הסתיו אוטוטו כאן ועכשיו הזמן לזרוע ולשתול פקעות ובצלים אשר ימלאו את הגינה בהפתעות משמחות לאורך כל החורף והאביב הבא אחריו, וכל זאת אפילו בלי ללכת למשתלה.
זרעים של אושר
מה זורעים: בעונת הסתיו ניתן לזרוע את כל פרחי החורף והאביב הבא: אמנון ותמר, לוע הארי, כובע הנזיר, תורמוס כחול, חוטמית זיפנית ואפילו צמחי מאכל כמו תות שדה, פטרוזיליה, אפונה ועוד רבים וטובים.
איך משיגים: את הזרעים ניתן לאסוף מגינות חברים או לקנות ברשתות עשה זאת בעצמך או בדואר, ישירות מחברות השיווק. אל תתפתו לרכוש זרעים ברשת מחו"ל - זה אסור, ובנוסף זרעים אלה לרוב יתאימו פחות לתנאי האקלים בארץ.
הזרע הוא מעין קפסולה שאוצרת בתוכה את פוטנציאל החיים השלם של הצמח. ברגע שהזרע נכנס לסביבה המתאימה, מתעוררים כל מנגנוני הצימוח ונכנסים לפעולה על מנת לנצל את המים ואור השמש לפני שצמח אחר יעשה זאת.
איך מספקים את התנאים המתאימים?
- זרעים גדולים יחסית ניתן ורצוי להשרות במים כ-12-24 שעות לפני הזריעה. זרעים קטנים מאוד רצוי להנביט בקרטון ביצים עם מצע שתילה במקום מוצל, ולהעביר לאדמה ביחד עם "כוסיות הקרטון" לאחר שהצמחים הצעירים יתחזקו קצת.
- בזרעים, כמו בכל הצמחים, יש לחשוב על מיקום השתילה. זרעו צמח שאוהב שמש בנקודה שטופת שמש וצמח חובב צל – בצל, ותקבלו צמח שמבסוט מהחיים.
- מתחחים את קרקע השתילה לעומק 10 ס"מ (ניתן גם להוסיף קומפוסט להעשרת האדמה, דישון עדיף שלא להוסיף בשלב הזה) וטומנים את הזרעים באדמה.
- כמה עמוק לטמון את הזרעים? כלל האצבע הוא לזרוע בעומק כפול שניים מגודל הזרע עצמו, כלומר זרע גדול שקוטרו כחצי ס"מ נכסה ב-1 ס"מ אדמה. אין צורך למדוד עם סרגל, והרעיון הוא לזרוע יותר זרעים ממה שבאמת צריך ולצפות ל-50% הצלחה, כלומר שלפחות חצי מהזרעים יקלטו ויהפכו לצמח משגשג ופורח.
- לאחר סיום הזריעה מרטיבים את הקרקע קלות ושומרים על לחות באופן רציף עד הנביטה.
את אזור הזריעה כדאי לסמן בשלט עם שם הצמח שזרעתם.
לא הצלחתם עם זרעים בעבר? נסו שוב, חבילת זרעים לרוב תעלה פחות מצמח מפותח אחד, ויש בה בין 10 ל-60 זרעים, ככה ששווה לנסות עוד פעם - מקסימום תצליחו.
פורחים כעוף החול: פקעות ובצלים
כולנו מכירים את החצב, הרקפת הכלנית והנרקיס, אבל מדובר במשפחה גדולה מאוד של צמחים רב שנתיים, שאמנם פורחים פעם בשנה אבל יכולים לחיות שנים רבות ולהעניק לגינה שלנו את המראה עשיר הפריחות שאנו מחפשים.
פקעות מומלצות: כלנית, נורית, רקפת, קלה אטיופית.
הפקעות והבצלים הינם למעשה מנגנון הישרדות מתוחכם, שעוזר לצמח לשרוד תקופות יובש ארוכות וללבלב שוב כעוף החול שנה אחרי שנה.
איך שותלים? את הפקעות כדאי להשרות במים יממה (או לפחות לילה) לפני השתילה ולשתול ישירות באדמה בעומק המצוין על גבי האריזה (לרוב בין 3-5 ס"מ). ככל שהפקעת גדולה יותר, כך מדובר בצמח ותיק יותר שיניב יותר פרחים. ניתן לרכוש פקעות רגילות או מסוג ג'מבו אשר יעניקו יותר עמודי פריחה.
איך שומרים לעונה הבאה? בסיום עונת הפריחה מומלץ להמתין להתייבשות הצמח לפני שמוציאים את הפקעת מן האדמה. כדאי לייבש ולנקות את הפקעת ולשמור במקום יבש ומוצל עד לסתיו הבא, זאת מפני שרוב הפקעות ירקבו בקרקע המושקת גם בקיץ. אם שותלים מלכתחילה במקום שאינו מושקה במהלך הקיץ, אזי אין צורך להוציא מהאדמה.
בצלים יעניקו לגינה או למרפסת שלכם מראות וניחוחות ייחודיים. אופן השתילה דומה מאוד לאופן שתילת הפקעות, רק שאת הבצל אין צורך להשרות במים. בצל בריא יהיה נוקשה ומלא במים גם לאחר תקופת יובש ארוכה.
בצלים מומלצים: נרקיס (ישנם זנים ריחניים), פרזייה (ריחנית), צבעוני, יקינטון, חצב, בן חצב, אמריליס, שושן, פעמוני גשם, פעמוני שלג, נץ חלב ואירוס.
איך שותלים? בצלים אירופאים כמו צבעוני ויקינטון יפרחו רק לאחר שיקבלו מנת קור חורפית כמו בארצות מוצאם ולכן יש לקרר במקרר כ-6 שבועות לפני השתילה. יש לטמון את הבצל בעומק המצוין על גבי האריזה (למרות שלרוב יצליח גם אם יהיה טמון רק למחצה בתוך האדמה)
איך שומרים לעונה הבאה? בצלים של נרקיס ופרזיה אין צורך להוציא מהאדמה בעונת הקיץ, שכן הם פחות רגישים לריקבון ומסתדרים גם בערוגות המקבלות השקיה קייצית. כל שאר הבצלים ישמחו אם תוציאו אותם מהאדמה לאחר התייבשות העלים, נקו משאריות אדמה ואפסנו במקום יבש וקריר עד לסתיו הבא.
ערן רודה
הינו גנן המתמחה בגינות גג ומרפסת, בעל בלוג ומרצה בתחום הגינון.
שתול במגפיים: כך תהפכו מגפי גומי ישנים לעציצים צבעוניים, הקליקו לכתבה:
