עולם נסתר אך הגיוני
ברפואה העממית נהוגים טקסים, מאכלים ומנהגים שאמורים להבטיח הולדת צאצא מהמין הנכסף. ידוע שאכילת אתרוגים, בוודאי אלו שזכו לברכה בסוכות, מהווים סימן לבנים. יולדת אשר תשתה מיד לאחר לידתה מעט יין ובו קמצוץ אבקה משלייה של עגל שיובשה בשמש ונכתשה עד דק, תלד מכאן ואילך רק בנים. ידוע עוד שבשעת התשמיש, במידה והאישה מזריעה קודם, תלד בן ואם בן-זוגה הקדים אותה תיוולד להם בת. ואם מיד לאחר התשמיש תשכב האישה על צדה הימני, ייוולד בן ואם תבחר לנוח על צדה השמאלי תצטרף, במזל טוב, למשפחתם בת.
מין הילוד נוצר מתצריף מרתק. בבני האדם מין היילוד נקבע על פי מבנה כרומוזומלי אותו נושא הזרעון שמפרה את הביצית. צירוף של שני כרומוזומי X פירושו בת ושילוב ביןX ל-Y יוצר בן זכר. בעולם החי, מינו של העובר עשוי להיקבע על ידי גורמים סביבתיים בלבד. בצבים ובתנינים, למשל, נקבע מין הצאצא על פי הטמפרטורה בה שהו הביצים לאורך תקופת הבשלת הצאצאים. בצבים, טמפרטורה נמוכה מ-27 מעלות תגרום לבקיעת זכרים. בטמפרטורה גבוהה יותר תיווצרנה נקבות. אצל התנינים המצב הפוך.
תקופות רווחה מייצרות יותר בנים
גם בבני אדם יש לסביבה השפעה על מינו של הילוד לעתים באופן ישיר, אבל תמיד מסתורי. בשנת 1973 הציעו רוברט טריווארד, ביולוג אבולוציוני ודן וילארד מהמחלקה למתמטיקה - שניהם מאוניברסיטת הרוורד שבארה"ב, השערה המוכרת כ"הנחתם של טריווארד ווילארד" Trivers-Willard (TW). ההנחה טוענת שיונקים מסוגלים להתאים את יחס לידת המינים בהתאם ליכולת ההשקעה ההורית בתקופה מסוימת - התאמה שמתרחשת בגופם ומתנהלת על פי חוקי האבולוציה. בבסיס ההשערה מניחים השניים שבנים זקוקים ל"השקעה הורית" גבוהה יותר מבנות. זאת משום שאחוז התחלואה והתמותה בעוברים ויילודים בנים גבוהה משל הבנות. בתנאי הישרדות קשים או עוינים, בעיקר רעב של האם, סיכויי ההישרדות של הבנים נמוכים יותר ואחוזי הליקויים בהם גבוהים יותר - אלה מצמצמים את מספרם באוכלוסייה. לכן, בתקופות בהן הישרדות האם והקבוצה איננה ודאית תיוולדנה יותר בנות ובתקופות של שגשוג ורווחה, ייוולדו יותר בנים. זו תאוריה שנסמכה על התנהגותם של יונקים וציפורים - מינים הידועים בהשקעה ההורית הגבוהה בצאצאיהם.
גם ביפן נולדו יותר בנות בחודשים שאחרי רעידת האדמה החזקה שפקדה את האיים בצהרי ה-11 במרץ 2011. נמצא שבאזורים הקרובים ביותר למוקד הרעש נולדו יותר בנות, אך בפרובינציות המרוחקות לא נרשמה הטיה בין המינים בלידות. מסתבר שגם בארה"ב, אחרי התרסקות שוק המניות האמריקאי ב-2008 נולדו פחות בנים.
למה זה קורה?
מדובר בתופעה מוכרת לחוקרים, אך הסיבה לוטה בערפל. לא ברור אם במצבי לחץ סביבתיים העוברים הזכריים, יותר מהעובריות-הנקבות, מפסיקים להתפתח במהלך ההריון ונוצרת הפלה טבעית או שמראש נוצרים במצבים אלו פחות בנים. ראלף קטלאנו מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי משער שמספר תהליכים פועלים במקביל. הוא מתייחס להורמון הנקרא גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG). תפקידו של הורמון זה הוא לעזור לעובר להיקשר אל דופן הרחם, אך עיקר תפקידו לדכא את מערכת החיסון האימהית מלתקוף את העובר. להשערתו, עוברים בנים חלשים מייצרים פחות מההורמון המסוים הזה ולכן מועדים להתקפה ממערכת החיסון האימהית ונקשרים פחות טוב לדופן הרחם.
חוקר נוסף, ויליאם ג'יימס מאוניברסיטת קולג' בלונדון, מעביר את הזרקור לאב. הוא סבור שרמת הטסטוסטרון של האב משחקת כאן תפקיד. בתקופות של לחץ ועקה גבוהים, גברים מייצרים פחות טסטוסטרון, מצב אשר יכול להפחית את מספר ואיכות הזרעונים הנושאים כרומוזום Y. לכן, להנחתו, נוצרים מראש פחות בנים.
האבולוציה תומכת בהמשכיות המין. אפשר שבמצבי סביבה קשים, כשנוצר איום על הרצף, נקבות הן הימור אבולוציוני בטוח. מחד, הן סתגלניות וזקוקות לפחות השקעה הורית ומאידך, הן גם אלו שתהרנה את הדורות הבאים. מספיק זכר פורה אחד בעדר של מספר נקבות להבטחת הולדתם של הדורות הבאים.
זאת ועוד, עוברים בנים רגישים, כך נראה, יותר מעובריות בנות, לתת תזונה תוך-רחמית, בין היתר משום שקצב הגדילה שלהם מהיר יותר ובהתאם, תלותם בהזנה אימהית מספקת. אישה הרה שברחמה בן, זקוקה לתצרוכת של קלוריות גבוהה יותר ב-10% מאישה שברחמה בת.
ומה קורה אצלנו?
בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, קיים רוב קל ליילודים בנים בלידה. פירושו של דבר שאנחנו חיים במדינה בה התנאים נוחים לאבולוציה? אפשר. וגם, בתקופות של מלחמות, טוענים החוקרים, תהיה עדיפות קלה ללידת בנים. אולי מפני שאבולוציונית תפקידם להילחם ורוחות המלחמה המנשבות בארצנו אחת למספר שנים מעודדת את יצירת הכרומוזום הזכרי.
אז מה זה אומר? שפזית צריכה לעבור לשוויץ בכדי ללדת בת? לא ממש. סביר להניח, שגם בשוויץ, מדינה בעלת רווחה כלכלית ותנאי תזונה נאותים לאימהות נולדים בכל שנה מעט יותר בנים מבנות. פזית, למרות החמוצים, המלוחים והקוקיות, ילדה שלושה בנים חמודים לתפארת לפני שחבקה בת מתוקה.
הטורים הבאים יעסקו אף הם בהבדלים בין בנים ובנות כבר מהרחם. מוזמנות ומוזמנים לשלוח שאלות ולעקוב.
מקורות
- תודה מיוחדת לאליה צ'אוצידה על איתור הנתונים מיפן והתרגום שלהם.
- תודה לשמואל טל ולעליזה פלג מהלמ"ס על חיפושיהם הפוריים.
- מרק גלזרמן (2014), "הרפואה המגדרית, לקראת המובן מאליו", בהוצאת מודן ומשרד הביטחון.
- בני נחמיאס, (1996), "חמסה, קמיעות אמונות מנהגים ורפואה עממית בעיר העתיקה ירושלים", מודן.
- נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כאן וכאן.
- Shige Song (2012), Does famine influence sex ratio at birth? Evidence from the 1959 –1961 Great Leap Forward Famine in China
- Trivers, R. L. & Willard, D. E. (1973), Natural selection of parental ability to vary the sex ratio of offspring. Science.
- Sara Reardon (2013), More girls born in Japan after quake skews sex ratio.
NewScientist
למרות שעולם הלידה נחקר היום ברחבי העולם יותר מתמיד ומתחילה להיווצר מגמה מעודדת בנושא יש עוד מקום רב לשינוי ולשיפור. הצבתי לעצמי יעד לפעול לכך שילדי העתיד, הילדים שלנו, ייוולדו מתוך הקשבה ואהבה וההורים הטריים יכנסו להורות שלמים ומועצמים. לשם כך אני כותבת, חוקרת ומרצה באקדמיה ומחוצה לה. ייסדתי את 'צפרא' – מרחב להעצמה הדדית מההפריה ועד 120 ותחת חסותו מתגבשות יוזמות לתמיכה בהורים טריים. ספר ביכורים שכתבתי "השחר של העידן השלישי, מיניות פוריות ושליטה, תולדות הקשר בין נשים וגברים" יצא לאור בקיץ 2016. מאמרים פרי עטי מתפרסמים בארץ ובעולם.
