יופי לי? אז מה: ויתרה על קריירת משחק ודוגמנות לטובת שיווק

מור יוגב, בתו של יו"ר הרכבת לשעבר, קיבלה תפקיד ראשי בסדרה וכיכבה בפרסומות, אבל בשלב מסוים החליטה לחתוך הכל ו"לערער על האמירה שדוגמניות מטומטמות"

איל שטרן

|

20.08.19 | 03:36

מור יוגב. "היו עוצרים אותי בקניון, ברחוב, נותנים לי כל מיני הצעות, אבל אני אף פעם לא רציתי להיות דוגמנית" (צילום: יאיר שגיא)
מור יוגב. "היו עוצרים אותי בקניון, ברחוב, נותנים לי כל מיני הצעות, אבל אני אף פעם לא רציתי להיות דוגמנית" (צילום: יאיר שגיא)
"יש משהו מאוד לא יציב בהסתמכות על הגוף שלך, על החיצוניות", היא אומרת. למטה: פרסומת שלה עם יהודה לוי (צילום: יאיר שגיא)
"יש משהו מאוד לא יציב בהסתמכות על הגוף שלך, על החיצוניות", היא אומרת. למטה: פרסומת שלה עם יהודה לוי (צילום: יאיר שגיא)

כל סנדלר אולי הולך יחף, אבל לא כל אישה יפה מוותרת בקלות על האפשרויות הקוסמות שפתוחות בפניה. מור יוגב היא בהחלט יוצאת דופן מהבחינה הזו. "אף פעם לא רציתי להיות דוגמנית", היא אומרת. "תמיד סירבתי, למרות שהאפשרות הזו ליוותה אותי מאז שהייתי קטנה: היו עוצרים אותי בקניון, ברחוב, מדברים עם אמא שלי, נותנים לי כל מיני הצעות; אבל אני הייתי חנונית, אהבתי ללמוד, כך שהאפשרות הזו בכלל לא עניינה אותי, עד שבגיל 14 פתאום אמרתי לעצמי: 'יאללה, זו תהיה חוויה, מה יכול להיות?' ונכנסתי לזה".

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

היא אמנם נכנסה לזה, וגם זכתה להצלחה, אבל כעבור שנים אחדות החליטה להפנות גב לתחום שמיליוני צעירים בארץ ובחו"ל חולמים להיכנס אליו. היא ויתרה על קריירת משחק שהתאפשר לה לפתח; היא ויתרה גם על ההזדמנות להיות דוגמנית מקצועית, ופנתה לעיסוק אחר לגמרי – כביכול, הרבה פחות נוצץ, אבל מבחינתה, הרבה יותר מהנה ומספק.

 

תראו מה היא עושה היום:

 

 

ברוכה הבאה לשוק הבשר

 

יוגב (28) נולדה וגדלה במכבים-רעות, בת בכורה במשפחה של חמישה ילדים. אביה הוא אורי יוגב, שכיהן בשורת תפקידים ציבוריים בכירים – בהם המנכ"ל של רשות החברות הממשלתיות, הממונה על אגף התקציבים באוצר ויו"ר רכבת ישראל – ואמה אורית היא פסיכולוגית קלינית שמטפלת בהפרעות אכילה. כיאה לבת של שני הורים שיש מאחוריהם עשייה משמעותית, גם היא רצתה ללכת בדרך דומה, אבל קודם לכן, כדוגמנית מתחילה, הלכה בדרכים אחרות – בעיקר מאודישן לאודישן – ותמיד בליווי ההורים שלה. "כן, הייתה הרגשה של שוק בשר", היא מאששת את הדעות הקדומות על עולם הזוהר. "הייתי עומדת מול ארבעה-חמישה אנשים, שהיו בוחנים אותי חיצונית, ובלי להסס מדברים בפניי על מידת ההתאמה שלי: 'הסנטר שלה צר מדי', 'העיניים שלה גדולות ביחס לפנים'. כאילו אני לא נמצאת שם. זה לא פשוט בשביל ילדה בת 14".

 

האב, אורי יוגב. "ההורים היו מאחוריי כל הזמן" (צילום: אלכס קולומויסקי)
    האב, אורי יוגב. "ההורים היו מאחוריי כל הזמן"(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

     

    לשמחתה, ההתחלה שלה בתחום עברה חלק יחסית, והיא השתלבה במספר הפקות פרסומת למותגים של טיפוח שיער ונעליים. "בשלב הזה אף אחד מהחברים שלי עוד לא ידע על העבודה הצדדית שלי. מדי פעם הייתי נוסעת לצילומים, אבל זה לא היה אינטנסיבי, כך שיכולתי להמשיך בשגרת החיים". הפריצה הגיעה כשהייתה בת 16. "השתתפתי בלהקת המחול והמשחק של מכבים-רעות; הגיעו לצפות בנו מלהקים מתל אביב, ואני הוזמנתי לאודישן לסדרת ילדים חדשה. התגובה הראשונית שלי הייתה סירוב, אבל אחרי שמנהל הלהקה שוחח אותי על כך, השתכנעתי".

     

    בלי שום ניסיון קודם במשחק מול מצלמה, היא עברה שלב ועוד שלב, "ובכל פעם שהתקדמתי, גדלו התיאבון שלי והרצון לקבל את התפקיד". לבסוף קיבלה את התפקיד הראשי. הסדרה, שנקראה "בלי גרביים" ושודרה בערוץ הילדים ובלוגי, נמשכה שתי עונות, ויוגב שיחקה

    "הייתי עומדת מול אנשים שהיו בוחנים אותי חיצונית, ובלי להסס מדברים בפניי על מידת ההתאמה שלי: 'הסנטר שלה צר מדי', 'העיניים שלה גדולות ביחס לפנים'. זה לא פשוט בשביל ילדה בת 14"

    בה את מאיה, הדמות הראשית, כשלצידה שחקנים ותיקים ומקצועיים, בהם ישראל גוריון ולירית בלבן. "זו הייתה תקופה משוגעת", היא נזכרת. "הייתי קמה בארבע בבוקר, מונית הייתה לוקחת אותי לסט של צילומי חוץ, היינו מצלמים עד רדת החשכה, ואז עוברים לאולפן וממשיכים עד עשר בערב. בסוף הצילומים מונית הייתה לוקחת אותי חזרה הביתה, ואני הייתי משננת את הטקסט ליום הצילומים הבא, וחוזר חלילה".

     

    ואיך זה משתלב עם חיים של נערה בת 16?

    "זה היה לא פשוט, אבל מאוד מרגש, אז נהניתי. בית הספר התחשב בי עם מועדים מיוחדים למבחנים, ומכיוון שהייתי תמיד תלמידה טובה, סמכו עליי. גם ההורים שלי היו מאחוריי כל הזמן".

     

    ומה עם חיי חברה? נשאר זמן לזה?

    "בתקופת הצילומים כמעט אין, וגם כשחוזרים אחר כך למציאות, זה קשה בהתחלה, אבל לאט-לאט דברים חזרו לעצמם".

     

    אז לרגע היית ממש מפורסמת, כוכבת ילדים. איך התמודדת עם זה? נהנית?

    "אני זוכרת שביום ההולדת שלי נסעתי עם חברות להחלקה על קרח, וזה היה סיוט: עשרות ילדים צבאו עליי, רצו חתימות ותמונות, לא נתנו לי אפילו רגע אחד להיות לבד. ככה היה נראה גם כל ביקור סטנדרטי שלי בקניון. זה היה מתיש מאוד".

     

    צפו בפרק הראשון של "בלי גרביים":

     

     

    לבנות על השכל

     

    בגיל 18, זמן קצר אחרי שירדה הסדרה בהשתתפותה, עמדה בפני צומת דרכים: הייתה לה אופציה לנצל את המומנטום ולהמשיך בקריירה בעזרת תפקיד זוטר בצבא שיאפשר זאת – או לעצור הכל ולהתגייס לשירות משמעותי. ההחלטה לא הייתה לה קשה. "גדלתי במכבים-רעות, אולי המעוז הכי מובהק של אנשי צבא, כך שלא הייתה לי התלבטות אפילו לרגע". היא התגייסה ליחידת הכלבנים עוקץ, שם שימשה כמש"קית ת"ש ("תקופה מדהימה, לא מצטערת על זה לרגע"), ואחרי שהשתחררה, נסעה לטיול ארוך בדרום אמריקה ובמרכזה. עם שובה לארץ עמדה שוב בפני צומת, וגם הפעם העדיפה את האופציה האחרת על פני עולם הדוגמנות. "יש משהו מאוד לא יציב, משהו שמעורר חוסר ביטחון, בהסתמכות על הגוף שלך, על החיצוניות. לעומת זאת, לבנות על השכל זה כבר הרבה יותר בטוח. אני מניחה שזה מסביר במדויק את הבחירות שלי בחיים".

     

    היא החלה ללמוד תקשורת עם התמחות בשיווק ובמינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, וכבר בזמן הלימודים התחילה התמחות בחברת אסם, "שלדעתי היא בית הספר הטוב ביותר בארץ לשיווק", אומרת יוגב. "אני יכולה להגיד שאני חתומה על ההשקה של המיני-פריכיות והמיני-לחמית".

     

    לא הרגשת קצת פספוס? יכולת להיות כוכבת, ולא ניצלת את ההזדמנות.

    "זו הייתה ההחלטה שלי, ובדרך כלל אני שלמה איתה. אני מודה שלפעמים יש לי תהיות ביני לבין עצמי, מה היה קורה אילו, אבל אלה רק מחשבות. כשהתחלתי להיות סטודנטית, נזכרתי שעבודה כדוגמנית יכולה להיות יופי של הכנסה, אז חזרתי לזה ועשיתי קמפיינים מדי פעם. זה נחמד".

     

    מור יוגב. "אנחנו ממש מניעים מהפכה בתעשיית ההייטק" (צילום: יאיר שגיא)
      מור יוגב. "אנחנו ממש מניעים מהפכה בתעשיית ההייטק"(צילום: יאיר שגיא)

       

      כשסיימה את התואר הראשון, התחילה להרגיש מיצוי מהעבודה באסם. "הרי התעסקתי בחטיפים, בזמן שרציתי לעשות משהו עם יותר משמעות. אלה הערכים שקיבלתי בבית". היא עברה למשרד פרסום גדול, שבו התקדמה לתפקידים בכירים, אבל אחרי שלוש שנים הרגישה מיצוי גם שם. "אני רוצה להשפיע, להיות בנקודות המשמעותיות, להוביל תהליכים", היא אומרת. לפני כשנה הצטרפה לחברת פיפלביז, פלטפורמה להשקעות המונים, כסמנכ"לית שיווק, ועכשיו יש לה תחושה שהיא סוף-סוף מתחילה להגשים את עצמה באמת. "הרעיון של החברה הוא שכל אדם יכול להשקיע במיזמים ולקבל סיכוי ממשי להיות חלק מהחלום הישראלי על האקזיט, וזה קסם לי", אומרת יוגב. "אני מרגישה שאנחנו ממש מניעים מהפכה בתעשיית ההייטק. אנחנו מחנכים אנשים שחששו מהשקעות ומשוק ההון, שאין להם מה לפחד. אנחנו גם מגייסים כסף לחברות צעירות עם המון פוטנציאל, שעושות דברים אדירים. ממש עכשיו גייסנו כסף לחברה שמפתחת פתרון רפואי למחלת ה-ALS".

       

      ומה החלק שלך בסיפור הזה?

      "אנחנו עוזרים לאנשים להגשים את החלומות שלהם, ואני, בתור הגורם השיווקי בחברה, נושאת בהמון אחריות. אם קמפיין גיוס של חברה לא מתרומם, אנשים מאבדים את המשכורת שלהם. הרבה מסיכויי ההצלחה של החברות האלה תלויים בי. זה מתמרץ אותי וגורם לי סיפוק אדיר".

       

      בין לבין היא גם מצליחה לדחוף קמפיינים ללו"ז שלה. בקיץ שעבר, למשל, כיכבה על המסך בפרסומת המונדיאל של רנואר לצד יהודה לוי (ראו סרטון בראש הכתבה). "הסוכנות שלי, יולי, מסדרת לי מדי פעם עבודה שמתאימה ללו"ז שלי, וזה כיף. זה לא קורה הרבה, כי העבודה בפיפלביז היא ממש מסביב לשעון, אבל אני עדיין שומרת לעצמי את האפשרות לעשות את זה כשאני יכולה".

       

      כיום היא גרה לבדה בדירה בתל אביב. יש לה בן זוג, "ואני לא מעוניינת לפרט", היא אומרת בחיוך עוד לפני שאני בכלל מספיק לשאול. היא גם מתרגלת בלימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון, ובדרך לדוקטורט. ״אומרים שדוגמניות מטומטמות", צוחקת יוגב. "אני מקווה שאני מצליחה קצת לערער על האמירה הזו".

       

       

         

        גם תומי יואל-פינקוביץ' ויתרה על משחק ודוגמנות. מה היא עושה עכשיו? הקליקו על התמונה:

         

        איפה הם, הכוכבים ההם? הקליקו על התמונה (צילום: נמרוד גליקמן)
        איפה הם, הכוכבים ההם? הקליקו על התמונה (צילום: נמרוד גליקמן)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד