בת חן סבג: "קראתי חצי ספר, ארזתי תיק, ולא ראיתי יותר את בן הזוג"

    השחקנית והיוצרת מספרת איך ספר בן 32 שנה שינה את חייה, ומדוע שילבה אותו ב"מטומטמת". בעקבות הקמפיין שלה, הספר יצא בישראל במהדורה מחודשת

    בת חן סבג. "הספר הציל את חיי כי הוא הפיל לי כל כך הרבה אסימונים, פתח לי את העיניים" (צילום: ענת מוסברג)
    בת חן סבג. "הספר הציל את חיי כי הוא הפיל לי כל כך הרבה אסימונים, פתח לי את העיניים" (צילום: ענת מוסברג)

    סוזן פורווארד חשבה שהחיים שלה מושלמים. היא הייתה שחקנית שהחלה ללמוד ייעוץ וטיפול, ונראה היה שהקריירה שלה מתחילה לפרוח. היו לה שני ילדים מקסימים, ומעל לכל – היא הייתה נשואה לגבר מקסים, "יפה וסקסי כמו שחקן קולנוע", היא אומרת, שנהג לומר לה מבוקר עד ערב שהוא מאוהב בה ורואה בה אלילה נערצת. אלא שבתמונה המרהיבה הזו היו סדקים, ומתוכם חלחל אל חייה זרם בלתי פוסק של אומללות ודיכאון. בעלה נהג להשפיל אותה ללא הרף, לזלזל בכל הישגיה ולהתפרץ בזעם. היא חייתה בפחד ובתחושה בלתי פוסקת של אשמה, כשהיא משוכנעת שמשהו במעשיה, באישיותה, הוא שמשבש את נישואיה.

     

    פורווארד טיפלה במשך השנים בעשרות נשים שחוו מערכות יחסים דומות לשלה. בזכותן, היא אומרת, היא הבינה פתאום מה קורה בחייה, וגם ידעה לתאר את התופעה שעד אז לא עסקו בה בספרות המקצועית: מערכות יחסים בין גברים מיזוגנים – שונאי נשים – ובין נשים שחונכו לרַצות. שימו לב: פורווארד אינה מדברת על מערכת יחסים בין סדיסט למזוכיסטית, אלא על משהו הרבה יותר יומיומי, נפוץ ובגלל זה גם לא מאוד מדובר: מערכת

    "כשאומרים לך מבוקר עד ערב כמה אוהבים אותך, קשה לך להודות שבעצם עומד מולך גבר מתעלל ושמדובר באהבה של רודנים"

    זוגית שבה הגבר דורס ורומס את הדימוי העצמי של בת זוגו, וזו, בתורהּ, חושבת שזה באשמתה ושככה נראית אהבה.

     

    כך נולד, בשנת 1986, הספר "גברים השונאים נשים והנשים האוהבות אותם", שהפך לרב מכר בינלאומי והזניק את פורווארד למעמד של פסיכולוגית כוכבת. ב־32 השנים שחלפו מאז, הספר לא ירד מהמדפים בארצות־הברית. המסר העיקרי שלו: אהבה אמורה לגרום לך להרגיש טוב. קשר שמנפץ את ההערכה העצמית שלך וגורם לך לתחושות של עצב, פחד, אשמה וחוסר יציבות הוא לא קשר אוהב, וכדאי לך מאוד לברוח ממנו.

     

    לאחרונה יצאה בישראל מהדורה מחודשת של הספר (הוצאת מטר), אחרי קמפיין מתוקשר של השחקנית והיוצרת בת חן סבג, שמספרת כי הוא שינה את חייה (ראו בהמשך). כשאני מספרת לפורווארד את הסיפור שמאחורי פרסום המהדורה, היא נשמעת מאושרת, אבל לא מופתעת: "זה נהדר, כל כך מרגש. שמעתי מכל כך הרבה נשים שהספר שלי הציל את חייהן, וזה באמת נפלא".

     

    ד"ר סוזן פורווארד.  "שמעתי מכל כך הרבה נשים שהספר שלי הציל את חייהן, וזה באמת נפלא"
      ד"ר סוזן פורווארד. "שמעתי מכל כך הרבה נשים שהספר שלי הציל את חייהן, וזה באמת נפלא"

       

      עצובה, לכודה, מיואשת

      ד"ר פורווארד היא פסיכולוגית מוערכת, שרשימת הספרים שכתבה כוללת תשעה רבי מכר. "גברים השונאים נשים והנשים האוהבות אותם" (אותו הוציאה עם שותפתה לכתיבה ג'ואן טורס) ממשיך להיות הספר שאיתו היא מזוהה יותר מכל, ולא עובר יום שבו היא לא מקבלת תגובה עליו. היא כתבה אותו אחרי שהקימה מרכז לטיפול בנפגעות אלימות גופנית ונפשית בקליפורניה, המסייע לנשים "שההערכה העצמית שלהן נופצה על ידי גברים: אבות, מאהבים, בעלים". בספר היא חושפת את העובדה שהיא עצמה נושאת צלקות עמוקות מאוד של התעללות - מצד אביה ומצד בעלה השני, שאותו היא מתארת כאשף של התעללות פסיכולוגית.

       

      "הספר נכתב כדי לחלוק עם נשים אחרות תובנות שאספתי במשך

      "בפועל את חיה כמו אישה מוכה, אבל הוא לא מכה אותך גופנית, אז כשאת מספרת על מה שקורה לך בבית, אנשים אומרים לך: 'אל תיקחי את זה כל כך קשה, את יודעת שככה הוא'"

      30 שנה, אבל הוא נכתב גם בשבילי", אומרת פורווארד בריאיון מיוחד ל"לאשה" מביתה בקליפורניה. "כאשת מקצוע תמיד הייתי מאוד בטוחה, החלטית, מעשית מאוד. אבל כסוזן, האישה, נאבקתי והתמודדתי לא מעט, ולקח לי שנים ללמוד ולהתגבר".

       

      פורווארד, שאינה מעוניינת לחשוף את גילהּ, היא על פי חישוב פשוט בת קרוב ל־80, אבל נשמעת נמרצת, חריפה ומשעשעת, כאילו היא צעירה לפחות ב־20 שנה. היא עדיין מטפלת, אבל לא בקליניקה אלא דרך הטלפון, "ויש לי מטופלים מכל העולם, כולל מישראל", היא אומרת.

       

      היא נולדה בניו־יורק, הבכורה מבין שתי בנות לאב שהיה מוכר מכשירי חשמל, כריזמטי וקולני, ואם שהייתה חולנית, אומללה בנישואיה ולא ממש נוכחת בחיי בנותיה. בראיונות קודמים, פורווארד תיארה אותה כ"מלכת הפיות שמדי פעם הגיחה מחדר השינה". לי היא מספרת שאביה, שהעביר את המשפחה ללוס־אנג'לס כשסוזן הייתה בת 13, "היה אב טוב ודואג עד שהגעתי לגיל ההתבגרות. ברגע שהתחלתי להתעניין בבנים הכל התהפך, והוא נהג להעניש אותי באלימות פיזית ונפשית".

       

      היא למדה תיאטרון ואמנות באוניברסיטת UCLA, נישאה בגיל 23 למוזיקאי צעיר שהכירה בלימודים, ואז, לדבריה, "ויתרתי על הכל והפכתי לעקרת בית קטנה". פורווארד משוכנעת שהוויתור שלה נבע ממסרים שקיבלה בילדות, מסרים שנשים רבות כל כך ממשיכות לקבל גם היום, "שאת צריכה לבחור בין קריירה לנישואים, למרות שהאמת היא שאם את בקשר מפרגן ותומך, אין שום סיבה שלא תשגשגי בשני התחומים".

       

      הנישואים שלה התפרקו אחרי שמונה שנים ושני ילדים, בן ובת. כעבור מספר שנים נישאה בשנית, לאיש עסקים (שמאז הלך לעולמו). במקביל היא חזרה לשחק, וגם ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית עם דגש פסיכיאטרי. בהמשך השלימה דוקטורט בפסיכולוגיה.

       

      נישואיה השניים הסתיימו כעבור כעשר שנים. "הנישואים התפרקו כי ככל שהצלחתי יותר, כך גברו התפרצויות הזעם של בעלי", היא מודה. "כל פחדי הנטישה שלו צפו ועלו. כשהתחלתי לכתוב ולהתראיין באמצעי התקשורת, הוא התנהג כאילו אני גוזלת ממנו תשומת לב וזמן, וככל שאנשים העריכו אותי והעניקו לי תשומת לב, כך המצב החמיר. עשיתי כל מה שיכולתי כדי להציל את הנישואים האלה, כי כשהיה לי טוב, זה היה הכי טוב שאפשר.

      "פגשתי הרבה מטופלות שפשוט הפכו לצל של עצמן. בדיוק כמו שקרה לי. נכנסתי לנישואים האלה אישה שמחה, בטוחה, אופטימית, ועם הזמן הפכתי לחסרת ביטחון, עם דימוי עצמי נמוך"

      הוא היה יפהפה, ובכל מקום שאליו הלכנו נשים ממש ניסו לסלק אותי ולהגיע אליו, כך שהייתי משוכנעת שיש לי אוצר שאסור לי להרפות ממנו".

       

      פורווארד מדגישה כי זהו הקושי העיקרי העומד בפני נשים המצויות במערכת יחסים כזו: "כשאומרים לך מבוקר עד ערב כמה אוהבים אותך, קשה לך להודות שבעצם עומד מולך גבר מתעלל ושמדובר באהבה של רודנים", היא מסבירה. "פגשתי הרבה מטופלות שעם השנים פשוט הפכו לצל של עצמן. בדיוק כמו שקרה לי. נכנסתי לנישואים האלה אישה שמחה, בטוחה, אופטימית, עם רצון עז לעשות דברים, ועם הזמן הפכתי לחסרת ביטחון, עם דימוי עצמי נמוך, כזו שחוששת בכל פעם שהיא חוזרת הביתה, כי אין לה מושג באיזה מצב רוח בעלה יהיה".

       

      כמטפלת, לא הבנת שמשהו לא בסדר?

      "קשה מאוד לזהות התעללות נפשית, כי היא לא משאירה סימנים על הגוף. בפועל את חיה כמו אישה מוכה, אבל הוא לא מכה אותך גופנית, אז כשאת מספרת על מה שקורה לך בבית, אנשים אומרים לך: 'אל תיקחי את זה כל כך קשה, את יודעת שככה הוא, קשה לו, תשתדלי לא להרגיז אותו ותתגברי על זה'. נשים במצבים כאלה לא מקבלות תמיכה, ואני חושבת שזו הסיבה שהספר היה להיט כזה. זה היה הספר הראשון שאמר: 'היי, מה שקורה לך זה לא בסדר. אסור שיתנהגו אלייך ככה'".

       

      בספר את מביאה הרבה סיפורים של מטופלות שלך, אבל גם נחשפת לגמרי בעצמך.

      "חשוב מאוד שנשים יראו שזה יכול לקרות לכל אחת. הייתי מאוהבת, והאהבה הזו עיוורה אותי. גם כשהוא קילל אותי בקללות איומות, נהגתי לומר לעצמי: 'עובר עליו יום רע, תתעלמי' או 'רוב הזמן הוא כל כך נפלא, בטח אני הופכת אותו למפלצת כזו'. האשמה העצמית הזו גורמת לנו לא לראות שלא מגיע לנו יחס כזה".

       

      לא כל המקרים שאת מתארת כוללים התפרצויות אלימות וקללות.

      "אם הגבר שלך מעוות כל מה שאת אומרת, מקטין אותך, מזלזל במה שחשוב לך, מרפה את ידייך, מקשה עלייך במקום לפרגן, מבצע כל מיני מניפולציות רגשיות ומשחק לך עם הראש - הוא מתעלל בך. את עלולה להגיע למצב שבו את חושבת שאת יוצאת מדעתך: איך יכול להיות שאת עם גבר נפלא כל כך, ובעצם כל הזמן עצובה, לכודה ומיואשת".

       

       

      מצאתי את הקול שלי

       

      אחרי כעשר שנים, פורווארד הגיעה להחלטה אמיצה. "כשהוא חצה איזה גבול לא ברור, והקללות והצעקות שלו נראו לי פתאום בבת אחת בלתי נסבלות, אמרתי לו לעזוב את הבית. עד אז אפילו לא התלוננתי. לא דיברתי איתו על ההתנהגות שלו, כי לא הייתי מסוגלת, ולא הלכנו לטיפול זוגי, כי הוא לא היה מוכן לזה. הוא עזב את הבית, ושנה שלמה לאחר מכן הוא ניסה לחזור והבטיח להשתנות. זה היה הדבר הכי כואב שעשיתי, אבל אז

      "היום אין בחיי בן זוג, אבל למדתי שמה שמספרים לנו, הנשים – שאין ערך להישגים שלנו בלי גבר – הוא לא נכון. אני שמחה מאוד ומסופקת מאוד, מוקפת משפחה, חברים ועשייה מקצועית מרתקת"

      מצאתי מחדש את עצמי. סוזן שהייתה נשואה לגבר הזה לא הייתה אני. היא הייתה מפוחדת, צייתנית וכנועה, כמו כשהייתי כילדה. ברגע שנפרדנו זאת הייתה הקלה עצומה – מצאתי את הקול שלי, את סוזן מלאת הביטחון. אם הייתי נשארת איתו, אין לי ספק שלא הייתי מצליחה לעשות את כל מה שעשיתי בחיי, כי הוא היה מחבל בזה שוב ושוב".

       

      פורווארד מתגוררת כיום עם בתה וחתנהּ. "היום אין בחיי בן זוג", היא אומרת, "אבל למדתי שמה שמספרים לנו, הנשים – שאין ערך להישגים שלנו בלי גבר – הוא לא נכון. אני שמחה מאוד ומסופקת מאוד, מוקפת משפחה, חברים ועשייה מקצועית מרתקת".

       

      את מרגישה שהשתקמת?

      "לקח לי הרבה זמן ומאמץ, אבל התגברתי, אין ספק. אחרי הגירושים היו לי מערכות יחסים דומות, שגם בהן גברים הקטינו אותי וספגתי את זה בשתיקה, אבל הן הסתיימו מהר. הייתה לי מערכת תמיכה נפלאה, בעיקר מהבת שלי ומחברות טובות, אנשים שנתנו לי אישורים. זאת מילת המפתח: למצוא אישורים לכך שאת בסדר, את לא אנוכית, את לא רעה ומגיעים לך חיים טובים. במהלך השנים עזרתי לכל כך הרבה אנשים, וזה עזר לי להחלים בעצמי".

       

      במה יעסוק הספר הבא שלך?

      "אני לא בטוחה שיש לי כוח לכתיבה. הכתיבה תובעת ממני אנרגיות נפשיות עצומות, וכרגע אני מעדיפה לא להיכנס לזה, אלא אם יצוץ לי רעיון נפלא שלא אוכל לעמוד בפניו".

       

       

       

      בת חן סבג: "הספר הזה הציל את חיי"

       

      בת חן סבג הייתה שקועה עמוק במערכת יחסים שגרמה לה לדבריה סבל, אבל כפי שהיא מגדירה זאת, "לא במצב להרים את העיניים", כשהתגלגל לידה, במקרה, הספר "גברים השונאים נשים והנשים האוהבות אותם". "שחקנית ששיחקה איתי סיפרה לי על מערכת יחסים איומה שהייתה לה, ואמרה שהספר הזה הציל את חייה. אבל באותו זמן אני לא הפסקתי לספר לעצמי שאני מאושרת".

       

      משהו בכל זאת גרם לה להתחיל לקרוא. "הכותרת של הספר מלחיצה מאוד, בעיקר אם את במערכת יחסים ופוחדת לומר לעצמך את האמת, אבל ברגע שפתחתי את הספר נתקלתי ברשימת השאלות: האם את עצובה רוב הזמן? האם את מרגישה חסרת אונים? האם את מרגישה נבוכה לגבי איך שעלייך להתנהג? ד"ר פורווארד כתבה שאם את עונה בחיוב על חמש מהשאלות אז סביר להניח שאת במערכת יחסים מיזוגנית. אני עניתי 'כן' על כל 20 השאלות, ואמרתי לעצמי: 'טוב, זה הסיפתח. עכשיו בואי נעמיק'".

       

       

      A post shared by Bat Hen Sabag (@bathen1984) on

       

      ומה קרה אחרי שהעמקת?

      "קראתי באותו יום חצי ספר, קמתי, ארזתי תיק, יצאתי, ולא ראיתי יותר

      בת חן סבג: "ד"ר פורווארד כתבה שאם את עונה בחיוב על חמש מהשאלות אז סביר להניח שאת במערכת יחסים מיזוגנית. אני עניתי 'כן' על כל 20 השאלות, ואמרתי לעצמי: 'טוב, זה הסיפתח. עכשיו בואי נעמיק'"

       את בן הזוג במשך שנים. הספר נתן לי המון כוח. בבת אחת הבנתי שאני לא אשמה, וקיבלתי כוח לעשות מעשה. כמה זמן אחר כך התחלתי לכתוב את הסדרה 'מטומטמת', ורק אז הבנתי באיזו מערכת יחסים הייתי".

       

      את חושבת שללא הספר היית נשארת שם?

      "יכול להיות שהייתי עוזבת אותו גם בלי הספר, אבל זה בטח היה לוקח לי יותר זמן ולא הייתי מבינה מה עבר עליי. הספר הציל את חיי כי הוא הפיל לי כל כך הרבה אסימונים, פתח לי את העיניים. לפני כן, בחיים לא קראתי ספרי פסיכולוגיה או ספרי עזרה עצמית – חוץ מספר על איך להפסיק לעשן, שלא עזר לי. אבל הספר הזה היה מלא עצות מעשיות, ואני מישהי שמיישמת מהר. לוקח לי זמן להבין דברים, אבל אחרי ההבנה, הכל זריז מאוד".

       

      סבג (33) שילבה את הספר ב"מטומטמת", הסדרה פרי יצירתה (גם שם הוא גורם לגיבורה להבין, לקום וללכת). "קניתי כל עותק של הספר שיכולתי למצוא, שלחתי את אבא שלי לחנויות ספרים יד שנייה כדי לחפש אותו, נתתי לחברות ואמרתי להן שהן חייבות לקרוא", היא מספרת. "ביקשתי מחברים בפייסבוק ובאינסטגרם להעלות פוסטים שמעודדים את ההוצאה להוציא מהדורה חדשה. הם העלו עשרות פוסטים כאלה, ולמרבה השמחה זה קרה".

       

      ואכן, הבאזז שיצרה סבג הביא לכך שהוצאת "מטר" החליטה להוציא מהדורה חדשה של הספר, שלושה עשורים אחרי ההדפסה המקורית. "זה ספר חובה לנשים", אומרת סבג. "כל כך הרבה נשים נמצאות בקשר עם גבר וחושבות שאם האיש המקסים והנפלא הזה בא אליהן כל הזמן בטענות, זה סימן שמשהו בהן לא בסדר. הן סובלות בלי סוף, ומשכנעות את עצמן שמגניב להן".

       

      זה ספר שנכתב לפני שלושה עשורים. איך הוא עדיין רלוונטי?

      "כשהוא נכתב הוא היה חתרני לגמרי. היום מדברים על הנושאים האלה יותר, אבל עדיין מדובר בדינמיקות שטבועות בנו, וקשה להשתחרר מהן. הרבה נשים מבינות בגוף שלהן שהן במקום לא טוב, אבל אם הן לא עושות סדר בראש ולא מבינות מה בעצם קורה להן, הן יחזרו על הטעות הזו וייכנסו למערכת יחסים נוספת עם גבר מיזוגן ואגרסיבי. לי הספר עזר להתחיל לטפל בעצמי. ההבנה העמוקה שהוא נתן לי חיסנה אותי, ואני יודעת שזה לא יקרה לי שוב".

         

        

      למדי לרפא את עצמך

      =================

      חושדת שאת במערכת יחסים עם גבר מתעלל? קראי את העצות האלו

       

      הם את במערכת יחסים מיזוגנית? (צילום: GettyImages)
        הם את במערכת יחסים מיזוגנית?(צילום: GettyImages)

         

         

        ד"ר פורווארד מקדישה כמחצית מספרה לעצות מעשיות, שנועדו לסייע למי שחושדת שהיא במערכת יחסים מיזוגנית, לזהות את מצבה ולצאת מהמקום שבו היא לכודה. הנה כמה מהן:

         

        • ערכי רשימת רגשות לגבי עצמך ולגבי בן זוגך: עד כמה את כועסת, מרגישה אשמה וטועה, מתוסכלת וכדומה.
        • זהי את דפוסי ההתנהגות שלך: האם את מתנצלת כל הזמן? האם את בוכה יותר מבעבר? האם את מרבה לתרץ את התנהגות בן הזוג בפני עצמך ובפני אחרים? האם את מנסה כל הזמן לגרום לו עונג כדי להימנע מכעס או ביקורת?
        • רשמי את הכינויים שבהם הוא מכנה אותך, ומולם כתבי מה את באמת. למשל: הוא קורא לך כלבה, אנוכית, טיפשה, תובענית, נצלנית, מסרסת, רעה, בעוד שאת: נעימה, חכמה, מתחשבת, נמרצת, הגיונית, תומכת ונדיבה.
        • דמייני את בן זוגך מתנהג כך כלפי מישהו אחר. זה יבהיר לך עד כמה ההתנהגות הזו אינה ראויה.
        • טפלי בעצמך כשכואב לך. הכיני רשימה של דברים שאת עושה למען אחרים כשהם נזקקים לעזרה (חיבוק, הקשבה, טיול, מסאז', ארוחה טובה) ופרגני אותם לעצמך.
        • לכי לטיפול, בקשי עזרה. למדי לרפא את עצמך כדי להמשיך לחיים טובים יותר.

         

        הגליון החדש של לאשה (צילום: אלכס ליפקין, סגנון: לימור ריחנה)
        הגליון החדש של לאשה (צילום: אלכס ליפקין, סגנון: לימור ריחנה)
         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "בת חן סבג: "קראתי חצי ספר, ארזתי תיק, ולא ראיתי יותר את בן הזוג""
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד