כבר למעלה מ-35 שנה שהנסיך צ'ארלס תופר את חליפותיו בקביעות אצל אנדרסון & שפארד מרחוב החייטים הנודע סביל רואו בלונדון. המקום נוסד בשנת 1906, אך צ'ארלס התוודע אליו רק בשנת 1981, בהמלצת רעייתו הראשונה ואם שני בניו, הנסיכה דיאנה, שמתה בתאונת דרכים בקיץ 1997. באותו זמן התמחה במקום גם צעיר בריטי גדל גוף, בן למשפחת פועלים ממזרח העיר, בשם לי אלכסנדר מקווין.
לפני שהתפרסם כאחד המעצבים הבולטים שיצאו מאנגליה, התמקצע מקווין בשנים 1987-1984 בגזירה של חליפות מחויטות אצל אנדרסון & שפארד, טכניקה שלימים תסייע לו בעיצוביו. בשלוש השנים שבהן עבד במקדש החייטות של בני האצולה, התחכך מקווין עם המעמד הגבוה, ומאוחר יותר כשהיה כבר מעצב מבוסס, סיפר כי נהג לתפור בתוך בטנות הז'קטים שלהם מסרים סמויים, כמו I am a Cunt שהוסתר בתוך ז'קט שיועד לנסיך צ'ארלס. זה לא הפריע לאחרון להעניק למעצב השנוי במחלוקת את פרס מעצב השנה הבריטי בשנת 2001. האנקדוטה הזו, שמופיעה בביוגרפיה הרשמית של מקווין, מעידה לא רק על אישיותו יוצאת הדופן של המעצב הבריטי שהתאבד בשנת 2010, אלא גם על הטעם הפיינשמעקרי והנאמנות לחייטים של צ'ארלס, נסיך וויילס, שחוגג היום יום הולדת 70.
על יחסו לבגדים של יורש העצר, הראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי (אם כי יש הטוענים כי בבוא היום הוא יוותר על הכתר לטובת בנו, הנסיך וויליאם) ניתן ללמוד גם מהסיפור הבא: בפברואר 1971 התארח צ'ארלס בארוחת הערב השנתית של אגודת החייטים הבריטית שנוסדה במאה ה-19. הוא נכנס לבוש מקטורן עשוי טוויד, כשידיו מאחורי גבו. "לפני זמן קצר תוארתי כמי שמתלבש כמו כומר מחוץ לשעות העבודה שלו, ובפעם אחרת זכיתי לתואר המתלבש הטוב ביותר בעולם", אמר, "אני תוהה איך הם מחליטים. אני חושב שהם פשוט ממציאים את זה בבר". בהמשך הסביר כי רבים חושבים שהעמידה שלו ושל אביו עם ידיים מאחורי הגב, היא עניין תורשתי. "התשובה היא שלשנינו יש את אותו חייט (אדוארד ווטסון, א"י). הוא עושה את שרוולי הז'קט שלנו כל כך צמודים, שאנחנו לא יכולים להחזיק את הידיים מלפנים".
בזמן שתקשורת האופנה מתעסקת לילות כימים במלתחה של כלותיו של הנסיך צ'ארלס, דוכסית קיימברידג' קייט מידלטון ודוכסית סאסקס מייגן מרקל – הנסיך עצמו מתגלה כפאשניסט האמיתי בארמון. לצ'ארלס סגנון לבוש מובהק המלווה אותו מאז עמד על דעתו כאיש בוגר ובהופעותיו הציבוריות, כשאינו לבוש מדי צבא מתוקף תפקידו כפילדמרשל בצבא הבריטי, כולל אדמירל הצי הבריטי ומרשל בחיל האוויר – הדרגות הבכירות ביותר.
צ'ארלס מקפיד על חליפות בעלות כפתרה כפולה, שמעניקות ללובש מראה אלגנטי יותר, לרוב בצבעים של אפור על גווניו וכחול, בניגוד לחליפות כהות של שחור וכחול נייבי, שפופולאריות בקרב פוליטיקאים ואנשי עסקים. את חליפותיו הוא מתבל באמצעות עניבות בצבעי פסטל ומטפחות אף עשויות משי אשר מבצבצות מכיס החליפה, לצד סיכות צבעוניות ופרחים אשר הוא מקפיד להניח בדש הז'קט.
