האינטרנט לא הרג את הספרייה. למעשה, הוא זקוק לה בעצמו

השמועות על מותה של הספרייה הציבורית היו מוקדמות מדי: רוברט דאוסון משוטט בעולם ומתעד אותן, מהעתיקות והמרהיבות באירופה ועד המאולתרות והאקזוטיות ביותר. ראיון

מיכאל יעקובסון

|

18.01.19 | 09:48

ספריית Catantense ברומא. הספריות הישנות אטומות ומסוגרות, בעוד שהחדשות קלילות ופתוחות לסביבה (צילום: Robert Dawson)
ספריית Catantense ברומא. הספריות הישנות אטומות ומסוגרות, בעוד שהחדשות קלילות ופתוחות לסביבה (צילום: Robert Dawson)
הספרייה העתיקה בסנט גאלן, שווייץ, שהוכרזה כאתר מורשת עולמי מטעם אונסקו. מעוצבת בסגנון רוקוקו (צילום: Robert Dawson)
הספרייה העתיקה בסנט גאלן, שווייץ, שהוכרזה כאתר מורשת עולמי מטעם אונסקו. מעוצבת בסגנון רוקוקו (צילום: Robert Dawson)
ספרייה היא לא רק ספרים, אלא דרך לבטא זהות. כך בספרייה הקטנה שהקימו בעיירה אלנסוורת' בקליפורניה עבדים משוחררים, עם הכתובת ''ספרייה חופשית'' (צילום: Robert Dawson)
ספרייה היא לא רק ספרים, אלא דרך לבטא זהות. כך בספרייה הקטנה שהקימו בעיירה אלנסוורת' בקליפורניה עבדים משוחררים, עם הכתובת ''ספרייה חופשית'' (צילום: Robert Dawson)
ספרי ג'ונגל: הכתובת על הספרייה המאולתרת לילדי פליטים שהגיעו לקאלה, בצפון צרפת (צילום: Robert Dawson)
ספרי ג'ונגל: הכתובת על הספרייה המאולתרת לילדי פליטים שהגיעו לקאלה, בצפון צרפת (צילום: Robert Dawson)
בעיירה Cass Lake במינסוטה, משמשת הספרייה העירונית לתצוגת מלכות היופי של העיירה לדורותיהן. כולן לבנות (אף ששיעור השחורים ביישוב הוא מחצית מהאוכלוסייה הכללית) (צילום: Robert Dawson)
בעיירה Cass Lake במינסוטה, משמשת הספרייה העירונית לתצוגת מלכות היופי של העיירה לדורותיהן. כולן לבנות (אף ששיעור השחורים ביישוב הוא מחצית מהאוכלוסייה הכללית) (צילום: Robert Dawson)
מוזיאון הספרים בספרייה הלאומית ''לנין'' במוסקווה. דאוסון לא מחפש רק את הספרים, אלא גם את הקוראים (צילום: Robert Dawson)
מוזיאון הספרים בספרייה הלאומית ''לנין'' במוסקווה. דאוסון לא מחפש רק את הספרים, אלא גם את הקוראים (צילום: Robert Dawson)
אולם קריאה בספרייה הציבורית של וובורן, מסצ'וסטס, בתכנון האדריכל הנרי רובסון ריצ'רדסון. הוכרזה כאתר היסטורי לאומי בארה''ב (צילום: Robert Dawson)
אולם קריאה בספרייה הציבורית של וובורן, מסצ'וסטס, בתכנון האדריכל הנרי רובסון ריצ'רדסון. הוכרזה כאתר היסטורי לאומי בארה''ב (צילום: Robert Dawson)
ספרייה מאולתרת במחנה פליטים באתונה, יוון. ''ספריות הן אחד המקומות הבודדים, אם לא הבודד, שעומד לרשות הציבור ללא כל עניין מסחרי'' (צילום: Robert Dawson)
ספרייה מאולתרת במחנה פליטים באתונה, יוון. ''ספריות הן אחד המקומות הבודדים, אם לא הבודד, שעומד לרשות הציבור ללא כל עניין מסחרי'' (צילום: Robert Dawson)
הספרייה שאיננה. המונומנט שמנציח את שריפת הספרים בידי הנאצים, בעבודתו של מיכה אולמן בכיכר באבל בברלין (צילום: Robert Dawson)
הספרייה שאיננה. המונומנט שמנציח את שריפת הספרים בידי הנאצים, בעבודתו של מיכה אולמן בכיכר באבל בברלין (צילום: Robert Dawson)
ספריית אתנאום בוורמונט, ארה''ב. ספריות הן הזדמנות לאדריכלות מרהיבה (צילום: Robert Dawson)
ספריית אתנאום בוורמונט, ארה''ב. ספריות הן הזדמנות לאדריכלות מרהיבה (צילום: Robert Dawson)
הספרייה במנזר ג'ירולאמיני, נאפולי. ''הספרייה היא המקום ששומר את הזכרונות'' (צילום: Robert Dawson)
הספרייה במנזר ג'ירולאמיני, נאפולי. ''הספרייה היא המקום ששומר את הזכרונות'' (צילום: Robert Dawson)

כשרוברט דאוסון נכנס לספרייה, הוא מתרשם כמובן מהספרים שגודשים את המדפים, אבל לא פחות מכך, נוהג להתבונן בקהל. וגם בחפצים שמעטרים את אולמות הקריאה. זה למעלה מ-20 שנה שדאוסון שוקד על צילום ספריות ברחבי העולם. מה שהתחיל בנקודות שונות ברחבי ארצות הברית – בהן עיירות נידחות, בתי כלא וגם ערים גדולות – המשיך ליבשות אחרות. מדובר באובססיה, הוא מודה.

 

ביום שישי האחרון נכנס דאוסון (69) בשערי ספריית בית אריאלה בתל אביב, ששופצה לאחרונה (וניכר שהוא מחבב את השיפוץ ואת השילוב בין גופי תאורה מלאכותית לחדירת אור השמש מבעד לתקרה), כדי להרצות בפני כ-150 איש סקרנים על התובנות שצבר. מלבד מחקר הספריות המצולם שלו, דאוסון מכהן כמרצה באוניברסיטת סטנפורד, ולכאן הגיע הודות למלגה נדיבה של קרן פולברייט, שמממנת לו שהות בת חצי שנה בצרפת, באיטליה ובישראל.

 

רוברט דאוסון בבית אריאלה בת''א. מדובר באובססיה לספריות, הוא מודה (צילום: מיכאל יעקובסון)
    רוברט דאוסון בבית אריאלה בת''א. מדובר באובססיה לספריות, הוא מודה(צילום: מיכאל יעקובסון)

     

    ערב טיסתו לתל אביב, עבר חוויה לא נעימה בסיציליה. בעוד מזדחל עם רכבו בכביש פקוק, נפתחה לפתע הדלת האחורית ואדם זר התפרץ לרכב, שלף את כל ציוד הצילום מהמושב האחורי ונמלט. למזלו של דאוסון, הוא מחזיק במצלמה רזרבית שמאפשרת לו לצלם בינתיים, ועד שיטופל הנושא הביטוחי הוא גם לא מצלם בטלפון הנייד.

     

    בני המשפחה נדבקו בחיידק של האב: הלן, אשתו של רוברט, מתלווה אליו ומסייעת לו במלאכת הצילום ובתיאומי ההפקה. ווקר, הבן הצעיר, הוא סטודנט לעיתונות באוניברסיטת ברקלי, ובימים אלה מלווה קבוצת פליטים אפריקאים במסע מסוכן החוצה את דרום אמריקה בדרך לארה"ב.

     

    האדריכלות היא חלק בלתי נפרד

     

    האב עצמו בוחן, בפרויקט הנוכחי שעליו הוא שוקד, את הזיקה בין הגירה ופליטות לבין זירת הספריות. בחצי השנה הנוכחית הוא מתארח בספריות הלאומיות ומצלם, במקביל, ספריות מגוונות. זהו נדבך שמצטרף לסדרת צילומים קודמת שהפכה לפני חמש שנים לספר, שנקרא בפשטות "The Public Library" (הוצאת פרינסטון לאדריכלות).

     

    האדריכלות היא חלק בלתי נפרד ממפעל התיעוד של דאוסון. יש ספריות שמעידות על משאבים רבים והן מרהיבות ביופיין. דאוסון מבחין בין הספריות הוותיקות, שממוקמות במבנים אטומים ומסוגרים וניחנות בעיצוב כבד, לבין הספריות החדשות שפתוחות אל הסביבה החיצונית ומתאפיינות בעיצוב קליל ובהיר. הוא מביא כדוגמה להבדל הזה את יוון: הספרייה הלאומית באתונה, שבה התארח לאחרונה, עוצבה כמו מקדש בבניין ההיסטורי. הספרייה החדשה, להבדיל, ממוקמת במבנה לבן שנעטף בזכוכית.

     

    העתיקה ביותר שנשארה שלמה באירופה. צ'זנה, איטליה (צילום: Robert Dawson)
      העתיקה ביותר שנשארה שלמה באירופה. צ'זנה, איטליה(צילום: Robert Dawson)

       

      לא פחות מהפן האדריכלי, דאוסון מקדיש תשומת לב להיבט האנושי של הספריות שהוא מבקר בהן. הספרייה הלורנציאנית שתכנן מיכלאנג'לו במרכז פירנצה, או הספרייה בעיירה האיטלקית צ'זנה (Cesena) - שהיא גם הספרייה הציבורית הראשונה שנפתחה באירופה ונותרה שלמה, על רהיטיה, מאז שנפתחה לפני כ-600 שנה - הן שתי דוגמאות לאדריכלות מרהיבה שדאוסון צילם לאחרונה, ואין בהן היבט אנושי נראה לעין.

       

      סיפור אחר לגמרי התגלה לו בספרייה שבמחנה הפליטים בעיר קאלה בצפון צרפת, ששכנה במבנה יביל (בינתיים חיסלה הממשלה את המחנה), ובאמצעותה הצליחו הפליטים ללמוד אנגלית ואורחות חיים מערביים בניסיון להתאקלם בסביבה חדשה וזרה להם. בתצלום שלו מהספרייה הזו בולט שלט באנגלית, בצרפתית ובערבית ובו כתוב "ספרי ג'ונגל".

      ''אני מזהה אצל אנשים רעב לקהילתיות. הכניסה חינם ואפשר לקבל סיוע אנושי - דבר שהאינטרנט לא יכול להחליף''

       

      בתמונה אחרת, שצילם בקליפורניה, נראית ספרייה קטנה שהוקמה בידי עבדים משוחררים. מעל דלת הכניסה הציבה הקהילה שלט המציין כי "הספרייה חופשית", כדי לקבע את מעמדם החדש בחברה.

       

      ספריית מלכות היופי

       

      תצלום יוצא דופן תיעד ספרייה בעיירה במינסוטה. את הקירות מעטרים תצלומי מלכות היופי שנבחרו מדי שנה בעיירה. אף שהדמוגרפיה האתנית בעיירה מחולקת שווה בשווה בין שחורים ללבנים, כל מלכות היופי הן לבנות. בשום מקום אחר בעיירה לא מצאו מקום להנציח את מלכות היופי, אלא בספרייה העירונית. דאוסון מודה שהתצלום משעשע, אך מוסיף ברצינות שהדבר מעיד על תפקידה של הספרייה בהבניית זהות מקומית: "היא מקום ששומר את הזיכרונות, במיוחד במקומות קטנים שבהם אין מוזיאונים וארכיונים. מלבד ספרים, בספרייה נוהגים לשמור פריטים מהעבר. כשהציבור מגיע לבקר בספרייה, הוא גם נחשף לאותם פריטים ודרכם הוא לומד על המקום ועל הזהות שלו".

       

      יותר מכל, הוא מציין את ההזדמנות שהספרייה מעניקה למעוטי יכולת: לגשת למחשבים ולהתחבר לאינטרנט בחופשיות ובחינם, ולקבל סיוע והדרכה ברזי הגלישה. "אני מזהה אצל אנשים רעב לקהילתיות", אומר דאוסון, "ובכלל, הספריות הן אחד המקומות הבודדים, אם לא הבודד, שעומד לרשות הציבור ללא כל עניין מסחרי. הכניסה היא חינם ואפשר לקבל סיוע אנושי - דבר שהאינטרנט לא יכול להחליף".

       

      מה מפסידה חברה שאין בה ספרייה?

       

      "את ההזדמנות לשינוי מהלכי חיים של אנשים. בערים גדולות המצב שונה, כי לתושבים יש מרחב גדול של הזדמנויות, אבל ביישובים קטנים, ובמיוחד עניים, אין כמעט בחירה. הספרייה היא המקום שבו ילדים או כל אדם יכול להיכנס, לפתוח ספר וללמוד, להכיר דעות ומציאויות אחרות".

       

      מהי הספרייה הכי מיוחדת שנתקלת בה?

       

      "הספרייה של רודי (Rudy's Library) הייתה ללא ספק אחת המיוחדות. במרכז ארה"ב, עיירות רבות מתרוקנות מתושביהן. הצעירים מחפשים עבודה בערים ורק המבוגרים נשארים. ברגע שהם מתים - העיירה מיותמת. במונובי (Monowi) בנברסקה, אלמנה שנשארה אחרונה בעיירה הקימה ספרייה בצריף, עם אלפי ספרים שאסף בעלה המנוח. תיירים יכולים לבוא ולשאול ספרים. כשצילמתי היה כל כך לוהט, שנזלתי לגמרי. כשסיימתי הזדרזתי לצאת ולשתות משהו קר בבר הסמוך, שמפעילה אותה אשה, והודיתי לה על שיצרה ספריית זיכרון כזו".

       

       

      ספריית זיכרון מיוחדת פגש גם בעיירה האדסון שבמדינת וויסקונסין. שם הציב אחד התושבים בפתח ביתו קופסת עץ קטנה עם ספרים, עם חזית שמזכירה חזית בית ספר. בכל פתיחה של דלת הקופסה, נשמעת מנגינה נעימה. את הספרייה הקים לזכרה של אמו, שהייתה מורה ואהבה ספרים, וקרא לה "ספרייה קטנה וחופשית". הרעיון הפך לרשת עולמית המונה כיום כ-75 אלף ספריות ב-88 מדינות, שבע מהן בישראל, למשל "ספריית גמד האחו" בבאר יעקב.

       

      ויש גם ספרייה לכלי עבודה, ספרייה לכלי נגינה, או "ארכיון האינטרנט" בסן פרנסיסקו (נוסד ב-1996) שמתעד את המידע העצום שמצוי ברשת. המקום נוסד כיוזמה פרטית של מהנדס מחשבים ומייסד חברת "אלקסה", וממוקם במבנה דמוי מקדש יווני ששימש בעבר ככנסייה. למעשה, היא מכילה בעיקר חדרי שרתים, המעניקים פרשנות חדשה למושג ספרייה. דאוסון תוהה: "האינטרנט הוא כל כך חדש, ואני שואל את עצמי למה שכבר יארכבו אותו? אבל זה קיים".

       

      סולט לייק סיטי, יוטה. הספריות עדיין לא כתבו את המלה האחרונה (צילום: Robert Dawson)
        סולט לייק סיטי, יוטה. הספריות עדיין לא כתבו את המלה האחרונה(צילום: Robert Dawson)

         

        הוא בחר לבוא לישראל, לאחר שבתנאים לקבלת המלגה התבקש לבחור שני אזורים בעולם, ובחר במרכז אירופה ובמזרח התיכון. "ישראל היא מדינה שהוקמה על ידי פליטים", הוא מוסיף, "ולכן חשבתי שהיא המקום המושלם בשבילי". בינתיים, כבר הספיק לבקר בספרייה שהוקמה למען מהגרי העבודה בגן לוינסקי בדרום תל אביב, והתרשם מהאופן שבו היא משתלבת בגינה עירונית. "אני מעוניין לראות כיצד ספריות מתקשרות לפליטים, יהודים או אפריקאים, וכיצד הן מסייעות להם בלימוד שפה. מרתק אותי גם להתבונן בספריות שפעלו כאן בשנות ה-50 וה-60, ולהבין איזה מעמד הן תפסו בחיי הפליטים היהודים", הוא אומר.

         

         

        "המחשבה המקובלת היא שספריות נעלמות, אבל מהתבוננות על המציאות, הספריות כל כך חשובות. הן מקום שמעניק הזדמנות לשינוי. כשאני רואה ספרייה שנסגרת אני רואה טרגדיה, כי יש שם אנשים שלא יוכלו לחלום עוד על דברים אחרים".

         

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד