איך מגדל זוג הורים אחד רביעייה פלוס שלישייה פלוס שני ילדים?

כשציפורית אייזיק חזרה מבית היולדות עם רביעייה, חיכו לה בבית גם שלישייה בני 5 ועוד שני ילדים. "כולם חושבים שהלידות בעקבות טיפולים, אבל כולן מהריונות טבעיים"

גלי לויטה ליבוביץפורסם: 16.01.18 08:58
סרטון שהכינו ילדי משפחת אייזיק
מימין: אביאל, הראל, אלעד, מיכאל, ציפורית, טליה, אוריה, גפן, קמה, זמרת, שלם (צילום: אלבום פרטי)
מימין: אביאל, הראל, אלעד, מיכאל, ציפורית, טליה, אוריה, גפן, קמה, זמרת, שלם (צילום: אלבום פרטי)
"אנחנו משפחה שאוהבת לטייל ולכן אנו נתקלים לא פעם בתגובות שונות ומשונות" (צילום: אלבום פרטי)
"אנחנו משפחה שאוהבת לטייל ולכן אנו נתקלים לא פעם בתגובות שונות ומשונות" (צילום: אלבום פרטי)
"לעולם לא נהיה לבד בבית ותמיד יהיה לנו מישהו בגילנו לשחק איתו. מצד שני, כשיש הרבה אחים - קורה לא פעם שאני מתקלחת עם מים קרים גם כשהדוד דולק" (צילום: אלבום פרטי)
"לעולם לא נהיה לבד בבית ותמיד יהיה לנו מישהו בגילנו לשחק איתו. מצד שני, כשיש הרבה אחים - קורה לא פעם שאני מתקלחת עם מים קרים גם כשהדוד דולק" (צילום: אלבום פרטי)
מימין הרביעייה. משמאל השלישייה (צילום: אלבום פרטי)
מימין הרביעייה. משמאל השלישייה (צילום: אלבום פרטי)

"בזמן ההיריון אמרו שיש לנו שלושה עוברים, שלוש בנות. רק בלידה גילינו שהתחבא שם ברחם עוד עובר, בן", מספרת ציפורית אייזיק על לידתה הרביעית. בלידה הראשונה נולד אלעד, בשניה נולד אביאל, בלידה השלישית נולדה שלישייה: אוריה, טליה והראל ובאחרונה רביעייה: זמרת, גפן, קמה ושלם. "ילדתי במשך 9 שנים 9 ילדים".

 

מימין למעלה: אוריה, טליה, ציפורית, מיכאל, אלעד, הראל, אביאל. מימין למטה: קמה, זמרת, גפן, שלם (צילום: אלבום פרטי)
    מימין למעלה: אוריה, טליה, ציפורית, מיכאל, אלעד, הראל, אביאל. מימין למטה: קמה, זמרת, גפן, שלם(צילום: אלבום פרטי)

     

    שושלת ארוכה של שלישיות

    "כולם חושבים שהלידות המרובות הן בעקבות טיפולים, אבל כולן מהריונות טבעיים. הלידות המרובות עוברות אצלנו במשפחה מדור לדור. לסבתא רבה שלי נולדה שלישייה לפני 75 שנה", מספרת בגאווה ציפורית - האמא של שבט אייזיק, מנהלת ברשת מרחביה נעם-צביה, שמראה לי כהוכחה תמונה של השלישייה של סבתא שלה (כאן למטה).

     

    "כשאני מסתכל על סרטונים ותמונות מן העבר, אני שואל את עצמי איך עשינו את זה?" מוסיף בעלה, מיכאל אייזיק - אביהם של התשעה ומורה בכיתה א'.

     

    וזה בדיוק גם מה שאני שאלתי את עצמי כל הדרך לראיון איתם: איך הם עושים את זה? "הייתה לנו עזרה ויחד עם זאת, העדפנו להסתדר לבד", מספר מיכאל. "אפשרנו לעצמנו ליהנות וגם להתמודד עם המתנה הנפלאה שקיבלנו ועם כל האתגרים שהביאה איתה כל אחת מהלידות. האתגרים הגדולים ביותר היו הכלכלי והפיזי: החלפת חיתולים לארבעה תינוקות כל שלוש-ארבע שעות, סל תרבות לכמה ילדים העולים לכיתה א' ורכישת ציוד חדש, כולל הלבשה והנעלה - כפול שלוש או ארבע", הוא מסביר.

     

    "הריונות מרובי עוברים עוברות אצלנו במשפחה מדור לדור. אלו השלישייה של סבתא שלי" (צילום: אלבום פרטי)
      "הריונות מרובי עוברים עוברות אצלנו במשפחה מדור לדור. אלו השלישייה של סבתא שלי"(צילום: אלבום פרטי)

       

      ציפורית ומיכאל מסכימים כי חייבים להתנהל בצורה מדויקת במטרה להשיג רוגע ושלווה. "מאז ומעולם וגם כשכולם היו תינוקות, ישנו לפחות 6 שעות בלילה, הנקתי את כולם ודאגתי שיקבלו ארוחות מלאות ודשנות כדי שיהיו רגועים", מספרת ציפורית. "ברגע שילד אחד התעורר, היינו מעירים את כל השאר ומאכילים אותם אחד אחרי השני - במשך כשעה וחצי. כל ילד זכה לקבל את הארוחה, כולל זמן איכות, בזמן שהאחרים מעסיקים את עצמם או נהנים עם אחד מאיתנו. כך נותר זמן פנוי לעצמנו ולילדים הגדולים.

       

      "מדהים לראות כיצד תינוקות בגיל שבועיים לומדים לחכות בסבלנות לתורם. בשעה 23:00 בלילה הסתיים טקס השינה של כ-ו-ל-ם, כולל קיפול כביסה וניקיון. זר היה חושב שמדובר בבית של זוג צעיר. עד כיתה ב' הלבשתי את הילדים בערב עם הבגדים איתם הלכו לגן או לבית הספר. חוסר הברירה הניב גם שיתוף פעולה ואמון מלא בילדים ה'גדולים' (5.5-9)".

       

      "מדהים לראות כיצד תינוקות בגיל שבועיים לומדים לחכות בסבלנות לתורם" (צילום: אלבום פרטי)
        "מדהים לראות כיצד תינוקות בגיל שבועיים לומדים לחכות בסבלנות לתורם"(צילום: אלבום פרטי)
         

         

        נוסעים בשני רכבים

        לשאלתי על אופן ההתניידות כאשר יוצאים מהבית, מספרת ציפורית כי בשלב הראשון היה ברשותם רכב של 11 מקומות, כולל רישיון רגיל ג' - המאפשר לנהג להסיע כ-8 נוסעים. כאשר נולדה הרביעייה היה צורך לעבור לרישיון של רכב ציבורי זעיר ומאז הם נוסעים עם שני רכבים. בכל יציאה מהבית הם הצטיידו בצ'ימידן הכולל: תחליפי חלב, בקבוקים, חיתולי טטרה, בגדים להחלפה, צעצועים ועוד.

         

        כאשר הורים לתאומים מטיילים להנאתם ברחוב, הם זוכים לתגובות מצחיקות, מעצבנות ולעתים מציקות מהעוברים ושבים. עניין אותי לדעת מהן התגובות להן זוכים כאשר הולכים ברחוב עם שתי עגלות תאומים, מנשאים ועוד כמה ילדים.

         

        "לא פעם אנו זוכים לחיוכים, מבטים ולחשושים. נשאלנו פעמים רבות האם אנחנו מנהלים מעון והאם הגענו עם מיניבוס. רבים נשארים פעורי פה ויש שמנסים להבין מי אנחנו", מסביר מיכאל ומוסיף: "אנחנו משפחה שאוהבת לטייל ולכן אנו נתקלים לא פעם בתגובות שונות ומשונות. גם כשהרביעייה היו בני שנה יצאנו לטיול בן 5 ימים באוהלים, דבר אותו אנו עושים עד היום. השהות יחד בתנאי שטח מגבשת ויוצרת חוויות נפלאות".

         

        "אנחנו גידלנו ילדים שמאמינים בעצמם, אוהבים את האחר ובעלי יכולת נתינה. לגדל תשעה ילדים זוהי זכות גדולה וחוויה מדהימה. מדובר באתגר גדול ויחד עם זאת, כל דקה משתלמת. חשוב להיות סבלניים ולקבל באהבה, גם אם לא תמיד מצליח", מסכמים ציפורית ומיכאל.

         

        "לגדל תשעה ילדים - זוהי זכות גדולה וחוויה מדהימה. מדובר באתגר גדול ויחד עם זאת, כל דקה משתלמת" (צילום: אלבום פרטי)
          "לגדל תשעה ילדים - זוהי זכות גדולה וחוויה מדהימה. מדובר באתגר גדול ויחד עם זאת, כל דקה משתלמת"(צילום: אלבום פרטי)

           

          "כל אחד מהילדים אצלנו דומיננטי"

          "המציאות גרמה לי להתבגר בקצב מהיר", מספר לי אלעד, הבן הבכור, בן 22, חייל משוחרר מגבעתי ואחד משני היחידים בבית שנולדו לבד.

           

          "התבגרתי מכורח המציאות, למרות שזו היתה תקופה מהנה ונהדרת. את לידת השלישייה אני לא ממש זוכר, אבל את הלידה של הרביעייה אני זוכר היטב. הייתי אז בן 9 ולקחתי אחריות גדולה לגילי – טיפול בתינוקות, קיפול כביסה, בישולים ועוד. כשאמא היתה בבית היולדות ואבא חזר מאוחר, מישהו היה צריך לארגן את הבית לקראת שבת. פתחתי את האינטרנט ובישלתי מאכלים לכל המשפחה, כולל סידור הבית והשולחן".

           

          "כשאני חוזר הביתה מהצבא אני זוכה להרבה תשומת לב. זה כיף כשיש משפחה גדולה. יש תמיד בבית שמחת חיים ורעש חיובי", מספר אביאל, בן 19, חייל בגבעתי, שנולד שני. "אצלנו מי שנולד יחיד הוא המיוחד. "האתגר הגדול הוא לישון בשקט, אבל גדלתי לתוך זה ואני לא מכיר משהו אחר. כשאהיה גדול ארצה גם תשעה ילדים. בהתחלה זה מאתגר ובסופו של דבר שווה כל רגע".

           

          "אבא ואמא ניסו לתת לנו את ההרגשה שהם עם כולנו", מוסיף אלעד. "ועדיין, ניתן היה לראות שהדבר שואב מהם לא מעט כוחות. במשפחה שלנו כל אחד מהילדים דומיננטי, בניגוד לרוב המשפחות - בהן כל ילד לוקח תפקיד מסוים. אני חושב שזה נובע מכך שכל אחד מהילדים, במיוחד האחים שהם חלק משלישייה או רביעייה, רוצה לבלוט. אני גאה במשפחה שלי ובכל אחד מהאחים שלי שהנו עולם ומלואו. ההורים שלנו השכילו להעצים כל אחד ואחת מאתנו בהתאם לאישיות שלו ולכיוון בו בחר".

           

          מה עושים במשפחה כדי לזכור לעד מיהו מי? מסמנים על התמונות. מימין: זמרת, שלם, קמה, גפן (צילום: אלבום פרטי)
            מה עושים במשפחה כדי לזכור לעד מיהו מי? מסמנים על התמונות. מימין: זמרת, שלם, קמה, גפן(צילום: אלבום פרטי)

             

            הכירו את השלישייה: יש להם קבוצת ווטסאפ משלהם

            "כשאתה גדל עם שני אחים בגילך שנמצאים איתך כל הזמן אתה מוגן. לאחרים זה לפעמים מוזר ולנו לא. זו המציאות לתוכה גדלנו", מסבירה טליה, השנייה מבין השלישייה, בני 17 כיום ומספרת: "יש לנו קבוצת ווטסאפ משלנו".

             

            "כולם מסתכלים עלינו כעל שואו גדול ואנחנו פשוט חיים את השגרה אליה התרגלנו", מספרת אוריה, הבכורה מבין השלישייה.

             

            "יש לנו קשר מיוחד כחלק משלישייה", מספרת אוריה ומוסיפה: "כשהיינו קטנים רבנו על מי מקבל מה ומתי ויחד עם זאת, האתגר נותן גם כלים להתמודד עם מצבים בחיים".

             

            "אני מקבל הרבה תגובות. חושבים שאנחנו רבים כל היום", מספר הראל, השלישי בשלישייה. "כשאתה גדל בשלישייה הכל צריך להיות שווה בשווה. ההורים לא יכולים לקחת רק אותך ליום כיף. מיד מצטרפות שתי האחיות. כשחוגגים יום הולדת עושים זאת לשלושת האחים יחד ולא רק לך. אני מאוד אוהב את האחיות שלי ואנחנו בקשר מצוין ועדיין – אני נמצא בקשר טוב יותר עם האחים הגדולים שלי – מעיין אחוות גברים".

             

            "אני עושה בייביסיטר על תאומות מהרגע שנולדו", מספרת טליה. "אחרי שטיפלתי ברביעייה בגיל חמש וחצי, זה באמת קל. בעתיד ארצה להיות אמא לתאומים. רביעייה? זה קשה מדי. רק הורים כמו שלי יכולים לעמוד באתגר כזה".

             

            ואחרונים חביבים: הרביעייה

            "אני אוהבת לתת פקודות לשלושת האחרים, במיוחד כי אני מסודרת והם מבולגנים", מספרת זמרת, הראשונה מבין רביעיית האחים בני ה-12.

             

            "כאשר גדלים ברביעייה אפשר לטפל יחד במשימות הבית", מוסיפה גפן, השניה ברביעייה. "וגם תמיד יש עם מי להיות. מצד שני - לפעמים לוקחים לך את המקום. פעם אחת רציתי לספר על טיול שעשינו כל המשפחה. אחותי שלומדת יחד איתי ועם אחותי השלישית בכיתה הצביעה גם כן וקיבלה קודם את רשות הדיבור. במקומי".

             

            "אחיותיי ואני לומדות באותה כיתה", מסבירה קמה, השלישית ברביעייה ומוסיפה: "בעבר למדנו גם עם אחי באותו מתחם. כשאנחנו עושים יחד שיעורי בית, תמיד נעזור אחד לשני". "כשצריך עזרה – תמיד מישהו יהיה שם בשבילי", מוסיף שלם, שנולד אחרון בכל המשפחה. "פעם אחת שכחתי לקחת אוכל לבית הספר ומיד אחת משלוש האחיות שלי נרתמה לעזרתי".

             

            "אני חושבת שפחות כיף להיות ילד אחד, כי אז אתה לא נהנה מחברתם של ילדים בגיל שלך כל הזמן", אומרת זמרת וקמה מוסיפה: "לעולם לא נהיה לבד בבית ותמיד יהיה לנו מישהו בגילנו לשחק איתו. מצד שני, כשיש הרבה אחים - קורה לא פעם שאני מתקלחת עם מים קרים גם כשהדוד דולק. במיוחד כשזמרת מזמרת במקלחת ושוכחת את עצמה" ושלם מסכם: "אני מאוד אוהב להיות חלק מרביעייה ובכלל ממש אוהב שיש לי הרבה אחים. לעולם לא ארגיש לבד".

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
            עיתונאית ומנהלת תוכן ודיגיטל