בחודש שעבר התייצב השחקן וודי הארלסון בתוכנית הטלוויזיה "סאטרדיי נייט לייב", חמוש בטי שירט עם הדפס דמותה של גרטה טונברג, פעילת האקלים השבדית בת ה-16. מדמות של מנהיגה ממשית וזועמת שהטיחה במנהיגי העולם כי הרסו את עתידה האישי ואת עתידם של בני דורה – הפכה טונברג לסמל. אייקון. דימוי שגדול בהרבה מדמותה האמיתית. במרץ השנה נודע כי טונברג מועמדת לפרס נובל לשלום (אותו לא קיבלה לבסוף), ולפני יומיים התבשרנו כי זן חדש של חיפושית נקרא על שמה במוזיאון להיסטוריה של הטבע בבריטניה. "זה הולם לקרוא לאחת התגליות שלנו על שם מישהי שעובדת קשה למען העולם ומנסה להגן על מינים פגיעים", הסביר מקס ברקלי, אוצר במוזיאון. מה השלב הבא?
הרבה מחאות שצומחות מתוך פעילויות של אנשים פרטיים, מתגלגלות מהר מאוד למרצ'נדייז. גם "אפקט גרטה", שהפכה בשנה האחרונה ממתבגרת אנונימית החיה עם אספרגר לסמל של מאבק אקלים בינלאומי, מוצאת את עצמה כמוצר צריכה. בשוק ניתן למצוא למכירה מסכות נייר עם פניה, מדבקות למכונית וגם חולצות שדמותה מתנוססת עליהם. אתרי אינטרנט רבים מאפשרים היום לרכוש או להזמין בעיצוב אישי חולצות טי עם הדפס של פניה של טונברג, כאילו היתה לוחם הגרילה המרקסיסטי צ'ה גווארה, הפילוסוף המהפכני קרל מרקס, או מאו דזה דונג, יו"ר המפלגה הקומוניסטית בסין. באופן אירוני, הדמויות אשר התנגדו כל אחת בדרכה לקפיטליזם ולכל מה שהוא מייצג – הפכו מטבע עובר לסוחר.
במקרה של טונברג, הצורך להאדיר את דמותה על חולצות טי עוברת דרך פילטר של אחת התעשיות המזהמות והלא-אקולוגיות בעולם: תעשיית האופנה. אין מחלוקת על כך שפרסום על חולצות טי, מעצם היותן לוח מודעות מהלך המציף את המרחב הציבורי, הוא דרך להפצת מסרים שכבר אומצה על ידי כמעט כל חברה מסחרית במסעה לכבוש את העולם. עם זאת, במהלך יצירת חולצות טי עם דמותה של טונברג פועלים אלה שרוצים להאדיר את דמותה במנוגד למאבק שהיא מובילה.
כדאי לדעת: ענף הטקסטיל מהווה 8.1 אחוזים מפליטת גזי החממה בעולם – יותר מכל טיסות חברות התעופה הבינלאומיות ושילוח ימי. בתהליך ייצור של כותנה, למשל, נעשה שימוש ב-2,700 ליטרים של מים רק כדי לגדל כותנה, אורגנית או לא, שתתאים לחולצת טי אחת. לזה יש להוסיף חומרי הדברה וכימיקלים חקלאיים, צביעת החולצות ושילוב חומרים סינתטיים אחרים שמקורם בשמן גולמי. חשוב להוסיף לדיון גם את נושא תנאי הייצור, סחר הוגן ותנאי ההעסקה של עובדי הטקסטיל במפעלים, רובם ממדינות מתפתחות באסיה ואפריקה. הרי מה שווה חולצה עם דמותה של טונברג כשעל התווית מצוין Made In Bangladesh?
"רוב האנשים לא עושים את הקשר בין לבוש לשינויי אקלים", אמרה השבוע בראיון לאתר "פאשניסטה" אליזבת' ליין, מחברת הספר "הארון המודע: המדריך המהפכני להיראות טוב תוך כדי עשיית טוב". "עלינו לזכור שחלק גדול מהבעיות הסביבתיות שמהן אנו סובלים נגרמות כתוצאה מייצור יתר". הביקורת נגד חולצות הטי האלה ממשיכה גם בדברים שאומרת רייצ'ל קיבה, יועצת לנושא פסולת טקסטיל, מהנושאים הבוערים בענף. "האם הייתם נוסעים במכונית שעות ארוכות כדי למחות על שינויי אקלים?" היא שואלת ועונה: "לבישת חולצת טריקו חדשה מכותנה כדי לחגוג את מאבקה של גרטה או למחות על שינויי אקלים הם שווי ערך לזה".
אז מה עדיף: הפצת האג'נדה החברתית והפוליטית למאבק אקלימי דרך ייצור של טקסטיל מזהם או להתבצר בעמדה ספרטנית ולהתנגד לחולצות? נראה כי בקרב על דמותה של גרטה טונברג, אפשר למצוא דרכים אקולוגיות כדי להפיץ את משנתה החשובה. האם יש צורך בחולצות עם דמותה וסיסמאות האקלים שלה? לא בטוח. אפשר להסתפק בהפגנות עם שלטים והפצת דימויים באמצעות רשתות חברתיות – פעולה שהזיהום שלה מסתפק בבזבוז אנרגיה מועטה של חשמל. אם בכל זאת רוצים לייצר דימוי אפקטיבי על חולצה, בעולם קיימות אפשרויות פיתוח רבות של ייצור חולצות מבדים ממוחזרים או יוזמות של מיחזור חולצות קיימות, שמקטינות את היקפם של ייצור בדים ובגדים.
