לפני כחודש, זמן קצר לפני שהגיעה שעתה לצאת לבית החולים, התייצבה לי תום־דותן בסטודיו של צלמת היריון. כמו נשים רבות, גם היא הצטלמה בשלל פוזות כדי להנציח את הרגע המיוחד ואת הבטן הגדולה. למחרת אושפזה, כעבור כמה שעות כבר הייתה אחרי, ואז הגיעו המבקרים. חלקם הביאו כיבוד, חלקם הביאו דובונים, והיה אחד שהביא בלון עם הכיתוב It’s a Girl ("זו בת"). אבל דותן לא יצאה מבית החולים עם בת או בן בידיים. הסיבה: לא היה לה בבטן תינוק/ת אלא גידול ענקי שנראה כמו היריון מתקדם.
האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת
דותן (38), יועצת בתחום הבין־אישי מרמת־גן, רווקה ללא ילדים, התבשרה שנמצא אצלה גידול ברחם ("שרירן בגודל אשכולית", לדבריה), כשלושה שבועות לפני שנותחה. ההחלטה להנציח את הרגע ולעשות צילומי היריון הייתה דרכה להתמודד עם הבשורה הלא פשוטה והחרדות שהתלוו אליה. "זה היה סוג של הומור שחור", היא מסבירה. "מאוד חששתי מהניתוח. היה חשש שבעקבות הניתוח לא אוכל ללדת, ואז עלתה בי המחשבה לעשות צילומי היריון, כי אולי זו תהיה ההזדמנות היחידה שתהיה לי להצטלם עם בטן. העדפתי לבחור בגישה מצחיקה כדי לגרום לעצמי להרגיש יותר טוב".
מאילו תסמינים סבלת?
"בחצי השנה האחרונה המחזורים התאפיינו בדימומים מאסיביים, ברמה שלא יכולתי לצאת מהבית. אבל דיברתי עם 'ד"ר גוגל' והוא אמר שזה מה שקורה כשאת נושקת לגיל 40. אז בהתחלה חשבתי שאני בפרה־מנופאוזה. התבאסתי ביני לבין עצמי, אבל קיבלתי את הדין. לא ראיתי סיבה לפנות לרופא".
לפי "תמונת ההיריון" שלך גם הבטן שלך תפחה מאוד. זה לא הדליק אצלך נורה אדומה?
"בתמונות בכוונה ניפחתי את הבטן החוצה. היא לא נראתה בדיוק ככה. אבל כן, הייתה לי בטן, ואחרי שאובחן אצלי הגידול, הרופא גם הסביר שבגלל שהשרירן בקוטר 10 ס"מ, הוא דוחף כלפי חוץ את האיברים הפנימיים. אבל אני מודה שלפני כן לא ייחסתי לבטן שלי יותר מדי חשיבות. אני לא בחורה רזה, יש לי קימורים, וכבר כמה שנים טובות שאין לי בטן שטוחה. הנחתי שהעובדה שהבטן שלי עכשיו יותר בולטת קשורה גם היא לגיל".
איך התגלה הגידול?
"לפני קצת יותר מחודש קיבלתי מחזור, אבל הפעם הדימום כבר היה ברמה שאי־אפשר לתאר. מיהרתי לגינקולוג, ששלח אותי מיידית למיון. במיון קיבלה אותי רופאה שעשתה בדיקה וגינלית ואולטרסאונד. היא אמרה: 'אני רוצה לשלוח אותך לבדיקת אולטרסאונד יותר רצינית בקומה למעלה. תחזרי עם תמונה ברורה יותר ונדבר'. מובן שנורא נלחצתי. בגלל שכבר כמה חודשים הייתי בטוחה שאני לקראת גיל הבלות, מה שעשוי לסגור בפניי את האופציה להביא ילדים לעולם, השאלה הראשונה ששאלתי את טכנאית האולטרסאונד הייתה: 'האם יש לי ביציות?' הטכנאית ענתה: 'הביציות שלך בסדר גמור ושתי השחלות שלך נראות ומתפקדות נהדר'. שאלתי: 'אז מה יש לי?' והיא השיבה שהיא רואה שרירן, שזה גידול ברחם, אבל שאין מה להילחץ כי ב־99 אחוז מהמקרים הוא שפיר. כשחזרתי לרופאה כבר הייתי הרבה יותר רגועה".
ואז?
"הרופאה כתבה מכתב שחרור ואמרה: 'אני מפנה אותך לרופא מומחה לשרירנים שיסביר לך מה הצעד הבא'. אמרתי לה: 'מה זאת אומרת? מה בדיוק צריך לעשות?' והיא ענתה לי בשיא הנונשלנטיות: 'יכול להיות שיצטרכו להוציא לך את הרחם'. הייתי בשוק. רק כמה דקות קודם לכן עודדתי את עצמי שחלום האמהות שלי לא נגנז. אמרתי לה: 'מה זאת אומרת להוציא לי את הרחם? עדיין אין לי ילדים'. והיא אמרה: 'תמיד תוכלי להשתמש בפונדקאית'".
"מיד אחרי השחרור מבית החולים קבעתי תור לרופא מומחה, ובינתיים התחלתי לקרוא על שרירנים באינטרנט, הבנתי שזו בעיה יחסית שכיחה והתעודדתי מכך שלא תמיד חייבים לעבור ניתוח. כשנפגשתי עם המומחה הוא הסביר שאהיה חייבת לעבור ניתוח עקב גודלו ומיקומו של השרירן. הוא הוסיף ואמר: 'אם היית בת 50, היינו מוציאים לך את הרחם כי זה ניתוח יותר קל. אבל בגלל שאת בת 38 ועדיין אין לך ילדים, נבצע את הניתוח בשיטת לפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני, ראו בהמשך) וננסה להוציא את השרירן אך לשמר את הרחם'. עם זאת, הוא הדגיש שתמיד יכולים להיות סיבוכים, שבמקרים מסוימים נאלצים לעבור לניתוח רגיל שבו פותחים את כל הבטן ובמקרים נדירים נאלצים גם לכרות את הרחם".
מלחיץ.
"הייתי מאוד לחוצה והתקשיתי להירדם בלילות. אבל כאמור, יש לי הומור מורבידי, אז לילה אחד החלטתי להעלות פוסט בקבוצת נשים סגורה בפייסבוק: 'השבוע גילו אצלי ברחם גידול בגודל של עובר ממוצע. בגלל שהוא לוחץ לי על האיברים הפנימיים, קבעו לי ניתוח דחוף. מכיוון שאני רווקה לא צעירה ומדובר בניתוח ברחם, קיים סיכוי לסיבוכים ושלא יהיו לי ילדים ביולוגיים. אז התחילה לי מחשבה קצת טיפשית שבא לי לעשות צילומי היריון עם הגידול שלי. אולי זו ההזדמנות היחידה שתהיה לי. עד כמה לדעתכן זה נשמע הזוי? האם זה בכלל רעיון טוב?'"
ומה היו התגובות?
"לא נתקלתי בתגובות שהתנגדו לרעיון, אבל היו נשים שהחליטו להיכנס לי לרחם ואת זה פחות אהבתי. כתבו לי 'תקפיאי כבר עכשיו ביציות', או 'אין לך זמן. תביאי כבר עכשיו תינוק מתרומת זרע'. זו לחלוטין לא הייתה העצה שביקשתי. אבל רוב התגובות היו נהדרות. בין המגיבות הייתה גם צלמת בשם ליה יפה. היא כתבה לי: 'הרעיון שלך מגניב. פעם בחודש אני עושה צילומים בהתנדבות ואשמח שאת תהיי הפרויקט שלי החודש'. אז יום לפני הניתוח הגעתי לסטודיו שלה ועשינו סט צילומים. זו הייתה חוויה כיפית ומשעשעת. כמו נשים הרות ליטפתי את הבטן והסתכלתי על הגידול באהבה. בכלל, מהרגע שעשיתי סוויץ' בראש והחלטתי להתייחס למצב בהומור, אני והחבר'ה שלי הרצנו הרבה בדיחות בעניין. החברים אמרו לי: 'אני רוצה לשים לך יד על הבטן כדי להרגיש אם הגידול זז', ואני שאלתי: 'אתם חושבים שאחרי הניתוח ירשו לי לקחת איתי את הגידול הביתה?'"
לצד כל הצחוק, בטוח התלוותה לכל גם תחושת עצבות.
"בניגוד לעבר, אז הייתי הרבה יותר לחוצת חתונה ולחוצת משפחה, היום אני משתדלת להיות יותר שלווה כלפי המקום שבו אני נמצאת. אני מאוד רוצה ילדים, אבל פחות נותנת לזה להגדיר אותי וברור לי שאני לא רוצה להביא ילד לבד. לכן, לאור גילי, אני כבר אומרת לעצמי שיכול להיות שזה יקרה אבל יכול להיות גם שזה לא יקרה.
"וכן, הייתה גם עצבות: הניתוח התבצע במחלקה שבה נשים רבות עוברות ניתוח קיסרי. חשבתי לעצמי שאני בדיוק כמו אותן אמהות לעתיד: גם אני עומדת לעבור ניתוח לא קל, שהתאוששות ממנו כואבת ולא פשוטה. אבל בעוד שהן מקבלות משהו טוב ומופלא בסופו, ששווה את כל הסבל, אני לא מקבלת כלום. לכן ביקשתי שיסדרו לי חדר שיהיה כמה שיותר רחוק מהחדרים של היולדות. ידעתי שיהיה לי קשה מבחינה רגשית לשמוע את הבכי של התינוקות".
איך עבר הניתוח?
"זה לא ניתוח פשוט. הוא נמשך ארבע שעות וחצי, הייתי מאושפזת שישה ימים ואני עדיין סובלת מכאבים. לשמחתי, בינתיים חזרו תוצאות הביופסיה, וכפי שהרגיעו אותי, הגידול אכן היה שפיר".
ההומור באמת סייע לך להתגבר?
"בהחלט. למדתי שתמיד עדיף להתייחס בהומור גם לדברים קשים. לצחוק ולהשתעשע עדיף מאשר לשבת בבית עצובה ומדוכאת. אבל התובנה העיקרית שלי היא שרופאים צריכים לעבור קורס איך להיות יותר אמפתיים כלפי המטופלים שלהם. להגיד לבחורה שעוד אין לה ילדים שכנראה יצטרכו לכרות לה את הרחם ומקסימום היא תמיד תוכל להשתמש בפונדקאית, זה כמו להגיד למישהו: 'צריך לכרות לך את היד ומקסימום תמיד תוכל להשתמש בפרוטזה'. בגלל שבאופיי אני אדם שמח, שמנסה לקחת דברים בצורה חיובית, בחרתי בסוף לא לתת למה שהרופאה אמרה להשפיע עליי יותר מדי".
ל־80 אחוז מהנשים יש שרירנים ברחם
==========================
"שרירנים, הידועים גם בשם מיומות, הם גידולים שפירים בשריר הרחם", מסביר ד"ר רועי משיח, מומחה לכירורגיה גינקולוגית ומנהל בפועל של מחלקת הנשים בשיבא. "הם נוצרים כתוצאה משיבושים כרומוזומליים בתא האב, בעוד שגדילתם מושפעת מאוד מהתנועתיות של הורמוני המין: אסטרוגן ופרוגסטרון.
"מדובר בתופעה שכיחה מאוד שפוקדת כ־80 אחוז מהנשים. אצל רובן המוחלט היא לא תלווה בתסמינים ולא תפגע באיכות החיים. כרבע יסבלו מתסמינים, כמו דימומים חזקים במחזור, קשיים להרות, דחיקת האיברים בבטן (מה שגורם לבטן לתפוח) או לחיצה על האיברים הפנימיים (למשל, על שלפוחית השתן, מה שיביא לתכיפות במתן שתן; על המעי, מה שעלול לגרום עצירות) וכאבים בעת קיום יחסי מין.
כך מטפלים בשרירן:
טיפול תרופתי: "לפני כעשור נכנסה לשוק תרופה בשם 'אסמיה', שנחשבה לתרופת פלא שכיווצה את השרירן", אומר ד"ר משיח. "אבל לפני שלוש שנים מצאו שהיא עלולה להביא לאי־ספיקת כבד והשימוש בה נאסר. כיום יש זריקה בשם Decapeptyl, שמדכאת את הורמוני המין, מכווצת את השרירן ומפסיקה את התסמינים. החיסרון הגדול - היא מכניסה את האישה לגיל המעבר, עם כל התופעות המתלוות לכך (גלי חום, יובש בנרתיק, ירידה בליבידו, אוסטאופורוזיס), ולכן נותנים אותה רק לתקופה של חצי שנה, כשהמטרה העיקרית היא לתת אותה לנשים שעומדות לפני ניתוח להסרת השרירן כדי שיהיה קל יותר להסיר אותו, ובמקביל - כדי למנוע מהאישה לדמם בתקופה שלפני הניתוח ולהעלות אצלה את מצבורי הברזל".
טיפולים לא ניתוחיים: אולטרסאונד ממוקד Mrgfus, שבמסגרתו האישה שוכבת כשלוש שעות בתוך מכשיר MRI, ששולח קרני אולטרסאונד ממוקדים לשרירן, ששורפים את התאים שלו. מדובר בהליך לא כואב ודי בטיפול אחד; 'אמבוליזציה' – שבמסגרתו סוגרים את עורקי הרחם של האישה באמצעות צנתור. הליך זה עוצר את אספקת הדם לרחם ולשרירן. כעבור כ־48 שעות הרחם מוצא דרך לעקוף את החסימה ולקבל בחזרה אספקת דם, אבל השרירן לא מצליח להתאושש מההליך. הבעיה העיקרית בשתי דרכי הטיפול היא שהן מטפלות בעיקר בדימומים ולא משפיעות משמעותית על גודל השרירנים. בנוסף, הן לא מומלצות לנשים שרוצות להרות כי יש בהן סיכון לרחם.
ניתוחים: ניתוח רדיקלי שכרוך בהוצאת הרחם כולו – מומלץ לנשים שסיימו ללדת. הסרת הרחם לא מכניסה את האישה לגיל המעבר ולא גורמת ירידה בחשק המיני או צניחת האגן; ניתוח קונסרבטיבי: הסרת השרירן תוך שימור הרחם מיועד בעיקר לנשים שעדיין מתכוונות ללדת.
יש שתי אופציות לניתוח: הראשונה היא ניתוח שבו פותחים את הבטן ומסירים את הגידול. השני - ניתוח לפרוסקופי, זעיר־פולשני, שבמהלכו מכניסים דרך הטבור צינורית עם מצלמה ועושים שלוש נקודות נוספות להחדרת צינוריות עם כלי עבודה. תחת עיני המצלמה פותחים את הרחם וכורתים את השרירן.
"בשתי שיטות הניתוח קיים חשש לסיבוכים נדירים, כמו דימומים בלתי ניתנים לעצירה שמחייבים את כריתת הרחם", מדגיש ד"ר משיח. "וחשוב לדעת שגם אחרי הסרתם, עלולים השרירנים לחזור לרחם, לכן ההמלצה למי שרוצה להרות, לנסות להיכנס להיריון מיד לאחר שהשרירן הוצא".
