צילום: שי יחזקאל

אוכלים כל יום את אותו הסלט ואותו הלחם מחיטה מלאה? אתם בבעיה

שני חוקרים יצאו לטנזניה כדי לבחון מקרוב את הרגלי התזונה של בני שבט ההאדזה, ציידים-לקטים שנהנים מבריאות איתנה, ושבו עם תובנה מפתיעה. ריאיון בלעדי ל"מנטה"

ככל שאוכלוסיית החיידקים במעיים שלנו עשירה ומגוונת יותר, כך אנחנו בריאים יותר. לחצו Play לצפייה
פרופ' ספקטור: "הטעות המרכזית שלנו היא חוסר גיוון. אני ממליץ למטופלים שלי לאכול בכל שבוע 30 סוגים שונים של ירקות ופירות"
פרופ' ספקטור: "הטעות המרכזית שלנו היא חוסר גיוון. אני ממליץ למטופלים שלי לאכול בכל שבוע 30 סוגים שונים של ירקות ופירות"

לפני כמה חודשים החליט פרופ' טים ספקטור, מומחה לאפידמיולוגיה גנטית, חוקר מיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי) מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, ומחבר הספר The Diet Myth ("מיתוס הדיאטות"), שזכה להצלחה רבה באירופה ובארצות הברית, לעשות מעשה נועז ולצאת למסע לטנזניה כדי לחקור מקרוב את הרגלי האכילה של בני שבט ההאדזה (Hadza) - השבט המסקרן ביותר בעולם מבחינת הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי שלו.

 

מתודולוגיית המחקר שבה בחר הייתה פשוטה למדי. הוא החליט לאמץ את התפריט של בני שבט ההאדזה לזמן מה ולבדוק את השפעתו עליו, או ליתר דיוק: על המיקרוביום שלו. לצורך כך הוא בדק את הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי שלו לפני הנסיעה לטנזניה, במהלך שהותו שם ולאחר שובו לאנגליה.

 

"הממצא המרתק ביותר מהמסע שלי היה שאוכלוסיית החיידקים שלי השתנתה במהירות שהדהימה גם אותי", הוא מספר בריאיון בלעדי ל"מנטה". "בתגובה לשינויים בתזונה, אוכלוסיית החיידקים שלי השתנתה כבר בתוך יומיים־שלושה. המשמעות היא שכל אדם יכול לשפר את הבריאות שלו במהירות.

 

"באופן בסיסי המיקרוביום שלי בריא למדי כי התזונה שלי בריאה מאוד, אבל כעבור שלושה ימים בשבט ההאדזה מגוון החיידקים שלי גדל בכ־20%, והתפתחו אצלי במעיים חיידקים אפריקאיים שלא היו שם קודם. החדשות הפחות טובות היו שכשחזרתי לאנגליה, אוכלוסיית חיידקי המעי שלי השתנתה לרעה בחזרה באותה המהירות".

 

דייסת באובב ובשר קיפודים

פרופ' ספקטור הוא חלק מצוות המדענים המלווה את פרויקט Map My Gut הבריטי, שסורק מאות אלפי דגימות של חיידקי מעיים בקרב אוכלוסיות שונות בעולם. הוא הגיע לטנזניה עם צוות צילום של רשת ה־BBC הבריטית שתיעדה את מסעו המרתק. במהלך השהות בשבט ההאדזה הוא אף נמנע משימוש באלכוהול לחיטוי כדי לא לדלל את אוכלוסיית החיידקים או להשפיע עליה. "זה היה מסע מרתק", הוא אומר, "כי בני השבט ממשיכים לצוד בעלי חיים וללקט מזון בדיוק כמו שבני האנוש עשו במשך אלפי שנים. התזונה הזאת עיצבה את מערכת החיסון של האנושות והפכה את האדם למה שהוא היום".

 

למה הכוונה ב"התזונה הזאת"? איך נראה התפריט היומי של בני שבט ההאדזה?

"מרכיב המזון העיקרי שלהם הוא פרי עץ הבאובב. הוא היה מסביבנו מכל עבר. זהו פרי עם קליפה עבה שדומה לקליפת אגוז קוקוס, אבל היא נחתכת בקלות. כמו אגוז קוקוס, הבשר של הפרי עשיר בשומן, מכיל כמות גבוהה מאוד של ויטמין C וסיבים תזונתיים, ויש לו גם טעם חריף ובלתי צפוי שמזכיר פירות הדר. בני השבט חותכים את פנים הפרי לחתיכות קטנות, מוסיפים מעט מים ומערבבים במרץ עד לקבלת דייסה סמיכה וחלקה. זו ארוחת הבוקר שלהם בכל יום. היא הייתה מרעננת וטעימה, ולפעמים אכלתי שני ספלים כאלה והרגשתי שבע מאוד.

 

מרכיב מזון עיקרי - פרי עץ הבאובב (צילום: Shutterstock)
    מרכיב מזון עיקרי - פרי עץ הבאובב(צילום: Shutterstock)

     

    "במהלך היום אכלנו סוגים שונים של פירות יער שקטפנו מסביב. בפירות היער האלה יש פי 20 יותר סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון לעומת פירות היער הנפוצים במערב. לארוחת הצהריים אכלנו פקעות שהזכירו תפוחי אדמה אבל היה להן מרקם כמו לשורש סלרי. בערב נהגנו לצוד, בייחוד קיפודים שנחשבים שם למעדן. הקיפודים שם גדולים ושוקלים כ־20 ק"ג. את איבריהם הפנימיים צלינו מיד ואכלנו במקום. את שאר הבשר הבאנו למחנה וחלקנו עם כולם. בשבט חיים כ־1,300 אנשים, אבל רק 300־400 מתוכם הם ציידים. בנוסף אכלנו שם תפוזים בגוון זהוב שהיה להם טעם נהדר של דבש שאינו דומה לאף תפוז שטעמתי מימיי".

     

    היו מאכלים שלא היית מסוגל לאכול?

    "אכלתי כל מה שהם אכלו. כשהם צדים חיה כלשהי, הם מוציאים לה מיד את הלב, הכבד והריאות, צולים במקום על האש ואוכלים. כשהם הגישו לי לב צלוי כזה, זה היה בהחלט מאתגר. אבל כשאכלתי את האיברים האלה בטבע הרגשתי חלק מההיסטוריה האנושית, חלק מהאדם הקדמון".

     

    הם כל הזמן עסוקים בחיפוש אחר מזון?

    "זה אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי. הופתעתי כמה מעט זמן הם משקיעים בהשגת מזון. זה לקח להם כמה שעות בכל יום. האוכל היה בכל מקום. בארץ ההאדזה שום דבר לא מתבזבז או הולך לאיבוד סתם כך. הם אוכלים מגוון עצום של צמחים ובעלי חיים, צדים ציפורים שונות ואוכלים כ־600 סוגים שונים של בעלי חיים".

     

    ממשיכים לצוד בעלי חיים וללקט מזון בדיוק כמו שבני האנוש עשו במשך אלפי שנים. שבט האדזה (צילום: Shutterstock)
      ממשיכים לצוד בעלי חיים וללקט מזון בדיוק כמו שבני האנוש עשו במשך אלפי שנים. שבט האדזה(צילום: Shutterstock)

       

      איך אתה יודע שהם בריאים יותר מאיתנו? האם ידוע מה תוחלת החיים שלהם?

      "לא ידוע הרבה על תוחלת החיים שלהם, אבל אנחנו יודעים שהם בריאים מאוד. אין אצלם השמנת יתר או מחלות לב. במהלך החיים שלהם הם בריאים מאוד".

       

      האם אתה חושב שבמערב אנחנו יכולים לפתח אוכלוסיית חיידקים כמו של בני שבט ההאדזה?

      "אנשים מגזימים בחששות שלהם מכל מיני מאכלים. לדוגמה: ארסן באורז. קצת רעלים טובים לנו כי הם מפעילים את מערכת החיסון שמנטרלת אותם. אני מאמין שמומלץ לאכול מדי פעם ג'אנק פוד כמו המבורגר וחטיף צ'יפס כדי שמערכות הגוף יעבדו קצת יותר קשה"

      "לא משנה כמה אנחנו מאמינים שאנחנו אוכלים מזון בריא במערב - ואני בהחלט חושב שאני אוכל בריא - אנחנו לא מתקרבים לעושר התזונתי שהאדם הקדמון זכה לו. הטעות המרכזית שלנו היא חוסר גיוון. אני ממליץ למטופלים שלי לאכול בכל שבוע 30 סוגים שונים של ירקות ופירות. זה לא פשוט, אבל זה אפשרי. אני ממליץ לא לאכול בכל יום את אותו הסלט ואת אותם התבשילים הקבועים. כדאי לשנות את התזונה כל הזמן ולגוון. אם אתם אוהבים פירות הדר, תאכלו כל יום סוג אחר - פעם פומלה, פעם תפוז, פעם קלמנטינה. וכך גם בירקות אחרים - נסו לאכול ירקות ופירות נדירים יותר. אם אתם אוכלים יוגורט או גבינה, גוונו - פעם מחלב פרה ופעם מחלב עזים ופעם מחלב באפאלו. לא פשוט לצרוך תזונה כל כך מגוונת, אבל זה המפתח לבריאות טובה, וכדאי להשקיע בכך.

       

      "עוד טעות משמעותית היא ההתייחסות לגוף כאל מקדש ולא כאל גינה. אני מאמין שאנשים מגזימים בחששות שלהם מכל מיני מאכלים. לדוגמה: ארסן באורז. קצת רעלים טובים לנו כי הם מפעילים את מערכת החיסון שמנטרלת אותם. אני מאמין שמומלץ לאכול מדי פעם ג'אנק פוד כמו המבורגר וחטיף צ'יפס כדי שמערכות הגוף יעבדו קצת יותר קשה. אני עושה את זה פעמיים בשנה בערך. אני מתאר לעצמי שהגוף שלי בהלם מהג'אנק הזה, אבל אני מאמין שזה מחזק אותי".

       

      האם שינית את התזונה שלך לאחר שחזרת ללונדון?

      "לצערי הרב אני לא יכול למצוא באנגליה קיפודים ופירות של עץ הבאובב, אבל אני נמנע מכל דבר שעלול להזיק לחיידקי המעי שלי, כמו למשל אנטיביוטיקה וחומרים משמרים, שמגבילים את היכולת של התפתחות החיידקים. אני גם נמנע משימוש בתכשירים סטריליים כמו מי פה שהורגים את החיידקים. אני אוהב מאוד גבינות שמנות ועשירות, וזה מאכל שלא אוותר עליו. אני לא חושש ממוצרי חלב עתירי שומן ולא חושב שהם מזיקים לבריאות, אבל אני מעדיף גבינות שעברו התססה כמו גבינות עם עובש שמכילות יותר חיידקים.

       

      "אני משתדל לאכול יותר סיבים תזונתיים, ולכן עברתי לצרוך אורז מלא ופסטה מלאה. אני נהנה ממאכלים שטובים לבריאות וגם לחיידקי המעי שלי, כמו למשל קפה חזק, שוקולד מריר, אגוזים ויוגורט שמן. נוסף על כל אלה אני מקפיד לאכול לפי עונות השנה. אני מאמין שזה בריא יותר".

       

      האם אפשר כיום לגייס את הידע על חיידקים כדי להפחית במשקל?

      "מצאנו שצום מעשיר את פלורת החיידקים. מספיק לדלג מדי פעם על ארוחה או לא לאכול ארוחת בוקר, וכבר פלורת החיידקים הופכת לעשירה יותר"

      "אנחנו לא יודעים על כך מספיק, אבל מה שידוע הוא שפלורת חיידקים עשירה מאוד עוזרת להפחתה במשקל. נוסף על כך אני ממליץ לאנשים לצום מדי פעם, לא לאורך זמן אלא רק לכמה שעות. מצאנו שצום מעשיר את פלורת החיידקים. מספיק לדלג מדי פעם על ארוחה או לא לאכול ארוחת בוקר, וכבר פלורת החיידקים הופכת לעשירה יותר. כשעבדתי על הספר שלי, The Diet Myth, מצאתי שיש כיום 13 אלף ספרים שעוסקים בדיאטה. יש המון שיטות שונות להפחתה במשקל, אבל אני מאמין שהפתרון להשמנת יתר יגיע רק מפלורת חיידקי המעיים".

       

      פלורת העונה היבשה

      אנשי ההאדזה - שבט קטן שחי בחלק מרוחק בצפון טנזניה - הם פלא בינלאומי. אף על פי שהם מונים רק כ־1,300 אנשים, הם מרתקים את עולם המדע, בעיקר את המדענים שעוסקים בחקר המיקרוביום והשפעתו על בריאותנו. בני השבט חיים בדיוק כפי שחיו אבות אבותינו הציידים והלקטים לפני אלפי שנים. הקידמה והמודרניזציה לא הגיעו אליהם, ולפי מחקרים חדשים שנערכו, במעיים שלהם נמצאת אוכלוסיית החיידקים העשירה והמגוונת ביותר בעולם.

       

       

      "יש כיום הסכמה מדעית כללית שחיידקי המעיים שלנו משחקים תפקיד חשוב בתפקוד מערכת החיסון, בחילוף החומרים, במצב הרוח, והחשוב מכולם - בסיכון שלנו לפתח מחלות", מסביר פרופ' ג'סטין סוננבורג, מומחה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, בריאיון בלעדי ל"מנטה". "כל אחד מאיתנו נושא כ־30 טריליון חיידקים ששייכים לאלפי סוגים ומשפחות של חיידקים. ככל שאוכלוסיית החיידקים במעיים שלנו עשירה ומגוונת יותר, כך אנחנו בריאים יותר. במחקרים שערכנו על אנשי שבט ההאדזה, נמצא שאוכלוסיית החיידקים במעיים שלהם היא המגוונת ביותר בעולם ולא דומה לאוכלוסיית החיידקים במערב כלל".

       

      במחקר אחר שערך פרופ' סוננבורג ופורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science, נבדקו אוכלוסיות החיידקים של אנשי שבט ההאדזה. במחקר, שנמשך שנה, השתתפו 350 איש, מחציתם בני שבט ההאדזה והמחצית השנייה אנשים מ־17 מדינות מערביות שונות. נמצא שלאנשי ההאדזה יש משפחות שלמות של חיידקי מעיים שלא קיימות במערב כלל.

       

      פרופ' ג'סטין סוננברג: "הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים ללמוד מאנשי ההאדזה הוא גיוון בתזונה - לא לאכול את אותם המאכלים בכל יום ולהגביר את צריכת הסיבים התזונתיים"
        פרופ' ג'סטין סוננברג: "הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים ללמוד מאנשי ההאדזה הוא גיוון בתזונה - לא לאכול את אותם המאכלים בכל יום ולהגביר את צריכת הסיבים התזונתיים"

         

        אחד הממצאים המעניינים ביותר במחקר היה שאוכלוסיית חיידקי המעי של אנשי ההאדזה משתנה במהלך עונות השנה בהתאם לשינויים בתזונה שמוכתבים משינויי מזג האוויר. "אצלנו במערב אין שינוי באוכלוסיית החיידקים במהלך השנה, ואילו אצל בני ההאדזה חיידקים מסוימים נעלמים וחוזרים", מסביר פרופ' סוננבורג. "השינויים בסוגי החיידקים מחזקים ככל הנראה את מערכת החיסון של אנשי השבט".

         

        האם אנשים שחיים במערב יכולים לחקות את התזונה של בני שבט ההאדזה?

        "קשה מאוד לחקות את דרך החיים של ציידים־לקטים, אבל הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים ללמוד מאנשי ההאדזה הוא גיוון בתזונה - לא לאכול את אותם המאכלים בכל יום ולהגביר את צריכת הסיבים התזונתיים באופן ניכר. אנשי שבט ההאדזה אוכלים 100 גרם סיבים תזונתיים ביום לעומת האנשים במערב שאוכלים 15 גרם ביום".

         

        האם אתה באופן אישי שינית את התזונה שלך בעקבות המחקרים על שבט ההאדזה?

        "שיניתי את התזונה שלי ושל כל בני המשפחה שלי באופן דרמטי, וכיום אני כותב על הנושא ספר. המסר העיקרי שלי הוא גיוון - לגשת לחנויות אקזוטיות ולרכוש בכל פעם עשב או ירק או פרי אחר. זה המפתח לאוכלוסיית חיידקים מגוונת, לבריאות טובה ולמניעת מחלות".

         

        דווקא כיום דיאטות רבות מגבילות מאוד את מספר המאכלים המותרים - ללא גלוטן, ללא פחמימות, ללא מוצרי חלב ויש אפילו דיאטות שמגבילות צריכה של ירקות מסוימים.

        "כל שיטה שמגבילה את המגוון שאנחנו אוכלים היא טעות גדולה ומזיקה לבריאות, אלא אם כן האדם אלרגי למאכל כמובן. גיוון הוא הדבר החשוב ביותר ביצירת פלורת מעיים עשירה ומגוונת שתמנע מחלות ותיצור בריאות טובה יותר. ככל שהגיוון רב יותר, כך התזונה בריאה יותר. לצד הגיוון כדאי כמובן להעשיר את המזון במזונות מותססים, כמו יוגורט, רוויון, גבינות עובש וירקות מוחמצים ביתיים".

        ____________________________________________________

         

        מהפכה בתזונה? נטול לקטין הוא הנטול גלוטן החדש, הקליקו על התמונה:

         

        זהירות, עגבנייה משמינה (צילום: Shutterstock)
        זהירות, עגבנייה משמינה (צילום: Shutterstock)

         

         

        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד