מוכרת בגדים שקעקעה את שם החנות
יעל גיל (53) מרמת־גן
"לפני חמש שנים אבי נפטר ונקבר בקריית שאול", מספרת גיל. "שלושה ימים אחרי ההלוויה עשיתי קעקוע של סכין בלב, עם דם מטפטף, ותאריך הפטירה שלו. בהתחלה ביקרתי בקבר מדי יום. באחת הפעמים נכנסתי לחנות בגדי נשים הסמוכה לבית העלמין. הראיתי לליאת ומירב, בעלות החנות, את הקעקוע והן אמרו לי: 'בואי, תעבדי פה כמוכרת'. כיוון שרציתי להיות ליד אבא שלי, הסכמתי. זו הייתה ההישרדות שלי, לנשמה. העבודה הזו עזרה לי להתגבר על מות אבי והחנות הייתה הבית שלי".
כעבור ארבע שנים החליטה גיל להתפטר ("החופש קרא לי") וכדי לסכם את התקופה החליטה לקעקע את שם החנות בתוך מסגרת של בית על זרועה. "למי שמחזיק איתי מערכת יחסים של ארבע שנים, מגיע קעקוע", היא מסבירה, "זו הייתה סגירת מעגל, כיוון שהן קיבלו אותי לעבודה דרך קעקוע - ואני עוזבת ועושה קעקוע".
איך הגיבו בעלות החנות כשראו את הקעקוע?
"בהתרגשות ובהלם. הן העלו את הקעקוע לעמוד הפייסבוק של החנות ולקוחות כתבו 'וואו, איך היא קשורה למקום', 'איזה כיף לליאת ומירב שהן על הגוף של יעל' - והיו כאלה ששאלו: 'אז את חוזרת?'"
יש סיכוי שתצטערי על הקעקוע הזה?
"הקעקוע מסכם ארבע שנים טובות ולא אצטער עליו אף פעם".
בראיונות עבודה תמיד תוכלי להראות את הקעקוע כעדות לכך שאת עובדת מסורה מאוד.
(צוחקת) "לא חשבתי על זה. האמת היא שכבר יש לי ארבע הצעות עבודה ואני בכלל לא יודעת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה".
קעקע את לוגו החברה הרבה לפני שידע שיעבוד בה
עמית שמיר (28) מהרצליה
כשעמית שמיר ניגש לריאיון עבודה בחברת "קשרי תעופה", הוא לא העלה בדעתו שהלוגו של החברה כבר נמצא על פרק כף ידו. שמיר (28) עובד זה שלושה חודשים כמנהל מחלקת טיסות סטודנטים לפסטיבלים. לפני חצי שנה, בטיול בתאילנד, קעקע על ידו משולש שבתוכו מטוס. "המשולש מסמל סקרנות, גילויים; המטוס מסמל אהבה לטיולים, וביחד זה חופש וטיולים", הוא מסביר.
לעבודה בקשרי תעופה הגיע דרך מודעה ששיתף חבר בפייסבוק, וכלל לא הכיר את הלוגו של החברה לפני שהגיע לריאיון עם סמנכ"ל השיווק. "הוא ראה את המטוס מבצבץ מתחת לחולצה המכופתרת שלי", מספר עמית, "הרים לי את השרוול, הסתכל ואמר: 'מה זה? יש לך קעקוע של קשרי תעופה על היד'".
ובזכות זה התקבלת לעבודה?
"לא, אבל זה שבר את הקרח ועשה אווירה נעימה".
איך הגיבו הקולגות?
"יש 200 עובדים בחברה, כך שאני עדיין פוגש אנשים שטרם ראו את הקעקוע. כמעט מדי יום מישהו אומר לי: 'מה זה, למה יש לך קעקוע של קשרי תעופה?'"
חושבים שאתה מתחנף להנהלה?
"מי שלא יודע מתי נעשה הקעקוע, באמת יכול לחשוב ככה, אבל אם לא ישאלו, לא ידעו, ואם ישאלו, לא בטוח שיאמינו לתשובה".
שף שקעקע את סמל המסעדה
רומן דימנט (40) מלוד
"כשהגעתי לעבוד ב"יוליה" ראיתי את סמל המסעדה ואמרתי: מי שהמציא אותו הוא גאון. לכאורה רק סכין ומזלג, אבל בסכין רואים כריש ובמזלג יש תמנון. יחד זה נתן לי תמונה שלמה של המקצוע", אומר דימנט, שעובד כשף המסעדה בנמל תל־אביב למעלה מחמש שנים.
"התאהבתי בסמל בן־רגע ואמרתי לאשתי, שאגב, שמה יוליה, שאני רוצה לקעקע אותו על הזרוע. היא ענתה לי: 'חכה, חכה, קודם תסגור שם שנה'. כעבור שלוש שנים, ביום ההולדת שלי, היא לקחה אותי בהפתעה למקעקע ונתנה לו את סמל המסעדה. לא האמנתי".
מה אמר בעל המסעדה?
"בעל המסעדה ידע שאני רוצה לקעקע את הסמל, אבל לא האמין שאעשה את זה. כשהגעתי בפעם הראשונה עם הקעקוע הוא אמר: 'טוב, עכשיו אתה יכול לפטר אותי ולא אני אותך'. אחרים אמרו לי: 'וואו, אתה משוגע, מה יקרה אם לא תעבוד ביוליה'? עניתי להם: 'מה הקשר? זה המקצוע שלי כבר 16 שנים ואני לא מתכוון להחליף אותו".
מאמנת כלבים שקעקעה את לוגו העסק
ניקול סמילא (22) מכפר־יונה
"כשסיפרתי לאנשים שאני רוצה לקעקע את הלוגו של העסק היו הרבה תגובות אנטי", מספרת סמילא, מאמנת כלבים ובעלת פנסיון לכלבים. "אמרו לי: 'זה לוגו של עסק, מה קשור?' 'זה יהיה מכוער', 'זה מביך!' וגם 'מה יקרה אם תעזבי את המקצוע?' עניתי: 'זה יהיה יפה ואני לא צריכה שאף אחד אחר יאהב את זה חוץ ממני'". לפני שלושה שבועות קעקעה סמילא את הלוגו, שעיצבו מוטי ביטון ופלג טביב.
היום אלה שהתנגדו כבר אוהבים את הקעקוע?
"כן, כל מי שהיה נגד שינה את דעתו. כולם נטרפו על זה, כולל אמא שלי, ששונאת קעקועים".
ואם תעזבי את המקצוע?
"יכול להיות שבעתיד הרחוק אחליף מקצוע. בכל מקרה, אימון כלבים תמיד יהיה חלק ממי שאני".
שיפוצניק שקעקע כף בנאים
יצחק גוזלן (67) מחולון
"במשך שנים רבות עבדתי כאיש תחזוקה בשגרירות ארצות־הברית בתל־אביב. יום אחד עבדתי עם מסטרינה (כף של בנאים), ואחד העובדים בשגרירות אמר לי: 'אם אתה עושה קעקוע של מסטרינה על הכתף, אתה מקבל ממני 200 שקל'. כמה חודשים אחר כך הייתי בתאילנד, עשיתי את הקעקוע - וכשחזרתי קיבלתי ממנו את הכסף".
"האמריקאים בשגרירות התלהבו מאוד ואמרו: או מיי גד! זה מדהים! כולם צילמו את זה. רציתי לקעקע גם את סמל השגרירות. המקעקע עשה סקיצה וזה לא הסתדר, הכל נזל, זה גם הרבה זמן והרבה כאב... אז ירדתי מזה".
גוזלן, שיצא לגמלאות מהשגרירות, עובד כיום כשיפוצניק עצמאי. "אני שיפוצניק מאז שאני זוכר את עצמי, שנים, מאות שנים. אני מורעל על המקצוע שלי". את הקעקוע השני, מסרק לדבק קרמיקה, עשה בטיול בניו־זילנד.
בזכות הקעקועים אתה מקבל יותר עבודות?
"כשאני הולך לאכול באמצע יום עבודה אני תמיד פוגש אנשים שמתלהבים מהקעקועים, רוצים לצלם אותי, שואלים אם אני עדיין עובד במקצוע ומבקשים כרטיס ביקור, אז כן, זה עוזר".
מאפרת שקעקעה שפתון ומברשת
חן שאבו (26) מבני־ברק
"בקבוק הלק שעומד לבד בצד מייצג את הילדה השמנה והמבודדת שהייתי. השפתון והמברשת מייצגים את הביחד, שעכשיו נורא חשוב לי", מסבירה שאבו, מאפרת ובונה ציפורניים, את פשר הקעקוע שעשתה לפני כחודש. "אחרי 16 קעקועים בשחור־לבן, זה הקעקוע הצבעוני הראשון שלי, שמבטא את הצבע שהכניסה בתי התינוקת לחיי", היא מוסיפה.
אילו תגובות קיבלת?
"ברחוב אומרים לי 'איזה רעיון יפה' ושואלים מה זה CS, שזה ראשי תיבות גם של שמי וגם של 'קוסמטיקס שאבו'. יש כאלה שחושבים שאני סתם מכורה לאיפור, ויש כאלה שאומרים לי: 'אולי תקעקעי גם את מספר הטלפון שלך', זה מתפתח לדברים מצחיקים. לפעמים שואלים אותי אם יש לי עבודות להראות, כך שזה גם עוזר לפרנסה".
את רק בת 26, מה יהיה אם תחליפי מקצוע?
"אם זה יקרה, עדיין אזכור מאיפה התחלתי. לא נראה לי שאתחרט על הקעקוע הזה. בכל מקרה, זה ממכר, אני לא ממליצה לאנשים להתחיל עם זה. היום אנשים עושים קעקוע במקום לכתוב פוסט בפייסבוק".
