יובל דיין חוזרת ל"דה וויס" מחפשת אהבה: "אני טיפוס מאוד זוגי"

שש שנים אחרי שהסעירה את המדינה עם פרישתה מ"דה וויס", חוזרת הזמרת לאותה תוכנית - הפעם כשופטת. בדרך היא הספיקה להתקרב לדת ולחוות פרידה כואבת

יובל יין מצטלמת לשער לאשה ועונה על כל השאלות שמטרידות את הגולשים
צילום: טל שמעוני, עריכה: דפנה פלד
יובל דיין. "בא לי לסגור את המעגל הזה" (צילום: רון קדמי, סגנון: מיקי ממון)
יובל דיין. "בא לי לסגור את המעגל הזה" (צילום: רון קדמי, סגנון: מיקי ממון)

כשהציעו ליובל דיין (23) להיות שופטת ב"דה וויס", היא לא היססה ומיד אמרה "לא". גם אחרי ששלומי שבת, המנטור שלה מאז שהיא עצמה השתתפה בתוכנית כמתמודדת ב־2012, התקשר אליה לשכנע אותה, סירבה. היא עדיין לא מרגישה בנוח לבקר אחרים, ענתה. רק כשהציע שתחלוק איתו כיסא וקול, נעתרה.

"בא לי לבוא לשם בתור בוגרת התוכנית, לשבת על אותו כיסא עם המנטור שלי ולדבר עם המתמודדים בתור אחת שעברה את התהליך שהם עוברים"

 

אם את כבר בתוכנית, למה את צריכה לחלוק כיסא עם שלומי שבת?

"תראי, בהתחלה הציעו לי לשבת בכיסא הזה לבד וסירבתי, זה באמת הרגיש לא בטיימינג. לא רציתי לקפוץ למים העמוקים, הרגשתי שזו אחריות גדולה מדי. בן אדם צריך להכיר ביכולות שלו בטיימינג מסוים. החלטתי לוותר, אבל לא ויתרו לי. רק כששלומי צלצל והציע שנשב ביחד, אמרתי: 'וואלה, זה יכול להיות מעניין'. ישנתי על זה לילה, קמתי בבוקר, אמרתי 'כן'. יש משפט שאומר: הדאגה מפסידה את ההווה מבלי להביא שום תועלת בעתיד. החלטתי להפסיק לדאוג ולהתחיל ליהנות מההזדמנות".

 

בעבר אמרת שזה לא בשבילך, מה השתנה?

"בא לי לסגור את המעגל הזה. בא לי לבוא לשם בתור בוגרת התוכנית, לשבת על אותו כיסא עם המנטור שלי ולדבר עם המתמודדים בתור אחת שעברה את התהליך שהם עוברים. דווקא מהמקום הזה של ההזדהות אני מרגישה שיש לי מה לתרום, לא מהמקום השיפוטי".

 

מה תעשי אם מתמודדת שלך תעלה על הבמה בחצי הגמר ותעשה את מה שאת עשית?

"אני אחבק אותה".

 

 

 

השראה במוצ"ש

יום אחרי הפרישה הדרמטית ההיא מ"דה וויס", דיין הלכה להירגע עם חברה בקניון באשדוד, העיר שבה גדלה (כיום היא מתגוררת בתל־אביב). אישה מבוגרת ניגשה אליה ואמרה לה: "עשית טעות, עם המזל לא מתווכחים". המשפט הזה היכה בה, שבוע שלם הסתובבה ברגשות מעורבים, ספק חרטה־ספק עלבון, אבל מתברר שהמזל, כשהוא רוצה לבוא, מגיע גם אם מתווכחים איתו. מיד אחרי הפרישה, ארומה מיוזיק החתימו אותה על חוזה הקלטות; שני האלבומים שהקליטה מאז, "לאסוף" (2014) ו"ליבי ער" (2015), זכו לביקורות נלהבות ולמעמד של אלבום פלטינה; הכרטיסים למופעים שלה נחטפו, ובחורף הקרוב (ב־1.2) תופיע לראשונה בהיכל התרבות בתל־אביב; היא נבחרה לככב במחזמר החדש "מיקה שלי" בתיאטרון "הבימה" ועכשיו, כאמור, היא חוזרת כשופטת ומנטורית לעונה החמישית של "דה וויס" שמצטלמת בימים אלה ותעלה בחודשים הקרובים ברשת 13. לצדה ולצד שלומי שבת ישבו כמנטורים דורון מדלי, נסרין קדרי ועברי לידר. מיכאל אלוני ימשיך להנחות.

 

במקביל היא עובדת על אלבום שלישי שיצא בקרוב. שלושה שירים מתוכו כבר שוחררו לרדיו והפכו ללהיטים: "תשאל את המים", "הסוף הטוב הזה" ו"דמעות שקופות", את שלושתם כתבה בעצמה. "הכתיבה היא החלק הכי קסום בעבודה שלי. הרגע הזה שאת יודעת שיש לך את זה, שלקחת את כל התחושות שסוערות לך בגוף וזיקקת אותן לתוך שורה שיוצאת החוצה ואנשים מתחברים אליה, אי־אפשר לתאר את ההרגשה".

 

 

 

בעוד חבריה יוצאים לבלות עד השעות הקטנות של הלילה, דיין מעדיפה לנצל את מעט הזמן הפנוי שלה לניקיונות (היא חולת ניקיון), בישולים (היא לא אוכלת במסעדות) וקריאת ספרים (היא לא רואה טלוויזיה). "באישיות שלי אני אישה מבוגרת, אפילו קצת זקנה", היא צוחקת. "יש לי נפש עתיקה ואני מאוד רצינית, מגיל צעיר תמיד עניינו אותי שאלות ברומו של עולם, כמו מה התכלית שלנו פה? אף פעם לא הרגשתי ילדה. אולי בגיל 50-40 הגיל הכרונולוגי שלי יתאזן עם הגיל המנטלי".

"הרבה מהשירים שלי נכתבו דווקא במוצאי שבת. ההפסקה הזאת יוצרת השראה. יש בשבת הרבה היגיון. אני עובדת קשה כל השבוע, ואם יש יום אחד שאני יכולה באמת להתנתק, להתאוורר, אז למה לא?"

 

השירים שלה נשמעים בהתאם: לא תואמים לגילה. לא תמצאו אצלה פופ קופצני עם חדוות נעורים, אלא יותר ים של געגוע, אהבות נכזבות ופנייה לבורא עולם, שהוא, כך נראה, המנטור האמיתי שלה. "אני מעריכה אנשים שעושים פופ, בחתונות זה עושה שמח, אבל זה לא בשבילי", היא אומרת. "אני יותר בכיוון של העומק, של החפירה פנימה".

 

כבר שלוש שנים שהיא בתהליך התקרבות לדת. לא מופיעה בשבת ונמנעת גם מלנגן. "זאת העבודה שלי, ושבת זה יום שבו שבת מכל מלאכתו, אז גם אני שובתת", היא מודיעה. "הקטע הוא שהרבה מהשירים שלי נכתבו דווקא במוצאי שבת. ההפסקה הזאת יוצרת השראה. יש בשבת הרבה היגיון. אני עובדת קשה כל השבוע, ואם יש יום אחד שאני יכולה באמת להתנתק, להתאוורר, אז למה לא?"

 

את לא מרגישה שאת מחמיצה משהו?

"אני לא אוסרת על עצמי דברים שאני רוצה, ואלוהים אוהב אותי. עובדה שאני זמרת, שזה כביכול משהו שמנוגד ליהדות, אבל אני לא רואה את זה ככה. אני לוקחת את הדברים הטובים שבדת, המשפחתיות, החגים, אני משתמשת במתנה שהבורא נתן לי בתבונה, במטרה להגיע לכמה שיותר אנשים. שמירת שבת זו ההחלטה הכי טובה שקיבלתי".

 

גם אתי אנקרי התחילה כמוך, וגמרה בזה שהיא לא מופיעה יותר בפני גברים.

"אני יודעת מי אני ויודעת שזה משהו שלא מדבר אליי. הדת לא הפריעה לי להיכנס למקצוע הזה והיא לא תפריע לי הלאה. להפך: היא עוזרת לי".

 

"הדת לא הפריעה לי להיכנס למקצוע הזה והיא לא תפריע לי הלאה. להפך: היא עוזרת לי" (צילום: רון קדמי, סגנון: מיקי ממון)
    "הדת לא הפריעה לי להיכנס למקצוע הזה והיא לא תפריע לי הלאה. להפך: היא עוזרת לי"(צילום: רון קדמי, סגנון: מיקי ממון)

     

    רוצה להיות אמא צעירה

    כיאה לבחורה סולידית (הגדרה שלה), החלום שלה הוא להקים בית בישראל. "אני רוצה להיות אמא צעירה, זה מגניב בעיניי", היא אומרת. לפני תשעה חודשים נפרדה ממי שהיה בן זוגה במשך שנתיים, בחור בן 27, "לא מוזיקאי" - זה כל מה שהיא מוכנה להגיד עליו - שאותו הכירה דרך חברים מהתיכון.

    "פעם אמרתי שאני לא רוצה בן זוג מוזיקאי. את יודעת - אמא בזאפה, אבא בברבי. היום אני יותר

    פתוחה לזה. מקבלת באהבה את מי שאלוהים ישלח לי"

     

    הפרידה כאבה?

    "מאוד. הייתה לנו שפה משותפת וחיבור טוב, הרגשתי שהוא מתמודד טוב עם המקצוע שלי, עם זה שאני קצת של כולם ולא רק שלו. לא היו ענייני קנאה או משהו כזה. נפרדנו בדצמבר, וכמו שאת רואה, אני עוד שם, עם התפרים, מתמודדת".

     

     רוצה זוגיות חדשה?

    "בטח. אני טיפוס מאוד זוגי. משפחתיות חשובה לי. אני מאוד רוצה ילדים. רק כשאתחתן אדע שהגעתי אל המנוחה ואל הנחלה".

     

    הוא צריך להיות דתי?

    "מה זה דתי? תראי, אני בן אדם מאמין, מאוד מחוברת לדת. אני אשמח שהוא יהיה כמוני, שומר שבת, לא קיצוני".

     

    מוזיקאי בא בחשבון?

    "פעם אמרתי שלא, לא רציתי שזה יהיה... את יודעת - אמא בזאפה, אבא בברבי. היום אני יותר פתוחה לזה. מקבלת באהבה את מי שאלוהים ישלח לי".

     

     

    • הראיון המלא עם יובל דיין בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים

     

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד