הטיפים הקטנים והחכמים של המומחיות לסידור הבית >>>
ילדות מסודרת?
"הייתי ילדה מאד מבולגנת. לא נתנו לי לעבור לכתוב בעט בכיתה ב׳, כי המחברות שלי נראו כמו עיסת נייר. הייתי תלמידה מאד לא שקדנית, וחיפשתי לעשות את המינימום, אז יצא שאחרי שנה מביכה באוניברסיטה נרשמתי ללימודי קולנוע, רק כי דמי ההרשמה היו זולים. באופן תמוה התקבלתי לסם שפיגל, ומשם המשכתי לעבודה כעוזרת במאי בסרטים ובסדרות.
"לקח לי 25 שנה להבין שזה כבר לא מרגש אותי. שהבת שלי תיכף מתגייסת ושבעצם כל הזמן הזה - לא ראיתי את הילדים שלי וגם לא ממש חייתי. ואז החלטתי להיות אדונית לעצמי ולנסות דברים חדשים, כמו פתיחת בלוג בסלונה, השתתפות במסע 'מלכת המדבר', ועוד כל מיני הרפתקאות שנתנו לי את העוז להקים את ״אדונית הארונית״, עסק שעוזר לאנשים לסדר את הבית שלהם - מארון בודד ועד בית שלם. אני גם עוזרת באריזה ופריקה של מעברי דירות, וגם בפינוי של בתי נפטרים - שזה החלק הכי קשה נפשית, אבל גם הכי מרתק וממלא".
אתגר גדול בעבודה?
"בחמש שנות העסק פגשתי מאות אנשים, רובם המכריע ממש החזירו לי את האמון בנפש האדם. הייתי עדה לכל סוגי האספנות, האגרנות והמינימליזם, ובעצם קשת ההתנהגויות האנושית הקשורה בסדר ובארגון.
"בסופו של דבר הצלחנו למלא שקיות אשפה רבות והילדים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה, למראה החדר המסודר. הם הכינו שלטים יפים של 'בבקשה לשמור על הסדר', ואני עזבתי בעצב, במחשבה שזה לא יחזיק מעמד, ולא בגלל הנכונות של הילדים".
טיפים לימי הסגר והסדר
"אני משתדלת שכל השנה יהיה סדר מספק מבחינתי, כדי להימנע מתסכול של סידור וארגון בתוך זמן קצר יחסית. חוץ מזה, אני משתדלת לא להתפתות להעביר את הארון מחורף לקיץ בפסח, כי תמיד יש אחר כך כמה ימים שכולם קופאים אצלי בבית".
ארון הבגדים
אם אני יכולה לתת רק פוש אחד קטן להתניע אתכם, הוא יהיה ״אחד ביום". נסו לסדר בכל יום רק משהו אחד. זה יכול להיות מדף אחד, או מגירה אחת, או קופסה אחת. אם תרגישו שמתחשק לכם, תוכלו להמשיך לעוד ״דבר אחד״. הכוונה היא לא לשפוך את כל תכולת הארון על המיטה, לרצות לבכות ולדחוף הכל בחזרה לארון, אלא לסדר רק את מגירת הגרביים. ואם זה עשה לכם טוב, אתם מוזמנים להמשיך הלאה, לסלסילה של הצעיפים.
חדרי הילדים
מכיוון שלמי שיש ילדים קטנים בבית אין ממש סיכוי לשמור על סדר בתקופה הזו, אני מציעה: שחררו. קחו בחשבון שעכשיו לא יהיה מסודר - וזה בסדר (כולל משחק המילים). אין טעם לרוץ במעגלים אחרי הילדים. זה סתם יתסכל אתכם ואותם.
מה שכן, אפשר לנסות להפעיל את הילדים כמה שיותר: למצוא זוגות של גרביים. להחזיר את כל הקלפים האבודים לקופסאות שלהם (לשמור את כל חלקי המשחקים השבורים והאבודים לעבודת היצירה שגדולה, שתיכף נדבר עליה), למיין יחד את הציורים מהגן, ואולי לנצל את ההזדמנות להיפרד מחלק מהם. להעלות את בגדי החורף שיש סיכוי שעדיין יהיו טובים בשנה הבאה, ולמדוד את בגדי הקיץ שמחכים. לעבור על הספרים ולמיין. לשים בצד את מה שעבר זמנו ופחות מתאים.
נסו למיין ולסדר דווקא את הדברים שלא מגיעים אליהם ביומיום. למשל את מגירת היצירה - היש זמן טוב יותר לבדוק מה היא מכילה, ולהשתמש בכל הנצנצים והמדבקות והטושים החצי-יבשים לטובת עבודת אמנות אחת עצומה? (יחד עם החלקים השבורים ממקודם) באופן דומה אפשר לעבור על סלסילת האיפור והתמרוקים - ולתת לקטנים לצייר עם כל השפתונים והמסקרות שהתייבשו עם הזמן.
איפה לשים הימים אלה את שקיות התרומה אתם ודאי שואלים? אני מציעה לא להשאיר בבית, כי זה סתם מעצבן וגם ככה צפוף. שימו בבגאז' של האוטו. ממילא אף אחד לא נוסע לשום מקום בזמן הקרוב.
ארון התרופות
אם הבתים שבהם ביקרתי מעידים על הרוח הישראלית, הרי שכולנו:
א. רוקחים בפוטנציה.
ב. אכולי חרדות ומוכנים ליום הדין.
ג. באופן כללי אוהבים לאגור דברים, שלא יחסר.
אז ממני אליכם - לא חייבים להחזיק כל כך הרבה תרופות. ואם כבר מחזיקים תרופות, אפשר ורצוי להשאיר אותן במקום אחד, שיהיה נגיש, אבל לא זמין לקטנטנים בבית. מומלץ לאחסן את המוצרים בקופסאות שקופות, עם מכסה, תוך חלוקה הגיונית. למשל, כל חומרי החבישה בקופסה אחת. את כל הדרוש לנסיעה - בקופסה אחרת. תרופות שכבר אין בהן צורך אפשר לנסות לתרום. "חברים לרפואה, תרופות וסיוע בשעת צרה", והמרפאה של הפליטים, שישמחו לקבל תרופות.
ובכל מקרה - אל תזרקו את התרופות לפח. בכל סניף של קופת חולים אפשר להשאיר תרופות, וכך להפחית את הזיהום סביבתי.
בריאות לכל!
ומה הטריק של משתתפת "המרוץ למיליון" לסידור הבית?
