ניקול קידמן
סליחה, במי מדובר?
שחקנית הקולנוע ניקול קידמן, שעשתה את כל הדרך מערבות הפרא של אוסטרליה אל הפסגות של הוליווד, חוגגת 52 שנים, כאשר את העשור האחרון היא העבירה כבובת שעווה חיה.
לקידמן יש ברזומה פרס אוסקר אחד על גילום דמותה של וירג'יניה וולף בסרט "השעות", סצנות עירום מדוברות בסרט "עיניים עצומות לרווחה", פרס קריסטל למצוינות נשית בקולנוע, ואת טום קרוז בתור בעל לשעבר. היא נחשבת לאחת השחקניות היפות בהוליווד (בצדק) ולאחת השחקניות הטובות שם (פחות בצדק), והרזון החינני שלה שמטפס לאורך 1.80 מ' הפך אותה גם לאחת מהמלכות המוכתרות של השטיח האדום.
לאחרונה היא מתקמבקת בסדרת הטלוויזיה המצליחה "שקרים גדולים קטנים" ומוכיחה שאפשר להיות בת 50+ ולהיראות בת 30, כל עוד עומדים לרשותך מיטב הפלסטיקאים שכסף קונה, וכל עוד את מקפידה להצטלם רק ממרחק הולם.
למה אייקון? קידמן היא גבוהה, דקה ומנומשת, יש לה עיני קרח וחזות פורצלנית. כל אלה הם נתוני פתיחה מצוינים בשביל להיראות ממש טוב בשמלות ממש יפות, אבל לקידמן יש גם סטייל מובנה שמאפשר לה להרים את הנתונים הראויים כשלעצמם אל מחוזות האייקוניות האופנתית – מהסוג שמזוהה עם דיוות עבר כמו גרייס קלי או אודרי הפבורן.
המראות שהיא מציגה באירועי השטיחים האדומים למיניהם, מאלצים אותי להשתמש בביטוי השחוק "אצילית". היא אולי לא באמת "מריל סטריפ הבאה", כפי שהכתירו אותה בהוליווד אנשים שלא ממש יודעים על מה הם מדברים, אבל על השטיח האדום היא מנצחת את כולן.
קידמן מביאה איתה תחושה של סוד הרומז על שבר גדול מתחת לחזות של בובת החרסינה. הדואליות הזו קוסמת גם לגברים שאוחזים בתסביך הצלת נסיכות בצרה, וגם לנשים שמזהות בה פגיעות מעוררת הזדהות. את ה"סוד" הזה היא מביאה גם לקולנוע וגם לאופן שבו היא מתלבשת. ההופעות שלה כל כך מוקפדות ואסופות ומחושבות, שאי אפשר לא לצפות לאיזו התמוטטות מפוארת שרק ממתינה להתרחש. זה טרם קרה, כמובן, אך המתח הסמוי הזה הופך את הדמות הפומבית שלה לעוצרת נשימה.
למה לא? אי אפשר להתעלם מהפיל נטול הקמטים שממלא את החדר, או במילים אחרות "ניקול, די כבר עם הטיפולים הקוסמטיים". בעשור האחרון נדמה שהפנים של קידמן מאבדים קמטים (והבעה) משנה לשנה. בקצב הזה היא תחזור לרחם תוך עשור נוסף. היא עצמה רמזה באחד הראיונות ש"יכול להיות שקצת נסחפתי עם ההזרקות" (שזה בערך כמו להגיד שיכול להיות שאסי עזר מגזים קצת עם התעופה העצמית).
קידמן היא הוכחה חיה לאופן שבו הוליווד מכריחה את הכוכבות המתבגרות שלה לשמר בכוח חזות צעירה, רק כדי להפוך את צייתנותן לבדיחה נלעגת. כמו בביקורות המרושעות על הסרט "גרייס ממונקו" שבו כיכבה, שתהו אם היא באמת משחקת איום ונורא או שזה פשוט הבוטוקס שמונע ממנה להחצין כל סוג של רגש. מהמלכודת הזו כמעט אף אחת לא מצליחה להימלט, וניקול קידמן פשוט לקחה את הפחד מחותמת ה"פגת תוקף" של התעשייה קצת רחוק מדי.
ובכל זאת: קידמן לא מפחדת לקחת סיכונים אופנתיים ומצליחה להיראות נפלא גם בשמלות שכנראה ייראו כמו עוגה שלא עלתה יפה על כל אחת אחרת.
חוץ מזה, היא גם בעד ישראל. עם כל ה-BDS והרוג'ר ווטרסים של העולם, זה לא עניין שיש להקל בו ראש.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
