הראשונה שהביאה ילד מזרע של גבר מת - מגדלת אותו עם אהוב נעוריה

30 שנה אחרי שנפרדו, חן שביט ורן לוי חזרו זה לזרועות זה. היום הם מגדלים ביחד את בנה של חן בן השש וחצי, שהוא הילד הראשון בעולם שנולד בתהליך של צוואה ביולוגית

חן שביט ורן לוי עם אורי. "רן מאוד משמעותי לחיים של אוריקי, אבל הוא יודע שהוא לא אבא שלו" (צילום: אסף פרידמן)
חן שביט ורן לוי עם אורי. "רן מאוד משמעותי לחיים של אוריקי, אבל הוא יודע שהוא לא אבא שלו" (צילום: אסף פרידמן)

לפני שמונה שנים קיבלה חן שביט שיחת טלפון מפתיעה. "שלום, זו חן שביט?" שאל הגבר מעבר לקו. "מובן שמיד זיהיתי מי זה, אבל נתתי לו קצת להזיע", היא מספרת. "אמרתי 'כן'. 'זאת חן מאיילת־השחר?' כן; 'חן שהייתה במחנות עולים ברעננה?', 'כן'; 'שהייתה בשריון ברמת הגולן?', 'כן'; וככה הוא עבר איתי את כל תחנות חיי, ואז שאל: 'את יודעת עם מי את מדברת?' אמרתי: 'כן, עם רן לוי'".

 

לחן קרה מה שנשים רבות אולי מדמיינות או חולמות שיקרה: אהבת נעוריה, הגבר שבו התאהבה בגיל 18 ושהיה בן זוגה במשך ארבע שנים, יצר לפתע קשר. אבל שום דבר לא היה פשוט. הוא בכלל היה נשוי, ומבחינתו התקשר רק כדי לבדוק מה שלומה. היא קיבלה בדיוק אז החלטה דרמטית בחייה: להיכנס להיריון מזרעו של צעיר שנהרג בתאונה, ולהיות הראשונה בעולם שמביאה ילד בתהליך של צוואה ביולוגית.

 

לקח להם עוד שבע שנים ארוכות של חברות אפלטונית, שהתנהלה באון אנד אוף, שבמהלכן הוא התגרש והיא הביאה ילד לעולם, כדי להבין שהם כנראה נועדו זה לזה. היום הם לא רק זוג אוהב, אלא גם מגדלים יחד את בנה של שביט, אורי בן השש וחצי. ללא ספק, תסריט שאפילו בנטפליקס עוד לא חשבו עליו.

 

לא הסתרתי כלום

ב־1 בספטמבר, כשהתלמיד הנרגש אורי שביט הגיע מלווה באמו לכיתה א' בבית הספר בראש־העין, אף אחד מהנוכחים לא תיאר לעצמו איזה סיפור מטורף הילד הזה סוחב על גבו. אורי, כאמור, הוא הילד הראשון בעולם שנולד כתוצאה מזרע שנלקח מאביו לפני מותו. אביו הביולוגי של אורי, שאותו גם הוא וגם אמו לא הכירו, נהרג בתאונת דרכים בגיל 25. לפני מותו, בזמן שהיה בתרדמת, ביקשו הוריו לשאוב את זרעו, ואף הצליחו לשכנע את בית המשפט להתיר להם להשתמש בו.

 

כאן נכנסה חן לתמונה: כשחיפשו אישה שתצטרף למסע שלהם להפוך לסבא וסבתא לבנם המת, פנו ההורים לדודה שלה, שעבדה ביחידה להפריה חוץ־גופית בבית החולים אסותא. הדודה ידעה שחן מתלבטת לגבי הבאת ילד בגפה, ושאלה אותה אם זה עשוי לעניין אותה.

 

חן דחתה את ההצעה על הסף. באותה תקופה היא כבר כמעט ויתרה על החלום להיות אמא. היא הייתה אז בת 40 וללא זוגיות, והחליטה שהיא לא מעוניינת לעשות ילד שלא יֵדע מי אביו. "אני לא נגד תרומת זרע, אבל לי אישית זה לא התאים, הרגשתי שזה גדול עליי", היא מסבירה. "היה לי ברור שאעשה ילד רק עם בן זוג. היה לי חשוב שלילד יהיה גם צד שני. הייתה לי אופציה לעשות ילד עם בחור גיי, אבל הבנתי שחלוקת המשמורת לא מתאימה לי".

 

עם הבן אורי.חן והבן אורי. "הוא דומה מאוד לאבא שלו" (צילום: אסף פרידמן)
    עם הבן אורי.חן והבן אורי. "הוא דומה מאוד לאבא שלו"(צילום: אסף פרידמן)

     

    חן אמנם סירבה להצעה, אבל הגורל רצה אחרת. שבוע אחרי השיחה עם דודתה, היא פגשה בעבודה קולגה שעברה תהליך של תרומת זרע, שהעלתה בפניה חששות שמלווים אותה מאז. "שעתיים ישבנו מחוץ למשרד שלי בחנייה, ובזמן שהיא סיפרה לי את הסיפור שלה, חשבתי על עצמי והבנתי שלי יש אופציה אחרת שכאילו נתפרה בשבילי", היא מספרת. "כל החששות שהיא העלתה לא היו רלוונטיים, כי יש פה משפחה וסבא וסבתא ותמונות של האבא. בשבע הדקות שעברו בדרך מהעבודה הביתה התקשרתי וקבעתי פגישה עם המשפחה. למחרת כבר פגשתי אותם וסגרנו עניינים. זה קרה מאוד מהר".

    "הבנתי שיש לי אופציה אחרת שכאילו נתפרה עבורי. יש פה משפחה וסבא וסבתא ותמונות של האבא. פגשתי אותם וסגרנו עניינים. זה קרה מאוד מהר"

     

    איך התרשמת מהם?

    "הכרתי אנשים שעברו טרגדיה נוראית ונורא רוצים לצאת ממנה עם קצת נחמה".

     

    מה שאלת על האבא?

    "לא שאלתי יותר מדי. לא נעים לי להגיד, אבל לא היה לי חשוב מי הוא היה, יותר חשוב היה לי לדעת איך הוא נראה. רציתי שהוא יהיה דומה לי יחסית, שלא יחשבו שאני האופר או משהו. מי שלא מכיר אותו אומר שאורי דומה לי, אבל לפי התמונות אני יודעת שהוא דומה מאוד גם לאבא שלו".

     

    איזה הסכם עשיתם?

    "פנינו לעו"ד אירית רוזנבלום מ'משפחה חדשה', שניהלה עבורנו את התהליך מול בית המשפט. אין בינינו ממש הסכם פורמלי, הכל פתוח ומבוסס על אמון. הם יכולים להיעלם מהחיים שלנו, כמו שאני יכולה להיעלם מהחיים שלהם, אבל זה לא יקרה כי הקשר הזה חשוב גם לי וגם להם. אין הסדרי ראייה, כי מדובר בסבא וסבתא ולא בהורה נוסף".

     

    איך את מרגישה עם התואר "האישה הראשונה בעולם שילדה ילד באמצעות צוואה ביולוגית"?

    "קוריוז נחמד, עוד שורה לעבודת השורשים של אוריקי בכיתה ז'".

    "כשאורי היה בן שנתיים, הוא אמר פתאום 'אני גם רוצה שיהיה לי אבא'. אמרתי לו שיש לו אבא, אבל הוא לא יכול להיות איתו כי הוא מת בתאונה"

     

    איך תספרי לאורי את כל זה?

    "הוא יודע הכל, אף פעם לא הסתרתי כלום. כל שאלה שהוא שאל, עניתי בהתאם להבנה שלו באותו גיל".

     

    הוא שואל על אבא שלו?

    "אנחנו מדברים על אבא שלו כל הזמן, מאז שהוא היה קטן. למשל, כשהוא היה בן שנתיים, הוא עמד ללכת לישון ואמר פתאום: 'אני גם רוצה שיהיה לי אבא'. עניתי לו: 'אבל יש לך אבא', אז הוא אמר: 'את לא מבינה, אני רוצה אבא שיספר לי סיפורים לפני השינה'. ממש לא ידעתי מה לענות, אז אמרתי לו: 'כרגע אתה הולך לישון, וגם אם היה לך אבא שמספר סיפורים, הוא לא היה מספר לך סיפור עכשיו'. איך שהוא נרדם התייעצתי עם חברה שהיא פסיכולוגית ומטפלת משפחתית מה לענות. היא התגלגלה מצחוק מהיצירתיות שבה התחמקתי מתשובה. בבוקר אמרתי לו שיש לו אבא, אבל הוא לא יכול להיות איתו כי הוא מת בתאונת דרכים. אמרתי לו שיש לו סבתא וסבא ויש לו דודים ומשפחה ענקית שאוהבת אותו".

     

    איזה קשר יש לכם עם המשפחה?

    "קשר טוב, הם סבא וסבתא שלו והם אוהבים אותו מאוד".

     

    הם ביקשו, למשל, שאורי יישא את שם משפחתם?

    "כן, הם ביקשו, אבל אוריקי הוא המשפחה שלי והיה לי חשוב שיהיה לנו אותו שם משפחה. בנוסף, יש לי אזרחות גרמנית, ואני לא יכולה להעביר לו אותה אם אין לו אותו שם משפחה".

     

    לאשה  (צילום: אסף פרידמן)
      לאשה (צילום: אסף פרידמן)

       

      30 שנה, לך תזכור

      שבע שנים וחצי אחרי שקיבלה את ההחלטה הגורלית, חן חובקת לא רק בן מתוק - שעושה את צעדיו הראשונים בג'ודו וחולם להיות שגיא מוקי - אלא גם, כאמור, את האקס המיתולוגי שלה, שהיה בן זוגה לפני כמעט 30 שנה. מאז שנפרדו היא ניהלה כמה מערכות יחסים שלא הבשילו לחתונה, ובשנים האחרונות, מאז שבנה נולד, לא הייתה בזוגיות משמעותית.

       

      חן (47) היא בת קיבוץ איילת־השחר ורן (47) בן רמת־הכובש. השניים הכירו לראשונה כשרן עשה שנת שירות בקיבוץ ייטב עם חברות של חן מהקיבוץ. כשהיא באה לבקר, התלקחה הידלקות הדדית. "רן התחיל איתי, אבל טוען שאני התחלתי איתו", אומרת חן.

      רן: "חד־משמעית".

       

      אחרי שנת השירות הוא התגייס לחטיבת הנח"ל ושירת בלבנון, והיא התגייסה לחטיבת השריון ושירתה ברמת הגולן. מאוהבים כפי שרק צעירים יכולים להיות – השניים מצאו דרכים יצירתיות לתקשר ביניהם, כולל שימוש לא תקני בקשר הצבאי. אחרי ארבע שנים של זוגיות הם נפרדו. חן: "זה בסדר, מותר להגיד שהוא זרק אותי".

      רן: "הייתי מטומטם, זה ברור. באמת שלא הבנתי כלום מהחיים שלי, לא הבנתי מה יש לי בידיים".

      חן: "הייתי החברה הראשונה שלו, הוא חשב שהוא מפסיד משהו בחוץ".

      חן: "זה בסדר, מותר להגיד שהוא זרק אותי". רן: "הייתי מטומטם. לא הבנתי מה יש לי בידיים". חן: "הוא שבר לי את הלב"

       

      רן, זה נכון?

      רן: "30 שנה, לך תזכור".

      חן: "הוא שבר לי את הלב, היה לי מאוד קשה, אבל התאוששתי. לא התרסקתי".

       

      אחרי הפרידה עזבה חן את הקיבוץ, למדה חינוך לגיל הרך ועבדה כגננת בקיבוץ עינת ובקיבוץ נחשונים. בהמשך התמקמה בראש־העין ועברה לתחום החינוך המיוחד: היא ניהלה את סניף אקי"ם בעיר, והייתה מנהלת חינוכית במוסד לאנשים עם צרכים מיוחדים. היום היא המנהלת החינוכית של מעול"ה - מרכז עיסוק ולמידה לבעלי צרכים מיוחדים בפתח־תקווה.

       

      רן התחתן בגיל 29 ועזב את הקיבוץ לכפר־סבא, שם נולדו שלושת ילדיו (18, 16, 13). הוא עבד כמנהל מכירות, ולפני חצי שנה הקים חברה משלו למערכות השקיה ממוחשבות. לפני שלוש שנים התגרש. "נפרדנו בצורה טובה ומכבדת, עזבתי את הבית וחזרתי לקיבוץ לשנתיים לחשב מסלול מחדש", הוא מספר.

       

      הקשר ביניהם חודש במפתיע, אחרי שהוא ראה אותה במקרה ברחוב. "עבדתי אז ב'קוקה קולה'. יום אחד הגעתי לנקודת מכירה בראש־העין, ובדיוק החניתי את האוטו כשאופניים חלפו במהירות על פניי", הוא משחזר. "הסתכלתי וקלטתי שזו חן, אבל היא כבר הייתה רחוקה והנחתי לזה. אחרי כמה חודשים הייתה לי נסיעת עבודה לצפון, עברתי דרך איילת־השחר והחלטתי להיכנס להגיד שלום לאבא של חן, כי כשהיינו זוג היה בינינו קשר מאוד טוב. אמרו לי שהוא חולה בבית. אחר כך נודע לי שהוא נפטר, ואז הרמתי אליה טלפון".

      חן: "עד אז לא ידעתי בכלל מה איתו, לא היה בינינו שום קשר".

       

      חן ורן בגיל 20 (צילום: אלבום פרטי)
        חן ורן בגיל 20(צילום: אלבום פרטי)

        והיום (צילום: אסף פרידמן)
          והיום(צילום: אסף פרידמן)

           

          איך לא חיפשתם אחד את השני בפייסבוק?

          חן: "תאמיני או לא - לא חיפשתי. הוא לא היה בתודעה שלי בכלל".

          רן: "אני חיפשתי אותה".

           

          חן, כשקיבלת ממנו טלפון - התרגשת?

          "קפץ לי משהו, אני לא אגיד שלא. דיברנו איזה שעתיים, התעדכנו".

          רן: "לא התקשרתי כדי להתחיל איתה. סתם, מה העניינים, מה עבר עלייך במהלך השנים".

          חן: "גם מבחינתי זו הייתה סתם שיחה ידידותית עם מישהו מעברי. במיוחד כשהוא אמר לי שהוא נשוי. כבר ידעתי שאני נכנסת לתוך תהליך של היריון לבד. אף אחד עוד לא ידע חוץ מהמשפחה הקרובה, אז לא סיפרתי לו. הייתי מאוד מכוונת מטרה עם מסלול מאוד ברור, מבחינתי לא היה לו בכלל מקום בחיים שלי באותה תקופה".

          "רן: כשהיא סיפרה לי שהיא בהיריון מאוד שמחתי בשבילה". חן: "זו הייתה הפעם הראשונה שהוא שמע את המושג צוואה ביולוגית. זה נראה לו מדהים שזאת הבחירה שלי"

           

          כעבור כמה חודשים החליטו השניים להיפגש. "פגישה של חברים ותיקים", אומר רן, "סקרן אותי לדעת מה עבר עליה כל השנים האלה". חן: "הייתי כבר כולי בתוך התהליך של ההיריון, ממש לא הייתי במקום של זוגיות".

          רן: "היא סיפרה לי שהיא בהיריון ומאוד שמחתי בשבילה. זרמתי עם זה, כיבדתי את הבחירה שלה. באותו זמן לא ראיתי את עצמי חלק מזה".

          חן: "זו הייתה הפעם הראשונה שהוא שמע את המושג צוואה ביולוגית. זה נראה לו מדהים שזאת הבחירה שלי".

           

          מה קרה אחרי הפגישה?

          חן: "פעם בכמה זמן הוא היה מרים טלפון ושואל לשלומי. ידעתי שהוא נשוי אז לא העזתי להתקשר אליו".

           

          ואיך הרגשת כששמעת שהוא התגרש?

          "לא ידעתי שהוא התגרש. באותה תקופה לא היינו בקשר, כנראה בגלל שהוא היה עסוק בגירושים שלו".

           

          די כבר איתכם, שחררו

          לפני חודש עברו חן ורן לדירה החדשה שחן רכשה בראש־העין. בנובמבר יחגגו שנה לאהבה שניצתה ביניהם מחדש. "זה קרה מעצמו", אומרת חן. אבל עד שזה קרה מעצמו, עברו השניים דרך חתחתים רומנטית. הוא עבר לגור במיתר, ויום אחד התקשר אליה ושאל אם יש מצב לקפה. חן: "אמרתי, למה לא? כשנפגשנו הוא ישר אמר שיש לו חברה. אז אמרתי לעצמי: 'אוקיי, אני לא מתקשרת אליו יותר'".

          רן: "חשבתי שאנחנו נפגשים כידידים".

          חן: "יום אחד הוא התקשר אליי במוצאי שבת ושאל אם יש מצב לקפוץ לקפה. הוא הגיע בעשר וחצי, כבר הייתי בפיג'מה בדרך למיטה, דיברנו עד אחת בלילה בערך, ואז הוא סיפר שהוא צריך להיות בשש בבוקר בנחשולים, ושאל אם הוא יכול להיזרק אצלי על הספה. נתתי לו מברשת שיניים ומגבת, אמרתי לילה טוב, ואז הוא נזכר להגיד שהוא נפרד מהחברה שלו".

           

          איך הגבת?

          "אמרתי לו שהוא יכול לבוא לישון אצלי מדי פעם כשהוא נתקע. הוא כמובן לא הבין שזה היה מנימוס וניצל את האופציה עד הסוף".

          רן: "פעם וחצי בערך".

          חן: "שש פעמים. ספרתי, מזל שיש לי את זה מתועד בווטסאפ. הוא היה מגיע באחת בלילה ויוצא בחמש בבוקר, כמעט לא ראיתי אותו. בכל פעם הייתי מתעוררת וקמה בפיג'מה, לפתוח לו את הדלת ולחזור לישון".

          רן: "פעם היא אמרה לי: 'נשבעת לך שיש לי עוד בגדים חוץ מפיג'מה'".

          חן: "יום אחד חברה טובה שלי אמרה לי: 'די כבר איתכם, שחררו כבר, באמא שלכם'. באותו לילה כשהוא בא, הוא כבר לא ישן בחדר

          האורחים".

          רן: "מאותו לילה כבר לא חזרתי למיתר".

          חן: "סבתא של אוריקי הזמינה אותנו לארוחת שישי, ואמרתי לה שאני לא באה לבד. היא שאלה אותי אם זה בן זוג ועניתי שכן. הם מאוד שמחו בשבילי"

           

          איך אורי קיבל זה?

          רן: "הוא זרם עם זה ממש טוב, אני חושב".

          חן: "מאז שאוריקי נולד היו לי פה ושם מערכות יחסים עם גברים, אבל לא הכרתי לו אף אחד מהם. את רן הכרתי לו מיד, למעשה עוד לפני שהיינו זוג. רן מאוד משמעותי לחיים של אוריקי, אבל הוא יודע שהוא לא אבא שלו".

           

          סבתא וסבא של אורי יודעים על רן?

          "כן, הם כבר הכירו אותו. סבתא של אוריקי הזמינה אותנו לארוחת ערב ביום שישי ואמרתי לה שאני לא באה לבד. היא שאלה אותי אם זה בן זוג ועניתי שכן. הם מאוד שמחו בשבילי, הם קיבלו את זה על הכיפאק".

           

          מה שונה בכם מלפני 30 שנה?

          חן: "היינו אנשים שונים, היום זה ממש לא דומה למה שהיה אז. נראה לי שאם היינו נשארים ביחד, זה לא היה מחזיק".

          רן: "נכון. שנינו עשינו מאז דרך שהפכה אותנו למי שאנחנו היום".

           

          איך הסביבה מגיבה לסיפור שלכם?

          חן: "אנשים מאוד מתפעלים ממנו. האמת, אני לא מרגישה שיש לנו סיפור כל כך מיוחד, אבל אני זורמת. את מכירה את השיר 'חזרת פתאום, הנה אתה בבית'? כתבו אותו עלינו".

           

          טוב, אז תהיה חתונה?

          "צריך חתונה? לא נראה לי שהיינו עושים חתונה גם בפעם הראשונה".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד