מרחף במטבח: הטייס פיתח מכשיר חדשני ויוזם מהפכה בענף שמן הזית

ניר פדן צמח בחיל האוויר וכיום עובד באל על, אבל עיקר עיסוקו קרוב מאוד לקרקע. לדעתו, יש קשר הדוק בין הטסת מטוסים חדישים למכונה שהוא מנסה להכניס לבתים

זהר אליה

|

01.05.18 | 00:02

היזם ניר פדן מציג את המכונה החדשה. "בעונת המסיק הייתי נוסע לבתי הבד ונפגש עם החקלאים, יהודים וערבים, אנשי אדמה, אנשים כלבבי"  (צילום: יאיר שגיא)
היזם ניר פדן מציג את המכונה החדשה. "בעונת המסיק הייתי נוסע לבתי הבד ונפגש עם החקלאים, יהודים וערבים, אנשי אדמה, אנשים כלבבי" (צילום: יאיר שגיא)
הטייס ניר פדן בנמל תעופה בפינלנד. "התחום של פיתוח מטוסים הוא מאוד רחב, ויש בו מעטפת של הרבה תחומים, ובמיוחד פסיכולוגיה"  (צילום: אלבום פרטי)
הטייס ניר פדן בנמל תעופה בפינלנד. "התחום של פיתוח מטוסים הוא מאוד רחב, ויש בו מעטפת של הרבה תחומים, ובמיוחד פסיכולוגיה" (צילום: אלבום פרטי)

סא"ל (מיל') ניר פדן שירת 20 שנה בחיל האוויר כטייס ניסוי והשתתף בפרויקטים שבהם נבחנו כלי הטיס המתקדמים ביותר לזמנם, כמו המטוסים מיג-29 ואף-18. כיום העיסוק העיקרי שלו קרוב מאוד לקרקע – ודווקא למטבח: פדן (59) הוא המנכ"ל והרוח החיה שמאחורי Olive-X-Express, חברה שפיתחה מכונה ביתית לייצור שמן זית. "זאת המכונה היחידה מסוגה בעולם, וכולה פיתוח כחול-לבן", הוא אומר. "המכונה גורמת לכך שבמקום לקנות שמן זית שישב חודשים על המדף, וכל הערכים שבו הספיקו לרדת, אנשים ייצרו אותו בבית, מזיתים שיגיעו בקפסולות וישמרו על הטריות בשיטה ייחודית".

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

המעבר שעשה משיא הטכנולוגיה האווירית לזיתים הוא אמנם יוצא דופן, אבל כמי שגדל בקיבוץ - עין כרמל - תחום החקלאות לא זר לו. לדבריו, גם הניסיון שרכש בשנותיו הארוכות בחיל האוויר תרם רבות להבנתו את השוק. "כשעוסקים בפיתוח ובטכנולוגיה, מרחיבים אופקים, מכירים עולמות אחרים ומבינים מה אפשר להשיג ומה לא, לאן כדאי להיכנס, ומהם הסיכונים. בתחום שמן הזית יש שוק פתוח לחלוטין המשלב טכנולוגיה, יזמות עסקית ואנשים נהדרים".

 

אבל כנראה שטייס נשאר טייס, וגם במקרה הזה השמיים הם הגבול עבורו: פדן בטוח שמדובר במהפכה הבאה. "עולם שמן הזית הוא בדיוק כמו עולם הקפה שלפני 30 שנה", הוא פוסק. "שנים שתינו קפה מאבקה שנמכרה בחנויות, ולא היה לזה לא טעם ולא ריח, ופתאום הביאו פולי קפה, טחנו לנו אותם מול העיניים, וסוף-סוף טעמנו והרחנו. השלב הבא היה מכונות הקפה הביתיות. אני מאמין שכך יהיה גם עם המכונות הביתיות לייצור שמן הזית".

 

פדן בטייסת, עם שניים מילדיו, עומר (מימין) וגיא. התחביב שפיתח אחרי השחרור היה שונה (צילום: אלבום פרטי)
    פדן בטייסת, עם שניים מילדיו, עומר (מימין) וגיא. התחביב שפיתח אחרי השחרור היה שונה(צילום: אלבום פרטי)

     

    בין עצי הזית

     

    כשפדן השתחרר מחיל האוויר, ב-1999, שינוי מקצועי לא היה חלק מהתוכניות שלו: הוא החל לעסוק ביזמות בתחום הטכנולוגי ורשם כמה פטנטים בתחום הצבאי האווירי, אבל התחביב שפיתח באותה תקופה, במקביל לעיסוק בספורט אתגרי, היה שונה. "קניתי נחלה במושב שדה יצחק ונטעתי שמונה דונמים של כרם זיתים. רציתי לייצר שמן זית כעיסוק צדדי, אבל התאהבתי במוצר ובאנשים. בעונת המסיק הייתי נוסע לבתי הבד ונפגש עם חקלאי הזיתים, יהודים וערבים, כולם אנשי אדמה שיושבים, שותים קפה יחד ומדברים על חקלאות. אנשים כלבבי. מצאתי שיש כאן הווי שלם".

     

    עד היום הכרם של פדן מניב מדי שנה כשני טון וחצי זיתים ומייצר כ-500 ליטר שמן. למה זה לא נשאר כתחביב? "מבחינתי, חלק מההנאה בכל עיסוק נובע מכניסה לעולם תוכן שלא הכרתי בעבר. גיליתי ששמן הזית הוא מוצר מדהים, שמעולם לא הייתה נגדו אף טענה, ושהצריכה העולמית שלו רק עולה, אבל

    "לילדים שלי כבר נמאס לשמוע שאבא ישנה את העולם, כי זה לוקח כל כך הרבה זמן. רק הפיתוח לקח שבע שנים, אבל הסתיים עם שלושה פטנטים רשומים - שניים על המכונה ואחד על הארכת חיי המדף של הזית"

    במקביל זיהיתי אינספור כשלים בשוק שלו. הרי שמן אפשר להפיק רק מזיתים טריים, כי ברגע שמנתקים את הזית מהעץ, אחוז החמיצות שלו עולה. יחד עם זאת, הקטיף נעשה רק שלושה חודשים בשנה, מה שאומר שהשמן שאנחנו קונים בחנויות הוא ישן, והערכים המאפיינים אותו הם במגמת ירידה. התחלתי לחשוב על טכנולוגיה שתשמר את הזית שנקטף באותו מצב כאילו שהוא נשאר על העץ, כך שגם אם יפיקו ממנו שמן שנה אחרי הקטיף, הוא יהיה טרי לחלוטין".

     

     עם הרעיון הזה פנה לפרופ' שמעון לביא ז"ל ולפרופ' זהר כרם מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. "הם מאוד התלהבו מהאתגר כי הבינו שזה יהפוך את השוק, אבל זה דרש מימון רציני. מדובר בניסוי רחב, שנוגע ל-500 זנים של זיתים, כך שכמות האופרציות שניתן להפעיל היא עצומה".

     

    בפקולטה לחקלאות החלו לעבוד על הארכת חיי המדף של הזיתים, ובמקביל, המהנדס אריק טורג'מן עסק בפיתוח של מכונה. שותף נוסף, יריב גרשוני, הביא משקיעים אמריקאים פרטיים, שהשקיעו כמיליון וחצי דולר, וניהל את הפיתוח. עכשיו זקוקה החברה לשלושה מיליון דולר נוספים כדי להכניס את המוצר לשוק. חצי מיליון מתוכם היא מנסה לגייס מהציבור. "גיוס המונים הוא מהיר, וההיענות יפה", מנמק פדן את המהלך. "אנחנו לא פונים למיליונרים – ההשקעה המינימלית היא עשרת אלפים דולר, ועד עכשיו זה הסכום הממוצע שאנחנו מגייסים מדי יום. כל משקיע מקבל אישור שלי. אני משוחח עם האנשים ושולח להם חומרים שמראים שהכל תחת רגולציה ובדיקות, כך שמי שנכנס יודע שהכל אמיתי. בינתיים הצטרפו משקיעים מהארץ, מארצות הברית ומהונג קונג".

     

    כמה זה יעלה למשתמש הביתי?

    "מכונה ביתית תעלה כ-200 דולר בשיווק ישיר וכ-300 בחנויות. הקפסולה, שתיראה כמו קפסולת קפה, תעלה בהתחלה כ-30 שקל ותכיל שלושה ק"ג זיתים, שמהם יהיה ניתן לכבוש כ-600 CC שמן. לקפסולה יש יתרון, שמתבטא בכך שהזיתים בה נקיים, בעוד שבבתי הבד התעשייתיים נכנס לתהליך הרבה לכלוך".

     

    הסרטון שמלווה את קמפיין גיוס ההמונים למיזם

    הסרטון שמלווה את קמפיין גיוס ההמונים למיזם

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מושפעים מהבטן

     

    פדן כבר רגיל לכך שאנשים מרימים גבה כשהם שומעים שהוא החל את דרכו כטייס ניסוי, אבל מבחינתו, המרחק בין שני העיסוקים קטן ממה שניתן לחשוב. "התחום של פיתוח מטוסים הוא מאוד רחב, ויש בו מעטפת של הרבה תחומים, ובמיוחד פסיכולוגיה", הוא מסביר. "מקבלי ההחלטות, גם ברמה הכי גבוהה, מושפעים גם מהמספרים וגם מהבטן. יש את נושא עיצוב המוצר; יש גם את הממשק בין האדם למכונה: אנשים שואלים את עצמם כמה נוח לשבת בכיסא או לראות את התצוגות, וכמה נגישים המפסקים".

     

    בניגוד לדימוי הטייס האינדיבידואל, פדן גם תמיד עבד בצוותים. היום, כשהוא תלוי באנשי פיתוח ובמשקיעים מהארץ ומחו"ל, הניסיון הזה חשוב במיוחד. "כשעובדים עם אנשים, לא תמיד הכל הולך חלק. יש לנו משקיעים מארצות הברית, מתרבות אחרת, ויש מחלוקות, אבל אני אוהב את העבודה יחד. אין דבר חשוב יותר מסינרגיה עם אנשים שמחוברים לתחום שאתה נקשר אליו".

     

    כיום הוא עובד כטייס באל על בנוסף לעיסוק במכונת שמן הזית. אשתו מירה היא מפתחת היוגה הנשית, ויש להם שלושה ילדים, שכבר הפסיקו לשאול מתי תבוא המהפכה. "כבר נמאס להם לשמוע שאבא ישנה את העולם, כי זה לוקח כל כך הרבה זמן. רק הפיתוח לקח שבע שנים, אבל הסתיים עם שלושה פטנטים רשומים - שניים על המכונה ואחד על הארכת חיי המדף של הזית. בנוסף, אנחנו בדרך לייצר מכונה לסופרמרקטים ולמעדניות, שם אנשים יוכלו לקנות שמן זית טרי שיופק לנגד עיניהם".

     

    וגם מי שלא מעוניין להיכנס כמשקיע, יכול לקחת חלק במיזם, שכן למכונה עדיין אין שם מסחרי, ופדן פתוח להצעות. הקוראים מוזמנים לנסות את כוחם.

     

    ______________________________________________________

     

    אולי גם היא תהנה מהמכונה החדשה. הקליקו על התמונה:

     

    עמית בר-פלד, גל"צניקית בפריז. "רציתי ללמוד במקום שבו הומצא הקרואסון". הקליקו על התמונה (צילום: באדיבות עמית בר-פלד)
    עמית בר-פלד, גל"צניקית בפריז. "רציתי ללמוד במקום שבו הומצא הקרואסון". הקליקו על התמונה (צילום: באדיבות עמית בר-פלד)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד