מספר חולי הסוכרת נמצא בעליה מתמדת הן בארצות המפותחות והן בארצות המתפתחות. ארגון הבריאות העולמי אף הכריז על מחלת הסוכרת כמגיפה בשנת 2006. זו הייתה הפעם הראשונה בה מחלה כרונית שאינה זיהומית (כמו שחפת או איידס) הוכרזה כמגפה עולמית. ההערכה היא שבישראל יותר מחצי מיליון בני אדם סובלים מסוכרת ועוד כחצי מיליון סובלים מטרום סוכרת.
מטופלים הנמצאים ב'מצב ביניים', כלומר, רמות הגלוקוז (סוכר) בדמם אינן תקינות אך עדיין אינן עונות על ההגדרה של סוכרת - הוגדרו במצב של 'טרום סוכרת'. ההערכה היא שכל אדם שלישי בגילאיי 85-65, סובל מסוכרת. כמו כן, כ- 80% מהטרום סוכרתיים אינם מודעים כלל למצב רפואי זה.
ההורמון האחראי לוויסות רמות הגלוקוז בגוף נקרא אינסולין. הורמון האינסולין מופרש על ידי תאים מיוחדים בלבלב הנקראים תאי הביטא. תאים אלה רגישים לרמות של הגלוקוז בדם וכל עלייה ברמת הגלוקוז מלווה בהפרשת אינסולין. זוהי מערכת הורמונאלית מורכבת מאוד ומווסתת להפליא על ידי הורמונים נוספים.
רמות גלוקוז מוגברות בחולים הטרום סוכרתיים נובעות מהשילוב בין תנגודת השריר, הכבד ואיברים נוספים לפעולתו של האינסולין לבין הירידה ביכולת של תאי הביטא בלבלב להפריש אינסולין בתגובה לגלוקוז. בסופו של דבר רק אותם האנשים בהם תאי הביטא לא יצליחו להפריש מספיק אינסולין על מנת להתגבר על התנגודת, יפתחו סוכרת.
מצב טרום סוכרת הוא מצב ביניים שיכול להתפתח לשלושה כיוונים בעתיד:
- להפוך לסוכרת גלויה
- להישאר במצב הנוכחי
- להחזיר את הגלגל לאחור, כלומר למצב תקין.
לכן, חשוב כל כך לאתר את החולים שלא יודעים שהם טרום סוכרתיים כי במצב זה שינוי של אורח החיים יכול הרבה פעמים למנוע את המשך התקדמות המצב לסוכרת. מטופלים עם טרום סוכרת נמצאים בסיכון גבוה מאוד, של עד 10% בשנה ועד כ-74% במהלך החיים לפתח את המחלה. הסיכון גובר בהינתן גורמים נוספים כגון היסטוריה משפחתית, סוכרת הריון, השמנה, תסמונת מטבולית ועוד. כמו כן, טרום סוכרת בפני עצמה מהווה גורם סיכון לסיבוכים קרדיווסקולרים (מחלות לב וכלי דם).
איך יודעים שאתם טרום סוכרתיים?
על פי ה- ADA (האיגוד האמריקאי למלחמה בסוכרת) - מצב של טרום סוכרת מוגדר כאחד מהבאים:
- רמות גלוקוז בצום הן בין 125-100 מ“ג/ד“ל
- רמות גלוקוז שעתיים לאחר העמסת 75 מ"ג גלוקוז הן בין 199-140 מ“ג/ד“ל
- אחוז ה- HbA1c (המוגלובין מסוכרר) הוא בין 6.4-5.7%
אבחנה חיובית מהווה תמרור אזהרה למטופל כיוון שבניגוד למחלות אחרות בהם לא ניתן לחזור אחורה בזמן, במצב של טרום סוכרת הרבה פעמים ניתן לעצור את הגלגל. רגע הגילוי הוא הזמן לגשת לרופא המטפל ולדבר על המשמעות של האבחנה עבור אותו מטופל. יש חשיבות עצומה להתערבות דווקא בשלב זה בגלל ששינוי של אורח החיים ואולי אף התאמת טיפול תרופתי, יכול לעקב בשנים רבות את התפתחות הסוכרת ולעיתים גם למנוע אותה.
מהם גורמי הסיכון לסוכרת?
עודף משקל מעלה את התנגודת לאינסולין ברקמות השונות ולכן גם מעלה את רמות הסוכר בדם. שככל שהמשקל גבוה יותר, כך גם הסיכון ללקות בסוכרת. בנוסף, רקמת השומן הינה רקמה פעילה מאוד מבחינה הורמונאלית וכן מפרישה ציטוקינים שונים (חלבונים שיכולים להפעיל את מערכת החיסון ולגרום לדלקת).
נטייה משפחתית - קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מסוכרת, מעלים מאוד את הסיכוי של האדם לחלות בסוכרת.
נשים שהיתה להם סוכרת בזמן ההריון בסיכון גבוה מאוד לפתח סוכרת במהלך חייהן.
נשים עם תסמונת השחלה הפוליציסטית.
גורמים נוספים כמו: כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה ושומנים בדם מהווים אף הם גורם סיכון לסוכרת.
לקבוצות אתניות שונות ישנה נטייה מוגברת לפתח סוכרת.
אז מה אפשר לעשות?
ראשית כל, חשוב מאוד להעלות את המודעות לנושא טרום הסוכרת והסוכרת. ה-ADA ממליץ לעשות בדיקות סקר לכל אדם החל מגיל 45 או מכל גיל במידה והאדם סובל מעודף משקל ויש לו גורם סיכון אחד נוסף להתפתחות סוכרת (מאלה המפורטים למעלה). במידה והתגלה מצב של טרום סוכרת ה-ADA ממליץ על שינוי משמעותי באורח החיים.
השינוי כולל ירידה במשקל של המטופלים, בין 10-5% ממשקל גופם. כמו כן, יש המלצה על פעילות גופנית קבועה: 30 דקות פעילות לפחות שלוש פעמים בשבוע. הפסקת עישון ואיזון גורמי סיכון נוספים כגון ייתר לח"ד וכולסטרול. ניתן לשקול תוספת תרופתית (במטפורמין) במטופלים עם הסיכון הגבוה ביותר לפתח סוכרת, במיוחד מטופלים עם מאפיינים מיוחדים: גיל נמוך מ- 60, BMI מעל 35 ונשים שסבלו מסוכרת הריונית בעבר.
ד"ר גניה אהרון חננאל, רופאה פנימית וסוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת
