לחלקות יותר ובלי פיגמנטציה. ביומיום אני מתאפרת קליל עם קונסילר טוש אקלה של איב סן לורן. אוהבת גם את הסטודיו פיקס של מאק – זה מוצר חובה. יש לי ליפ באלם של אסתי לאודר, הוא מהמם ויש לו גוון קל וטבעי. אני לא פריקית של מותג אחד. אני אוהבת להתנסות. כרגע אני משתמשת בשתי מסקרות: הכחולה של מאק והמסקרה לווליום של שאנל. מסרק ועיפרון גבות זה חובה. יש לי גם את בארביז של בר זומר, שנותן פיגמנט לשפתיים וללחיים. בלילה אני שוטפת את הפנים ומורחת את הביו אויל ואת הנייט ריפייר של אסתי לאודר. תמיד מקפידה לצחצח שיניים עם המברשת החשמלית של אוראל בי ועם המשחה המלבינה שלהם. יש לי עוד משחה שלהם לשימור הלובן, שמונעת גם כתמים".

מה לגבי טיפוח הגוף?

"אני מאוד בייסיק, כי אני לא אוהבת קרמים על הגוף. אם אני חייבת, אז יש לי קרם גוף של קלרינס. אני מאוד אוהבת את קו המוצרים לשמש של לנקסטר. לצערי הפסיקו להביא אותם לארץ, אז עברתי לניוואה. הבושם האהוב עליי הוא נומאד של קלואה. אני גם אוהבת את הבי דלישס של DKNY ואת הבשמים של דיור ושאנל".

איך את מטפלת בשיער?

"פעם בשנה אני עושה חידוש של ההחלקה היפנית, רק בשורשים, אצל יחיאל שושן ברמת השרון. אני אצלו כבר שנים, מגיל 15. השיער הטבעי שלי חלק, אבל נפוח וחסר צורה. אני מאוד מקפידה שההחלקה לא תהיה מקלות ותשמור על תחושה של שיער אמיתי. חוץ מזה, אני מאוד שומרת על השיער ולא עושה בו שום דבר אחר. מכורה לדייסון אייראפ, שיש בו הכל – פן, מברשת מחליקה, מברשת עגולה ומסלסלים. היתרון הגדול: הוא לא שורף את השיער והוא נוח מאוד. זה כיף, כי הוא סוגר לי פינה אם אין לי כוח ללכת למספרה לפני יציאה ועושה מראה שיער מושלם. אין לי תכשירים קבועים לשיער, אבל אני מאוד אוהבת את המוצרים של מרוקן אויל".

מה לגבי תזונה וכושר?

"אני לא הולכת הרבה ברגל. חולה על האוטו שלי, כל היום באוטו. עכשיו אני גרה ברמת אביב החדשה, שכונה שבה הכל לידי, אז אני הולכת יותר. רק בחו"ל אני אוהבת ללכת ברגל. בתקופת הקורונה התחלתי לעשות יוגה בבית עם ענבל באבא, שבאה אליי. היא מהממת. בגדול, זה כל מה שאני עושה. ניסיתי גם לעשות קצת אימוני כוח בבית, אבל לא היה לי כוח. זו האמת. אחרי החתונה שלי לפני שלוש שנים, התפרצה אצלי מחלת קוליטיס מלחץ העבודה וההכנות לחתונה. זו מחלת מעיים שקשורה ללחץ. מאז אני מלמדת את עצמי להירגע. לא תמיד אני מצליחה. בכל פעם שאני מרגישה שאני יכולה לטרוף את העולם, הגוף שלי שם לי את המעצורים האלה. אני מתמודדת עם זה וחייבת לדאוג כל הזמן לגוף ולהקשיב לנפש. הייתי טבעונית ועכשיו אני צמחונית. זה עושה לי טוב באופן משמעותי, למרות שאני מאוד אוהבת בשר. זה נטו מסיבה בריאותית. לפעמים עדיין חוטאת בהמבורגר, שאני מאוד אוהבת. אפשר להגיד שרוב הזמן אני צמחונית. אני לא פריקית של שום דבר. לא מוכנה להתחייב לא לאכול משהו אף פעם. אני חולת פחמימות ופסטות. תמיד מנסה לשמור על עצמי ומשתדלת להיות נפש בריאה בגוף בריא".

איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה יותר?

"להיות רגועה יותר וסבלנית יותר. זו עצה גם ליומיום שלי. כדי לפתח סבלנות, צריך להיות מאוד בוגר ורגוע. זה משהו שהוא חובה ביומיום, כי לפעמים אני מרגישה שאם משהו לא יקרה עכשיו – הוא לא יקרה בחיים. צריך להבין שכל דבר בעתו ובלי לחץ".

איפור ושיער לצילומי סטילס: ליאל קוצרי. בגדים: קימונו, סט מכנסונים וגופייה (בווידאו), קומבניזון וקבקבים –אינטימה | חליפת יום, פרנקי שופ | בגד ערב שחור, דנה זרמון לדייז.

ומה גילינו על עדי שילון בלי איפור מול המראה בביתה בברלין?

עדי שילון מול המראה: "הגוף כבר לא יחזור להיות כמו שהיה, וזה בסדר". לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: יוסוף סוויד)