יומן קריאה

עד שנפסיק להיות מיעוט מוחלש: שלושה ספרי ילדים על נשים חזקות

מה דעתכם לגדל כאן דור חדש של נשים שלא צריכות "העצמה נשית"? מיה מיטב עם סיפוריהן המרתקים של נשים מלאות עוצמה, הכתובים במיוחד לילדות ולילדים שלכם

מיה מיטבפורסם: 14.08.18 07:45
עד שילדות לא יגדלו תחת חוקי מגדר נוקשים, אלא מתוך בחירה – אני מקווה שהמגמה הזו, של יותר ויותר ספרי העצמת נשים לילדות וילדים - תמשיך ותועצם
עד שילדות לא יגדלו תחת חוקי מגדר נוקשים, אלא מתוך בחירה – אני מקווה שהמגמה הזו, של יותר ויותר ספרי העצמת נשים לילדות וילדים - תמשיך ותועצם

לאחרונה צצו ועלו על המדפים ספרים העוסקים בנשים שהצליחו להשאיר חותם על העולם. תקראו לזה פמיניזם, תקראו לזה "העצמה נשית" לילדות, תקראו לזה פופוליזם או טרנד או לא משנה מה – העובדה היא שאנחנו הנשים, כאן בשביל לקבל את הכבוד הראוי לנו בתולדות האנושות, כאן בשביל לקבל שוויון זכויות, כאן בשביל להשפיע על הדורות הבאים. ועד שהעולם יכיר בכך כדבר טבעי, ועד שנשים יפסיקו להיות מיעוט מוחלש על ידי שלטון גברי, ועד שילדות לא יגדלו תחת חוקי מגדר נוקשים, אלא מתוך בחירה – אני מקווה שהמגמה הזו, של יותר ויותר ספרי העצמת נשים לילדות וילדים - תמשיך ותועצם.

 

רבות נאמר בגנות החינוך הקיבוצי בו גדלתי, על הניסויים שעשו עלינו כשהפרידו אותנו מהורינו לטובת לינה משותפת, אבל דבר אחד אפשר לזקוף לזכותו – גדלתי כשווה בחברה. אמנם הזיקה הייתה שנשים יעבדו בחינוך הילדים והגברים ב"פלחה", אבל מי שרצתה יכולה הייתה לעבוד בכל ענף וזה טוב ויפה ומשאיר את חלון ההזדמנויות פתוח לרווחה. את הרוח הזו אני מורישה לשלושת ילדיי, וגאה לומר שאנחנו גדלים בתקופה בה אפשר להתגאות בפמיניזם (כן, גם גברים יכולים לדגול בשוויון), ומקווה שבעתיד הנראה לעין לא נראה בספרים על גיבורות קוריוז, אלא נתייחס לכך בטבעיות.

 

ועד אז, טוב שהוצאות הספרים מקדמות ומדפיסות ספרים על נשים מדהימות ומעוררות השראה.

 

אנה טיכו: "כולם יבואו לראות את הציורים שלי"
    אנה טיכו: "כולם יבואו לראות את הציורים שלי"

     

    הישראליות: אנה טיכו

    כתבה: אבירמה גולן

    איורים: ענבל לייטנר

    הוצאת צלטנר

     

    על סדרת "הישראליות" המצוינת מבית "צלטנר" כבר המלצתי לפני שבוע הספר, אבל ראוי להוסיף אותה גם כאן. ההוצאה מקדישה כר נרחב לביוגרפיות מאוירות ומושקעות לילדים, עם דגש על נשים פורצות דרך. לאחר הצלחת סדרת "קטנות גדולות" המתורגמת, המיזם עשה עליה ולא פחות מארבעה ספרים נמצאים כרגע בתהליך עבודה של סדרת "הישראליות". זוהי סדרה מרשימה ומעוצבת לעילא, שעושה כבוד לנשים מעוררות ההשראה עליה היא מספרת.

     

    את הספר על חייה ופועלה של הציירת אנה טיכו, כתבה בחן ובקסם אבירמה גולן, אשר ידועה בחיבתה לז'אנר הביוגרפיות לילדים והייתה יכולה לספר גם את סיפורו של חלוק נחל באופן מרתק, ואיירה ענבל לייטנר. לאייר ספר המתאר את חייה של אחת הציירות החשובות בישראל זהו לא ענין של מה בכך, וניכר שהמאיירת עשתה שיעורי בית ולמדה את הלך הרוח של הציירת והתקופה בה גדלה ופעלה. האיורים מסוגננים בצורה נאיבית ורומנטית, עם תשומת לב לפרטים הקטנים והבדלים בצבע וברוח בין נוף ילדותה האירופאי של אנה טיכו לירושלים.

     

    סיפורה של הציירת מסופר כביוגרפיה מבעד לעיניה שלה, עם משפטים המשלבים את שאיפותיה ומחשבותיה בתוך ההקשר הכללי. למשל, המשפט היפהפה שסוגר את קטע הפתיחה: "היא רצתה לזכור הכל. כשאהיה גדולה, אמרה לעצמה, אהיה ציירת. כולם יבואו לראות את הציורים שלי, וכל הלבבות יתמלאו שמחה".

     

    הסיפור נשזר בנופי ילדותה במוראביה (צ'כיה) בסוף המאה ה-19, דרך חייה בוינה של תחילת המאה ה-20 הסוערת, שם למדה אמנות, ועד להגיעה לירושלים בעקבות האהבה - כאן נישאה לרופא העיניים המפורסם אלברט טיכו, סייעה לו במרפאה, ציירה בשעות הפנאי ובילתה את מרבית חייה.

     

    מה הופך סיפור ביוגרפי לטוב? בינינו, ילדים לא יבחרו דווקא בספר שכזה על פני ספרים אחרים. הרי ההורים הם מי שמחליטים להביא הביתה ספר "חינוכי" או "מעורר השראה" שכזה. אבל סיפור טוב הוא סיפור שמעניין ומעשיר לקרוא אותו כאחד ומיוחד בפני עצמו, כמקפצה לדמיון ולהעשרת העולם הפנימי והשפה. הידע הכללי הוא רק בונוס. הספר על אנה טיכו בהחלט עומד בכל הדרישות הללו, ומומלץ בחום לכל ילד/ה שאוהבים לצייר ולחלום.

     

    סדרת הספרים מאוירת ומנוקדת ונראית כמתאימה לילדי גן, אך השפה והתוכן ידברו יותר לגילאי 7-11.

     

    "במיוחד בימים אלו, שהבטן מתהפכת בצל ה'הדתה שמדתה', חשוב לקרוא סיפור המציג את המיתולוגיה היהודית באור המכבד נשים"
      "במיוחד בימים אלו, שהבטן מתהפכת בצל ה'הדתה שמדתה', חשוב לקרוא סיפור המציג את המיתולוגיה היהודית באור המכבד נשים"

       

      מרים, ספרי לי את

      כתבה: אורנה פילץ

      איורים: מורן יוגב

      הוצאת כנרת

       

      אמנם זהו לא ספר חדש, אך גם כשנתיים אחרי יציאתו לאור הוא נותר חדשני בגישה שלו אל מי שההיסטוריה היהודית כמעט מחקה, אך למעשה יתכן והיה לה תפקיד משמעותי, ואולי בלעדיה עדיין היינו עבדים לפרעה כלשהו במצרים. הסופרת והרבה הרפורמית אורנה פילץ עשתה כאן צעד נועז ויצאה למסע חיפוש אחר תולדותיה של מרים, אחות משה, ותפרה סיפור אגדה שלם המסופר מבעד לעיניה. במיוחד בימים אלו שהבטן מתהפכת בצל ה"הדתה-שמדתה", חשוב לקרוא סיפור המציג את המיתולוגיה היהודית באור המכבד נשים ושם אותן בתפקיד הראשי.

       

      על מרים מסופר בקצרה בספר שמות (פרק ב'): "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ... וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד".

       

      בספר אנו פוגשים את מרים הצעירה כילדה חכמה, מיוחדת ואמיצה, אשר למרות שאין לה ולילדינו כמעט דבר מן המשותף, קל להזדהות עם עולם הרגשות, החששות והחוויות שהיא עוברת. הסיפור מתאר את חייה של מרים מהרגע בו היא מבקשת מאמה אחות קטנה, דרך ההיריון והלידה של אמה בצל הסכנה ועד לרגע המכונן בו היא מתבקשת להשגיח על אחיה התינוק על שפת היאור, ולמעשה להציל את חייו.

       

      הימים ימי מצרים העתיקה, בתקופה הסוערת של עליית פרעה חדש שלא ידע את יוסף. אנו זוכים לטעימה מחיי העבריים שחיו ושגשגו בגושן, ופוגשים מקרוב את המשפחה שהביאה לעולם את המנהיג, שיוציא אותם למסע של ארבעים שנה במדבר לארץ המובטחת.

       

      כשיצא הספר סיפרה לי הסופרת, כי לא חששה להתערב בסיפור המקראי, מכיוון שהוא "אומר דרשני" - הוא מאוד "רזה" ומשאיר הרבה שאלות פתוחות. למשל: האם אמא של מרים אמרה לה לשמור על התינוק, או שהיא החליטה לעשות את זה בעצמה? האם בת פרעה ידעה שהיא אחותו של משה? ועוד. אורנה ציינה שאפילו השם של אחות משה לא מוזכר בסיפור המקראי, ואנחנו מניחים שזאת מרים, בגלל שככה קוראים לאחות משה ואהרון במקומות אחרים בתורה. שאלות אלו הציתו את דמיונה כבר בעת שכתבה עבודה סמינריונית לפני שנים רבות תחת הכותרת: "קריאה פמיניסטית בטקסט קנוני", שם חקרה את שני הפרקים הראשונים של ספר שמות. היא המשיכה לשאת עמה את דמותה של מרים, עד אשר כתבה את הספר הזה.

       

      האיורים בטכניקת הדפס לינולאום ששל מורן יוגב, מתאימים מאוד ללוות את הסיפור וממחישים אווירה מצרית עתיקה – גם בטכניקה הסיזיפית (שקורצת לעבודת הפרך של העבריים) וגם בצבעוניות והסגנון שמזכירים את יבשת אפריקה.

       

      מתאים לגילאי 8-11, מנוקד.

       

      רשימה הראויה לקבל מקום על דפי ההיסטוריה, אשר משום מה לא נוטה לזכור (שלא לומר, מוחקת) את כל אותן נשים חשובות ומשפיעות
        רשימה הראויה לקבל מקום על דפי ההיסטוריה, אשר משום מה לא נוטה לזכור (שלא לומר, מוחקת) את כל אותן נשים חשובות ומשפיעות

         

        סיפורים לפני השינה לילדות מורדות

        מאת: אלנה פאווילו ופרנצ'סקה קוואלו

        איורים: שישים מאיירות מרחבי העולם

        תרגום: רונית רוקאס

        הוצאת כנפיים (כתר)

         

        אף רשימה על העצמה נשית לא תהיה שלמה בלי הפרויקט המרשים הזה, שנחל הצלחה עולמית. מאה נשים משפיעות לאורך ההיסטוריה, חלקן בעלות מקצועות שנחשבו באותה עת (או ימינו) כ"גבריים", קובצו בספר המציג את קורותיהן כסיפורי אגדה מודרניים. כל כפולת עמודים מוקדשת לדמות אחת בלבד – ובה טקסט קצר על חייה ופועלה של אותה אישה, איור חגיגי לצדו וציטוט מפורסם שלה (להקל על המדפדפות/ים). אפשר למצוא כאן מלכה מצרית לצד פיראטית, מדענית לצד ציירת, בלרינה לצד לוחמת צדק, ראשת ממשלה לצד מטפסת הרים וכו'. אין ספק שהיוצרות השתדלו להביא מגוון רחב ככל האפשר של מקצועות בהם עסקו (גם) נשים.

         

        זו בהחלט רשימה הראויה לקבל מקום על דפי ההיסטוריה, אשר משום מה לא נוטה לזכור (שלא לומר, מוחקת) את כל אותן נשים חשובות ומשפיעות. בחירת הנשים מעניינת ומגוונת, למרות שהייתי מעדיפה לא לפגוש פנים אל פנים מישהי כמו אווה פרון (אשתו של המנהיג הארגנטינאי השנוי במחלוקת), וטוב היה אם היו מציגים אותן לפי רצף כרונולוגי, כדי שעל הדרך נקבל שיעור היסטוריה קצר (ולא לפי סדר ה-א"ב כמוצג).

         

        סיפוריהן של רוב גיבורות הספר נפתחים כאגדה, במילים "היה היתה ילדה ש..." ומצליחים לשזור את רגעי הילדות בפועלן הייחודי שהותיר חותם בעולם. זוהי משימה לא פשוטה בעליל, אשר תובעת קורבן של השטחת הדמות, הרקע והסביבה בה נולדה וטיוח נסיבות מותה (שהיה לפעמים טראגי) לטובת אותו סיפור אגדה. אבל אני יכולה לסלוח על הנקודה, כי זהו ספר שנועד לעורר השראה ולהראות לכל ילדה שהיא יכולה לעשות כל מה שתרצה כאשר תהיה גדולה.

         

        האישה שהצילה 2,500 ילדים מהנאצים
          האישה שהצילה 2,500 ילדים מהנאצים
           

           

          אהבתי במיוחד את הכפולה המוקדשת לציירת המקסיקנית פרידה קאלו - אשר סיפורה הסוער והצבעוני מצליח להסעיר לבבות יותר מחצי מאה אחרי שהלכה לעולמה. עוד אהבתי את סיפוריהן של המרגלות הנועזות – פוליקרפה סלברייטה הקולומביאנית וננסי וייק הניו זילנדית ואת סיפורה המרגש של חסידת אומות העולם אירנה סנדלר – עובדת סוציאלית פולנייה, אשר הצילה כ-2,500 ילדים מהנאצים במלה"ע השנייה.

           

          מתאים לגילאי 6 ומעלה.

           

          חמשיר ספרותי עם נועה רום

          סופרת לנוער, מנחת סדנאות כתיבה, מרצה בבתי ספר וספריות על ספריה. בעלת הטור "אמא יחידה לי" בערוץ המשפחה של Xnet. ספרה האחרון, שיצא בהוצאת כתר / רימונים נקרא: "סוגרים חשבון". זהו ספר ראשון מתוך סדרה. הספר עוסק בין היתר בנושא החרם והביוש ("שיימינג") ברשתות החברתיות, ומיועד לגילאי 10-15.

           

          בכל ספרי הנוער שכתבה נועה, הדמויות הראשיות מביעות את קולן. לא תמיד זה קל. ילדות -נערות, תוהות, חוששות, מפחדות. והן מוצאות את המקום. דרך הדיבור, הציור או פתיחת בלוג. בעיקר הן עומדות על זכותן להביע דעה מהשוליים החברתיים. ואם הן מתקשות, תמיד תהיה את החברה שתגיד להן: "כמה שאת נהדרת".

           

          נועה רום: דמויות של נערות-ילדות שחוששות, אך לבסוף מביעות את קולן
            נועה רום: דמויות של נערות-ילדות שחוששות, אך לבסוף מביעות את קולן

              

            1. איזה ספר אהבת והשפיע עליך כילדה?

            הרשימה ארוכה. כילדה גרתי בספריה והם לא היו עומדים בקצב הקריאה שלי. הספר הראשון שעולה בראשי הוא "האסופית", שכתבה הסופרת הקנדית לוסי מוד מונטגומרי על אן שרלי, נערה יתומה שנשלחה לחווה לזוג שרצה בן. הדמות השנונה והמיוחדת המשיכה ללוות אותי בשאר ספרי הסדרה.

             

            2. אם היית דמות מסיפור – מי היית רוצה להיות?

            המשותף לרוב הספרים שקראתי הם דמויות השונות ממני ומחיי. הייתי עטופה בצלופן בילדותי, ורציתי לדעת על חיים אחרים, פחות טובים משלי. דמויות שעברו טלטלות בחייהם, שנעקרו מביתם.

             

            3. האם הילדים שלך נותנים לך השראה לכתיבה?

            האחיינית שלי אופיר (היום בת 12), הייתה השראה לדמות בשם אופיר בסדרת ספריי הראשונים ('עד הבת מצווה זה יעבור', 'כמה שאת נהדרת' ו'נוגה'). אופירי שלי הייתה בת חצי שנה כשכתבתי את הספר הראשון, אבל זיהיתי בה ניצוצות של ממזריות, תבונה והומור. ובחיי שצדקתי.

             

            4. מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת מילדים על ספרייך?

            אני מקבלת המון תגובות למייל שלי, באתר שלי ולאחר ההרצאות שלי. הנערים והנערות להם אני כותבת מביעים את רגשותיהם לגבי הספרים, הנושאים שעולים בהם, לפעמים הם רוצים לספר את הסיפור שלהם. לא מעט רוצים שאקרא טקסטים שהם כותבים.

             

            5. האם את כותבת לילדה שהיית פעם או לילדים של ימינו?

            אני כותבת לנוער של היום. כשאתה כותב לנוער, אתה חייב להיות עם יד על הדופק בכל הקשור לחייהם, לעולם הטכנולוגי המקיף אותם ומשפיע עליהם, לשאלות שהם שואלים את עצמם. גיל ההתבגרות היום מתחיל בגיל 10, לא ילדים וגם לא בדיוק נערים ונערות. זו תקופה מכוננת בחייהם.

             

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
            כותבת לילדים ולנוער ('אמא, מה זה עושה?׳ ו"אני רוצה את המוצץ שלי!" בהוצאת דני ספרים, סדרת 'הבלוגר' בהוצאת כתר), נשואה ואמא לשלושה בנים. מאז ומתמיד אהבתי לקרוא. אני רואה חשיבות, אחריות וזכות גדולה בהעברת האהבה הזו לדור הבא, אם בכתיבה, בשעות סיפור או בהרצאות בבתי הספר. אומרים שילדים היום לא קוראים, שיש להם הסחות דעת, והפרעות קצב, וריבוי מסכים, ומשחקי מחשב, ומיליון חוגים, ושיעורים... אני מאמינה שקריאת ספרים היא חלק מבריאות הנפש, וחוויה מדהימה לחלוק עם אהובינו הקטנים.