האדריכל רפי לרמן, מבכירי המתכננים בישראל, הלך לעולמו

האדריכל רפי לרמן, מבכירי המתכננים בישראל ב-40 השנים האחרונות, מת היום (רביעי) והוא בן 82. 

לרמן, יליד ירושלים (1936), רכש את הכשרתו המקצועית בטכניון החיפאי. מאז 1968 עמד בראש משרד אדריכלים בתל אביב, שבו היה שותף עם האדריכלית עדנה לרמן. קודם לכן התלמד ועבד במשרד אדריכלות הנוף של דודו, יחיאל סגל. פתיחת המשרד של הלרמנים מיד לאחר מלחמת ששת הימים הביאה להם לקוחות רבים שביקשו לתכנן בשטחים שנכבשו במלחמה: מלבד סקרי נוף בגולן ובסיני, הופקד המשרד על תוכנית המתאר של אופירה (סמוך לשארם א-שייח) ועל תוכנית לפיתוח חופי הים לאורך חצי האי.

רפי לרמן באחד הפרויקטים האחרונים שתכנן: מרכז האלצהיימר בתל השומר(צילום: גדעון לוין)

מאז הפך משרדו של לרמן לגורם מוביל ובולט בתחום התכנון המתארי. הוא הוביל תוכנית ארציות, מחוזיות ומקומיות, שהבולטת בהן היא תוכנית המתאר למחוז תל אביב (תממ 5) שאושרה ב-2010. בעשור הקודם תכנן את תוכנית המתאר לעיר הבה"דים בנגב (את התוכנית המפורטת בשינויים ערכו מאוחר יותר אדריכלים אחרים), את קרית יורופארק הסמוכה לקיבוץ יקום, ואת מגדלי זיו ברמת החייל. כמו כן תכנן שכונות מגורים, שהבולטות שבהן הן "רחובות ההולנדית" ו"בית וקאנטרי" בגבעת שמואל. גם את הפרויקט העצום והיומרני של קירוי האיילון, שאותו מובילה עיריית תל אביב-יפו, מתכנן המשרד.

מרכז המבקרים של מכתש רמון(צילום: dr. avishai teicher, cc)

בני הזוג לרמן תכננו גם מבני ציבור, חלקם חדשניים לזמנם. בין העבודות הללו, שאפשר למצוא בהן את הידע והרגישות שצברו הלרמנים בנושא הנופי, נמצאת תחנת כיבוי האש בתל אביב, סמוך לשדה התעופה שדה דב. המבנה בולט הודות למגדל אימונים (ששימש גם לייבוש זרנוקי המים של הכבאים) שצמודות לו מדרגות לולייניות, תוך שימוש במסכי זכוכית הממוסגרים באלומיניום אדום. תחנת כיבוי האש מתאפיינת לא רק בפיסוליות גושנית ועיצובית, אלא גם מצטיינת בהפיכת מבנה שימושי ופשוט לנקודת ציון עירונית, בנקודת מפרק חשובה בין שכונות עבר הירקון לבין מרכז העיר בואכה רחוב אבן גבירול.

המשרד חתום על רשימה ארוכה של תוכניות מתאר, בהן של יישוב הווילות להבים בצפון הנגב(צילום: Amos Meron, cc)

מבנה נוסף שלרמן הוביל את תכנונו היה המרכז האזרחי של מדרשת שדה בוקר ברמת הנגב, שם ערך את תוכנית המתאר ותכנן שכונת מגורים. עיצוב המבנה נערך בהשראת האדריכלות הסטרוקטורלית, שהייתה אופנתית אז (כדוגמת המבנים שתכננו אלדר שרון וצבי הקר), והורכב ממבני חנויות ושירותים המקיפים רחבה מקורה בסככה.

בריאיון עמו, סיפר לרמן שאת המתחם תכנן לאור הניסיון שצבר בהקמת מתקני הצללה לאורך החופים בסיני בתחילת שנות ה-70. בדומה למתקני ההצללה ההם, הוא עיצב את הסככה מסדרה של שלדי ברזל שעליהם נמתחו מחצלות קנים, כשבין שלד לשלד נותרו מרווחים צרים לצורך אוורור ואפשרות למבט אל השמיים, ועדיין הסככה תמנע בימות הקיץ את חדירתן של קרני שמש ישירות. מבנה בולט נוסף שתכנן בנגב הוא המצפה ומרכז המבקרים המשקיף על מכתש רמון.

השפעה ברורה של הסככות שתכנן בסיני, במרכז האזרחי של מדרשת שדה בוקר(צילום: מיכאל יעקובסון)

הגנה מפני השמש בלי למנוע אוורור(צילום: מיכאל יעקובסון)

"המרכז הרפואי לאלצהיימר" בתל השומר הוא אחד הפרויקטים האחרונים שלרמן הוביל. מדובר במרכז היחיד בישראל שמעניק שירות ואשפוז ייעודיים לחולי אלצהיימר. כמו בפרויקטים אחרים, גם כאן התמודד לרמן שצבר עד אז ניסיון בתכנון מרכזים רפואיים, בדרישות ובתקנים שהצריכו ממנו יצירתיות ויכולת הקשבה והבנה אנושית ומערכתית – תכונות שהיו חלק בלתי נפרד מאישיותו הנעימה והנוחה. כתבה נרחבת על המרכז תתפרסם בערוץ האדריכלות של Xnet בשבוע הבא.

היישוב הישראלי אופירה, סמוך לשארם א-שייח:

(צילום: יעקב סער, לע"מ)

(צילום: נעמה ריבה)

רפי לרמן עבד עד יומו האחרון, משבע וחצי בבוקר ועד תשע בערב. היום בצהריים יצא ממשרדו לפגישה שהתקיימה במכון ויצמן למדע ברחובות, ושם במהלך הפגישה הוא מת לפתע. הלווייתו תיערך ביום שישי.

הוא הותיר אחריו את אשתו עדנה, שני בנים ושתי בנות. אחד הבנים הוא האדריכל אסף לרמן, זוכה פרס רכטר לשנת 2016, והשני הוא מתכנן הערים גידי לרמן. הבנות עוסקות באמנות.