על שני בנים דיברה האופנה: הכירו את האחים הראל, שמדגמנים רק יחד
הם נולדו לאם דוגמנית ואב צלם אופנה, ולא נפרדים גם על סט הצילומים. פגשנו את ליאור (17) ויובל (16) הראל להפקת אופנה וראיון ראשון על יופי, משפחה וקווים אדומים
המפגש הראשוני עם האחים הראל יוצר מעין אשליה אופטית. במבט חטוף נראים ליאור ויובל הראל כתאומים זהים, אבל לאחר חצי יום במחיצתם מתגלים ההבדלים הפיזיים והאישיותיים: ליאור, בן ה-17 וחצי, עם עיני התכלת העמוקות, נראה כמו הגרסה הגבוהה (1.88 מטר) של ליאונרדו דיקפריו הצעיר; ואילו אחיו יובל, שיחגוג בחודש הבא 16, אוחז בנתוני פתיחה שעם ניהול נכון יהפכו אותו לכוכב המסלולים של שבועות האופנה לגברים בעולם.
מזה חמישה חודשים שהם חתומים בסוכנות "רוברטו" של הסוכן הוותיק רוברט בן שושן, שאחראי בעבר ובהווה על גילוין של כוכבות כמו נועה קירל, רותם סלע, מורן אטיאס, סופיה מצ'טנר, אגם רודברג, שרון גניש ואחרות. עכשיו הוא מבקש להחדיר את המותג "האחים הראל", שמצטלמים ומתראיינים תמיד יחד כצמד שלא ניתן להפרדה, ויש לו תוכניות גדולות עבורם שכוללות קריירה מעבר לים ושילובם בתוכניות טלוויזיה. הם עצמם, מתברר, מסבירים כי הבחירה הזוגית היתה החלטה שלהם. "אם היו לוקחים רק אחד מאיתנו לא הייתי מסכים, זה או שנינו או כלום", אומר ליאור הבכור, "אבל אם בעתיד יציעו ליובל קמפיין לבד, אני אפרגן לו, כי זה יעלה את המותג 'האחים הראל'".
הם נולדו בתל אביב וגדלו בחיפה לדניאל הראל, צלם אופנה, ואפרת הראל (פורששט), בעברה דוגמנית ובוקרית בסוכנות אימג' של בטי רוקאווי. יש להם גם אח צעיר, עמית בן ה-13, שכרגע עולם הדוגמנות לא קורץ לו. אולי בעתיד יהפכו לטריו. בילדותם הופיעו בהפקת אופנה מערכתית למקומון חיפאי וצעדו פעם אחת על מסלול בתצוגת קניונים בעיר מגוריהם – אך אל דוגמנות החליטו לפנות באופן מקצועי רק השנה בהמלצת האם, שעודדה אותם לנסות. היא הרימה טלפון לבן שושן, שכבר בונה עליהם כמטילי הזהב הבאים שלו ומיקם אותם במספר סוכנויות בינלאומיות, ביניהן אינדפנטדנט במילאנו, אונו מודלס בספרד ונקסט מודלס בלונדון, מהיוקרתיות בעולם.
עד כה הספיקו להצטלם לצלמי אופנה מעטים, בעיקר 'טסטים' מקצועיים, לצעוד בתצוגת אופנה של חברת מאניה ג'ינס ולהופיע בקליפ לשיר "מה נהיה" של להקת הבנות פורמולה, גם היא מבית רוברטו. עכשיו הם באופציה לקמפיין בנטון העולמי. הראיון ל-Xnet הוא הראשון שלהם.
"אנחנו נראים דומה אבל שונים באופי. יובל שקול, כבד, לוקח החלטות רק אחרי שהוא חושב - אני יורה ישר, בלי לחשוב פעמיים", אומר ליאור על ההבדלים ביניהם.
"זה חשוב לחשוב לפני שמדברים. לפעמים הוא אומר דברים לא נכונים בגלל זה, אז אני פה לתקן אותו. יש בינינו איזון", עונה יובל.
ליאור, כאח גדול אתה מרגיש אחריות על יובל?
ליאור: "אני מרגיש שאנחנו כמו תאומים, שומרים אחד על השני".
יובל: "בעוד חודש אנחנו נוסעים לבד למילאנו לפגישה בסוכנות וארגיש איתו בטוח. הדוגמנות קירבה בינינו, כי לפני שהתחלנו להצטלם ולעבוד יחד, רבנו המון. הוא אפילו שבר לי פעמיים את הרגל ופעם את האצבע".
ליאור: "הוא בעט לי בברך אז שברתי לו את הרגל, ובפעם השנייה רדפתי אחריו והאצבע שלו נתקעה בשפיץ של הקיר".
יובל: "היום אנחנו יודעים שזה יהרוס לנו, אז הפסקנו".
הדינמיקה בין האחים הראל סימביוטית לאורך כל יום הצילום להפקת האופנה והראיון, אך ההבדלים עדיין ניכרים: ליאור מוחצן וישיר, יובל הוא הרגיש והפתוח יותר מביניהם; ליאור רואה בדוגמנות מקפצה לקריירת משחק ("אני חולם לשחק עם ליאונרדו דיקפריו"), יובל רוצה לשים את כל הז'יטונים בדוגמנות. לאורך השנים הם גם מצאו את עצמם פונים לאפיקי עניין שונים: יובל רקד במשך שלוש שנים (מכיתה ד' עד כיתה ו') בלט וג'אז בסטודיו של רינה וולך בחיפה, בן יחיד בין 500 בנות ובמקביל גם מנגן על קלידים, ליאור שיחק כדורסל וכדורגל עם הפסקות בדרך עד לפרישה הסופית לפני שנתיים.
"בגיל 15 וחצי היה לי 'מקרה' בכדורגל, הלכנו מכות, התעלפתי והגעתי לבית חולים", הוא מספר, "הבנתי שאני לא רוצה להיות שם ובהמלצה של דוד שלי הלכתי ללמוד מחשבים. עכשיו אני רוצה להתברג בתחום ומקווה לעסוק בזה בעתיד".
איך החברים בבית הספר מתייחסים לג'וב החדש שלכם?
יובל: "יש את אלה שלא מפרגנים, מקניטים אותך בציניות, 'יא חתיך, יא דוגמן'. אומרים לי: 'אתה מכוער, אני יותר יפה ממך', אבל הבנות מפרגנות".
ליאור: "הבנות תמיד מפרגנות, לא משנה מה".
אתם מרגישים שהדוגמנות חיזקה את הביטחון העצמי שלכם?
ליאור: "לגמרי. היום כשאני מסתובב בחוף הים, אם בחורה מסתכלת עליי אני יודע שהיא דלוקה עליי במאה אחוז".
אם אתה בעניין, למה אתה לא מתחיל איתה בעצמך?
"זה דור אחר. אצלנו בנות מתחילות איתנו. לא באינסטגרם, באמיתי. שולחות פתקים".
ואצלך יובל?
"פעם התביישתי לומר לאנשים שאני רוקד בלט, כי אולי זה נשי. אבל לא בגלל זה פרשתי. עכשיו אני מרגיש שהדוגמנות חיזקה אותי. לא אכפת לי מה אנשים אומרים או מה הם חושבים על המראה שלי. היתה בבית הספר חבורה ששנאה והרחיקה אותי, בודדו אותי, וכשהם מדי פעם היו מזמינים אותי, זה היה נותן לי תחושה טובה. היום אני מרגיש יותר חזק. הדוגמנות ביגרה אותי. אני גם מרגיש שמבחינה חיצונית השתניתי. עד לפני שנה הייתי יחסית מלא, שקלתי 10 קילו יותר, היו לי לחיים נפוחות וסנטר כפול. לא אהבתי את הגוף שלי והרבה זמן ניסיתי לרזות ולא הצלחתי, עד שביולי האחרון נכנסתי לזה ברבאק והתחלתי ללכת למכון כושר ארבע פעמים בשבוע ונכנסתי למשטר תזונה שכולל ויתור על לחם וגלוטן. היום אני מרגיש ביטחון במראה שלי, נוח לי להוריד חולצה".
ליאור: "אני בלבלתי את הגוף. הייתי שמן, רזה, מלא, הייתי עוד 15 קילו ופחות 15 סנטימטר עד לא מזמן. אבל עכשיו אני מתאמן שלוש פעמים בשבוע, כי אני גם עובד במקביל במלצרות".
יש לכם קווים אדומים? דברים שלא תסכימו לעשות?
ליאור: "היו צלמים שביקשו מאיתנו להצטלם בתנוחות אינטימיות יותר, כאילו אני מניח עליו את הרגל על 'המקום' (הוא אומר ומצביע לכיוון איבר המין שלו, א"י) או שיובל יישב עליי. זה קווים אדומים".
יובל: "אם יגידו לנו להתנשק, אני בחיים לא אתנשק איתו".
הלבשה תחתונה?
ליאור: "פחות מגניב אותי. אני נבוך, לא מצליח למצוא את עצמי שם".
יובל: "אין לי שום בעיה עם זה".
ועירום אמנותי?
ליאור: "לא נראה לי. אבל אלה שאלות שאני כל הזמן בודק עם עצמי".
יובל: "מה אתה יודע, אולי עוד תשנה את הדעה שלך".
צילום: עדי סגל
סטיילינג: יסמין טוחן
איפור ושיער: שירן ברומברג
ומה גילינו בבית של הדוגמנית אביטל לנגר בעתלית?
