"לא, לילד אין אבא": למה השרברב תמיד מעדיף לדבר עם בעלי?

גם אם הוא הייטקיסט שמעולם לא תלה תמונה בעצמו, בעלי מקצוע תמיד יעדיפו לדבר עם גבר, זכר. נועה רום, אמא יחידנית, לומדת להסתדר עם הניאגרה, למרות שהיא אישה

נועה רום

|

27.05.18 | 09:17

"אם לא הזדווגה עדיין רצוי שיהיה לה גלגל הצלה זכרי. באם אותה אישה גם הביאה לעולם ילד לבדה, חשוב שגלגלי ההצלה יהיו רבים ויורכבו משלל זכרים" בתמונה: אני והפומפה (צילום: אורי רום)
"אם לא הזדווגה עדיין רצוי שיהיה לה גלגל הצלה זכרי. באם אותה אישה גם הביאה לעולם ילד לבדה, חשוב שגלגלי ההצלה יהיו רבים ויורכבו משלל זכרים" בתמונה: אני והפומפה (צילום: אורי רום)
"אז תסבירי לבעלך שצריך להרים את המכסה של הניאגרה. זה פשוט, ואז הוא יראה שיש מים זורמים", הסביר לי האינסטלטור. "אם יש בעיה, שיתקשר אלי". עניתי לו שאין בעל. אני זו שהתקשרתי והגבר היחיד הוא בן השבע וחצי. הוא דרך אגב מאוד ישמח לדחוף את הידיים שלו למיכל המים סתם כי ההסבר היה מאתגר. האינסטלטור הסביר שהיה בטוח שיש בעל כי יש ילד ותמיד אחד ועוד אחד זה שניים, כלומר שלושה.

 

אז אחרי שהבין שאין עם מי לדבר, כלומר אין גבר, בעל או בגיר, פירט שוב מה לעשות למקרה שכרתו לי חלק מהאונה עת לידתי. מאוחר יותר, כשהלך, התברר שגם גבר לפעמים הולך לאיבוד דרך העבודה, כי האסלה התעקשה שלא לעשות פעולה בסיסית. לשחרר מים. סתומה.

 

לטורים הקודמים של נועה רום:

 

 

 

טוב שיש לי אבא

נותני שירות למיניהם מעדיפים לתקשר עם גבר. תיקון. זכר. השכלתו, ניסיון חייו, יכולותיו המוטוריות - הם פרט שולי. גם אם הגבר לא מסוגל לקרוא הסבר פשוט של הרכבת כיסא מאיקאה, גם אם הוא עדיין מכבס את הכביסה אצל אמא שלו, הוא כשיר יותר להבנת המצב, בהיותו, ובכן, זכר.

 

בהיותי רווקה, הבנתי שנולדתי למין הלא נכון בכל פעם כשנקלעתי לסיטואציה מסוג זה. בבת אחת הפכתי מיחידה לרבים בעל כורחי. כשהסברתי את המצב ראיתי מבט של רחמים מהול בזיק ירוק. אפשר לעבוד עליה. היא הרי לא מבינה בריצוף, היתוך, אסלות ומכונות כביסה.

 

המצב החמיר כשהבאתי ילד לבדי. נותני השירות דאגו למצבו, שהרי איך יגדל ללא אב זגג או פחח. נדמה שהדאגה שרתה בכל מקום. כשנכנסתי למעדנייה לקנות אוכל ביתי שיותר טעים מהאוכל הביתי שלי, תהה המוכר למה יש מעט קופסאות. עניתי שזה רק לי ולילד, שלא אנין טעם במיוחד. המוכר עצר מעבודתו ובירר איפה האבא ולמה הוא לא תורם מחלקו למערכת העיכול של משפחתו. עניתי שזה מה שיש ולקחתי את הקופסאות החמות. "אני מבין אותך", הוא קרא לי כמו נגלה לו האור. "לא צריך לקנות פרה בשביל לקבל חלב".

 

אך לא צריך להיות פסימיים. לפעמים המצב טוב יותר. הנה, קחו לדוגמה את טכנאי המזגנים המקסים שלי, שמלווה אותי ואת הטרנטה קיץ-קיץ. אני מתקשרת, הוא מגיע, מתקן ומזהיר שהסוף מתקרב. אני עונה לו שהרגשתי את זה בעיקר באמצע היום באוגוסט. וכך אנחנו חיים בהרמוניה, בלי שאלות. בהיותו הטכנאי של המשפחה, הוא מחבב מאוד את אבי ובכל פעם אני מתבקשת למסור לו דרישת שלום ולעדכן אותו על מצב המזגן. יש גבר בתמונה, כך שכשיגיע יום הדין, יהיה מי שיאסוף את השברים.

 

ויום הדין אכן הגיע, והטכנאי המקסים אמר קדיש והבנו שהמזגן הגיע למנוחת עולמים. מיד חייגנו לאבי. שיחה שאמורה להיות פרטית, הפכה למשולשת. הוא הסביר לאבי שניסה הכל - הנשמה, החייאה, המזגן חרחר וביקש המתת חסד והוא ניסה. ואין דין ואין דיין. ואוגוסט חם.

 

והגיע מזגן חדש לאחר שאבי אישר ובדק שהמחיר המיוחד הוא באמת מיוחד ושיחת השלישייה הסתיימה בהצלחה. והייתי צריכה את אבי. לא פעם ולא פעמיים אני מתייעצת איתו בתחום השירות. והרבה פעמים למדה ממנו את החוקים והמחירים ומה לשאול, ולא בגלל שאני אישה. פשוט כי יש תחומים שאני טובה בהם ויש שפחות. וגם אבי המבריק והמוכשר צריך את נותני השירות, כי סמנכ"ל הכספים של רפאל לשעבר לא בהכרח יודע להרכיב ארון.

 

לא כל אבא הוא הנדימן

רק בתחום אחד בינתי חוזרת אלי - המטבח. בכל פעם שנכנס נגר, הנדימן, נגר שהוא גם הנדימן, הנדימן שלומד נגרות - הם שולחים עיניים חולמניות לעברו. "לא חבל?" הם שואלים. אפשר להחליף, לשפץ, לשנות, לעקור ולצבוע. אני רק צריכה להחליט. אני. והמטבח נעצב פעמיים. פעם אחת כי הוא יפה (באמת!) ופעם שנייה כי אני בקושי מתייחסת אליו. נכנסת - יוצאת וזהו.

 

נותני השירות אינם האשמים היחידים. הם מייצגים את הדעה הרווחת שאישה לא יכולה להסתדר לבד. אם לא הזדווגה עדיין רצוי שיהיה לה גלגל הצלה זכרי. באם אותה אישה גם הביאה לעולם ילד לבדה, חשוב שגלגלי ההצלה יהיו רבים ויורכבו משלל זכרים שלכל אחד יש את הידע והתחום שלו. לעתים הם יגידו בקול רם שרק נשים יכולות לעשות כמה פעולות ביחד ויתהו איך הן מצליחות לגדל את הילדים ולבנות קריירה והלוואי שתהיה פה ראש ממשלה. אבל בפועל הם לא רוצים להיכנס איתך לרכב כשאת נוהגת. אז איך תנהיגי מדינה?

 

הבעיה חמורה עוד יותר כשנשים מאמינות שללא גבר הבית שלהן היה חף מפגמים. שאם לילד היה אבא היא לא הייתה צריכה הנדימן. ויש גברים מוכשרים בעלי ידי זהב ועל כל אחד שכזה יש יותר מדי ששוברים קיר כשהם מנסים לתלות תמונה.

 

החינוך מתחיל בנו ולפעמים הוא פשוט ביותר. ברגע שאני נשאלת על הבעל אני שואלת מה שלום האישה ובזמן שהם מקטרים, אני שמה לב שהאסלה מצליחה לשחרר.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

נועה רום, רווקה + ילד בן שש, סופרת לנוער (עד הבת מצווה זה יעבור, כמה שאת נהדרת, נוגה, תראו אותם, סדרת החיים החדשים שלי), מגישה את התוכנית 'נועה מדברת עם נוער' ברדיו קול נתניה, מורה בהכשרתה לגיל הרך ומרצה על ספריה בבתי ספר וספריות.

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נועה רום, רווקה + ילד בן שש, גרה בנתניה, סופרת לנוער (עד הבת מצווה זה יעבור, כמה שאת נהדרת, נוגה, תראו אותם, סדרת החיים החדשים שלי), מגישה את התוכנית 'נועה מדברת עם נוער' ברדיו קול נתניה, מורה בהכשרתה לגיל הרך ומרצה על ספריה בבתי ספר וספריות.