בשנת 1970 שרון זלצברג, יהודייה ילידת ניו יורק, הייתה סטודנטית ב־State University of New York שבבופאלו, ובמסגרת התואר שלה נדרשה לקחת קורס בפילוסופיה. היא בחרה בפילוסופיה אסייתית כי זה היה הקורס שהתאים ללוח הזמנים שלה. לא היה לה מושג שהקורס הזה ישנה את חייה. "שם שמעתי לראשונה על בודהיזם, ועל כך שיש תרגולים שנקראים מדיטציות ויכולים להפוך אנשים לשמחים יותר", היא נזכרת. "כמו ללא מעט אנשים הייתה לי ילדות קשה, והייתי צמאה למצוא דרכים להפוך למאושרת יותר, או לפחות לנסות. לא הצלחתי למצוא את השיטה הנכונה שהרגשתי שהיא מדויקת למה שאני מחפשת".
איך מוצאים אהבה חדשה ולמה זה כל כך קשה? מה הסוד לזוגיות טובה ואילו צמחים יזניקו את התשוקה? פרויקט מיוחד >>
באוניברסיטה הייתה תוכנית לימודים עצמאית שבמסגרתה סטודנט שהביא רעיון לפרויקט בלימודים, יכול היה לנסוע לכל מקום בעולם כדי לעבוד עליו במשך שנה. "הגשתי בקשה לטוס להודו וללמוד מדיטציה, והם אמרו 'כן'. קשה לי לומר מהו הדבר המרכזי שקיבלתי מהמדיטציה משום שעברו כל כך הרבה שנים. אבל אני חושבת שזה מסלול נגיש ושימושי להפוך לאדם שמח יותר, ואושר של אדם הוא הדרך הישימה ביותר להיות מסוגל לדאוג לאחרים".
50 שנה עברו מאז, וזלצברג נחשבת כיום לאחת הנשים המובילות בלימודי בודהיזם ותרגול מדיטציה בעולם המערבי. היא ממייסדי "האגודה למדיטציה ותובנה" (Insight Meditation Society) במסצ'וסטס, מעבירה ריטריטים בכל העולם, ופרסמה עד כה כמה ספרים, בהם "אושר אמיתי" שהיה לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס". אחד מחבריה הטובים הוא ג'ק קורנפילד (מחבר "הלב הנבון"), ובמהלך השנים גם אופרה ווינפרי גילתה אותה והפכה אותה לאחת הכותבות הקבועות ב־O Magazine.
ספרה החדש, "אהבת אמת", שיוצא לאור בימים אלה בישראל (הוצאת מטר), מבטיח לסייע לקוראים לממש את פוטנציאל האהבה שלהם באמצעות תרגול מיינדפולנס. ולא, לא מדובר באותה אהבת אמת שלימדו אותנו לחפש בסרטים.
"הספר שלי מיועד לכל מי שרוצה לחקור משמעות אחרת של אהבה. לחוות אהבה כסוג של מרחב פנימי בתוך עצמנו ולא כמשהו שמוענק לנו על ידי מישהו אחר או נלקח מאיתנו, לכל מי שמחפש משמעות מעמיקה של אהבה בתוך עצמו, באנשים אחרים ובחיים עצמם", היא אומרת בריאיון בלעדי ל"מנטה". "אני חושבת שאנחנו זקוקים לכך עכשיו יותר מתמיד, בזמנים האלה של סטרס וניכור שכולנו חווים. זה דורש נכונות מסוימת, כמו להניח את הסמארטפון ולהקשיב למישהו, או לעשות מאמץ לראות אדם אחר במלואו, לא רק במובן של התגובות האוטומטיות שלנו".
הנה חמש תובנות על אהבה שעלו בריאיון עמה. אולי הן יעזרו לכם למצוא את הדרך לאהבת אמת, או לפחות יגרמו לכם לרענן את עולם המושגים שלכם לגביה.
1. להבין שאהבה נמצאת בכל מקום
"אהבה במציאות היא כל כך הרבה דברים — והיא תמיד דינמית וניסיונית. זו ההרגשה שיש לנו כשאנחנו רואים עננים ורודים שמפציעים אחרי סערה, ההרגשה של לצחוק עם חברים. זו ההפתעה שאנחנו מרגישים כשאנחנו מגלים פתאום שלמישהו שאנחנו מכירים שנים יש איזה כישרון חבוי לשירה שמעולם לא ידענו עליו. אהבה היא סקרנות, הקשבה, לדעת איך ומתי להרחיב את הפרספקטיבה שלנו. השורה התחתונה היא שאהבה היא פועל, לא שם עצם, והיא משהו שאנחנו יכולים לטפח בכך שנהיה מחוברים יותר לחוויות בחיים שלנו, רגע אחרי רגע.
"אהבת אמת היא החיבור האותנטי שאנחנו יכולים להרגיש כלפי עצמנו, כלפי אחרים וכלפי החיים עצמם, כשאנחנו מתרגלים תשומת לב אליה בדרך אחרת - להיות יותר נוכחים מאשר מוטרדים, יותר שלמים מאשר מפוזרים, יותר מודעים מאשר נאחזים בדעות קדומות על עצמנו ואחרים, יותר למצוא מקום בלב מאשר לנקוט פעולה ספציפית. למשל, כשאנחנו מאחלים למישהו שלווה ואהבה, זה לא בהכרח אומר שאנחנו רוצים לאכול איתו ארוחת חג או אפילו סתם ארוחת ערב. אנחנו יכולים לאהוב אנשים, להבין שהחיים שלנו מורכבים מאוד, שכולנו מחוברים, בלי לחבב אותם אפילו, או להחליט שזה בסדר לא לכלול אותם בחיים שלנו".
2. לחקור סוגים שונים של אהבה
"אם נחפש במילון את המילה 'אהבה', נמצא הגדרות כמו 'חיבה עמוקה', 'רומנטיקה', 'הערצה', 'חיבור חזק' ו'משיכה'. יש ימים מיוחדים בשנה שמעודדים אותנו לשמר את ההגדרות האלה של אהבה, כפי שאנחנו לומדים להבין אותה, אבל התפיסה של אהבה אך ורק במונחים האלה, של תרבות הפופ, מונעת מאיתנו לחוות אותה באופן ישיר יותר ולחוות אותה באופן דינמי וניסיוני יותר.
"מעל לכל, מה שאנחנו בדרך כלל לא מבינים הוא שאנחנו יכולים לבחור להגדיר אהבה מחדש בעצמנו ועבורנו. אנחנו יכולים לבחור לזהות ששירי פופ וקומדיות רומנטיות מציגים לנו גרסה של אהבה שאנחנו רגילים אליה - רבים מהם מטיפים למיתוסים שמגדירים מהי אהבה ומה היא לא. רעיונות כמו 'אם רק אמתין בסבלנות לאדם הזה, אמצא ביטחון', או 'אני אמצא את כל מה שחסר באדם הזה, הוא ישלים אותי' או 'האושר שלי תלוי במציאת האדם האחד הזה שיהיה מקור בלתי נדלה לאושר שלי'. אבל למרות המיתוסים האלה אנחנו יכולים לחקור עולם בלתי נגמר של אפשרויות ולחוות אהבה בדרך קיומית יותר - אהבה לעצמנו, לחברים שלנו, למשפחה שלנו ולפרטנרים הרומנטיים שלנו. אפילו אהבה לחיים עצמם".
3. להיעזר במדיטציה
"מדיטציה היא רק תשובה אחת לאהבה, או חלק מתשובה, והיא לא התשובה היחידה. מדיטציה היא תרגול שמפתח תחושה של חוזק פנימי ושלווה, כך שלא נרגיש בלתי מסופקים ובודדים. מדיטציה עוסקת בחיבור, וקשה להתחבר למישהו אחר אם אנחנו לא מרגישים מחוברים לגוף שלנו, למחשבות ולרגשות שלנו עצמנו. יש כל כך הרבה סוגים של מדיטציה - לשבת או לזוז, להיות בשקט או לזמר בקול, להשתמש בפעילויות יומיומיות כמו אכילה כדי למדוט או להקדיש לכך פרק זמן מיוחד במהלך היום. יש כל כך הרבה דרכים למדוט, שאני מאמינה שכל אחד יכול למצוא את זו שנכונה לו. לא צריך להקדיש המון זמן במהלך היום כדי ליצור שינוי בחיים שלנו. לפי מחקרים שנערכו על ידי חוקרי מוח, 7־9 דקות של מדיטציה ביום מספיקות כדי לייצר שינוי".
4. לשאוף לחיבור אותנטי
"חיבור אותנטי הוא קשר שאין בו שום דבר מלאכותי, שום צביעות או העמדת פנים. זה לראות ולהיראות. רובנו נוטים לחשוב שחיבור אותנטי הוא משהו שנוכל למצוא במקום אחר, איזה חפץ נוצץ או פנטזיה שאנחנו מחפשים ואז נאחזים בהם ברגע שאנחנו מוצאים אותו. במובן הזה חיבור אותנטי מזכיר לנו שאנחנו לא זקוקים לשום דבר שיתקן אותנו או ישלים אותנו, דווקא משום שהוא מאתגר את האמונה שאנחנו צריכים תיקון או שאנחנו כבר לא שלמים כמו שאנחנו. במקום להיאחז בחיפוש הבלתי יציב הזה והצורך לחפש, למצוא, להיאחז, אנחנו יכולים להיות עם עצמנו בכל רגע נתון ולהעריך את מה שנמצא מולנו. הרגע הנוכחי - ומה שאנחנו מרגישים בתוכו - הוא שלם".
5. אפשר למצוא אושר, גם בלי זוגיות
"יש אנשים שמחים בלי שיש להם מערכת יחסים רומנטית, ויש הרבה אנשים לא מאושרים גם כשיש להם מערכת יחסים רומנטית. לפעמים אנחנו עושים בחירות שנובעות מתוך לחץ חברתי ותרבותי, אבל אנחנו יכולים להביט במציאות ולהבין איך הדברים באמת. כולנו מכירים את הקלישאות שמגיעות לצד אהבה רומנטית: בהתחלה יש מרדף, אחר כך שלב 'ירח הדבש' שמלווה בתחושת אקסטזה, וכשהשלב הזה דועך הרבה אנשים חווים ריקנות ואפילו גרוע מכך, תחושה של סבל.
"אני לא מתכוונת לומר שאין שמחה גדולה כשנמצאים במערכת יחסים רומנטיים, אבל אין שום דבר שהופך אהבה רומנטית לחזקה או משמעותית יותר מסוגים אחרים של אהבה. זה פשוט חלק מהמטען התרבותי שלנו, והוא גם זה שמונע מאיתנו להרגיש מחוברים יותר לסוגים אחרים של אהבה שאנחנו מסוגלים להרגיש באופן עוצמתי מאוד מדי יום. כשאנחנו בוחרים לתעדף סוגים שונים של אהבה על פני סוגים אחרים, אנחנו מאבדים את היכולת לראות את מה שנמצא ממש לנגד עינינו".
