עוד סיפור אחד ודי? כך משכיבים את הילדים לישון בנחישות ויעילות

מכירים את זה שסיימתם טקס שינה, הילד כבר במיטה ואתם עם רגל אחת בחוץ ובדיוק ברגע הזה בא לו לספר על מעלליו בגן היום, מי לקח לו, מי אמר מה ואיך היה בחוג? אתם מנסים לפקס את המצב, "בוא נלך לישון עכשיו, נדבר מחר" ובדרך כלל אחרי כמה פעמים כאלה מוותרים, מקשיבים לסיפורים ואז מנסים שוב לצאת מהחדר ולתת לקטנצ'יק להירדם. במקרה הטוב זה יעבור חלק והוא באמת יירדם. במקרה הפחות מוצלח אתם תיקראו עוד מספר פעמים לחדר לנאומים נוספים ובקשות שונות.

הרבה הורים מכירים את "חלונות העירות" גם בגרסת אמצע הלילה, הקטן מתעורר ומוכן לפעולה, פוקח זוג עיניים גדולות ומחכה לראות איך אמא ואבא יגיבו ומה יקרה הלילה. יש את ההורים שיוותרו מראש וייקחו את הילד אליהם למיטה / סלון / חדר משחקים (הקיפו את התשובה הנכונה) ויש את ההורים שישבו לידו וינהלו משא ומתן: "כדאי שתישן עכשיו, כדי שיהיה לך כוח לגן מחר", "תראה, לילה בחוץ, שים ראש ותישן (מלווה בטיול לחלון הסמוך, כדי להוכיח שאכן לילה), "כולם ישנים עכשיו" ועוד.

מוכר לכם? מרגישים שאתם מדברים ומדברים וכלום לא משתפר; שום דבר לא עוזר וגורם לילד להירדם? המשיכו לקרוא. הפתרון לחלונות עירות פשוט יותר ממה שאתם חושבים.

לטורים הקודמים של סיגל פולר:

• בבית הוא עושה לכם טרור שינה, אבל בגן ישן "כמו תינוק"? כך תתמודדו
• למען הזוגיות: כמה עצות מצילות נישואים לשינה טובה של תינוקות

• נמאס לכם לקום להכין בקבוק? כך תעברו בהדרגה לשנת לילה רצופה 

  
  

מעשים ולא דיבורים

אחד הדברים החשובים לזכור לגבי ילדים, הוא כי הם לומדים ומפנימים טוב יותר דרך מעשים מאשר דרך דיבורים. אתם יכולים להמשיך ולפנות ללבם, אבל מה שבטוח יעבוד טוב יותר, הוא המעשה שתעשו באותו רגע. אם יש צורך אתם יכולים להגיד פעם / פעמיים "לך לישון, עכשיו לילה" אבל זהו. עצרו פה. בשלב הבא מפסיקים את הנאומים והבקשות ומתחילים להציב גבולות ולהראות לילד מה אתם רוצים ממנו על ידי מעשים.

אז מה כן עושים? כמה שפחות אינטראקציה מיותרת, ללא דיבורים. אם יצא מהמיטה - קחו אותו חזרה וצאו. אם הילד רגיל להירדם לבד, אתם נכנסים, מבהירים שעכשיו לילה (אפשרי ורצוי לחלוטין ללא מילים) ויוצאים מהחדר, גם אם תצטרכו לחזור עוד מספר פעמים, אתם עושים בדיוק את אותו הדבר ומשדרים לילד מסר מאוד ברור ועקבי. לאחר כ-3 פעמים כאלה מתבצעת אצל הילד למידה והמצב יתחיל להשתפר.

נוכחות שקטה

אם הילד רגיל להירדם כשאחד ההורים יושב לידו, אתם יושבים, נקודה. לא משמשים קהל למשחקים ולהצגות שלו. מבהירים בנוכחות השקטה שלכם שכרגע ישנים ונותנים לו את הצ'אנס להבין זאת ולחזור לישון. גם פה, אחרי כ-3 לילות טובים, אחידים וברורים, הלמידה תקרה והמצב משתפר.

בכל מצב, ולא משנה מה קורה ולאורך כמה זמן, אל תוציאו את הילד מחדרו אם אתם מצפים ממנו שיחזור לישון. אתם משדרים לו מסר סותר ומבלבל - מצד אחד, אנחנו רוצים ומתחננים שתישן עכשיו, אבל מנגד, אחרי שניסינו וראינו שתחנונים לא עזרו, אנחנו מוותרים ואתה מקבל "פרס" - עובר למיטה שלנו, יוצא לשחק וכד'.

ילדים צריכים בהירות ועקביות. ברגע שהם יודעים מה אתם רוצים מהם ומה הם אמורים לעשות עכשיו, ההתנגדות שלהם פוחתת והלמידה מתחילה להתרחש. אין ספק שזה מתיש, מעייף וסופר מתסכל, אך הצד החיובי כאן הוא שהלמידה אצל ילדים היא באמת מהירה ומתרחשת על ידי המעשים שלנו. כלומר, ככל שתהיו יותר ברורים במה אתם רוצים מהם ואחידים, תראו שיפור ממש תוך מספר בודד של לילות. התחילו בהבהרה עצמית, כי לפעמים מספיק שנכנסתם אליהם לחדר עם סימן שאלה מעל הראש והם ינצלו זאת. כמובן שאם תמשיכו בקו הזה, הבעיה תיפתר כלא הייתה. ספרו לי איך הולך ובהצלחה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

• ליצירת קשר עם סיגל .
• לאתר של סיגל .
• לפייסבוק של סיגל .