חני פרי (67) מול המראה: "הייתי מאוד אקזוטית. לא נערה בלונדינית"

היא התגלתה בגיל 15 ודגמנה למעצבים נחשבים בעולם. מהמיני פייס ליפט שעשתה ועד שתלי הסיליקון שהוציאה – איך היא מרגישה לגבי הגיל ואיך היא נראית ללא איפור

אסי טוחןפורסם: 25.02.20 09:00
צפו: חני פרי נחשפת ללא איפור ומדגימה את שגרת הטיפוח שלה
צילום: טל שחר
חני פרי. "לא קשה להתבגר, כמו שיש דברים שמעצבנים אותי, כמו הקמטוטים מתחת לעיניים. אין מה לעשות, אי אפשר להילחם בזה. אני שלוש שנים מגיל 70" (צילום: טל שחר)
חני פרי. "לא קשה להתבגר, כמו שיש דברים שמעצבנים אותי, כמו הקמטוטים מתחת לעיניים. אין מה לעשות, אי אפשר להילחם בזה. אני שלוש שנים מגיל 70" (צילום: טל שחר)
"הייתי הראשונה והיחידה עד היום, 47 שנים אחרי, שהצליחה לעשות את כל הקמפיינים הגדולים האפשריים – משהו שאף אחת מהבנות הישראליות לא עשתה". חני פרי (67), דוגמנית ומנהלת המותג פרסייס לאיפור וקוסמטיקה, אמא של אילונה (34), דניאלה (32) והראל (26)  (צילום: טל שחר)
"הייתי הראשונה והיחידה עד היום, 47 שנים אחרי, שהצליחה לעשות את כל הקמפיינים הגדולים האפשריים – משהו שאף אחת מהבנות הישראליות לא עשתה". חני פרי (67), דוגמנית ומנהלת המותג פרסייס לאיפור וקוסמטיקה, אמא של אילונה (34), דניאלה (32) והראל (26) (צילום: טל שחר)

חני פרי, איך הכל התחיל?

"אמי זיכרונה לברכה ניהלה את בית הקפה ברחוב בן יהודה בתל אביב ליד הסופר, שבו כל הצלמים הגדולים נהגו לשבת. כשהייתי בת 15, היא סיפרה בהיסח הדעת שיש לה בת מאוד יפה. הצלם הנודע פיטר הרצוג ז"ל עשה לי צילומי טסט, ומאז הכל היסטוריה. מהר מאוד התחלתי לעבוד ונבחרתי למלכת המים של 'העולם הזה' ולמלכת היופי של טבריה, למרות שהייתי בכלל תל אביבית. גרתי בבית מול מנחם ועליזה בגין. גדלתי עם חסיה, בני ולאה, שלושת ילדיהם של מנחם ועליזה, שקראנו לה עלה. זו היתה הילדות היפה שלי. ביליתי הרבה בבית שלהם. היתה להם ספרייה ענקית, שנתנה לי השראה והשרישה בי את האהבה לספרים. הם חיו מאוד בצניעות, לא כמו היום. שנים לאחר מכן, כשהייתי כבר דוגמנית בת 20 וגרתי בניו יורק, הגעתי לביקור בארץ עם הבונדס, לערב התרמה שבו עזרתי להתרים חצי מיליון דולר. כשסיפרתי לכולם שאני מכירה את ראש הממשלה בגין ואת אשתו מקרוב, אף אחד לא האמין לי. רצה הגורל שמנחם ועליזה ישבו על הבמה באירוע. אז שלחתי פתק למנחם בגין, שבו כתבתי: 'היי, זו חנה פרידמן ואני פה בקהל'. בגין לקח את המיקרופון וקרא לי לעלות לבמה. כולם היו בהלם".

 

"כשהייתי דוגמנית צעירה, לא היו מאפרים ולא היו סטייליסטים. עד היום, אם מזמינים אותי לתצוגה אני באה עם נעליים, חזייה שחורה, חזייה לבנה ותחתונים בצבע גוף. ככה חינכו אותנו. לא כמו מה שאני רואה היום, איך שהן מגיעות. כל הפליטות ריאליטי, שהופכות לדוגמניות". פרי על שער "לאשה", 1980
    "כשהייתי דוגמנית צעירה, לא היו מאפרים ולא היו סטייליסטים. עד היום, אם מזמינים אותי לתצוגה אני באה עם נעליים, חזייה שחורה, חזייה לבנה ותחתונים בצבע גוף. ככה חינכו אותנו. לא כמו מה שאני רואה היום, איך שהן מגיעות. כל הפליטות ריאליטי, שהופכות לדוגמניות". פרי על שער "לאשה", 1980

     

    היית מהדוגמניות הישראליות הראשונות שפרצו לחו"ל.

    "הייתי הראשונה והיחידה עד היום, 47 שנים אחרי, שהצליחה לעשות את כל הקמפיינים הגדולים האפשריים – משהו שאף אחת מהבנות הישראליות לא עשתה, אם כבר פותחים את זה. עשיתי את הקמפיינים לרבלון העולמית, להלנה רובינשטיין העולמית, לאייבון, לראלף לורן. כל קמפיין אפשרי. השתתפתי בתצוגות של גדולי המעצבים: איסי מיאקי, אוסקר דה לה רנטה, הלסטון, נורמה קמלי ודיאן פון פירסטנברג. יש לי תמונה עם שמלת המעטפת הראשונה שלה באנציקלופדיה של האופנה, שזה לא דבר של מה בכך. הייתי הדוגמנית הישראלית הראשונה של רוברטו קוואלי. הופעתי בווג איטליה, בקוסמופוליטן. קוואלי, אגב, העלה לא מזמן צילום שלי בשחור-לבן מ-1970 לעמוד האינסטגרם שלו. אנשים בתעשייה זוכרים אותי וזה קטע, כי עברו עשרות שנים".

     

     

    מה היה סוד ההצלחה שלך?

    "שואלים אותי הרבה: איך זה? הייתי מאוד אקזוטית. לא הנערה הבלונדינית מהבית השכן. הפנים האובליות שלי היו בנויות לביוטי".

     

    אפילו השתתפת בסצנה בסרט "מנהטן" של וודי אלן.

    "נכון. ראו אותי ב-Russian Tea Room במנהטן והזמינו אותי להשתתף בסרט. כל הסצנה היא מעבר קטן. לא ביג דיל".

     

    מה הוביל אותך לחזור לישראל?

    "בגיל 32 הגעתי לביקור בארץ, פגשתי את צביקה בעלי, התאהבתי ובזה נגמר הסיפור. חזרתי לגור פה והפכתי לאמא לשלושה ילדים".

     

    "בוטוקס אני מזריקה כל חצי שנה. חוץ מזה, אני לא צריכה כלום. כל שפתי הברווז האלה זה לא יפה" (צילום: טל שחר)
      "בוטוקס אני מזריקה כל חצי שנה. חוץ מזה, אני לא צריכה כלום. כל שפתי הברווז האלה זה לא יפה"(צילום: טל שחר)

       

      מה את עושה היום?

      "כבר שבע שנים שאני מנהלת את מותג האיפור והקוסמטיקה פרסייס. תמיד ידעתי שבשלב מסוים יתמעטו העבודות. כל החיים שלי עבדתי בתעשיית היופי, אז היה לי מאוד טבעי ללמוד איפור. כשהייתי דוגמנית צעירה, לא היו מאפרים. היינו מתאפרות לבד. רק בקמפיינים הגדולים היו מאפרים. אבל אם הצטלמתי לבלומינגדיילס, הייתי צריכה להתאפר לבד ולסדר את השיער לבד עם רולים חמים, שעד היום יש לי. לא היו סטייליסטים, לא אביזרים, לא נעליים. את הכל הבאנו לבד. היינו מסתובבות עם תיקים גדולים, שהיה בהם הכל. עד היום, אם מזמינים אותי לתצוגה אני באה עם נעליים, חזייה שחורה, חזייה לבנה ותחתונים בצבע גוף. ככה חינכו אותנו. צריך לבוא מוכנות עם ציפורניים מסודרות, שיער מסודר. לא כמו מה שאני רואה היום, איך שהן מגיעות. כל הפליטות ריאליטי, שהופכות לדוגמניות. בארצות הברית ובאירופה זה מקצוע. כמו שמלצר זה מקצוע".

       

      לאייקון יופי קשה יותר להתבגר?

      "לא קשה להתבגר, כמו שיש דברים שמעצבנים אותי, כמו הקמטוטים מתחת לעיניים. אין מה לעשות, אי אפשר להילחם בזה. אני שלוש שנים מגיל 70. מה ששומר עליי, זה שאני אכפתניקית וצעירה בראש. זה הקטע. וגם יש לי ילדים צעירים".

       

      "הייתי עושה הרבה דברים אחרת. חוסכת יותר כסף. אומרים תמיד: לשמור גרוש לבן ליום שחור. הרבה דברים הייתי עושה שונה". על שער "לאשה" בשנת 1984 (צילום: מולה עשת)
        "הייתי עושה הרבה דברים אחרת. חוסכת יותר כסף. אומרים תמיד: לשמור גרוש לבן ליום שחור. הרבה דברים הייתי עושה שונה". על שער "לאשה" בשנת 1984(צילום: מולה עשת)

         

        מה עמדתך לגבי הזרקות ופרוצדורות אחרות לשימור היופי?

        "אני חושבת שאם אפשר לתקן ולשפר משהו, אז סבבה. כל זמן שזה לא מוגזם. בגיל 60 עשיתי מיני פייס ליפט. מאוד אהבתי את התוצאה. אם אפשר לעזור לשמר, אז למה לא? בעבר עשיתי גם הגדלת חזה, אבל הוצאתי את השתלים. זה היה לי יותר מדי. היתה תקופה שזה היה נחמד, וזה הספיק לי. בוטוקס אני מזריקה כל חצי שנה. חוץ מזה, אני לא צריכה כלום. כל שפתי הברווז האלה זה לא יפה. בואי, צריך להיראות טבעי, שלא ייראה מעושה".

         

        ספרי על שגרת הטיפוח והיופי שלך.

        "פעם בחודש אני הולכת לחווה הד, הקוסמטיקאית המהממת שלי, שעבדה שנים אצל ד"ר דב קליין. אחת לחודש זה חובה. זה כמו לצחצח שיניים, הלו. את האיפור אני מקפידה להסיר עם מסיר איפור דו-פאזי ואחר כך שוטפת את הפנים היטב עם סבון האורז של דרמלוג'יקה. בבוקר אני מורחת סרום היאלורוני של פרסייס כל יום ויוצאת תמיד מהבית עם חסם שמש. לפני כמה שנים יצאו לי קרצינומות סרטן של העור. היו לי עשר בפנים: מעל המצח, מעל הגבה השמאלית ומתחת לאף. הוציאו לי אותן לפני ארבע שנים. פלסטיקאי מומחה טיפל בי בשיטת המוס – מקפיאים את מה שמוציאים, כדי לראות שאין שורשים סרטניים. מאז אני לא משתזפת יותר וזה גם אחד הדברים שאני אומרת לכל התלמידות שלי: לשמור על הפנים מהשמש. האיפור שלי מאוד פשוט: קונסילר, מייק-אפ, הצללות, סומק, ג'ל גבות, אייליינר וליפסטיק, ואז אני חוזרת להיות חני".

         

        מה לגבי טיפוח הגוף?

        "אני אוהבת את הקרם בריח תפוז של פרסייס. הבושם הקבוע שלי הוא לה פנתר של קרטייה, שאני קונה או באפריל או בדיוטי. ציפורניים אני מסדרת אצל רחלי פרימושר במנדרין. היא אחת ויחידה. הג'ל המיוחד שלה מחזיק לי לשלושה שבועות וזה תענוג".

         

        "פעם גזרו לי את השיער לקארה לצילומים למגזין קוסמופוליטן. רציתי למות. אני כמו שמשון בקטע של השיער. אוהבת אותו ארוך, זה הכיף שלי. זו היתה הפעם היחידה שהיה לי שיער קצר, וזה היה נורא. שיער ארוך זה הכי נשי" (צילום: טל שחר)
          "פעם גזרו לי את השיער לקארה לצילומים למגזין קוסמופוליטן. רציתי למות. אני כמו שמשון בקטע של השיער. אוהבת אותו ארוך, זה הכיף שלי. זו היתה הפעם היחידה שהיה לי שיער קצר, וזה היה נורא. שיער ארוך זה הכי נשי"(צילום: טל שחר)

           

          איך את מטפלת בשיער הארוך?

          "פעם בשבועיים אני עושה צבע אצל קובי מרקורי ומקפידה להשתמש בשמפו ומרכך ללא מלח. מדי פעם אני שמה גם קצת סיליקון על השיער".

           

          ומה שגרת התזונה והכושר שלך?

          "בשנתיים האחרונות לא עשיתי כושר, בגלל הגב. בעיקרון, אני עושה הליכות. על התזונה אני מאוד מקפידה. אוכלת בריא. רק אחת לשבוע אני מרשה לעצמי פיתה עם שווארמה. כל השאר זה טונה, חזה עוף על האש, מרקים וסלטים. מאוד בריא. לא אוכלת שטויות ושותה הרבה מים. זה חשוב. אחרי כל כוס קפה – אני שותה תמיד גם כוס מים. מעשנת עשר סיגריות ביום. זה לא כל כך בריא, אבל זה מה יש. החטא היחיד שלי".

           

          מה השינוי החיצוני הכי קיצוני שעשו לך בקריירת הדוגמנות?

          "גזרו לי את השיער לקארה לצילומים למגזין קוסמופוליטן. רציתי למות. אני כמו שמשון בקטע של השיער. אוהבת אותו ארוך, זה הכיף שלי. זו היתה הפעם היחידה שהיה לי שיער קצר, וזה היה נורא. שיער ארוך זה הכי נשי".

           

          פרי עם תמי בן עמי המנוחה על שער "לאשה" בשנת 1980
            פרי עם תמי בן עמי המנוחה על שער "לאשה" בשנת 1980

             

            מה טיפ היופי הכי מוצלח שקיבלת אי פעם?

            "להיות שמחה ובריאה, ולהשתדל לא לעשות שטויות. לא לשתות אלכוהול, לא לעשות סמים ואת כל השטויות שעושים. לא נסחפתי לזה אף פעם. לא נוגעת בדברים האלה".

             

            איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה?

            "הייתי עושה הרבה דברים אחרת. חוסכת יותר כסף. אומרים תמיד: לשמור גרוש לבן ליום שחור. הרבה דברים הייתי עושה שונה. מתנהלת כלכלית אחרת".

             

               

              ומה גילינו על דליה מזור מול המראה?

              דליה מזור מול המראה: "כולם שואלים על הטיפולים שאני עושה". לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: תומריקו)
              דליה מזור מול המראה: "כולם שואלים על הטיפולים שאני עושה". לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: תומריקו)

               

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
              בעבר היא היתה עיתונאית וכותבת מדור הלייף-סטייל "חיים טובים" במוסף 7 ימים, עד שהחליטה להתעמק בנפלאות עולם היופי, והפכה לפריקית מוטרפת של טיפוח מוקפד, איפור רענן, תכשירי שיער יוקרתיים וכל מה שביניהם. בדרך, היא הוציאה לאור ספרים ומאמרים על סודות הטיפוח של מרכזי היופי והספא המובילים בעולם, הטריקים של גדולי המאפרים בעולם, והכול אודות בשמים