יתרה מזאת, לאורך חייו רואה צ'ארלס את עצמו כשגריר של האופנה הבריטית, חינוך שחלחל גם לשני בניו, הנסיך וויליאם והנסיך הארי. צ'ארלס נאמן למותגים בריטיים שמלווים אותו שנים ארוכות, כמו טורנבול & אסר שאחראים על החולצות שלו (החל ב-195 ליש"ט לחולצה), ג'ון לוב לנעליים (החל ב-350 ליש"ט לנעליים בעבודת יד), ולוק & קו לכובעי הפנמה (310 ליש"ט). כל אחד מבתי העסק גם מתהדר בחותמת רשמית של בית המלוכה, כעסק המשרת את הנסיך צ'ארלס. בנוסף משמש הנסיך כפטרון של Campaign For Wool, ארגון התומך בחשיבות של ייצור צמר בריטי. את קמפיין הצמר השיק צ'ארלס בלונדון בשנת 2010, על ידי סגירה זמנית של רחוב סביל רואו והפיכתו לשדה כבשים פסטורלי.
באותו מפגש עם חייטים ב-1971, אמר צ'ארלס כי "כשאני יוצא לסיורים ברחבי העולם, אני, במובן מסוים, מראה את החייטות הבריטית הטובה ביותר, ויודע שאני יכול להסתפק בחליפה מרופטת היטב". הוא בהחלט מתכוון לכך: לחתונתו השנייה, עם קמילה פרקר בולס, לבש מעיל שנמצא בארונו כבר שבע שנים, ולא אחת הוא מתהדר גם בחליפות שעוצבו לו בשנות ה-80 המוקדמות. המלצה שלנו: אל תנסו את זה בבית עם בגדים מזארה.
אז מה הופך את הנסיך השנוי במחלוקת – זה שבעיני התקשורת הבריטית נתפש כאיש מרוחק ואכזרי שהתעמר באשתו הראשונה, הנסיכה דיאנה אהובת העם – לאייקון אופנה? לאורך השנים עקבו לא מעט כתבות אחר סגנון לבושו וגילו כי הוא מתאים לתואר "דנדי" – ג'נטלמן בעל גינוני לבוש מהודרים, המקפיד קלה כחמורה על הופעתו, כולל שעוני יוקרה וכובעים מהודרים. זו גם הסיבה שלא פעם הושווה סגנונו לזה של ג'יי גטסבי, גיבור הספר "גטסבי הגדול" מאת פ' סקוט פיצג'רלד.
צ'ארלס, לדוגמה, נוהג בחודשי האביב והקיץ להחליף את מלתחתו לצבעים בהירים בגוני שמנת ושמפניה, ובביקוריו במדינות חמות באמריקה הלטינית ובאפריקה, הוא לובש גם חליפות ספארי בהירות. סגנון לבוש זה לא רק שמעיד על חוש אופנתי מפותח, אלא גם מבדל אותו מגברים בני גילו ומעמדו.
ואולי סוד קסמו הוא היכולת לשמור על סגנון אישי בעידן של תמורות אופנתיות. סגנונו המלוטש של הנסיך צ'ארלס נראה כאי של יציבות בימים של שינויים תכופים. הביטחון הזה מקרין על נחישות ועמוד שדרה, אך גם על חשיבה מקובעת, חוסר גמישות ועמידה במקום. בכתבה שפורסמה באתר האופנה The Rake, הושווה סגנון הלבוש של הנסיך לזה של אביו, דוכס אדינבורו, ובכלל לסגנון הלבוש של גברים בעלי דם כחול, שממשיכים ללבוש בגדי חייטים עם מכנסיים רחבים וסגנון שמנותק מהרחוב.
בהופעותיהם הציבוריות של בניו, כבר ניתן לראות את רוחות השינוי והמרד. עם זאת, לא הנסיך הארי ולא הנסיך וויליאם הצליחו עד כה להשאיר חותם בדברי הימים של האופנה הבריטית. לבושם פשוט, יומיומי במידה זו או אחרת. אף בית אופנה בריטי ידוע לא הפך למזוהה איתם, ואת הבמה האופנתית הם השאירו לנשותיהם. אולי סגנון אישי פשוט קופץ דור, ונזכה לראות אותו רק על נכדיו של יורש העצר.
ומהם הפריטים היקרים ביותר בארונה של מלניה טראמפ?
