מאת גלי לויטה-ליבוביץ
משבר הקורונה ממשיך להחריף, וכך גם מצבם של עסקים קטנים ובינוניים ישראליים רבים. בניסיון לעזור להם, החליטה פייסבוק ישראל, ביחד עם ארגון להב, להציג את האנשים שמאחוריהם, לעודד אותם ולשמוע איך הם מתמודדים עם המצב. הרי זה העסק של כולנו.
פייסבוק הקימה עמוד ייעודי בשם "זה העסק של כולנו", שישמש במה עבור בעלי עסקים קטנים, ובו יוכלו לקדם את העסק שלהם. העמוד גם ישמש כנכס דיגיטלי עבור בעלי עסקים קטנים ובינוניים: אלה ילמדו באמצעותו איך להשתמש בנכסים דיגיטליים לטובת צמיחה ומכירות בעת משבר. עשרות קהילות פייסבוק, שמייצגות יותר משלושה מיליון ישראלים, כבר נרתמו לקמפיין והחליטו לאמץ עסקים קטנים: הם ישלבו המלצות, ישתפו פוסטים ויעודדו קנייה מעסקים קטנים ובינוניים ישראליים. במסגרת הקמפיין הכריזה סמנכ"לית התפעול של פייסבוק העולמית, שריל סנדברג, כי פייסבוק תעניק 100 מיליון דולר לעסקים קטנים ביותר מ-30 מדינות, בהן ישראל. "בשבועות האחרונים ראינו דוגמאות מעוררות השראה של אנשים וקבוצות שעוזרים זה לזה. אנשים בכל רחבי העולם נענים לאתגר העצום שלפנינו. אנחנו רוצים לתרום את החלק שלנו", אמרה סנדברג.
גם לצורך הכתבה הנוכחית, כמו בזו שקדמה לה, פנינו למנהלי קהילות גדולות בפייסבוק ישראל וביקשנו מכל אחד מהם להציב זרקור מול עסק בולט בקהילתו, שראוי, לדעתו, לחשיפה ציבורית ולסיוע.
קהילת יעדים עם ילדים
מייסדי הקהילה הם בני הזוג יונית דניאל (42) ועוז כהן (45), הורים לשניים מיבנה, והקהילה שבניהולם היא אחת הגדולות בישראל לטיולי משפחות ומונה כ-90 אלף חברים. בני הזוג, חובבי טיולים, הקימו אותה לפני שלוש שנים במטרה לעזור למשפחות בתכנון הטיול שלהן. הקהילה מספקת לחבריה שפע מידע על יעדים שונים וממנפת את הכוח הקבוצתי להשגת הטבות צרכניות לחברים.
משבר הקורונה, אומרים בני הזוג, משפיע באופן משמעותי על הפעילות בקהילה, שכן רוב השיח מתמקד במגיפה ובהשפעותיה. השניים גם מודעים לכך שהמשבר פוגע לא רק בענף התיירות, ובחרו להציג עסק מתחום אחר, שגם הוא נפגע – עוגצ'קה, שמארגן סדנאות אפייה. הבעלים, ליבנת גוטליב (45), נשואה ואם לשלושה מיבנה, הקימה אותו לפני ארבע שנים אחרי שהחליטה לפרוש מקריירה של מהנדסת בהייטק, והפכה את תחביב האפייה למקצוע. גוטליב אומרת שהיא מרגישה היטב את השפעות הקורונה. "הלקוחות חוששים, מסתגרים בבתים, אין הרשמה לסדנאות אפייה", היא מדווחת. "פרויקטים גדולים בחו"ל בוטלו, כך שבחודשים הקרובים אין צפי להכנסות. כאמא לשלושה ילדים וכמפרנסת יחידה כרגע, המצב מדיר שינה מעיניי. יחד עם זאת, אני בן אדם אופטימי שתמיד חושב בצורה חיובית, ואני מקווה שהכל יחלוף במהרה".
ובינתיים, איך מתמודדים? "צריך לנסות לצמצם הוצאות לדברים הכרחיים בלבד. אני אמשיך לעבוד על תוכנית עסקית להמשך השנה ואנסה להתפתח בתחום הדיגיטל, כך שאנשים יוכלו לצפות בהדרכות שלי ולאפות איתי גם מרחוק".
קהילת נושאי הפעמון
מייסד הקהילה ומנהלה הוא בן צ.יעבץ – יועץ לשיווק דיגיטלי וקופירייטר (36), נשוי ואב לשתיים ממושב אלישמע – והקהילה שהקים נועדה לפתח את יכולות הביטוי של חבריה בהופעה מול קהל.
אחת מ"נושאי הפעמון" שלו היא אוריה דהישראלי – זמרת, מורה לפיתוח קול ומנחה של סדנאות קול, תנועה וקצב. דהישראלי (54), בזוגיות ואם לשניים, תושבת חיפה, מספרת שבעבודתה היא מנסה לעזור ללקוחות "לעבור ממצב של פחד במה וחוסר ביטחון לאומץ ולביטחון עצמי גבוה, וממצב של דימוי עצמי נמוך למצב של הופעה כובשת ומלאת קסם", היא מסבירה.
עכשיו היא עצמה נותרה חסרת ביטחון – כלכלי, לפחות – בגלל הקורונה. "נשארתי ללא מקור פרנסה", אומרת דהישראלי בכאב. "המשבר גרם לכך שכל הלקוחות שנרשמו וקיבלו שיעור הכרות, נמנעו מהרשמה לתהליך הממושך, והלקוחות הוותיקים ביטלו את כל השיעורים, שרובם מתקיימים פנים מול פנים. נכון לעכשיו, רוב הלקוחות לא מעוניינים בשיעורים אונליין. אני גם מלמדת בקונסרבטוריון למוזיקה במטה אשר שבגליל המערבי, ושם הוציאו לחל"ת את כל המורים לנגינה ולשירה".
המילה האחרונה שלה עגומה: "ממצב של עצמאית שעומדת על הרגליים, מפרנסת את עצמה בכבוד ועוזרת לשני ילדיה, נהפכתי בתוך פחות מחודש לחסרת הכנסות".
שיח נשי עסקי, מעגל תנופה
מנהלת הקהילות, המנכ"ל והבעלים היא יפעת ברכה (40), נשואה ואם לשניים מחולון, שהגיעה מההייטק ועשתה הסבה מקצועית בעקבות אסון שפקד אותה. "איבדתי את בתי הבכורה", היא מספרת, "ואז גיליתי את השבט הנשי: התברר לי שדווקא נשים, יותר מגברים, הקיפו אותי בתקופה המורכבת הזו ונתנו לי חום והכלה. בלידה של בתי השנייה גיליתי שוב עולם נשי עטוף ברוך של נתינה - עולם האמהות. מהמקום הזה התחלתי לקדם נשים עצמאיות".
לפני תשע שנים הקימה את קהילת שיח נשי עסקי, שמונה כיום כעשרת אלפים נשים עצמאיות. "המטרה שלי היא לעזור, מתוך הניסיון שלי, לנשים מוכשרות שעדיין לא בקיאות ברזי האינטרנט ועולם השיווק", אומרת ברכה. קבוצה נוספת שפתחה היא מעגל תנופה, שמתקיימת בעיקר בעולם האמיתי. ברכה מספרת כי במציאות הנוכחית היא מקיימת מדי יום מפגש אונליין של נשים עצמאיות ונותנת מענה לחששות ולפחדים שלהן.
אחת מחברות הקהילה הבולטות היא המאמנת האישית לימור גזית (55), נשואה ואם לשניים מחולון. "המומחיות שלי היא בהובלת תהליכים קצרים של שינוי תפיסות והרגלים, שנועדו לעזור לאדם להניע את חייו קדימה בכל היבטי החיים", אומרת גזית. "אני מלווה אנשים בתהליכי שינוי וצמיחה בקליניקה פרטית וכן משתתפת בתוכנית של הוועד האולימפי הישראלי שעוזרת לספורטאים אחרי פרישתם. אני גם מרצה ומעבירה סדנאות בארגונים שונים".
משבר הקורונה תופס אותה בנקודה משמעותית. "במשך שנים היה לי חלום לבנות קורס דיגיטלי שיעזור לאנשים לעבור תהליך אימון בקצב שלהם", היא מספרת. "בשבוע שעבר, אחרי שנה וחצי של עבודה, הוצאתי לאור קורס כזה, 'להוביל את חיי', שיכול לעזור לכל אדם לעבוד על חוסן והעצמה, לקבל כלים ולהתנסות בהם עם ליווי והנחיה אישית וללא צורך לצאת מהבית. לא תיארתי לעצמי שדווקא בשבוע ההשקה יתהפך העולם, ואנשים באמת לא ייצאו מהבית". השבוע היא כבר עברה לפגישות וידיאו אונליין ב-30 אחוז הנחה. ויש לה גם טיפ להתמודדות במצב הנוכחי: "אין לנו שליטה על האירועים, אבל יש לנו שליטה על המוח שלנו ועל האינפורמציה שאנחנו מאכילים אותו. כדאי לקחת את הפוקוס למקומות שמטעינים אותנו, כמו פודקאסטים, הרצאות מעניינות, מוזיקה וסרטים אופטימיים".
קהילת קרועות או לא להיות
מנהלת הקהילה היא רחלה וייס (56), בזוגיות ואם לשניים, המחלקת את חייה בין ראשון לציון לקריית ביאליק, מופיעה כסטנדאפיסטית ונותנת הרצאות. וייס הקימה את הקהילה, שכיום מונה כ-2,200 נשים, לפני כשנה וחצי. "רציתי להיות חלק מקבוצת פייסבוק של נשים, אבל גיליתי שברוב הקבוצות האלה מדברים הרבה על ילדים או על נכדים", היא אומרת. "אני לא מצאתי את עצמי שם, ולכן החלטתי להקים קבוצה משלי, שמשלבת גם הרבה הומור. בימי הקורונה יותר נשים מצטרפות לקהילה, ואני מאתגרת אותן: השבוע הצעתי לכל אחת לספר על שלושה דברים שהיא הייתה לוקחת איתה לבידוד".
לבמה עלתה לפני שש שנים, אחרי 30 שנה שבהן הייתה, לדבריה, מזכירה מתוסכלת. "לקראת גיל 50 החלטתי שחיים רק פעם אחת, והגשמתי את החלום שלי לעמוד על במה". יש לה הופעת סטנד-אפ, שבה היא מדברת על גברים, נשים, זוגיות, דייטים, דיאטות וכו', וכן הרצאה על חייה, שגם בה היא משלבת סטנד-אפ והומור.
משבר הקורונה פוגע בה. "חודש מרס הוא החזק ביותר בשנה מבחינת הופעות: היו מתוכננות לי עשרות הופעות, והן בוטלו. מכיוון שהופעות סטנד-אפ והרצאות מחייבות קהל, מצאתי את עצמי מובטלת ומתוסכלת, בלי הכנסה כלל". איך מתמודדים? "אני מעלה פוסטים וסרטונים הקשורים לקורונה. אני גם עובדת על תכנים חדשים ומנסה לשמור על המורל ולראות כמה שפחות חדשות. מידע חשוב שצריך להגיע – יגיע".
קהילת אננס: גישה לעולם חדש
הקהילה, שהוקמה ב-2017, עוסקת בחדשנות בחינוך ובפיתוח מיומנויות של המאה ה-21 עבור הורים, מורים ויזמים בתחום. המנהלות הן סיון מלניק יניב (43), נשואה ואם לשלושה מרעננה; רויטל סקלי (44), נשואה ואם לשלושה מתל אביב; ורונית חלפון (45), נשואה ואם לשלושה מרעננה – והמטרה שלהן היא לתת מענה לאתגר ההורות בעידן הדיגיטלי.
לדבריהן, עם פרוץ משבר הקורונה יצרה הקהילה שלהן פתרונות עבור משפחות שנמצאות בבידוד. "יצרנו פרויקט קהילתי של חלוקת משחקי 'פשוט לשתף' למבודדי קורונה", הן אומרות. "יצרנו גם את 'קייטנת אננס בקורונה': כל יום, בשעות קבועות, אנחנו מקיימים פעילויות אונליין, החל מפעילות גופנית לקטנטנים, דרך יצירה והעשרה לבני נוער ועד סיוע להורים בתחומים הקשורים לשהות בבית".
במסגרת שיתוף הפעולה עם פייסבוק אימצה הקהילה מגוון עסקים שיכולים לעזור למשפחות בימים האלה. אחד מהם הוא "משחקי הכיף" של אליעזר יוסף (42), נשוי ואב לשלוש מגבעתיים. יוסף עזב קריירה בפרסום ופתח מיזם שמקדם את הרצון שלו להפחית שימוש במסכים בקרב ילדים ולהכיר להם את משחקי הקופסה. במסגרת זו הוא מעביר חוגים, שיעורים בבתי ספר ומפגשים של "הורים משחקים עם הילדים". בחנות האינטרנטית שלו אפשר למצוא שלל משחקי קופסה מוכרים לצד מקוריים, שלא ניתן למצוא ברשתות הגדולות.
"כל החוגים, שהם מקור ההכנסה העיקרי שלי ושל משפחתי, בוטלו בן רגע עם פרוץ הקורונה", אומר יוסף. "אבל במקום לשקוע בייאוש, בחרתי להמשיך קדימה ולנצל את הזמן כדי לצלם ולהעלות סרטונים לערוץ היוטיוב שלי, שבו אני מנגיש חוקי משחק ונותן טיפים למשחקים המתאימים לזמנים הללו. בערוץ ניתן גם למצוא סרטוני 'עשה זאת בעצמך' להכנת משחקים מהנים ממצרכים שיש בכל בית".
גם הן נפגעו ממשבר הקורונה. הקליקו על התמונה:
