לפני ארבעה חודשים העלתה שר סנדה, הלא היא כוהנת הכושר שר פיטנס, תמונה לדף הפייסבוק שלה, בה היא מצולמת עם אִמה וסבתה, וכתבה: "אהבה של שלוש נשים, שלושה דורות, ועכשיו מגיע הדור הרביעי... אכן היו לנו ימים טובים וימים טובים פחות אבל בסופו של דבר תמיד היה לנו האחת את השנייה" .
למחרת התבשרה שאִמה, רונית סנדה רוזנווסר, גם היא מאמנת כושר ודמות חיפאית ידועה, מתה בנסיבות טראגיות. זה היה באוגוסט האחרון, ארבעה חודשים בלבד אחרי ששר ילדה את בנה הבכור. "הכל נורא טרי וכואב. אמא שלי הייתה אישה שמחה ומלאת חיים בת 55, וזה הלם ענק", היא אומרת. "אמא שלי הייתה זו שלימדה אותי לחייך".
אם מתבוננים בהתפתחויות בקריירה של שר (31), קשה לנחש עם מה היא מתמודדת השנה. תינוק קטנטן וחדש ואובדן אמה לא מונעים ממנה להמשיך בפול דרייב. רק בחודשיים האחרונים היא פתחה שני סניפים חדשים של "שר פיטנס", מרכז לכושר ותזונה שמחזיק כבר בשבעה סניפים ברחבי הארץ והיא מתכננת שלושה סניפים נוספים בעתיד הקרוב.
בשביל להפוך לקונצרן כושר ותזונה בגיל כל כך צעיר, ברור שצריך דרייב של בולדוזר, קסם אישי של קואצ'ר וכריזמה, ולסנדרה שר יש גלונים של כריזמה וגם קבלות. בשנה שעברה נכנסה לרשימת "30 האנשים המצליחים ביותר בישראל מתחת לגיל 30" של "פורבס". אחרי עמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלה עוקבות עשרות אלפי מעריצות, שנהנות מהדרכות חיטוב, סלפים מוצלחים עם קוביות בבטן, תמונות של בעלה החתיך־לא־פחות ולא מעט דברים אישיים שהיא כותבת ושנועדו להעצים את קהל הנאמנות.
"קראו לאבא שלי ואמרו לו: 'הילדה שלך משוגעת'"
היא נולדה וגדלה בחיפה, מעידה על עצמה שהייתה ילדה מופרעת, שלא צפו לה עתיד מזהיר. "כל מה שהיו אומרים לי הייתי עושה ההפך", היא מספרת. "כל המורים אמרו שלא יצא ממני כלום. בכיתה ט' כבר רצו להעיף אותי מבית הספר, קראו לאבא שלי ואמרו לו: 'הילדה שלך משוגעת'. כשיצאנו מהמנהל הוא אמר לי: 'את הילדה הכי מדהימה בעולם ואני יודע שיצאו ממך דברים גדולים'.
"בית הספר לא עניין אותי, הייתי מושקעת בעבודה. מגיל מאוד צעיר עבדתי בערבים בלהקה של נערות כרקדנית, 'לוס ברזילוס' קראו לה. כשהחברות שלי היו הולכות למדורת ל"ג בעומר או לקניון, אני הייתי הולכת לעבוד. אבל אחרי שאבא שלי אמר לי מה שאמר לי, הייתי נחושה להפתיע אותו. הלכתי הביתה, חרשתי, שיפרתי ציונים והשאירו אותי בבית הספר. כשאני רוצה משהו, אני משיגה אותו, לא משנה מה זה".
ההורים?
"כן, . אני מבינה ללִבה של הילדה השמנה. אני הייתי ילדה של בורקסים, יושבת על חבילה ומחסלת. סבא שלי היה מביא לי מקדונלד'ס לכיתה. ההורים שלי לקחו אותי לדיאטנים, לדיקור סיני, וכלום לא עזר. וכמה שלא עשיתי ספורט, הייתי מלאה. אהבתי ג'אנק, וגם היום אני בן אדם שמן בראש, אין מצב שלא בא לי ג'אנק או בורקס.
"כשהייתי בת 16 יצא ערוץ האופנה. אלו היו שנות מרמור. כל לילה הייתי פותחת את הטלוויזיה ורואה את הבחורות הלא הגיוניות האלה ואומרת לעצמי: 'אני רוצה להיות כזו'. היום אם מישהי אומרת לי: 'אני רוצה להיראות כמוה' אני אומרת לה מראש: 'אין סיכוי'. צריך שאיפות מציאותיות. אני מבינה שבן אדם זה לא רק סך אחוזי השומן שלו. גם אני לא במקסימום שלי, יש לי שומנים בבטן שאני יכולה לתפוס. עם כל מה שקרה עם אמא שלי, אני בתקופה שאני פחות יכולה להחזיק את עצמי, וזה בסדר. ככה אני מלמדת את הבנות שלי, להפסיק לשפוט את עצמך ולכעוס על עצמך כל הזמן. עבדתי עם דוגמניות שכל היום עסוקות בשומנים ובצלוליט שהן מאמינות שיש להן. בחורות רזות ואומללות. צריך לחיות בתוך מסגרת ולהתאמן ולאכול בריא, אבל לא לגווע ברעב. ואם את אוכלת בורקס, את לא יכולה ליפול ולהישאר שרועה על הרצפה. את צריכה לקום ולחתוך סלט. די, לא כל יום בא לך לאכול ביצה קשה וטונה וגבינה רזה, וצריך למצוא את האיזון. אני רוצה מקדולנד'ס ועוגת גבינה פירורים. וחשוב להבין שאין כזה דבר משקל אידיאלי, זה קשקוש".
יש לך תמונות שמוכיחות שהיית שמנה? כי קצת קשה להאמין.
"אין לי תמונות שלי בתור ילדה, גם כי לא צילמו אותי הרבה וגם כי כשאבא שלי נהרג כל האלבומים נכנסו לארגז ולמחסן ונעלמו. לצערי הרב אני לא מוצאת אותם עד היום, אבל ברור שיש לי תמונות שבהן אני שמנה. לפני הצבא הייתי בצוות בידור של כפר אולגה, לא הייתה לי מודעות ועליתי איזה עשרה ק"ג בכלום זמן, בצבא עליתי עוד עשרה ק"ג בחצי שנה. יש לי נטייה, קיבלתי אותה מאבא שלי, וגם דפקתי את הגוף שלי בהמון דיאטות לא נכונות. רק לפני תשע שנים, בגיל 22, עשיתי שינוי".
"החלטתי שהחיים קצרים מדי"
את הקריירה שלה ככוהנת פיטנס החלה שר בלימודי אירובי בווינגייט מיד כשהשתחררה מהצבא. היא התחילה לאמן חברות, ואז עברה לעבוד במתנ"סים. "כשמישהי שאלה: 'איפה המאמנת?' ועניתי: 'אני המאמנת', היא אמרה לי: 'אז איך את נראית ככה?' יצאתי החוצה ובכיתי את נשמתי, אבל בעצם כבר הייתי צריכה להתרגל", היא מספרת. "גם כשעבדתי בתור נערה באירועים, את כל החברות שלי הלבישו בבגדים צמודים ואותי תמיד שמו בקרינולינה, כדי שלא יראו לי את הרגליים. אני ממש זוכרת בעלי אירוע שהיו מעקמים את האף כשהיו רואים אותי בין הרקדניות. לא הייתי שמנה נורא, שקלתי 75 ק"ג, אבל החברה גרמה לי תמיד להרגיש יותר שמנה ממה שהייתי באמת".
"אבא שלי היה כל עולמי, הוא תמך בי וגידל אותי ואהב אותי. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 12 ואני גדלתי אצלו. אחרי מותו עברתי שנה קשה מאוד, לא רציתי לצאת מהמיטה. בסופה של השנה החלטתי שהחיים קצרים מדי ושאני עושה שינוי. עד אז לא אהבתי את עצמי, והחלטתי שאני מפסיקה לחשוב ומתחילה לעשות". היא ירדה כ־20 ק"ג ממשקלה ופתחה קבוצה ראשונה במתנ"ס תחת השם "שר פיטנס". ארבע שנים מאוחר יותר כבר פיתחה שיטה, פתחה חברה בע"מ והפכה למותג שהיא היום.
התוכנית של "שר פיטנס" כוללת סדנה של כחודשיים עם תפריט אישי, ליווי של דיאטנית ושני שיעורי ספורט בשבוע. "זה אימון של שעה עם אימוני כוח, משקולות ואירובי, והקושי נבנה בהדרגה", היא מסבירה. "המטרה היא לגרום לכל אחת להצליח. אני לא מבטיחה לך כמה תרדי, כי אני לא מכירה את הגוף שלך, אבל אני מבטיחה לך שזה הדבר הנכון בשבילך. לעשות דיאטה בלי לעשות ספורט זה לא טוב לגוף. הגוף קודם כל נפטר מהשרירים ולא מהשומן, ולכן דיאטה בלי אימוני כוח זה פשוט להיפטר מהשרירים שיש לך. אם עושים את זה נכון, עם ספורט, חמישה ק"ג שתרדי ייראו אחרת לגמרי. זה ההבדל בין בטן רופסת לבטן עם קוביות. זו סדנה קשה מאוד, הרמה כל הזמן עולה, וכשמסתיימים החודשיים המשתתפות כבר נכנסות לשגרה של כושר. זה הופך לחלק מהחיים".
אז ספורט הוא הפתרון להכל?
"לצערי לא. אם לא שומרים על תזונה, לא יעזור לך שתעשי שעות של כושר. מבחינתי השינוי הוא קודם כל מבפנים. אני לא יכולה לקחת מבנה אגן רחב ולהצר אותו, זה אפשרי רק באינסטגרם. אני בעד לקבל את הנתונים הגנטיים שלך ואז לעשות את הבסט איתם, ואת זה אפשר לעשות עם השיטה".
"גאה בבטן הזו"
את עידן מטי, בעלה, הכירה כבר בגיל 15. "היינו יוצאים לאותם מועדונים", היא נזכרת. "כל הבנות היו מתרגשות ממנו ורק אני לא. כשאבא שלי נהרג הוא התקשר אליי, אבל רק שלוש שנים אחר כך נתקלתי בו במקרה בזמן טיול בגרנד קניון בארה"ב. מאותו יום אנחנו יחד. הוא הורס, נסיך!".
מה הוא עושה?
"הוא ביזנס מן. היה לו אולם אירועים ויש לו עסקי נדל"ן, אבל באיזשהו שלב אמרתי לו שאני צריכה אותו ב'שר פיטנס', והיום הוא איתי. הוא מנהל את כל המערך הלוגיסטי ובונה את הסניפים. זה מדהים לעבוד יחד. אני לא רואה את עצמי בלעדיו. 'שר פיטנס' הוא חלק מהותי מהחיים שלי, ואם הוא לא היה חלק מזה, על מה הייתי מדברת איתו? הצוות שלי זה האנשים שהכי קרובים אליי".
במרץ האחרון, חמש שנים אחרי שנישאו, נולד אלרוי. "האמהות הולידה אותי מחדש", היא אומרת. "אני חכמה יותר, מבינה יותר, סבלנית יותר ורגישה יותר".
איך את מג'נגלת בין העסק לבין האמהות?
"אני ישנה חמש שעות בלילה בטופ. הילד עד חמש בגן, ואז בערב אנחנו מתחלקים, אני ובעלי. אם אני בסניף, עידן איתו, ואם אני בבית, אז אני איתו. גם סבתא עוזרת".
העלית תמונה לאינסטגרם אחרי הלידה, עם בטן גדולה ורופסת.
"נכון. זה היה חודשיים וחצי אחרי הלידה, ואני גאה בבטן הזו, כי בזכותה הבאתי חיים לעולם. רציתי להראות לבנות שזה בסדר, וזה בסדר גם שנה וחצי אחרי לידה. מה זה לחזור לעצמך? הגוף שלך עובר דברים ומשתנה ולא חייבים לחזור בדיוק לאותה גזרה. את יודעת איזה הערות הייתי מקבלת בקניון? ואני עוד אחת שחזקה ובטוחה בעצמה, מה זה עושה לנשים פחות חזקות?".
נשמע שהגשמת את החלום למרות לא מעט קשיים בדרך.
"לא תכננתי לגדול ככה, אבל הקבוצות גדלו וגדלו וזה קרה. היום אני כבר מחלקת מאה משכורות, וזה מטורף. אני רוצה שהכל יישאר ככה, כי עברתי כבר כל כך הרבה טלטלות, אז החלום שלי הוא רק להתעורר ליום רגיל ולא לקבל עוד בשורות רעות".
איך היא עושה את זה? הטיפים של שר לאורח חיים בריא בגיליון ינואר של Gostyle
