ביום המשפחה האחרון, אשר החליף אחר כבוד את יום האם, הבטתי בלוח שנתלה בגן של הבת שלי, הכולל תמונות משפחתיות של כל ילדי הגן. די היה במבט חטוף כדי להיווכח שהימים בהם הייתי אני ילדה יחידה בבית ספר שלם אשר גדלה במשפחה "חדשה" חלפו עברו להם. משפחות הגן כללו אם חד הורית, זוג ב"סיבוב שני" ולו ילדים גם מהקשר הנוכחי וגם מהקשר הקודם, שני אבות ואם שהביאו יחד לעולם שני ילדים משותפים, זוג אימהות ועוד ועוד.
בעוד אני כילדה נאלצתי לשוב ולהסביר את מבנה המשפחה שלי – כיצד ייתכן שלא נולדתי לזוג הורים נשואים? איפה אבא שלי? – נוכחתי לדעת כי הילדים בגן של בתי מתייחסים בטבעיות גמורה אל המשפחות החדשות שמקיפות אותם.
>>>>> עוד בנושא: למרות העיכובים: יכול להיות שבפועל חזקת הגיל הרך כבר בעצם בוטלה? >>>>>
בשנים האחרונות מתחוללת בישראל מהפכה – המהפכה המשפחתית – במסגרתה הולך ומתפורר מבנה המשפחה המסורתי. השפעותיה של מהפכה זו ניכרות בחיי כולנו, בין אם במסגרת משפחתנו הגרעינית ובין אם במסגרת המשפחה המורחבת והמעגל החברתי.
עם המהפכה הגיעו גם שינויים מרחיקי לכת בתחום המשפט, המנסה, בהצלחה חלקית בינתיים, להדביק את קצב השינוי החברתי. כללי המשחק המשפטיים ההולכים ומשתנים מותירים רבים מבולבלים וחסרי אונים דווקא ברגעי מפתח ובצמתי החלטה משמעותיים בחייהם האישיים: נישואים, לידת ילדים, גירושים או מקרה מוות של בן משפחה אהוב.
"אבא הלך לעבודה"
דורות רבים גדלו על השיר 'נומי נומי ילדתי', בו האם משכיבה את בתה הפעוטה לישון בעוד האב הולך לעבודה ושב הביתה עם צאת הלבנה. שיר ערש זה מתאר עולם בו ילדים נולדים לזוג הורים נשואים, גבר ואישה, וגדלים בבית בו האב אחראי על פרנסת המשפחה ואילו האם אחראית על הטיפול במשק הבית ובילדים. העולם המתואר בשיר, הגם שלא היה חף מחסרונות, הצטיין בפשטות ובוודאות. צורתו של התא המשפחתי הייתה ברורה ואחידה.
עם השנים, הלכה החברה הישראלית והשתנתה, ואיתה השתנתה לבלי הכר גם המשפחה הישראלית. הנשים, שבראשית ימיה של המדינה היו בחלקן הגדול עקרות בית, יצאו לעבוד כששיעורי השתתפותן ומידת חשיבותן בשוק העבודה הולכים וגדלים. בעקבות יציאת הנשים לעבודה השתנו יחסי הכוחות בין המינים וחלוקת התפקידים המסורתית לפיה האב הוא שר החוץ והאם היא שרת הפנים החלה להיטשטש.
בעוד אימהות לוקחות חלק הולך וגדל בפרנסת המשפחה, אבות רבים ממלאים תפקיד משמעותי בגידול ילדיהם, החל מאיסוף הילדים מהגן ועד ליציאה לחופשת לידה. כמו כן, נשים וגברים רבים אינם ממתינים עוד להגעתם של נסיך או נסיכה על סוס לבן ובוחרים להקים משפחה חד הורית. וכן, נשים לסביות וגברים הומואים מממשים את זכותם להפוך להורים.
ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לאנשים רבים אשר לא היו יכולים לעשות כן באופן טבעי, להביא ילדים לעולם, החל מהורים שכולים המביאים לעולם נכדים מזרע בניהם שנפלו וכלה בזוגות ויחידים הנעזרים בתרומת זרע או ביצית או בשירותיה של פונדקאית על מנת להביא ילדים לעולם. שיעורי הגירושים הולכים וגדלים ואנשים רבים נישאים פעמיים, שלוש או אף יותר במהלך חייהם ומביאים ילדים לעולם עם יותר מבן זוג אחד.
גם החוק משתנה
התפרקות מבנה המשפחה המסורתי, מביאה לשינויים גם בתחום המשפט, המנסה, כאמור, להדביק את קצב השינוי החברתי.
לאחר שנים רבות בהן חובת פרנסת הילדים לאחר הגירושים ותשלום המזונות הייתה מוטלת על אבות בלבד, ניתן בקיץ האחרון פסק דין מהפכני של ביהמ"ש העליון אשר קבע כי חובת תשלום המזונות החל מגיל 6 תתחלק בין ההורים באופן שוויוני בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ולחלוקת זמני שהותם עם הילדים.
ברוח דומה, ניתש בימים אלה מאבק מתוקשר בכנסת על ביטולה של חזקת הגיל הרך, החזקה הקובעת כי במקרה של פרידה בין ההורים תהיה משמורתם של ילדים אשר טרם מלאו להם שש בידי האם. במסגרת מאבק זה לא בחל אף אחד מהצדדים בשימוש בכל אמצעי רטורי וחוקי שעמד לרשותו, והשיא הסתמן עם הגשת הצעת החוק של חבר הכנסת יואב קיש, לפיה תימסר המשמורת לידי ההורה האמיד יותר מבין השניים.
בני זוג שאינם נשואים, לרבות זוגות חד מיניים, זוכים כיום להכרה רחבה ולזכויות דומות לאלה אשר היו שמורות בעבר לזוגות נשואים בלבד.
הורים בזוגיות חד מינית, אשר בעבר לא זכו למעמד חוקי זה כלפי ילדיו הביולוגיים של זה, מוכרים כיום כהורים לכל דבר. תחילתו של שינוי מרחיק לכת זה הייתה בפנייתן של בנות הזוג ירוס-חקק לבית המשפט העליון בדרישה לאפשר להן לאמץ זו את ילדיה הביולוגיים של זו, אשר נולדו כולם מתרומת זרע אנונימית. לאחר שמונה שנות מאבק משפטי התאפשר לבסוף האימוץ.
במקרה זה, באופן המאפיין את "המהפכה המשפטית המשפחתית", נאלץ ביהמ"ש לעשות את עבודת המחוקק ולפרש בהתאם לרוח הזמן את החקיקה המיושנת שאיננה משקפת עוד את המציאות החברתית.
בפסק הדין אשר ניתן בעניין זה בביהמ"ש המחוזי, והתהפך בהמשך בביהמ"ש העליון, נתן ביטוי השופט פורת לגישה השמרנית אשר רווחה עד אותה עת: "לא ארחיב להפליג על כנפי הדמיון (הלא כל כך דמיוני): מדוע שיינתן צו אימוץ לילד באופן שיהיו לו רק שתי אימהות? מדוע שלא יינתן לשלוש או לארבע נשים החיות ביחד עם גבר אחד אשר ממנו ילדו כל הנשים את ילדיהן, ואפילו הילדים מכנים את כל הנשים כאמא!"
אמנם המצב המתואר על ידי כבוד השופט פורת טרם הפך למציאות, אך בחברה בה משפחות רבות כוללות שלושה ואף ארבעה הורים, אין ספק כי הוא אינו נתפס עוד כדמיוני. מדינות מסוימות בארה"ב מכירות במבנה משפחתי הכולל יותר משני הורים וגם בישראל ניתן לראות ניצנים של הכרה בתופעה. דוגמא לכך הוא ניצחונה של רחל אלגבסי אשר בת זוגה נספתה באסון הכרמל, במאבקה מול משרד הביטחון, בדרישה להכיר בזכויותיה של בתה, אותה גידלה ביחד עם בת זוגה ועם אביה הביולוגי, כיתומה.
למרות כל השינויים הנוגעים לתחום המשפחה במשפט, עוד ארוכה הדרך עד שהמערכת המשפטית תדביק את קצב השינוי החברתי והטכנולוגי, אבל אין ספק שהמהפכה כבר כאן. אני אהיה איתכם כדי ללוות ולהסביר את התקדמותה כמי שחיה אותה מדי יום ומסייעת ללקוחות רבים לנווט את דרכם בתוך מערכת משפטית המצויה בהליך של שינוי מהפכני.
בסדרת המאמרים והכתבות "המהפכה המשפחתית" אדריך אתכם בתיקונים שנעשו בשנים האחרונות בחוק ובמשפט בישראל, ברוח השינויים במבנה המשפחתי המסורתי והנורמות החברתיות. אעשה זאת מנקודת מבטה של מי שרואה ולוקחת חלק ביישומם ובעיצובם של כללי המשחק החדשים באולמות בתי המשפט, אבל גם יודעת היטב מה קורה בלב פנימה.
בשבועות הבאים נדון כאן בהרחבה בנושאים הבאים:
וכמובן, אתם מוזמנים להשתתף, לשתף ולשאול מתוך ניסיונכם האישי.
