מותג האופנה Wilde Vertigga (או בקיצור, ורטיגה) השיק לאחרונה בושם ראשון, שלחיצה קלה ממנו ממלאת את האוויר בעננה קלה של קנאביס לימוני. את הניחוח הזה רקחו האנשים מאחורי מותג האופנה החדש: מעצבת האופנה שרון עזרא ואיש העסקים ליאור רייטבלט, מנכ"ל ויו"ר סופר פארם לשעבר, שלפני כשנתיים החליט להגשים חלום ולהשיק מותג אופנה עצמאי.
הבושם, Wilde Kush שמו, נמכר עד כה בגודל של 9 מ"ל ובימים הקרובים יושק בגודל 30 מ"ל, ללא אג'נדה המבקשת לקדם סדר יום של לגליזציה. הוא מיוצר מטרפנטים של קנאביס (אלו שנותנים את הריח והטעם לצמח וללא THC – החומר הפעיל בקנאביס) שמייצרת חברת הסטארט-אפ איבנה טכנולוגיות, שרייטבלט הוא אחד ממשקיעיה. שפריץ קטן על נקודות הדופק, והעיניים בסטודיו המותג הממוקם בחלל עבודה שיתופי בתל אביב מחפשות אחר הג'וינט.
בדומה למותגי אופנה כמו טום פורד, שהשיק קו בישום עוד לפני שבגד אחד הוצג למכירה, או כריסטיאן דיור שהשיק ב-1947 את קולקציית הביכורים שלו לצד הבושם Miss Dior ע"ש אחותו קתרין – בוורטיגה הבינו כי הוליסטיות של מותג אופנה חייבת לכלול בתוכה מרכיבים של חזון לטווח ארוך, ריח מקורי, שפה עיצובית בולטת וחתירה לייחודיות בענף. כל אלה מותכים אל תוך האג'נדה של ורטיגה, מותג הנושא דגל של בגדים א-סימטריים נטולי מגדר המציעים רצף של חיתוכים גיאומטריים החותכים את הגוף באלכסון. "האם יש דבר כזה 100 אחוז סימטרי? ולמה אנחנו מתייחסים לא-סימטריה כמשהו לא מאוזן?" תוהה עזרא ומנמקת תשובה: "בכולנו יש מקומות א-סימטריים, לכן האני מאמין שלנו הוא לנסות למצוא את האיזון וההרמוניה בא-סימטריה".
ורטיגה היא תוכנית מגירה של רייטבלט, 61, שנשמרה שנים ארוכות, עוד מימיו כמנכ"ל סופר פארם. עם פרישתו לפני שלוש שנים וחצי, הוא החליט להוציא את החלום הרדום לפועל. "השם ורטיגה נולד מעיצוב חלל של אירועי סופר פארם", הוא מסביר בראיון ראשון תחת כובעו החדש, "חשבנו לעשות חנות פארם עם מדפים א-סימטריים ותחושה של ירידה וחזרה לאותו המקום, אבל הבנתי שזה לא רלוונטי לחנות. עם הזמן הגיעו מוצרי אופנה: מכנסיים, ז'קט אחד וזוג נעליים".
הוא החל להעלות את הקונספט על נייר, ליצור איורי אופנה בסמארטפון ולחפש אנשי מקצוע שיוציאו את חזונו לפועל. הוא פגש את המעצב בוגר שנקר ממחזור 2015 רומי פיילו, שיצר סקיצות ראשוניות, איתן הלך רייטבלט להראל ויזל, הבעלים ויו"ר קבוצת פוקס. האחרון אהב את הקונספט והציע סיוע ממשרדי פוקס, אך לא היה מעוניין להתחיל קו אופנה בחו"ל.
בשלב זה נכנסה לתמונה עזרא, 32, בוגרת המחלקה לאופנה בשנקר והתוכנית לתואר שני בפיתוח מוצר במרנגוני שבמילאנו, שבשנים האחרונות פעלה כמנהלת פיתוח מוצר בחברת Cieffe המעניקה שירותים בתחום לבתי אופנה כמו פנדי, אטרו, פרואנזה סקולר, כריסטופר קיין ואחרים. במקביל הקימה עם שותפים את מותג המשקפיים Quattrocento, שב-2016 זיכה אותה בפרס הראשון של מרקספייס בתחרות של נשים יזמות בתחום ההיי-טק.
על פניו, החיבור בין השניים הוא שילוב אורגני עבור כל חברת אופנה: רייטבלט רו"ח בהשכלתו, עזרא מעצבת אופנה. אלא שהפעם חלוקת העבודה בין השניים התהפכה: הוא המנהל האמנותי, עזרא אחראית על הלוגיסטיקה, הכספים והפיתוח העסקי. היא המבוגר האחראי, הוא הילד שמתפרע.
"כל התחומים שהתעסקתי בהם עד היום זה כאב ראש ואני מנסה לברוח מאזורי הנוחות שלי. יש לי כמיהה לתחומים היצירתיים שיש לשרון, ואני נפעם מעקומת הלמידה שלה בנושאים הכלכליים", אומר רייטבלט. עזרא, שבתפקידה הקודם פתרה בעיות ייצור מסחרי למעצבים כמו כריסטופר קיין וקרל לגרפלד, נדרשה הפעם לדלג מעל המשוכה הא-סימטרית של רייטבלט ולמצוא פתרונות לחזון שלו.
"ראיתי בעיקר הרבה בעיות", היא צוחקת, "יש בינינו מלחמות עולם, אבל אני זו שלבסוף מתבדה ומוציאה את החלום של ליאור לפועל. למשל, כובע המצחייה שלנו. כשליאור הגיע עם הרעיון, אמרתי לו שאי אפשר לייצר אותו תדמיתנית, כי אין למצחייה תמיכה. מעצב עם השכלה פורמלית בחיים לא היה חושב על זה, אבל ליאור התעקש ולבסוף הצלחנו".
כשרייטבלט מדבר על עיצוב, אופנה, בגדים ואמנות, העיניים שלו נוצצות כמו פרח אופנה משנקר. הוא מצטט רעיונות אסתטיים של אוסקר וויילד, שולף מהשרוול הא-סימטרי שמות של משפיעיני רשת טרנסג'נדרים שלובשים את בגדי המותג, ומשוויץ בנעלי העור של ורטיגה, כשנעל אחת מטפסת גבוה יותר מהשנייה.
"אני אדם יצירתי, אבל לא הלכתי לאזורים האלה בצעירותי כי היתה לי חרדה כלכלית – לא מוצדקת, כי לא גדלתי בשכונת עוני – אבל התחום היצירתי תמיד היה שם", הוא אומר ושולף דוגמאות. בשנת 1993, למשל, הוביל רייטבלט, אז מנכ"ל צעיר בתחילת דרכו, מהפכה בעולם הפרסום של סופר פארם. הוא גייס את להקת המחול בת-שבע, שהיתה בשיאה עם המופע "אנאפזה" ובהמשך את הלהקה של אבשלום פולק וענבל פינטו (שלאחרונה התחלקו לשתי להקות נפרדות). לדבריו, הוא היה אחראי על הקונספט והתלבושות.
בהמשך הגה את מועדון Lifestyle ואירועי הביוטי סיטי בגני התערוכה. "הייתי עושה 'חתוך והדבק' עם דבק ומספריים ובונה את פריז בגני התערוכה", הוא אומר, "אלה הדברים שהחזיקו אותי בחיים, כי להיות מנכ"ל 20 ומשהו שנים שוחק אותך".
בראיונות עבר איתו, כמו גם בשיחות עם אנשים שעבדו איתו, רייטבלט מצטייר כטיפוס צבעוני. המהפך החל לפני 11 שנה, אז חגג יום הולדת 50. "היו לי מדים שלבשתי לעבודה וחלק מהשחרור מהקונכייה היה להתחיל לשלב צבעים. נעליים אדומות, לדוגמה. הרבה יותר כיף לבוא לישיבה בבנקים עם נעליים צבעוניות מאשר לישיבת קריאייטיב. זה תענוג גדול", הוא צוחק, "אם לכאן אני לובש בעיקר שחור, בתפקידי בדירקטוריון כימיקלים לישראל אני מגיע עם חולצת פסים של דגל גאווה. יש בי משהו שרוצה לעשות מהפכה קטנה. אוסקר וויילד תבע את הביטוי The Conformist Rebel, מישהו שרוצה להיות מזוהה כמורד ולשמור על הנוחות שלו. כמו אנשים שנוסעים לברנינג מן בקרוואן עם מיזוג אוויר".
עם שש נקודות מכירה בעולם ואתר מקוון, ורטיגה הוא מותג נישה שהספיק עד כה להציג בשבוע האופנה בניו יורק במסגרת תצוגה קבוצתית ובשתי תערוכות אופנה חשובות: קוטרי בניו יורק, פיור בלונדון. כסף אינו מגבלה. בנובמבר האחרון הגיעה לחנויות קולקציית הביכורים של המותג, ועכשיו, לאחר חשיפה גדולה במגזינים בינלאומיים, הוא מגשש את דרכו בארץ.
"בחרנו להשיק את המותג בארצות הברית, כי חיפשנו שוק מספיק פתוח שלא עסוק בהישרדות יומיומיות", אומר רייטבלט, "באמריקה יש הרבה יותר אנשים שרוצים להיות מזוהים עם משהו שונה".
"ה'טרגט מרקט' שלנו זה אנשים שיכולים לרכוש מותרות, לקוח שכבר יש לו את המעיל של הוגו בוס בבית והוא מחפש משהו חדש", מוסיפה עזרא, "האסטרטגיה להציג בחו"ל היא לבדוק דופק למותג. בפייסבוק שלנו אנחנו מקבלים תגובות מאנשים שאוהבים אותנו מאוד וכותבים 'חיכינו לדבר הזה', וגם אנשים שלא אוהבים ומגיבים 'מה זה הזבל הזה?' אנשים מתעצבנים שאנחנו מערערים את הסדר ומקדשים את חוסר האיזון".
רייטבלט: "אני אוהב את התגובות הקשות. שרק לא יתעלמו".
עזרא: "עכשיו אנחנו בודקים את השטח לשוק הישראלי".
רייטבלט: "הקהל בישראל אוהב אופנה – אבל אוהב שזה קודם הצליח בחו"ל".
המותג שלכם הוא נישה של הנישה, היתכנות כלכלית היא שיקול?
עזרא: "היתה לנו חנות חשובה בניו יורק שרצתה לקנות את הקולקציה, אבל במקביל רצתה שניתן להם אלטרנטיבה לבגדים סימטריים – וסירבנו. אני רוצה היתכנות עסקית וצמיחה כלכלית, אבל האג'נדה חשובה והיא תשתלם לנו בהמשך. הבגדים שלנו מחדשים לא רק באסתטיקה, אלא גם בפיתוח הדגם. כל הבגדים שלנו הם ללא מגדר ויש לנו קהל אדוק של טרנסג'נדרים שחלקם גם לובשים את הבגדים שלנו ברשתות החברתיות".
רייטבלט: "אנחנו נישה של הנישות. זאת גם הסיבה שצריך שוק גדול בהשוואה לשוק הישראלי, שהוא אחוזון קטן. כמובן שאני רוצה שכל ההשקעות שלי תצלחנה, אבל זה לא המניע שלי. שנים סבלתי כי הלכתי בעקבות הפחד של ייצור כסף, ופה אני הולך בעקבות החלום. זה לא סטארט-אפ שחי על גיוס משקיעים. יש כאן משקיע רגוע, אולי גם גרוע", הוא מחייך, "שלא מוכן להכניס משקיעים, כי הוא רוצה ללכת בעקבות החלום ואי אפשר להכניס שותף לחלומות. אם תהיה הצלחה כלכלית, אז נכניס שותפים. אבל המטרה שלי היא לשנות תפישה אסתטית ולשבור את הפרדיגמה של איך מכנסיים צריכים להיראות. הצלחה מסחרית היא משנית".
ומה גילינו בארון של הדוגמנית אניה מרטירוסוב?
