שלו לבן, שביסס בחריצות מעמד של אחד מהסטייליסטים הכי עסוקים בארץ, כבר התרגל לשגרה של נסיעות תכופות לעבודה מעבר לים, אך הלוקיישן החדש, שלא היה על מפת התוכניות, דחף אותו לקחת סיכון. "לוס אנג'לס נראתה כמו מקום רחוק, לא הכרתי אותה, ובניו יורק היו לי יותר קשרים, אבל העבודה של עידו (תדמור, בן זוגו; רח"ש) נראתה פתאום כבסיס נכון להתחלת המעבר לארה"ב. זו לא הייתה החלטה קלה, זה לא כמו לקפוץ לפריז - זה רחוק, הפוך בשעות, ובקיצור, מורכב. היה דרוש הרבה אומץ, אבל הבנו שכדאי לקחת את הצ'אנס כדי לעשות דברים גדולים ומורכבים יותר".
הכוונה ב"גדולים" היא שבארץ כבר התחיל להרגיש לך קטן?
"בארץ יש תקרת זכוכית ברורה שנוכחת מאוד בתעשיית האופנה. מבחינת הדברים שאפשר לעשות והכסף שאפשר להרוויח – עשיתי הכל. הייתה לי בארץ קריירה מדהימה. עשיתי כל שער אפשרי וצילמתי בין שישה לשבעה קמפיינים גדולים בעונה. הרגשתי שצריך לחשוב מעבר ולנסות לא לפחד מהשינוי. בשנה הראשונה ממש הייתי על הקו לוס אנג'לס־ישראל. טסתי המון לעבודות בארץ, שמרתי על זה בשיניים. זה לא היה קל. גם היום אני מנסה לשמר את הדברים שאני עושה בארץ, כי אני אוהב את התעשייה, ויחד עם זאת אני מסתכל קדימה".
למרות הניסיון הרב שצבר כסטייליסט, גם בזירה הבינלאומית, הנחיתה בעיר המלאכים לא הייתה פשוטה. "בסופו של דבר, אל־איי היא בעיקר מקום של סלבס וכוכבי רשת כמו הקרדשיאנס, וזה רחוק מהעולמות שלי. פשוט התקדמתי מסט לסט", הוא מסביר. סט צילומים ראשון פתח דלת לשני, לבן מצא את עצמו עובד עם אחת מהמאפרות של ביונסה, עם התכשיטן של הסלבס מאור כהן, צבר רזומה והפך למיוצג באחת מהסוכנויות הגדולות, שלב שהיה עבורו Game changer. "גם בארץ, כשרק התחלתי לעבוד כסטייליסט, אין פרויקט אחד שקידם אותי. זו דרך. אני לא מאמין שמחר תצטלם או תעבוד עם מישהו או מישהי ופתאום הכל ישתנה. גם גל גדות בנתה את הקריירה שלה במשך שנים וגם מורן אטיאס. אף אחד לא מצליח בִן לילה".
כריסי טיגן:
בינתיים, טפו טפו טפו, הולך לו לגמרי לא רע. "אנשים המומים שאני גר פה רק שנתיים", הוא מספר, "רק עכשיו עשיתי את קמפיין האיפור של פטריק טה (אומן איפור מפורסם; רח"ש), ואת הצילומים של כריסי טיגן יחד עם הצוות הישראלי המדהים - מעצב השיער שי הללי זיו והצלם טל עבודי. עבדתי עם פיה מיה, עשיתי הפקת אופנה עם שי מיטשל ועבדתי עם שורה של מגזינים כמו 'אל' מקסיקו, PAPER ו־Grazia".
צילומים למגזין Hollywood Reporter:
מה המעבר גורם לך לחשוב על התעשייה בארץ?
"אני מבין עד כמה הדרך שבה אנחנו נאלצים לעבוד גורמת לנו להיות אנשי המקצוע הכי טובים. בארץ עובדים לרוב בתקציבים מאוד נמוכים, הרוב מאולתר. אם פה אני מביא לסט צילומים בגדים מזארה, בואי נגיד שזה מביך ויש סיכוי שלא יעבדו איתי יותר לעולם. בארץ זה לגיטימי, אפילו לשער. גדל בארץ דור של סטייליסטים ואנשי ביוטי מאוד מאוד טובים ויצירתיים, שנדרשים להוציא מהלימון כמה שיותר מיץ".
כדי להמחיש את ההבדל הוא מתאר צילומים לשער שהיו מעוגנים ברפרנס נוקשה להחריד. עם הגעתו לסט הוא הבין מהר מאוד שמראה השיער שנסגר לא מחמיא בעליל לדוגמנית, והוא ניגש למאפר להמליץ על שינוי. "מיד ראו על הפנים שלהם את ההיסטריה והתחיל סבב טלפונים לסוכנויות יחסי הציבור. נוצר עניין שלם כי החלטנו לעשות שינוי קטן כדי שהיא תיראה יותר טוב. למזלי זה עבר בסוף ממש טוב ועד היום אנחנו בקשר. ככה אנחנו עובדים בארץ. רגילים לניסוי וטעייה. פה, יציאה לרגע מהקופסה והחוקים עשויה לייצר דרמה ברמה שאת לא מאמינה".
- עוד על הצלחתו של שלו לבן ב-LA - בגיליון אוגוסט של גו סטייל
