איתי הרמן (הצ'ייסר) מגלה למה כל כך מעט נשים מעזות להתמודד מולו

אחרי 25 שנה בהן כתב את השעשועונים המפורסמים בארץ, קיבל איתי הרמן את תפקיד חייו ב"המרדף". איך עובדת היכולת לזכור כמעט הכל ואיזה אחוז מהתשובות הוא מנחש?

מה הצ'ייסר יודע על האירוויזיון? לחצו PLAY לצפייה בוידיאו
צילום: טל שמעוני
איתי הרמן: "המוניטין שאני מנסה לשמור עליו, יחד עם האדרנלין במהלך המשחק, מנצחים כל חולשה או מיגרנה". (צילום: יונתן בלום)
איתי הרמן: "המוניטין שאני מנסה לשמור עליו, יחד עם האדרנלין במהלך המשחק, מנצחים כל חולשה או מיגרנה". (צילום: יונתן בלום)

איתי הרמן יודע בדיוק איפה הוא למד כל פרט מידע שהוא שולף מזיכרונו. קחו למשל את פתחת ניצנה, אזור נידח סמוך לגבול עם מצרים. הרמן היה שם ב־1991, במסגרת השירות הצבאי שלו במודיעין שדה. "באחת התוכניות שאלו איזה מהיישובים נמצא בפתחת ניצנה, ועזוז הייתה אחת האפשרויות. מיד נזכרתי ביום ההוא בצבא, אחרי חצי שנה בקציעות, כשנשארנו שבת ושכנעו אותי לצאת לפאב של עזוז. באותה מידה יכולתי לא לדעת, אבל עם התשובה הזאת הדחתי את המתמודדת מהמשחק וזה היה ממש טראגי מבחינתה. לא הגיע לה לעוף, הרי לא רציתי לנסוע לשם בכלל".

 

היכולת שלו לזכור כמעט כל דבר הובילה את הרמן לתפקיד חייו, כצ'ייסר יודע־הכל בתוכנית הטריוויה "המרדף". כשהוא משקיף על המתרחש באולפן מעמדתו המוגבהת, תחת כובע הקסקט, בעוד סיבוב טריוויה מהיר,

"האינטרס שלי הוא האינטרס של האגו שלי: לנצח בכל משחק"

 מזנק על התשובות הנכונות כמו על רימון חי, הוא מאה אחוז ווינר, והוא לא סופר אף אחד. "התחרות בתוכנית היא בעיקר נגד עצמי", הוא מסביר. "האינטרס שלי הוא האינטרס של האגו שלי: לנצח בכל משחק. אני לא עושה חשבון למערכת או למתמודדים. זה שואו־טיים ואני נותן את המיטב שלי. אני נכנס למצב דומה לזה שבו האדם הקדמון ברח מהאריה. הוא לא עשה חשבון אם רע לו או אם הוא רעב. המוניטין שאני מנסה לשמור עליו, יחד עם האדרנלין במהלך המשחק, מנצחים כל חולשה או מיגרנה".

 

איתי הרמן כצ'ייסר בתוכנית הטריוויה "המרדף" (צילום: באדיבות "כאן")
    איתי הרמן כצ'ייסר בתוכנית הטריוויה "המרדף"(צילום: באדיבות "כאן")

     

     

    נער החידות מנווה רסקו

    אם אי פעם צפיתם בשעשועון טלוויזיוני, נדבקתם בלחץ של המתמודדים, התקשיתם להכריע בין האפשרויות או להיזכר בעובדה חמקמקה או שצווחתם את התשובה למרקע - סביר להניח שהרמן עמד מאחורי זה. הידען המושלם, שמנטרל כל שאלה ושולף מידע במהירות הבזק, מצליח כל כך בתפקידו, כי הוא יודע בדיוק איך כותבי שאלות חושבים. הוא אחד מהם עוד מימי "גלגל המזל" המיתולוגי ועד היום. אם עד כה לא שמעתם עליו, זה רק כי הוא היה קבור עמוק מאחורי הקלעים, עם חלום אחד - לחצות את הקווים.

     

    "אם היית שואלת אותי עד לפני שנתיים מה הדבר שהכי הייתי רוצה להגשים בחיים, התשובה שלי הייתה להשתתף בשעשועון טריוויה", אומר הרמן. "והנה, קיבלתי את ההזדמנות". ובגדול. אחרי עשרות פרקים בשלוש עונות, "המרדף", בהנחיית עידו רוזנבלום, היא התוכנית הנצפית ביותר בערוץ "כאן 11" (שלישי וחמישי בשעה 21:00). בהתאמה, המוניטין של הרמן (בן 47 מתל־אביב, נשוי לדנה ואב לאריאל ולנמרוד) נוסק לשמיים. בעקבות התוכנית הוא נבחר לככב בקמפיינים ויראליים, לחבר את "מוח מסוכן" - טור החידות השבועי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" וגם להעביר סדרת הרצאות תחת הכותרת "נער החידות מנווה רסקו", שבהן הוא מגלה לתלמידים, לחברי ועדי עובדים וליושבי ברים, איך כל אחד מהם יכול לשפר את יכולות הלמידה והזיכרון שלו.

     

    איתי הרמן ואשתו, דנה הרמן (צילום: סיון פרג')
      איתי הרמן ואשתו, דנה הרמן(צילום: סיון פרג')

       

      מה הסוד שלך?

      "עניין השליפה המהירה קשור לאופן שבו המידע מקודד ברגע שהוא מגיע אליי. השלב החשוב ביותר הוא הלמידה, איך היא נעשית ואיך זוכרים. אני משתמש באותה שיטה מכיתה א'. מצמיד מידע למידע, פועל בהכללות והשוואות. מבחינתי הכל זה הקשרים ואני זוכר אותם הכי טוב כשיש מאחוריהם סיפור. אני לא משנן רשימות של מנהיגים, אני זוכר אותם בזכות הסיפור".

       

      מה רצית להיות כשתהיה גדול?

      "תכננתי להיות אקדמאי, דוקטור. כדי להרחיב את הדעת נרשמתי לתואר דו־חוגי במדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת תל־אביב. סיימתי עם ציונים של 90-80 לאחר שקראתי מעט, רק מה שהיה צריך. בתואר השני חוויתי משבר כלשהו, וכבר תהיתי מה יהיה עליי בדוקטורט, אבל אז התחלתי לכתוב הגדרות לגלגל המזל, וכשהציעו לי משרה מלאה כמנהל תוכן בחברה שייצרה משחקים בעבור ממירים דיגיטליים, עזבתי את האוניברסיטה. הבנתי שיש עולם פרקטי מחוץ למגדל השן".

       

      איתי הרמן: "תכננתי להיות אקדמאי, דוקטור" (צילום: יונתן בלום)
        איתי הרמן: "תכננתי להיות אקדמאי, דוקטור"(צילום: יונתן בלום)

         

        "רק לקראת התוכנית למדתי איך לדבר. לפני כן, הרבה מאוד אנשים היו אומרים שאני לא מובן או לא קוהרנטי, כי הייתי מאבד את קו המחשבה באמצע המשפט. כשהתמודדתי על תפקיד הצ'ייסר עבדתי על זה, להתחיל לדבר במשפטים קצרים".

         

        השתנית גם מבחינה חיצונית: צימחת זקן, קנית בגדים חדשים, חבשת כובע קסקט על הראש. אתה מטפח אוסף?

        "יש לי 20-15 כובעים, אבל בתוכנית אני מצולם רק עם שניים. הכל התחיל כשהייתי בחופשה בברצלונה, מדדתי כובע בחנות ואמרתי לעצמי שממש אשמח שזה יהיה הלוק החדש שלי. מאז כובעים לא ירדו לי מהראש, גם במקומות סגורים.

         

         

        מי רוצה להיות מיליונר

        לפני כשנתיים, עוד בתפקידו כעורך השאלות של "לעוף על המיליון", פנה אליו מנהל חברת ההפקה בסוף יום הצילומים האחרון והציע לו את תפקיד הצ'ייסר. כתגובה ראשונית, הוא נבהל: "אף פעם לא עמדתי לפני המצלמות וחששתי שאני לא מספיק טלוויזיוני כדי להופיע באופן קבוע.

         

        "צפיתי בתוכניות שונות של הפורמט וידעתי שהדרך שבה הצ'ייסר מציג את עצמו נורא חשובה. אשתי (דנה הרמן, ראו מסגרת) ייעצה לי להגיד, 'אני איתי הרמן ובמשך 25 השנים האחרונות כתבתי וערכתי את כל השעשועונים בישראל'. ישר צעקתי עליה, מה פתאום שאגיד דבר כזה? קודם כל לא עבדתי בכ־ל השעשועונים ולא כתבתי את כ־ל השאלות, וחוץ מזה, אני מגדיר את עצמי כמשחקולוג, אני מפתח פורמטים לשעשועונים, עושה קריאייטיב למשחקים ולאפליקציות, כותב חדרי בריחה ועובד בתפקידי תוכן בכירים, אז למה שאצמצם את עצמי לכותב שאלות? אבל היא התעקשה שהמשפט הזה מפיל".

         

        איתי הרמן: "אף פעם לא עמדתי מלפני המצלמות וחששתי שאני לא מספיק טלוויזיוני" (צילום: יונתן בלום)
          איתי הרמן: "אף פעם לא עמדתי מלפני המצלמות וחששתי שאני לא מספיק טלוויזיוני"(צילום: יונתן בלום)

           

          "ואז הגיעה הסימולציה. הצגתי את עצמי בדיוק כפי שדנה ייעצה לי, ואז קרה משהו בחדר, כמו פיגוע. הייתה המולה, המתמודדים התחילו לצרוח, 'מה זאת אומרת? מה הסיכוי שלנו? איך נצליח?' הפחדתי את כולם וזה היה מדהים. דנה הייתה צריכה להיות שם כדי לראות כמה היא צדקה. אחרי שכולם נרגעו, מישהו אמר: 'אני יכול ללכת הביתה עכשיו?' באותו רגע חוויתי בפעם הראשונה איך זה מרגיש כשלמישהו רועדות הברכיים ממני. זאת הייתה חוויה מטלטלת ומאוד מעצימה, פצצת אגו מטורפת שהתפוצצה בגוף שלי".

           

          קיבלת את התפקיד. עכשיו אתה כבר יכול לענות בכנות: במה אתה חלש?

          "אני מתקשה בדברים חדשים מאוד, במידע שלא שקע. למשל, מוזיקה חדשה, קולנוע. אני גם לא מתמצא בנתונים ובמספרים, באומדן של כמות התושבים, בניחוש גובה של בניין. מראש אלו שאלות פחות טובות, כי הן

          "אני מתקשה בדברים חדשים מאוד, במידע שלא שקע. למשל, מוזיקה חדשה, קולנוע"

          לא מצליחות לייצר דרמה. אני מנחש 20 אחוז מהתשובות, לפעמים ניחוש מושכל ולעתים ניחושים מוחלטים, שמבוססים על ניסיון העבר שלי ככותב שאלות". 

           

          איך שעשועוני הטריוויה הפכו לתחום כל כך גברי?

          "לא ברור. הרי אין הבדל בידע. המלהקות שלנו עושות מאמצים אדירים כדי להביא עוד נשים לתוכנית. עידו סבור שזאת שאלה של מנטליות. גברים חושבים שלא יקרה להם כלום אם הם יגידו שטויות בטלוויזיה, ואצל נשים זה לא ככה".

           

          • הראיון המלא עם הצ'ייסר במוסף "לגבר" המצורף חינם לגליון לאשה החדש, עכשיו בדוכנים

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד