נבואה שמגשימה את עצמה
בקצרה: אפקט פיגמליון הוא סינדרום של נבואה המגשימה את עצמה, כאשר אנו מצפים מאדם להתנהג או להיות משהו בו אנו מעוניינים ובעצם הציפייה הזו גורמים לו להתנהג בהתאם. התפיסה על פי מחקרים שנעשו בשנות השלושים של המאה העשרים היא כי לפעמים מספיק ליצור שמועה על אדם שהוא גורם שלילי ומסוכן, כדי שהחברה או הסביבה יתחילו להתייחס אליו כאל כזה. קחו למשל מוצר בשוק שמישהו הוציא עליו שמועה שהוא מסוכן לבריאות ולכן כדאי להתרחק ממנו. גם אם הדברים לא נבדקו מעולם, האפקט מצד הצרכנים עלול להיות של הימנעות מרכישת המוצר. זוהי נבואה שהגשימה את עצמה.
אפקט פיגמליון יכול להיות גם חיובי. למשל, בלימודים. הסיפור המוכר על המורה המקסיקני שקיבל תפקיד בשנות השמונים בבית ספר ציבורי וידוע לשמצה של ילדים המגיעים ממשפחות קשות יום הפך בסופו של דבר לסרט. הסיפור (האמיתי) הראה את האמונה והציפיות שתלה המורה בתלמידיו הבעייתיים והאמונה השלמה שלו בהם, עד כי החלו להאמין בעצמם וביכולות שלהם וקצרו את הפרס הנכסף בתחרות כלל ארצית. הם כה הצליחו עד כי רבים האמינו כי התוצאות נגנבו והיו ידועות להם מראש (מתוך אתר start.co.il).
לפוסטים הקודמים של המחנך אבינועם הרש:
- איך לא נתת לבן שלי ציון 90? מי בכלל נתן לך להיות מורה?
- הורים, הילד קיבל רק 70 בתעודה? כך תגרמו לו להרגיש גאה ומאושר
- כן, אנחנו יכולים: להפוך את החופש מכישלון הורי - להזדמנות לחינוך
בספרו המשובח 'תן וקח' מביא פרופסור אדם גרנט את המחקר המפורסם שעשה הפסיכולוג רוברט רוזנטל מאוניברסיטת 'הרווארד' ביחד עם לינור ג'ייקובסון, מנהלת בית הספר היסודי בסן פרנסיסקו ב-18 כיתות לימוד מגיל הגן ועד כיתה ה'. התלמידים עברו בחינות קוגניטיביות מורכבות, כאשר המוכשרים שבהם השיגו בממוצע את חבריהם בעשרות נקודות איי קיו.
העניין המדהים בכל הסיפור הוא, שהתלמידים המוכשרים לא באמת הצליחו להשיג את חבריהם בגלל אינטליגנציה מובנית ומולדת. הם נבחרו באקראי ולמוריהם נאמר שיש להם פוטנציאל גבוה יותר. מטרת המחקר הייתה פשוטה: לבדוק מה קורה לתלמידים כאשר המורים שלהם מאמינים שהם מסוגלים ליותר. התוצאות המדהימות הללו הוכיחו שוב את עוצמתו של אפקט הפיגמליון או אם תרצו "הנבואה שמגשימה את עצמה".
התלמיד שהצליח בזכותי
בפעם הראשונה שנחשפתי ל'אפקט פיגמליון' כאיש חינוך הרגשתי בעיטות בבטן. בתור מחנך היה לי תלמיד שהייתי בטוח שהוא משתייך למשפחה של מחוננים ולכן השקעתי בו המון. ידעתי שחובת ההוכחה מוטלת עליי, שהרי ברור שהפוטנציאל שלו מוכח וקיים וזה רק אני שצריך לדעת איך לממש אותו ולכל הפחות לא להפריע לו בעיצוב ובצמיחה.
רק באסיפת ההורים התבררה לי הטעות: אמנם שם משפחתו זהה למשפחת המחוננים, אבל כל קשר ביניהם מקרי בהחלט. הופתעתי לראות שהתוצאות שהתלמיד הזה השיג בפרק הזמן הזה היו גבוהות באופן חריג. מתברר שהעניין עובד, רק שכמו כל דבר בחיים, גם כאן אנחנו הולכים על החומר האמיתי ללא צבע מאכל וחומרים מלאכותיים: אל תגידו לילדכם דבר שאתם לא מאמינים בו בעצמכם.
רק אחרי שהשתכנעתם שילדכם מסוגלים להרים את השמיים, העבירו לו את המסר לפיו אף אחד לא יוכל לעצור אותו. אף אחד לא חי בסרט. בוודאי שלכל אחד תוצאות שונות, אבל אפקט הפיגמליון מבטיח לכם שאם אתם תאמינו באמת ובתמים בילדיכם, תהיו בטוחים שילדיכם יממשו את עצמם באופן המיטבי ביותר שיש.
כמה עצות להורים, לשימוש נכון באפקט:
1. סמנו יעד שאותו ילדיכם רוצים לעבור. אחרי שילדיכם הבהירו לכם את דעתם בנוגע לסיכויי הצלחתם, נסו לראות האם אתם יכולים להעלות איתם את הרף, כמובן באופן טבעי ושפוי. לא לקפוץ שמונה מדרגות קדימה. הסבירו להם מדוע למעשה הם יכולים לעוף הרבה יותר רחוק משהם חושבים. לפני כן, כמובן, הסבירו זאת לעצמכם.
2. כדאי לתגמל ולהעריך במילים מעודדות בהתאם למבחן ההתמדה והמאמץ, שהוא חשוב לפחות כמו מבחן התוצאה. אין כאן סתירה. הציפיות הגבוהות יוציאו מהם יותר, אולם הם צריכים לדעת שבחיים יש גם תגמול עבור ההשקעה, שכן עצם היכולת להתמיד, היא אחת המתנות היותר גדולות שהם ניחנו בה להצלחה בחיים.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
אבינועם הרש, מחנך, נשוי לגיתית ואבא לשלושה. חבר מערכת "הגיע זמן חינוך", יזם חינוכי, מדריך 'אמירים' ורכז תקשוב.
לתגובות והזמנת שיחות לחדרי מורים והורים, מוזמנים לשלוח מייל .