בסוף השבוע האחרון פתחה קפריסין את שעריה מחדש, אחרי הפסקת הקורונה, לתיירים ממדינות מסוימות - ובהן ישראל השכנה. מערכת מיסוי טובה לעשירים ותיירות גואה סייעו לה לצאת מהמשבר הכלכלי, ששרר בה בעשור הקודם. האי הים תיכוני, שמשגשג על מפת התיירות העולמית, אירח אשתקד כארבעה מיליון תיירים, והממשלה הגדירה יעד שנתי של שישה מיליון תיירים כבר בעשור הקרוב. הערים הגדולות של קפריסין נהנות מהכסף הזר שזורם לאי (גם בזכות חברות זרות שעקרו לשם לנוכח מדיניות המיסוי המיטיבה) ונהנות מתנופת פיתוח. אחת מהן היא לימסול, עיר החוף והנמל בדרום האי, שבה מוקמים בתי קזינו ובתי מלון חדשים שמנסים להדביק את הביקושים התיירותיים.
גם היזמים הישראלים מזהים את השגשוג וההזדמנות העסקית, בעיקר בתחום הנדל"ן. אחד מהם הוא היזם מומי נחום, בעלים של חברת הנדל"ן Whitemoon Hotel & Residences יחד עם שותף מקומי. "הרבה משקיעים אנגלים, רוסים ואסיאתים הגיעו ללימסול", מספר נחום. "יש טרנד, שהתחילו לבנות לאורך קו החוף של העיר. זה אזור לא מפותח, בדומה לקו החוף של תל אביב בשנות ה-70. התחילו לבנות גורדי שחקים, המחירים עלו, ועכשיו כולם רוצים לגור ליד הים".
ההזדמנות העסקית של נחום הפכה להזדמנות של אדריכלים ישראלים. הוא ושותפו ערכו תחרות סגורה לתכנון מבנה שיכלול מועדון חוף עם מרינה ומגדל בן 30 קומות שיאכלס מלון של רשת "מריוט" ודירות יוקרה. המיזם ממוקם בקו החוף המזרחי של לימסול ואמור להיות אחד הגבוהים בעיר.
בתחרות זכתה ההצעה של משרד האדריכלים נוימן-חיינר, של שרון נוימן ויפתח חיינר. אף שהמשרד אינו מנוסה בתכנון רבי-קומות, ומזוהה עם וילות ופנטהאוזים מפוארים, הוא גבר בתחרות על משרדים בינלאומיים גדולים ומנוסים דוגמת UNStudio של האדריכל בן ואן ברקל ופירמת האדריכלות והעיצוב HOK.
"הם באו וסחפו את כולם, הפילו אותם מהכיסא. אני כישראלי התפוצצתי מגאווה", מספר נחום על תגובות המשקיעים לאחר הפרזנטציה, וטוען שלא עשה להם הנחות בזכות ישראליותם. נוימן מספרת, כי ההזמנה הראשונית נגעה למועדון החוף בלבד, ו"הם אהבו את התוצאה וביקשו שניגש גם לתחרות הגדולה לתכנון המגדל". נחום לא חשש מחוסר הניסיון של השניים בקנה המידה הגדול, לאחר שהתרשם מעבודות קודמות שתכננו, ובפרט מלון "נורמן" בתל אביב, פרויקט שאותו ליווה יפתח חיינר כאשר עבד במשרדו של האדריכל יואב מסר.
שתי בריכות ופביליונים צפים
למועדון החוף יהיו השימושים המקובלים במועדוני יאכטות: מרינה ומסעדה, וכן פביליונים (ביתנים) צפים סביב בריכת מי-ים גדולה להנאת הנופשים. מבנה המועדון יתמקם מתחת ל"קליפת בטון" - רצפת בטון רציפה עם קימורים, שעליה ומתחתיה יפעלו הפונקציות השונות. המשך הפרויקט נמצא מעבר לכביש הטיילת, ושם ייבנה מגדל בן 30 קומות עם אותם שימושים מעורבים: קומת הקרקע והקומות הראשונות יתפקדו כמבואת כניסה למלון ולדירות, ובדופן המסחרית יפעלו מסעדות וחנויות יוקרה.
על גג קומות המסד מתוכננת בריכה נוספת, דומה לזו שתמוקם על גג מועדון החוף. "היה חשוב לנו ליצור משהו מקומי במפגש של קומת הקרקע של המגדל והרחוב", מסביר חיינר. "רצינו דופן מסחרית, רחבה מקומית. היה לנו גם חשוב שהמועדון לא יסגור את המבט לים".
בלב הקונספט העיצובי עומדות חזיתות המגדל, שיוצרות נקודת ציון עירונית חדשה. החזיתות עוצבו כסדרה א-סימטרית של רצפות (Slabs), והאדריכלים מסבירים כי את ההשראה שאבו מגלי הים. "אנחנו מכירים את הים התיכון", אומר חיינר, "אבל היה צריך להבין את ההקשרים היותר אורבניים, ולנו זה היה חשוב כבר מהסקיצה הראשונה. היה לנו חשוב הנרטיב, והבנו פה את הגלים המרחביים שמגיעים מרחוק".
בנוסף לתכנון האדריכלי, קיבל המשרד אחריות גם על עיצוב הפנים של הדירות ו-150 חדרי המלון. "בחמש השנים האחרונות המשרד עושה הרבה מעבר (לבתי יוקרה שבהם הם מתמחים, מ"ב). אנחנו גם מתכננים פרויקטים של בנייה ירוקה, עירוב שימושים ומבני ציבור. קנה המידה גדל וזה בהחלט בא לידי ביטוי במורכבות, אבל זה מרתק", מספר חיינר.
טורבינות רוח לייצור חשמל
המתכננים שואפים להשיג פרויקט מצומצם-אנרגטית ככל הניתן, כך שיוכל לזכות בתקן LEED (התקן האמריקאי לבנייה ירוקה). "הבניין יצרוך כ-48% פחות אנרגיה ממגדל רגיל, חלק באופן פסיבי וחלק במערכות. זה חלק מהמיתוג", מבטיח חיינר. היעוץ האקלימי הוא של חברת " אלפא פרוג'קטס", וכדי להיע ליעד, מתוכנן בראש המגדל גג סולארי משופע שיעצים את יעילות השימוש באנרגיית השמש; בקומות העליונות יותקנו טורבינות רוח לייצור חשמל; ובכל קומות המבנה תוכננו פרטי הצללה וזכוכית כפולה שתסייע לשמור על אקלים נוח בחללי הפנים גם בחודשי הקיץ הלוהטים של קפריסין.
עלות הפרויקט מוערכת בכ-150 מיליון אירו. אם לא יהיו עיכובים משמעותיים, הוא אמור להיחנך בתוך כארבע שנים.
