מה הקשר בין בוב דילן לביל גייטס?
מה שמחבר בין כל האנשים הללו הוא שהם לא הפסיקו לנסות. הם לא נתנו לכישלונות ולקשיים לעצור אותם ולא נכנעו גם כשאנשים בסביבתם חשבו שהם לעולם לא יצליחו. הם התמודדו לעתים קרובות עם תחושות קשות של כישלון ודיכאון, אך המשיכו לקום מדי בוקר, לנסות להתקדם לעבר השגת המטרות שקבעו לעצמם ולמצוא דרכים חדשות להמשיך לעבר מטרתם. למרות הקשיים הרבים עמם התמודדו כל האנשים הללו, רוב המידע שאנו מכירים אודותיהם מתמצה בהצלחותיהם ובהישגיהם הגדולים.
כולנו נוטים להאמין שאנשים דגולים ומעוררי השראה הם אנשים בעלי כישרון יוצא דופן. תלמידה נהדרת בכיתה י' הסבירה לי לא מזמן ש"אנחנו סוגדים להצלחה ללא מאמץ וחושבים שאם אתה צריך להשקיע, זה אומר שאתה לא מספיק טוב כי אתה צריך להתאמץ", והיא קלעה בול. לרוב אנחנו לא חושבים על המאמץ, הקשיים והכישלונות הנדרשים בדרך להצלחה. אנו נוטים להאמין שגיבורינו הם מוכשרים במיוחד ואלא אם כן נתעמק בסיפור חייהם, נחשוב שדרכם לפסגה הייתה סלולה על ידי יכולותיהם המופלאות. אך המציאות מראה כי בדרך של מרבית האנשים הללו להצלחה קידמו אותם נחישות, התמדה ומאמץ, הרבה יותר מאשר כישרון.
ובכל זאת, למרות שבמציאות מאמץ והתמדה חשובים יותר להצלחה מכישרון, בגלל שאיננו נחשפים כמעט לקשיים ולכישלונות של גיבורינו, האמונה שמי שמצליח הינו בעל כישרון רק מתחזקת. מתוך אמונה זו נוצרת אצל כולנו סגידה להצלחה ללא מאמץ ובגללה אנו מניחים שאם אנחנו צריכים להתאמץ – אנחנו לא מספיק טובים באותו התחום.
ילדים מאמינים בכישרון ולא בהשקעה
מחקרים מראים כי בדרך כלל תלמידים יודעים להגיד שהשקעה ועבודה קשה הם חשובים, אבל כששואלים אותם לגבי עצמם, מגלים שלעתים קרובות הם בוחרים שלא ללמוד מקצועות מאתגרים, כמו למשל מתמטיקה, מדעים ותכנות, גם אם הם מוצאים אותם מעניינים וחשובים לעתידם, בשל אמונה בחוסר כישרון שלהם בתחום. הם אומרים דברים כמו "אין לי ראש מתמטי" או "אני יותר הומאנית" או פשוט "אין לי את זה" ובכך מבהירים לנו שהם מאמינים, לפחות באופן סמוי, שכישרון חשוב הרבה יותר מעבודה קשה.
כלומר, גם אם התלמידים יודעים להגיד שמה שחשוב הוא עבודה קשה ומאמץ, סביר להניח שעמוק בפנים הם עדיין מאמינים שההצלחה בלימודים מאתגרים, במיוחד מתמטיקה ומדעים, תלויה לא במאמץ שלהם, אלא דווקא בכישרון יוצא דופן (או בחסרונו). אמונה זו משפיעה על המוטיבציה שלהם ללמידה, על המוכנות שלהם להשקיע ועל האופן בו הם מתמודדים עם האתגרים והכישלונות המלווים את הלמידה. תלמידים שמאמינים שצריך כישרון ייחודי על מנת להצליח, יראו בכל כישלון וקושי עדות לכך שהם אינם כישרוניים במיוחד ולכן יאמינו שהם ככל הנראה לא יצליחו בלמידה לטווח הארוך ויהיו מוכנים להתאמץ ולהשקיע פחות בלמידה ו/או יבצעו ניסיונות פחות מוצלחים בלמידה.
דרך פשוטה לשינוי החשיבה
מורות, מורים, חוקרות וחוקרים בכל העולם מנסים להתמודד עם האמונה שכישרון חשוב יותר ממאמץ, המגבילה את הצלחתם של תלמידים רבים (כאן וכאן ניתן לקרוא על חלק מהניסיונות הללו).
מחקר חדש מציע פתרון פשוט לבעיית הכישרון והמאמץ. החוקרים מצאו כי חשוב שילדים ילמדו בבית הספר לא רק את הצלחותיהם ותגליותיהם של האנשים הדגולים עליהם הם לומדים, אלא גם את הכישלונות שלהם, את הקשיים עמם התמודדו ואת הדרכים בהן פעלו על מנת להתמודד עם הקשיים והכישלונות הללו.
לפי החוקרים, אנחנו בוחרים בדרך כלל ללמד ילדים אודות הישגיהם הידועים של ממציאים, מתמטיקאים ומדענים, אך הם כמעט אף פעם לא מספרים להם על הקשיים, הכישלונות והמאמצים הממושכים של אותם אנשים. כך התלמידים מפתחים את האמונה כי אנשים אלו היו גאונים שהגיעו להצלחה בקלות, מבלי לדעת שגם אנשים מעוררי השראה אלו היו אנשים בשר ודם, עם חסרונות ומגבלות, שנדרשו לעבוד קשה ולהתמודד עם ביקורת, עלבונות וכישלונות צורבים.
מתוך כך, החוקרים החליטו לבדוק מה קורה כאשר מלמדים את התלמידים אודות הקשיים, האתגרים והכישלונות של מדענים מעוררי השראה – אלו המקצועיים (כישלונות בלימודים, שנים של ניסויים ללא הצלחה, טעויות בתיאוריה, אבטלה וכו') והאישיים (עוני, דיכאון, התפרקות התא המשפחתי וכו'). החוקרים השוו למידה זו ללמידה על אותם המדענים, תוך התמקדות בהצלחותיהם וגילוייהם, ללא עיסוק בכישלונות ובקשיים.
החוקרים מצאו שהלמידה על הקשיים, האתגרים והכישלונות של המדענים מעוררי ההשראה, גרמה לתלמידים לחוש מוטיבציה ללמוד מדע, להאמין ביכולתם ולהגיע להישגים גבוהים יותר בלמידה לטווח הארוך. לעומת זאת, הלמידה אשר התמקדה רק בהישגיהם של המדענים לא שיפרה את הישגי התלמידים ואמונתם ביכולתם ולעתים אף פגעה במוטיבציה של התלמידים ללמידה ובהישגיהם. חשוב לציין כי הם גם מצאו שהשפעת הלמידה על הקשיים והכישלונות של המדענים הייתה גדולה יותר בקרב תלמידים שהתקשו בלמידה.
על ידי אותה למידה על אנשים מעוררי ההשראה התלמידים מקבלים מודל לחיקוי, המדגים את הרעיון כי המאמץ משתלם וכי כישלון וקושי הם בלתי נמנעים בדרך להצלחה. מודל לחיקוי כזה הינו משמעותי הרבה יותר מאמירות של המורה כי המאמץ משתלם ללא דוגמאות. זאת ועוד, התלמידים סיפרו כי הלמידה על המאבק והמאמץ של המדענים גרמו להם להרגיש חיבור רגשי למדענים וכי מתוך חיבור זה הם רצו ללמוד על עבודת המדען/ית.
אז איך עוזרים לילדים?
למידה על קשיים, אתגרים וכישלונות של מדענים מעוררי השראה גורמת לתלמידים לחוש מוטיבציה ללמוד מדע, להאמין ביכולתם ולהגיע להישגים גבוהים בטווח הארוך. איך מציעים החוקרים לעשות את זה? בשתי דרכים:
1. למידה בעזרת קטע קריאה / סיפור פרונטאלי על הכישלונות של אנשים מעוררי ההשראה.
2. למידת חקר: כאשר ילדים צריכים להכין עבודת חקר לגבי אישיות מסוימת, חשוב לכוון אותם להתמקד לא רק בהצלחותיה, אלא גם בכישלונות שבדרך.
חשוב שמורים ייבחרו בלמידה הזו מספר דומה של נשים וגברים מעוררי השראה וישימו לב שהילדים מתארים הן קשיים אישיים והן קשיים מקצועיים אצל הגברים והנשים, שכן הטיה רווחת ומזיקה היא לתאר בקרב הנשים אתגרים אישיים ובקרב הגברים אתגרים מקצועיים.
השיטה חשובה בכל תחום, אך משמעותית במיוחד בלימודי מדעים ומתמטיקה, שכן בתחומים אלה ניתן לראות שתלמידים (ובמיוחד תלמידים בחינוך העל יסודי) מאמינים הרבה יותר שיש צורך בכישרון מולד לשם הצלחה.
ההיסטוריה והמחקר מלמדים אותנו שאחד הדברים החשובים ביותר שיקבעו האם ילדים יהפכו להיות המדענים הגדולים הבאים או האומנים הענקיים של העתיד, הינו האם הם יהיו מוכנים להתאמץ ולהתמיד מול כל מכשול. מורים והורים יכולים להשפיע על ההתמדה והמאמץ של התלמידים ובכך לסייע להם למצות את יכולותיהם האישיות בצורה הטובה ביותר שיוכלו. בהצלחה!
אור ב. שמש, עורכת מגזין "הגיע זמן חינוך", פסיכולוגית קלינית מתמחה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר ראשון בספרות עברית ופסיכולוגיה. הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "הגיע זמן חינוך".
