בשורה חדשה לאבות הגרושים: מגיע לכם לקבל דיווחים שוטפים מהגן

הם זעקו, נלחמו ולבסוף זכו: צעד נוסף עבור האבות הגרושים, לעבר השיווין. מעתה מעונות היום מחויבים לדווח גם לאבא על מצב הילד בגן. כך תדרשו את זכותכם

גיא רוה

|

14.11.18 | 08:46

"המדינה משאירה את האחריות ההורית על האם בלבד. ומה עם האב? הוא לא חייב לדאוג לילדיו?" צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
"המדינה משאירה את האחריות ההורית על האם בלבד. ומה עם האב? הוא לא חייב לדאוג לילדיו?" צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

"אני שומע על דברים שקורים לילד שלי במעון במקרה. אף אחד לא מתקשר לדווח לי", "גרושתי רשמה את הילד למעון מרוחק ואף אחד לא שאל אותי או הודיע לי כלום", "כשהילדה נפצעה בגן הודיעו רק לאמא שלה. לי לא סיפרו כלום". אבות יקרים, שימו לב – אחרי מאות פניות זועמות ובעקבות מאבק ארוך שנים, סוף סוף יש לנו בשורה עבורכם: זכותכם לדרוש מהמעון או מהגן של הילד/ה לקבל הודעות ישירות אליכם. מיד נסביר מה השתנה ואיך עושים את זה, אבל קודם, קצת היסטוריה.

 

מאות אבות זועמים: "פוגעים בקשר שלנו עם ילדינו"

לפני שנה וחצי קיבלתי מכתב מאב שחושש לקשר שלו עם בנו. "גיא שלום, מתברר שגרושתי רשמה את בני הקטן למעון נעמ"ת ולא אמרה לי דבר. נעמ"ת לא שלחו לי הודעה שילדי נרשם למעון ולאחר מכן לא עדכנו אותי שהוא התקבל למעון. איך זה יכול להיות? אני אב משקיע, מעורב, אוהב את בני ולא מבין מדוע ניתקו אותי מכל מידע".

 

מאות אבות גרושים נוספים פנו אלינו במהלך השנים האחרונות. המידע הבסיסי, הראשוני, ממעונות היום לגיל הרך הוא שהילד שלך נרשם למעון, ולאחר מכן שהילד התקבל למעון, אך בעוד שכשמדובר בגנים ובתי ספר - הרשות המקומית אכן מיידעת את שני הורי הילד, מעונות היום לא שולחים לאב את המידע.

 

אצל ע' התוצאה של אי מסירת המידע על רישום בתו הקטנה למעון היתה הרת גורל לקשר שלו עם ילדתו. האם, עקב רצון לשינוי מקום מגורים, רשמה את הבת למעון ויצ"ו המרוחק כ-85 ק"מ ממקום המגורים המקורי של ההורים. המעון לא עדכן את האב על רישום זה, המעבר בוצע בסמוך לפתיחת שנת הלימודים והאב הוצב בפני עובדה מוגמרת, שהביאה באופן מיידי לצמצום זמני השהות שלו עם בתו.

 

י' כתב לנו שרק יומיים לפני תחילת שנת הלימודים נודע לו שאם בנו רשמה את ילדם המשותף למעון חרדי. ההורים חיו כחילונים, הילד אף היה בשנה שעברה במעון חילוני, אך לאחר הפרידה, האם חזרה בתשובה והחליטה על דעת עצמה להעביר את הילד למעון חרדי, בלי לשאול את האב ובלי שהמעון מיידע אותו על עצם הרישום.

 

אבות אחרים כתבו לנו שהמעון לא שולח להם הזמנות למסיבות במעון וכל מידע אחר על פעילות במעון נשלח רק לאם.

 

בשורות חדשות לילדי ההורים הגרושים

במילים אחרות, על פי מעונות היום, כדוגמת ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה, העובדה שלילד יש אבא היא שולית, במקרה הטוב. במקום שארגונים אלו, אשר דורשים שוויון בין המינים, יחבקו את האבות בכלל ואת האבות הגרושים בפרט, ויעשו את כל הנדרש כדי שהאב יהיה הורה מעורב, הם בחרו למדר אותו ולהטיל את האחריות ההורית רק על האם, למרות רצונן של אמהות רבות בהורות משותפת ובהעברת חלק מהאחריות לאב.

 

לנו, כעמותה שנוסדה מתוך מטרה לקדם את טובת ילדי ההורים הגרושים, זה נראה היה מצב לא הגיוני. לפני כשלוש שנים הבאנו לכך שמשרד החינוך שינה את המדיניות שלו בנושא, וכיום הוא מנחה את הרשויות לשלוח מידע של רישום ושיבוץ הילד למוסד חינוכי לשני הוריו. החלטנו לפעול גם מול משרד הרווחה והעבודה, האחראי כיום על מעונות היום לגיל הרך.

 

בשלב ראשון פנינו למחוקק - חברי הכנסת, ועדת החינוך והוועדה לזכויות הילד, ללא הצלחה. בשלב השני הגשנו עתירה לבג"צ. עו"ד חיים פאשי לוין, יחד עם עו"ד מיכאל אביב, ייצגו את העמותה בהתנדבות מלאה, והצדק ניצח! הצלחנו לקדם שינוי חברתי. בחודש מאי האחרון קיבל בית המשפט העליון את עמדתנו, אבל פסיקה לחוד ויישום לחוד – מתחילת שנת הלימודים, חיכינו לראות את זה קורה בפועל, וכשזה לא קרה – לחצנו על משרד הרווחה והעבודה – להוציא חוזר עם הנהלים החדשים.

 

והנה, החודש זה סוף סוף קרה - אנחנו שמחים להודיע שמשרד העבודה והרווחה פרסם חוזר מסודר ומחייב לכל מפעילי מעונות היום בנושא העברת מידע מהמעון לשני ההורים הגרושים.

 

החוזר החדש, אשר נשלח לאחרונה לכל מפעילי מעונות היום, קובע שאב גרוש, אשר מעוניין לקבל מידע הנוגע לילדו, צריך להגיש למעון בקשה לקבלו. מדובר על מידע בסיסי, כגון: אישור בדבר ביצוע הרישום למעון היום; אישור בדבר השיבוץ למעון היום; מידע בדבר פציעה, פגיעה או שינוי במצבו הפיזי או הבריאותי או הרגשי או ההתנהגותי של הילד; מידע שוטף בנוגע לאירועים בהם השתתף או ישתתף הילד; מידע שנוגע לתפקוד הילד במעון ועדכון ביחס לאירועים חיוביים / שליליים שחלו לגביו.

 

אם עד היום, ברוב המקרים האבות היו ממודרים, נתונים לטוב לבה של הגננת, עכשיו האפשרות של אב גרוש לקבל את המידע, מעוגנת בנוהל רשמי, אבל – שימו לב - הוא צריך לבקשו. אם הוא לא יבקש – זה לא יקרה.

 

של מי האחריות ההורית?

לצד הזכות של האב לבקש ולקבל את המידע, חשוב להבין את המשמעות החברתית המאוד בעייתית בחוזר. ראשית, נשאלת השאלה, כיצד יוכל האב לבקש לקבל את המידע שילדו נרשם על ידי האם למעון כזה או אחר, אם הוא לא יודע בשלב זה לאיזה מעון רשמו את ילדו שלו, ולכן לא יודע ממי לבקש את המידע?

 

שנית, מעצם מתן הרשות לאב לקבל או לא לקבל את המידע - והרי זו בחירה שלו אם לבקשו - יחד עם היותו של ההליך לקבלת המידע הליך בירוקרטי הכרוך בהגשת בקשה, מאותתת המדינה לאב ש"מותר" להתחמק ולהשתמט מאחריותו ההורית לילדו. בכך משאירה המדינה את כל האחריות ההורית על האם בלבד.

 

קבלת מידע לגבי הילד הנה זכות, אך גם חובה הורית, ומחובתה של המדינה, בראייה של קשר ילד-הורה, לדאוג לכך שהמידע יגיע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל, לשני הורי הילד.

 

לא קל לקדם שינוי חברתי, גם אם מדובר על נושא בסיסי ומובן מאליו. גופי הממשלה לא אוהבים שינויים, מעדיפים להתעלם, ולצערנו יש עוד נושאים רבים בהם המדינה ממדרת אבות גרושים. פרסום החוזר הוא צעד נוסף לקראת יצירת מציאות חברתית חדשה, נכונה יותר, בה שני הורי הילד, גם אם בחרו להתגרש, מעורבים בחיי ילדם המשותף ומקבלים מגופים שונים מידע לגביו.

 

כולי תקווה שבעתיד תבין המדינה שאת המידע יש לשלוח לשני הורי הילד, כברירת מחדל, ולא לאפשר להורה אחד, האב, לבחור אם לקבל את המידע.

 

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד