את החיוך על פניהם של חברי עמותת "תושבים למען נווה צדק" ביציאה מהדיון שנערך בעתירתם אתמול (שני) בבג"ץ, קשה היה למחוק. למודי הפסדים בערכאות שונות בעשר שנות פעילותם, הפשרה שעליה המליצו השופטים היא מבחינתם הישג. “יצאנו יותר טוב מאשר נכנסנו. לא קיבלו את מאה אחוז הבקשות שלנו, אבל בית המשפט הלך לקראתנו באופן די יפה. אני מאוד מרוצה”, סיכם דוד איתן, חבר הוועד המנהל של העמותה, את החלטת בית המשפט העליון בעתירה.
השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז דחו למעשה את הערעור שהגישה העמותה נגד תוכנית המתאר של תל אביב והתיקון לחוק 101 (״חוק המרפסות״) שאיפשר אותה, ואמרו שאין בכוונתם להתערב בחקיקה.
לפיכך, המליצו לעותרים להסכים לפשרה: הם יוותרו על הערעור, ובתמורה ההבהרות שהעבירה העירייה לערעור יקבלו מתן תוקף של פסק דין. כך, לפי הבהרות אלו, לא תוכל הוועדה המקומית לפטור תוכניות יזמיות מהקצאת שטחים לצורכי ציבור (גינות, בתי ספר, מתנ״סים וכו׳) - אלא ״במקרים חריגים בלבד ומטעמים מיוחדים (...) וזאת רק לאחר שהסתבר, בהתאם לבדיקה תכנונית מוקדמת שנערכה, כי אין כל אפשרות מעשית להקצות שטח לצרכים ציבוריים, אף לא בדרך של ׳חלף הקצאה׳ שננקבה בסעיף״.
לדברי האדריכל עילם טייכר, חבר עמותת "ירוק וגם בטון", שנכח בדיון, מדובר בהבדל עקרוני חשוב. ״כיום לא רק שתוכנית המתאר לא קובעת כללים, מתי מותר ומתי אסור. היא גם לא נותנת אפשרות להתנגד באמת, כי לא ברור איך אפשר לשפוט את החלטות העירייה בהיעדר כללים. ברגע שחובת ההוכחה היא על העירייה. אתה כתושב יכול להביא אלטרנטיבה ולהראות שזה לא באמת היה הכרח, כפי שהעירייה טוענת, אלא בחירה״.
על מה עתרו התושבים
העתירה הוגשה, באמצעות עו"ד יחיאל שמיר, נגד תוכנית המתאר של תל אביב-יפו, שאושרה כחלק מהתיקון לחוק הבנייה 101 (הידוע יותר בשם "חוק המרפסות"). זהו חוק שנועד לקצר את תהליכי התכנון והבנייה, אך לטענת העותרים הוביל גם לכאוס שלא לוקח בחשבון את טובת התושבים.
התיקון לחוק למעשה ביטל את הצורך להעביר תוכניות חדשות בוועדה המחוזית - והותיר את הסמכות לאישורן בידי הוועדה המקומית, שנשלטת בידי העיריות ולכן נתונה למניפולציות פוליטיות. כך מאושרות תוכניות בנייה גדולות, ללא התחשבות בצורכי הציבור הנלווים, כמו מבני ציבור ושטחים פתוחים. השופטים אמרו בדיון כי גם אם הם מבינים את ההסתייגות מהחוק, אין בכוונתם להתערב בו. עם זאת, הם קיבלו את טענת העותרים כי תוכניות המתאר שהתקבלו לאחר התיקון לחוק - כמו זו של תל אביב-יפו - משאירות שיקול דעת רחב מדי בידי העיריות, ולכן המליצו להציב לו סייגים.
סייג אחד, שהציעה המדינה בעצמה, הוא לצמצם את אותו "שיקול דעת" של הוועדה המקומית. למשל, הענקת פטור מהקצאת שטחים לצורכי ציבור בתחומה של תוכנית מסוימת ייעשה רק במקרים חריגים, ורק לאחר שנבחנו כל האלטרנטיבות האחרות.
כיום הוועדה המקומית יכולה לפטור יזמים מהקצאת פונקציות ציבוריות בתוכניותיהם - גינות, בתי ספר, בתי אבות, מתנ''סים וכיוצא באלה - על פי שיקול דעתה ורצונה בלבד, וללא כל נימוק. לפיכך, גם אם קיימת כיום האפשרות לערער על החלטת הוועדה המקומית, היא אינה מחויבת לתת לתושבים דין וחשבון, אפילו לא נימוק.
החלטת השופטים מבטלת את הקלות שבה אפשר לפטור טענות מצד התושבים. מעתה, במקרה שיערערו על תוכניותיה - תצטרך הוועדה המקומית להציג את חוות הדעת התכנונית המקדימה שגיבשה להענקת הפטור, שבמסגרתה בחנה את כל החלופות וראתה שאין כל אפשרות להקצות שטחים ציבוריים.
"ברגע שחובת ההוכחה היא על העירייה", אומר טייכר, "אתה כתושב יכול להביא אלטרנטיבה ולהראות שזה לא באמת היה הכרח, כפי שהעירייה טוענת, אלא בחירה. כיום תוכנית המתאר לא רק שלא קובעת כללים, מתי מותר ומתי אסור. היא גם לא נותנת אפשרות להתנגד באמת, כי לא ברור איך אפשר לשפוט את החלטות העירייה בהיעדר כללים".
עם זאת, בכך שלא התערבו בחוק הותירו השופטים את המצב על כנו, ותוכניות ימשיכו להיות מקודמות ברמת הוועדה המקומית, ללא כל פיקוח של המחוזית. לפיכך, מי שיהיו אחראים לעקוב אחרי החלטות הוועדה המקומית ולערער במקרי הצורך הם, עדיין, התושבים.
"המשמעות העיקרית של ההחלטה היא הרתעה לעירייה", סבור איתן, "זה שנצטרך ללכת לתביעה על כל מקרה שבו הם יחרגו, זה החלק היותר חלש בהחלטה, מבחינתנו. היינו רוצים שיקבעו כללי משחק יותר ברורים, שבמסגרתם העירייה תפעל, כמו במדינות מסודרות בעולם. אך לפחות הכריחו אותם לנמק את החלטותיהם". לטענת טייכר, "הייתה סכנה ממשית שבכל הארץ, באופן גורף בגלל תיקון 101, יחליטו כל העיריות שהן מקדמות תוכניות מתאר מבלי להקצות שטחי ציבור. זה כבר לא יקרה".
העירייה: ביהמ''ש שיבח את המקצועיות שלנו
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בניגוד למשתמע בכתבה, בית המשפט העליון, כמו גם בית המשפט המחוזי לפניו, דחה את כל טענות עמותת נווה צדק המערערת כנגד עיריית תל אביב-יפו, כולל טענות העמותה באשר למחסור בשטחי ציבור בשכונת נווה צדק. זאת תוך שהוא מציין לשבח את המקצועיות הרבה של הועדה המקומית תל אביב-יפו. יתרה מכך, בית המשפט העליון קיבל את דברי המדינה והעירייה לפיהם יובהר כי לנוכח החשיבות בהקצאת שטחי ציבור, לא יינתן פטור בהקצאה של שטחים אלו, אלא במשורה ובמקרים מיוחדים".
-------------------------------------------------------
שלום כיתה איפה? לחצו על התמונה לכתבה על בית הספר החדש בשוק הסיטונאי הצפוף:
