בגיל 90: זוכה פרס פריצקר לאדריכלות הוא באלקרישנה דושי ההודי

אחרי שרשרת זוכים צעירים, חוזר ה''נובל של האדריכלות'' לדור המבוגר: דושי הביא את המודרניזם האירופי להודו, והתבלט בחינוך ובתכנון לעניים. ''מחויבות עמוקה לאנושות''

אורן אלדר

|

07.03.18 | 18:14

זוכה פרס פריצקר 2018, באלקרישנה דושי. יליד 1927, הוא ציין השנה את יום הולדתו התשעים (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
זוכה פרס פריצקר 2018, באלקרישנה דושי. יליד 1927, הוא ציין השנה את יום הולדתו התשעים (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
המכון ההודי לניהול בבנגלור, אחת העבודות המפורסמות. בתגובתו להחלטת ועדת הפרס, אמר דושי כי הוא חב את הפרס ל''גורו שלי', לה קורבוזיה. הדרכתו הובילה אותי לשאלות של זהות, ושלחה אותי לחפש דרך ביטוי מקומית אך גם מודרניסטית חדשה, ליצירת מגורים בני-קיימא הוליסטיים'' (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
המכון ההודי לניהול בבנגלור, אחת העבודות המפורסמות. בתגובתו להחלטת ועדת הפרס, אמר דושי כי הוא חב את הפרס ל''גורו שלי', לה קורבוזיה. הדרכתו הובילה אותי לשאלות של זהות, ושלחה אותי לחפש דרך ביטוי מקומית אך גם מודרניסטית חדשה, ליצירת מגורים בני-קיימא הוליסטיים'' (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
 תצלום נוסף מהמכון ההודי לניהול בבנגלור, במבט כלפי הספרייה ממסדרון חצי-פתוח (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
תצלום נוסף מהמכון ההודי לניהול בבנגלור, במבט כלפי הספרייה ממסדרון חצי-פתוח (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
מכון האינדולוגיה, אחמדבאד, 1962. גשר בין המודרניזם המערבי להודו המתעוררת (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
מכון האינדולוגיה, אחמדבאד, 1962. גשר בין המודרניזם המערבי להודו המתעוררת (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
המרכז לתכנון סביבתי ולטכנולוגיה, אחמדבאד, 1966-2012 (נבנה בשלבים). עוד עבודה בולטת של דושי (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
המרכז לתכנון סביבתי ולטכנולוגיה, אחמדבאד, 1966-2012 (נבנה בשלבים). עוד עבודה בולטת של דושי (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
פנים המבנה. ''הברוטליזם שלהם ספג ערכים מקומיים ושמר על ערכים הומניים'', אומר האדריכל שרון רוטברד, שפגש את דושי (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
פנים המבנה. ''הברוטליזם שלהם ספג ערכים מקומיים ושמר על ערכים הומניים'', אומר האדריכל שרון רוטברד, שפגש את דושי (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)

אחרי שנתיים של בחירות מפתיעות באדריכלים צעירים שמתאפיינים במעורבות קהילתית, חזרה הערב (ד') ועדת פרס פריצקר, ״הנובל״ של האדריכלים, אל מסורת העבר. הוועדה החליטה להעניק את הפרס כאות כבוד על מפעל חיים לאדריכל ההודי באלקרישנה דושי, Balkrishna Doshi, מהאבות המייסדים של זרם המודרניזם במדינתו. דושי ציין השנה את יום הולדתו ה-90.

 

הסטודיו של דושי באחמדבאד נקרא Sangath - לנוע יחד - ויש בו את סימני ההיכר של סגנונו: מקבץ מבנים וחצרות, ומפלט מהשמש היוקדת (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
    הסטודיו של דושי באחמדבאד נקרא Sangath - לנוע יחד - ויש בו את סימני ההיכר של סגנונו: מקבץ מבנים וחצרות, ומפלט מהשמש היוקדת(צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)

     

    לצד עבודותיו המפורסמות, בהן בין היתר המכון ההודי לניהול בבנגלור, דושי ידוע בעיקר כמי שגישר בין האדריכלות המודרנית במערב לבין הודו. הוא הביא לתת-היבשת את האדריכל המודרניסטי המהולל לה קורבוזיה, שבמשרדו עשה את ההתמחות; את האדריכל היהודי-אמריקאי לואי קאהן; ואת בני הזוג אימס, מחשובי המעצבים במאה שעברה. כמו כן, הקים בתי ספר לאדריכלות והשפיע על דורות של אדריכלים בהודו, תוך שהוא ממקד את מאמציו בבנייה למען אוכלוסיות חלשות. בפרקטיקה הזו הוא פעיל גם היום, בגילו המופלג.

     

    ברוטליזם מעודן ואנושי

     

    ״מה שהקסים אותי זה הצלילות, הבריאות והחדות שלו - הוא גמיש וקל תנועה״, מספר האדריכל והתיאורטיקן שרון רוטברד, שלימד בשנים האחרונות בהודו ופגש את דושי. ״הוא מועמד כבר הרבה שנים, ובשנים האחרונות הם קצת דילגו על הדור הזה. הוא בן אותו דור של אבות המודרניזם הישראלי, נולד באותה שנה של אברהם יסקי. אבל דושי, ולמעשה כל הדור שלו בהודו, היו הרבה יותר מעודנים מאיתנו. הברוטליזם שלהם ספג ערכים מקומיים, ושמר על ערכים הומניים, וקנה מידה אנושי. הם גם פחות התבלבלו כשהתחילו להיכנס הרעיונות של פוסט-מודרניזם״.

     

    המכון ההודי לניהול, בנגלור (1977-1992), תוכנן בהשראת המבוכים של מקדשים הודיים ומצליח, כמו מבנים אחרים של דושי, לספק מפלט מהשמש הקופחת (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
      המכון ההודי לניהול, בנגלור (1977-1992), תוכנן בהשראת המבוכים של מקדשים הודיים ומצליח, כמו מבנים אחרים של דושי, לספק מפלט מהשמש הקופחת(צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)

       

      דושי נולד בעיר פונה ב-1927 ולמד בבית הספר לאדריכלות במומבאי. לאחר לימודיו נסע, כאמור, להתמחות במשרדו של לה קורבוזיה בפאריז (אליה, כך סיפר, התקבל אך ורק על סמך התרשמותו של האדריכל השוויצרי מכתב ידו). יחד עם לה קורבוזיה חזר להודו, כדי לפקח על בניית בנייניו של אבי המודרניזם באחמדאבאד, בהם בניין איגוד בעלי טחנות הקמח, ובבניית עיר הבירה החדשה של צ'אנדיגאר. שם, לצד בניין הממשל הנודע שתכנן לה קורבוזיה, תכנן דושי בעצמו מבני מגורים לפקידי הממשלה. באותו אופן, לאחר שהקים את משרדו העצמאי ב-1955, שיתף פעולה גם עם האדריכל היהודי המפורסם לואי קאהן כאשר האחרון בנה את מבנה הקמפוס באחמדאבאד.

       

      תכנן לאוכלוסיות שלא קיבלו אדריכלות

       

      ״הוא היה זה שעשה את החיבור בין מסורת שהיא מאוד מקומית לבין הארכיטקטורה המודרנית, והיה בין אלה שגרמו לצ׳נדיגאר להיות מרכז של ארכיטקטורה ועיצוב של הודו״, מספר רוטברד. ״הוא פיתח סוג של ברוטליזם מקומי הודי, מאוד אנושי, בקנה מידה מאוד קטן, שבאיזשהו מקום גם מטמיע ערכים של סגפנות״.

       

      עבודתו המפורסמת בהקשר זה - המכון ההודי לניהול בבנגלור (1977-1992) - מושפעת מהערים והמקדשים ההודיים המבוכיים באופיים, ולפיכך מורכבת ממקבץ מבנים, חצרות וגלריות, המשתלבים זה בזה. הקירות התומכים העבים מספקים מקומות מפלט מהאקלים החם בהודו.

       

      גם מבנה משרדו של דושי, הנקרא ״סנגאת׳״ (תרגום מילולי: ״לנוע יחד״), נהפך לאחד מסימני ההיכר שלו , בעיקר השילוב שבין קמרונות בטון מזוין מודרניים, לבני בנייה מסורתיות ופיתוח נופי שמייצר מקומות שהייה רבים לעובדים, כגון האמיפתיאטרון הפתוח. עבודה מוכרת נוספת היא הגלריה לאמנות באחמדאבאד, המוקדשת לצייר ההודי המודרני מקבול פידה חוסיין, וזאת בשל מעטפת הקרמיקה השבורה על גגותיה. ״כל עצם מסביבנו, וכמובן הטבע - האור, השמיים, המים, הסערה - כולם עובדים יחד במעין סימפוניה, שהיא-היא עיקרה של האדריכלות״.

       

      מיניאטורה של תוכנית אב לעיר ג'איפור. ''האם אני מסוגלים למזער תנועה מוטורית ולמקסם הליכה ורכיבה על אופניים?'' אחת השאלות שדושי שואל כאן (צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)
        מיניאטורה של תוכנית אב לעיר ג'איפור. ''האם אני מסוגלים למזער תנועה מוטורית ולמקסם הליכה ורכיבה על אופניים?'' אחת השאלות שדושי שואל כאן(צילום: photo courtesy of VSF courtesy of the Pritzker Architecture Prize)

         

        במקביל, הקים את בית הספר לאדריכלות בעיר, והחל לבנות דיור גם למעוטי יכולת. ״עיקר התרומה שלו היא בארכיטקטורה ששמה במוקד תפישה חברתית, הבנה חברתית, שמיועדת גם לאוכלוסיות שלא קיבלו בדרך כלל ארכיטקטורה״, סבור רוטברד, ״נכון שהוא הביא את לה קורבוזיה לבנות וילות, אבל גם בנה הרבה פרויקטים של דיור ציבורי - דברים שמאוד מזכירים את מה שאלחנדרו ארוונה עושה היום. רעיונות שעדיין ממש חסרים בעולם״.

         

        רוטברד מספר, כי דושי גם ביקר בישראל. ״ניסו לעניין אותו בפרויקט לבניית בורסת יהלומים בהודו, והוא בא לראות את הבורסה ברמת גן. הוא הכיר כאן את רם כרמי והם קצת התיידדו. הצחיק אותו המסלול של יסקי מברוטליזם למגדלים״.

         

        ועדת הפרס ציינה את חתירתו רבת השנים של הזוכה להשפיע על האנושות באמצעות פיתוח אדריכלות ״אישית, מגיבה לסביבתה ובעלת משמעות״. בתגובתו לבחירה מצוטט דושי, כי הוא חב את הפרס ל״גורו שלי״, לה קורבוזיה. ״הדרכתו הובילה אותי לשאלות של זהות, ושלחה אותי לחפש דרך ביטוי מקומית אך גם מודרניסטית חדשה, ליצירת מגורים בני-קיימא הוליסטיים״.

         

        ״דושי אומר כי ׳עיצוב הוא שגורם למחסה להפוך לבית, לבנייני מגורים ליצור קהילה, ולערים להיות מעיין שופע של הזדמנויות׳״, מצוטט ראש ועדת הפרס, תום פריצקר - שחלש על צוות שיפוט שבו כיהנו השנה, בין היתר האדריכל הבריטי ריצ׳ארד רוג׳רס והאדריכלית היפנית קזויו סג׳ימה - ״ופעילותו רבת השנים היא בדיוק ההגדרה של הפרס הזה - שכלול אמנות האדריכלות, תוך מחויבות עמוקה לשירות האנושות״.

         

        ״הוא אחד הגדולים בהודו״, מספר האדריכל ההודי ארווינד מהטה, שגר בישראל מאז 1997, ״בהודו קרה דבר דומה מאוד למה שקרה בארץ, כי גם הודו קיבלה את העצמאות באותו זמן, ב-1947 - והמודרניסטים הגדולים הם אלו שבעצם בנו את הארץ. דור אדריכלים שבאמת למדו מהמאסטרים״

         

        ״בזמן שלמדתי הוא היה האידיאל - כולם רצו להיות כמו דושי״, מספר מהטה, שגם ביקר בכמה מבנייניו. ״כל הבניינים שלו מאוד צנועים. השימוש בחומרים טבעיים והבטון חשוף, גורמים לכך שאתה בעצם לוקח את האסתטיקה ומוריד אותה לדבר הבסיסי ביותר. החלל הוא החשוב, הרבה יותר מהחומר. אין מאמץ לעשות אפקט של ׳וואו׳, אלא ההיפך - לעשות משהו אנושי עם חללים נעימים״.

          

        לדבריו, ״בכל העולם יש התנקות מהמודרניזם. בלי כל העבודות שלו ושל יתר גדולי המודרניזם - כמו צ׳ארלס קוריאה - אני לא יכול לחשוב מה היה היום בהודו. גם אם עכשיו אולי הכל נראה מהוקצע, משויף ומבריק, כל החשיבה של האדריכלות השתנתה מאוד בזכותם״.

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד