חייבת ללדת בניתוח קיסרי? כך תמנעי טראומת לידה לך וליילוד

יותר ויותר נשים יולדות בניתוח קיסרי. חגית בן שחר, מומחית לטראומת לידה, מסבירה למה כדאי להימנע מההליך ואם חייבים - איך מקלים על התינוק

חגית בן שחר

|

21.02.18 | 08:40

"הם מנוגבים, נעטפים, מראים אותם לאמא לרגע, לעתים הם זוכים ממנה לנשיקה ונלקחים הלאה לחדר התינוקות" (צילום: Shutterstock)
"הם מנוגבים, נעטפים, מראים אותם לאמא לרגע, לעתים הם זוכים ממנה לנשיקה ונלקחים הלאה לחדר התינוקות" (צילום: Shutterstock)
בעשורים האחרונים הפך הניתוח הקיסרי לאחת משתי הדרכים המקובלות להיוולד בהן. הוא מקובל ברחבי העולם, בארצות מתפתחות ומפותחות כאחת. למרות שקהילת הבריאות הבינלאומית המליצה ששיעור הניתוחים הקיסריים לא יעלה על 10-15% מכלל הלידות, בפועל במדינות רבות שיעור הקיסריים נסק הרבה מעבר להמלצה זו.

 

אחוזי ניתוח גבוהים

בסין למשל (שנולדים בה בכל שנה למעלה מ-16 מיליון תינוקות), מחצית מהתינוקות נולדים באמצעות ניתוח קיסרי (לפי דו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי). כלומר, כשמונה מיליון תינוקות בכל שנה. אפשר ששימוש רב בניתוחים קיסריים בסין נובע ממאות אלפי התינוקות בעלי מום שנולדים בה בכל שנה (לפי דו"ח של משרד הבריאות של סין).

 

בארצות דרום אמריקה המספרים גבוהים בהרבה. בבתי החולים הפרטיים בערי ברזיל הגדולות, בסאו פאולו וריו דה ז'נרו 80% מהלידות הן בעזרת ניתוחים קיסריים. המדיניות הגורפת שם היא לנתח, אלא אם היולדת מבקשת אחרת.

 

גם בערים נוספות באמריקה הלטינית ההעדפה היא קיסרי. זוהי אופנה שנבעה בזמנו מתנאים סניטריים ירודים לנשים שידן לא השיגה לשלם עבור רפואה פרטית. ניתוח קיסרי נתפס כרפואה מודרנית, היגיינית, לעשירות המקבלות יחס אישי תמורת כספן ומאז הפך למותג נפוץ עד מאוד. גם בדרום איטליה, הודו (דלהי בעיקר), טייוואן, תאילנד, סינגפור, דרום קוריאה, אירן, תורכיה (בעיקר איסטנבול), יוון, ספרד ופורטוגל שיעורי הניתוחים הקיסריים גבוהים. ארה"ב, ישראל ומדינות מערב אירופה מנתחים במקרים רבים.

 

 

קיסרי: חרדות ויכולת וויסות נמוכה

אם כל כך הרבה תינוקות נולדים ברחבי העולם בעזרת קיסרי אז אולי זו הדרך הנאותה להיוולד? תלוי את מי שואלים. במחקר חלוצי בתחומו, שנעשה בשנת 2014 באוניברסיטת חיפה, נשאלה השאלה: "האם העובדה שבניתוח קיסרי התינוק אינו עובר בתעלת הלידה ואינו משתתף בתהליך הלידה עשויה להשפיע על המשך חייו?"

 

החוקרת בחרה לבדוק את הקשר בין סוג הלידה - נרתיקית או ניתוח קיסרי, לבין דפוסי העיבוד הסנסורי ורמות החרדה אצל היילודים בהמשך חייהם. תהליך עיבוד המידע הסנסורי מתחיל כבר ברחם ונמשך לאורך שנות ילדותנו בהלימה להתפתחות מערכת העצבים המרכזית. לפיכך, הנחת המחקר הייתה שאירועים אותם חווה היילוד במהלך ההריון והלידה עשויים להשפיע על יכולות עיבוד המידע הסנסורי שלו מהלידה והלאה.

 

נשאלו 164 אימהות וילדיהן, בנים ובנות משלל משתנים דמוגרפיים וכלכליים, בטווח הגילאים 3-10 שנים. 35 מהם נולדו בניתוח קיסרי אלקטיבי, כזה שנבחר מראש. 35 ילדים נוספים שנולדו בניתוח קיסרי חירום, ניתוח אליו מגיעים משום שהניסיון ללידה נרתיקית לא צלח או לא היה אפשרי. מקצת מהניתוחים נעשו באופן בהול בכדי להציל חיים ואחרים נעשו בתנאים בהולים פחות אך דחופים. קבוצת הביקורת כללה 86 ילדים שנולדו בלידה נרתיקית ללא התערבויות רפואיות.

 

תוצאות המקר הראו שהילדים שנולדו בלידה נרתיקית ללא התערבויות רפואיות וללא סיבוכים היו בעלי פרופיל סנסורי נורמטיבי באופן מובהק בהשוואה לילדים שנולדו בקיסרי. התחומים שנבדקו היו רגישוּת למגע, לטעם ולריח, רגישות לתנועה, רמת האנרגיה ורגישות שמיעתית וראייתית. בכל אלה הילדים שנולדו בניתוח קיסרי בין אם מתוכנן (אלקטיבי) או בהפתעה (חירום) היו פחות מווסתים.

 

הפתעת המחקר הייתה שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בפרופיל הסנסורי בין ילדים יילודי הניתוח האלקטיבי לבין יילודי הקיסרי חירום. תהיה זו נבעה בשל השוני האפשרי בבשלותו של היילוד ומידת הלחץ הקיים בשעת הלידה לאם וליילוד בניתוח מציל חיים או דחוף לבין ניתוח מוזמן. מכאן שעצם הניתוח הקיסרי עצמו גרם לפגיעה בפרופיל הסנסורי שלהם.

 

המחקר מצא גם שיילודי הקיסריים מתמודדים עם רמות גבוהות יותר של חרדה לסוגיה מאשר יילודי הלידה הנרתיקית ללא התערבויות. ההבדלים ברמות החרדה וביכולת לוויסות בין ילדים שנולדו בקיסרי לבין ילדים שנולדו בלידה נרתיקית ללא הפרעות עשויים להצביע על ההבדלים בחוויית הלידה של היילודים. ניתוח קיסרי גובה מחירים מיילודיו יותר מאשר לידה ללא התערבויות. הרגישויות הסנסוריות ורמות החרדה הגבוהות עשויות להעיד על פוסט-טראומה אותה נושאים יילודי הקיסריים.

 

נשלף בבת אחת מהקשר עם האם

סיפורי מקרה של מבוגרים שחזרו ללידה שלהם במסגרת טיפולים בקליניקה או בחלומות לילה חוזרים מעידים על ההלם שחווה יילוד הקיסרי. המעבר החד, הפתאומי והאלים מסביבת הרחם המוכר והחמים למרחבי חדר הניתוח המואר והקר נחרטת היטב ביילודי הקיסרי.

 

שליפת היילוד בכוח, לרוב מראשו החוצה, לא משאירה לו ברירה. הוא נשלף, מוצא בבת אחת ממערך של קשר עם האם אל הנפרדות. רוב ילודיי הקיסרי אינם זוכים להתנחם בזרועות אמם לאחר שליפתם. הם מנוגבים, נעטפים, מראים אותם לאמא לרגע, לעתים הם זוכים ממנה לנשיקה ונלקחים הלאה לחדר התינוקות. זהו מעבר אגרסיבי וטראומטי שנוגד כל צורך אנושי לקשר ולשייכות. זהו מעבר שמשאיר בגופם ובנפשם של היילודים (והאימהות) חותם של חרדה ופוסט-טראומה ברמות שונות להמשך חייהם.

 

בנוסף, חוויית ההצלחה שחווה יילוד בסוף תהליך הלידה הנרתיקית שלו - המעבר ההדרגתי, הכואב, המתסכל והמוצלח לאור העולם - נמנעה מיילודי הקיסרי. הם לא הצליחו לצאת בכוחות עצמם והם גם לא חוו את העיסוי והתיחום שמקנה ההשתחלות בתעלת הלידה.

 

וכשאין ברירה אלא ניתוח - מה עושים?

לעתים אפשר למנוע את האופציה של ניתוח, אבל לפעמים באמת אין ברירה. במצב כזה עדיין אפשרי לעבור את התהליך בצורה יותר טובה לאם וליילוד. מה עושים? משלבים בין איכויות הלידה הנרתיקית ללא התערבויות ליתרונותיו של הניתוח הקיסרי. קוראים לזה "קיסרי עם הפנים למשפחה" או "קיסרי טבעי". הדגש כאן על שליפה הדרגתית של היילוד מבטן אמו.

 

דגש נוסף מושם על הקשר בין היילוד להוריו. האב נוכח בחדר לצד האם ועוזר לה כשצריך. התינוק מונח על חזה האם מיד לאחר הוצאתו מבטנה כשחבל הטבור עדיין פועם ומחובר לשליה. הוא רשאי להישאר צמוד אליה גם בחדר ההתאוששות. היתרונות ברורים - מעבר הדרגתי מצמצם את האפשרות לטראומה ליילוד, לאם ולאב. ההתקשרות ביניהם מיידית ורציפה, דבר המעודד הנקה, ביטחון, ויסות ובריאות פיזית ונפשית לכולם.

 

בארץ ישנם ניצנים לקיסריים "טבעיים". רק חשוב להתכונן אליהם. צריך להצטייד מראש באישור שהאם והיילוד בריאים, בני הזוג אמורים לעבור תדרוך מקדים ומראש וכל זאת בתנאי שמדובר בעובר יחיד. מה דעתכם?

 

מקורות לכתבה:

 

 - - - - - - - - - - - - - - - - - - -  

 

חגית בן שחר, מטפלת בתנועה ומומחית לטיפול ממוקד גוף בטראומה.

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרוב ל- 3 עשורים אני מטפלת באנשים. בהכשרתי מטפלת בתנועה (DMT) ובשתי שיטות לטיפול ממוקד גוף בטראומה (Somatic Experiencing ו-EMDR). מכל הטראומות שבעולם בחרתי להתמקד בשדה הפריון, ההריון והלידה. מגיעים אלי לקליניקה נשים, גברים וילדים שחוו זעזוע בנושאים אלו. בנוסף, אני מדריכת מטפלים וצוותים רפואיים. בשנים האחרונות מנחה גם גננות ומורות בהשפעה האפשרית של ההריון והלידה על התנהגות הילדים ודרכים לוויסותם.
למרות שעולם הלידה נחקר היום ברחבי העולם יותר מתמיד ומתחילה להיווצר מגמה מעודדת בנושא יש עוד מקום רב לשינוי ולשיפור. הצבתי לעצמי יעד לפעול לכך שילדי העתיד, הילדים שלנו, ייוולדו מתוך הקשבה ואהבה וההורים הטריים יכנסו להורות שלמים ומועצמים. לשם כך אני כותבת, חוקרת ומרצה באקדמיה ומחוצה לה. ייסדתי את 'צפרא' – מרחב להעצמה הדדית מההפריה ועד 120 ותחת חסותו מתגבשות יוזמות לתמיכה בהורים טריים. ספר ביכורים שכתבתי "השחר של העידן השלישי, מיניות פוריות ושליטה, תולדות הקשר בין נשים וגברים" יצא לאור בקיץ 2016. מאמרים פרי עטי מתפרסמים בארץ ובעולם.