הקו שמחבר בין אותיות עבריות והודיות: שבוע העיצוב ההודי בבצלאל

איך יוצרים פונט מכתב ידו של קשיש שאיבד את יכולתו לכתוב, ולמה בהודו גם מעצבים בכירים מקדישים זמן להזמנות לחתונה? ראיון עם הטיפוגרפית האורחת קימיה גנדהי

עודד בן יהודה פורסם: 08.01.18 09:56
הסטודנטים שהשתתפו בסדנה של קימיה גנדהי, במסגרת שבוע העיצוב ההודי בבצלאל (צילום: הדר ברק)
הסטודנטים שהשתתפו בסדנה של קימיה גנדהי, במסגרת שבוע העיצוב ההודי בבצלאל (צילום: הדר ברק)
מתוך סדרה של אותיות וספרות בעיצובה של גנדהי, שעובדת בהודו וגם במערב (צילום: באדיבות Kimya Gandhi)
מתוך סדרה של אותיות וספרות בעיצובה של גנדהי, שעובדת בהודו וגם במערב (צילום: באדיבות Kimya Gandhi)
''אותיות הדפוס העבריות מתנהגות כמו אותיות הודיות'', אומרת גנדהי בתום ביקורה. ''ניתן להעביר קו רציף בחלקן העליון ולחבר ביניהן'' (צילום: באדיבות Kimya Gandhi)
''אותיות הדפוס העבריות מתנהגות כמו אותיות הודיות'', אומרת גנדהי בתום ביקורה. ''ניתן להעביר קו רציף בחלקן העליון ולחבר ביניהן'' (צילום: באדיבות Kimya Gandhi)
הזמנות לחתונה שעיצבה גנדהי. בהודו גם מעצבים בכירים עוסקים בכך, היא מסבירה, משום שזהו אחד האירועים החשובים בתרבות (צילום: באדיבות Kimya Gandhi)
הזמנות לחתונה שעיצבה גנדהי. בהודו גם מעצבים בכירים עוסקים בכך, היא מסבירה, משום שזהו אחד האירועים החשובים בתרבות (צילום: באדיבות Kimya Gandhi)
מימין: כרזה שעיצב גל זוננפלד לסרט ''אסקימו לימון'', בהשראת כרזות לסרטים הודיים. משמאל: מובייל של אותיות בשתי השפות, בעיצובן של נועה אפק ומאיה וספי-להק (צילום: מימין- גל זוננפלד, משמאל- נועה אפק ומאיה וספי-להק)
מימין: כרזה שעיצב גל זוננפלד לסרט ''אסקימו לימון'', בהשראת כרזות לסרטים הודיים. משמאל: מובייל של אותיות בשתי השפות, בעיצובן של נועה אפק ומאיה וספי-להק (צילום: מימין- גל זוננפלד, משמאל- נועה אפק ומאיה וספי-להק)

זו השנה הרביעית שהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מקדישה שבוע של מחווה ליצירה גרפית מחו"ל. באחרונה, תחת הכותרת "מפגש בין טכנולוגיה למסורת", התקיים שבוע העיצוב ההודי. פרופ' ענת קציר, מהמרצות הבכירות במחלקה, שהגתה ומובילה את הפרויקט, בחרה את הודו לכבוד חצי יובל של יחסים דיפלומטיים עם ישראל ויום העצמאות ה-70 של שתי המדינות.

 

השנה החליט ארז גביש, ראש המחלקה, לפתוח את האירועים לכל הסטודנטים במחלקה (ולא רק לתלמידי שנה ד'), והם יכלו לבחור מבין 21 סדנאות ושש כיתות אמן, שהובילו מעצבים הודים מובילים. אחת האורחות המסקרנות היתה קימיה גנדהי, מעצבת צעירה ממומבאי. נפגשנו בתל אביב לשיחה על טיפוגרפיה הודית, על עברית ועל ביקורה בישראל. 

 

קימיה גנדהי בסטודיו שלה במומבאי / צילום: קימיה גנדהי
קימיה גנדהי בסטודיו שלה במומבאי / צילום: קימיה גנדהי

 

Kimya Gandhi היא טיפוגרפית עסוקה, שהאהבה למסורת ההודית בולטת בעבודותיה. היא התמחתה בשלוחה הגרמנית של חברת הפונטים הבינלאומית Linotype, והיום היא מעצבת עצמאית, שבין לקוחותיה חברות עיצוב הנעזרות בשירותיה הטיפוגרפיים וגם חברות לעיצוב פונטים. בשנת 2015 הקימה, יחד עם בן זוגה, הטיפוגרף האמריקאי רוב קלר, את Mota Italic, סטודיו עצמאי לעיצוב פונטים. לגנדהי תואר ראשון בעיצוב תקשורת מהמכון הלאומי לטכנולוגיה ואופנה במומבאי (NIFT), והיום היא מלמדת טיפוגרפיה ועיצוב ב-Symbiosis Institute of Design וב-NIFT.

 


איור של אות לטינית בסגנון אינדי, חלק מפרוייקט: Lettering Time עבור ספר של Kaisa & Christoffer Leka הנקרא: Time After Time / 2014
איור מהפרויקט Lettering Time, עבור הספר Time after Time, 2014
 

איור של אות לטינית בסגנון אינדי, חלק מפרוייקט: Lettering Time עבור ספר של Kaisa & Christoffer Leka הנקרא: Time After Time / 2014
איור מהפרויקט Lettering Time, עבור הספר Time after Time, 2014

איור של אות לטינית בסגנון אינדי, חלק מפרוייקט: Lettering Time עבור ספר של Kaisa & Christoffer Leka הנקרא: Time After Time / 2014
איור מהפרויקט Lettering Time, עבור הספר Time after Time, 2014

במסגרת הפרוייקט שבו השתתפו מאיירים וטיפוגרפים נוספים, הופקו בולים מיוחדים עם האותיות המאויירות / 2014
במסגרת הפרויקט, שבו השתתפו מאיירים וטיפוגרפים שונים, הופקו בולים מיוחדים עם האותיות המאויירות / 2014

 

 

זהו ביקורך הראשון בישראל. איך זה להיות מוקפת בעברית?

 

"דווקא אחרי הסדנה שהעברתי בבצלאל התחלתי לשים לב לעברית יותר. לא רק אני לימדתי אותם, גם הסטודנטים לימדו אותי. בירושלים האותיות נראו לי בסגנון ישן, אבל תל אביב הזכירה לי את ברלין, היפסטרית ועכשווית. היום כבר למדתי להבחין בין אותיות כתב לדפוס בעברית. זה מעניין, אותיות הדפוס מתנהגות כמו אותיות הודיות - ניתן להעביר קו רציף בחלקן העליון ולחבר ביניהן. ההבדל העיקרי הוא  שרוב האותיות העבריות הן בעובי משתנה, ולא כמו באנגלית או בהינדית, עם עובי אחיד". 

 


מתוך פרוייקט של בתים טיפוגרפיים בעת שהותה בברלין / איור: קימיה גנדהי
מתוך פרוייקט TYPOBerlin, שאיירה בעת שהותה בברלין / איור: קימיה גנדהי, 2011

K5
מתוך פרוייקט TYPOBerlin / איור: קימיה גנדהי, 2011

K6
מתוך פרוייקט TYPOBerlin / איור: קימיה גנדהי, 2011

K7
מתוך פרוייקט TYPOBerlin / איור: קימיה גנדהי, 2011

K8
בתים טיפוגרפיים / איור: קימיה גנדהי


alphabettes3
maku-dingbats

 

 

מה היה הרעיון בבסיסה של הסדנה שהעברת בבצלאל?

 

"לחבר בין תרבויות דרך שפות שונות, שעובדות אחת עם השנייה. זה הרקע של כל מעצב הודי: יש לנו בין עשר ל-12 שיטות כתיבה (לכם יש שתיים), כשרשמית, אגב, יש בהודו, נכון להיום, 22 שפות שונות. יש הודים שלא יכולים לדבר או לתקשר אחד עם שני''.

 

הנה כמה עבודות של סטודנטים שהשתתפו בסדנה של גנדהי:

 


פוסטר בעיצוב של הדר ברק, בסדנה של קימיה גנדהי
פוסטר בעיצוב הדר ברק, מתוך הסדנה של קימיה גנדהי

פוסטר בעיצובו של קובי טל, מתוך הסדנה שהעבירה קימיה גנדהי
פוסטר בעיצובו של קובי טל, מתוך הסדנה של קימיה גנדהי

 

הפוסטרים שהסטודנטים יצרו משלבים טיפוגרפיה ואיור, שני העולמות שלך. איך את מסכמת את התוצאות?

 

"נדהמתי מהמהירות שבה עבדו הסטודנטים. הם היו מעולים! הרעיון היה להתחבר לאסטטיקה ההודית, אבל להביא משהו ממך. התוצר הסופי לא הוגדר, זה היה פתוח לחלוטין, ומאוד לא רציתי שכולם יעשו עוד 'פוסטר'. אהבתי את המובייל של נועה אפק ומאיה וספי-להק, שיצרו אלמנט חינוכי שמלמד את שתי השפות (עברית והודית). זה זז, זה אינטראקטיבי, והן ניסו, כמו רוב הסטודנטים, ללמוד את החומר של האותיות, את האופן שבו הן בנויות. גם אם חלק מהפתרונות היו מעט קלישאתיים, אני שמחה שהסטודנטים נחשפו לתרבות הזו. גל זוננפלד, למשל, הושפע מכרזות של קולנוע הודי - פתאום ראינו כמה אנחנו דומים!"


המובייל בעיצובן של נועה אפק ומאיה וספי להק
מובייל בעיצובן של נועה אפק ומאיה וספי-להק

 


סדרת הכרזות של גל זוננפלד - השראה של כרזות קולנוע הודיות
סדרת הכרזות של גל זוננפלד, בהשראתן של כרזות קולנוע הודיות

כרזה של ענת רייזמן
כרזה של ענתיק רייזמן

 

מה את יכולה לספר על העיצוב הטיפוגרפי העכשווי בהודו?

 

"אנחנו מאד מושפעים מהטיפוגרפיה המערבית, קצת כמו פה. בערים הגדולות יש אזורים שבהם פשוט לא תמצא שלטים בהינדית".

 

ורוב קלר, בן זוגה ושותפה לסטודיו, מוסיף: "על אף השילוט המודרני והמערבי, אני מוצא את עצמי מסתובב ברחובות מומבאי ומרגיש מאוד זר". 

 

יש מעצבים הודים שעוסקים רק בהזמנות לחתונות, וגם אצלך באתר יש קטיגוריה שלמה של הזמנות חתונה. בישראל זה נחשב מעט נחות למעצבים בכירים. 

 

"תשמע, חתונה הודית היא חגיגה מטורפת. לא יודעת אם יצא לך להיות באחת כזו, אבל זה הדבר הכי גדול בתרבות שלנו. זה לא עוד אירוע לחתן וכלה, אלא פרויקט עצום שמערב את כל המשפחה, חגיגי מאוד, ססגוני מאוד, ומתכוננים אליו המון זמן. מאז ומתמיד זה היה אירוע גרנדיוזי, ובתרבות ההודית זה יהיה הדבר הראשון שאנשים ידברו איתך עליו". 


תעשיית מטורללת של עיצוב הזמנות חתונה בהודו / הזמנות שעיצבה ואיירה קימיה גנדהי
תעשיית מטורללת של עיצוב הזמנות חתונה בהודו / הזמנות שעיצבה ואיירה קימיה גנדהי

פוסטר של סופי סטרז׳ניק מתוך הסדנה
 פוסטר של סופי סטרז׳ניק מתוך הסדנה

״אין שבר לכי הביתה״ - פוסטר של רות מרום מתוך הסדנה
כרזה של רות מרום, מתוך הסדנה

 

עיצבת עשרות פונטים, כרזות, עבדת ברחבי אירופה. מהו פרויקט החלומות שלך? 

 

"שאלה טובה. האמת היא שלא בהכרח עיצוב אותיות, אלא משהו שהוא יותר הוליסטי, ערכי, אולי מתחום החינוך. אחד הפרוייקטים האהובים עלי היה ליצור פונט בכתב ידו של אדם זקן, שכבר לא יכול היה לכתוב, פיזית. אז סרקתי את כתב ידו ועיצבתי פונט שלם, שבהקלדתו ייראה כאילו הוא כתב אותו. ואל תספר לאף אחד, אבל לרוב ולי היתה פעם פנטזיה להקים מעין גסטהאוס לטיפוגרפים מכל רחבי העולם, שבו ניצור ונדבר על טיפוגרפיה, עיצוב ותרבות. אבל בינינו!''

 


סקיצות מתוך פרוייקט Bilingual logotype - לוגואים דו לשוניים. התחיל כתרגיל עבור סטודנטים של גנדהי והפך לפרוייקט מקיף
סקיצות מתוך הפרויקט Bilingual logotype - לוגואים דו לשוניים. התחיל כתרגיל לסטודנטים של גנדהי והפך לפרויקט מקיף / מתוך האתר של קימיה גנדהי

סקיצות מתוך פרוייקט Bilingual logotype - לוגואים דו לשוניים. התחיל כתרגיל עבור סטודנטים של גנדהי והפך לפרוייקט מקיף
סקיצות מתוך הפרויקט Bilingual logotype - לוגואים דו לשוניים. התחיל כתרגיל לסטודנטים של גנדהי והפך לפרויקט מקיף / מתוך האתר של קימיה גנדהי

scan_handwriting
דף סרוק של Devanagari, גופן שעוצב לפי כתב ידו של אדם זקן, כדי שיוכל להמשיך לכתוב / מתוך האתר של קימיה גנדהי

 


sharad-deshpande
פיתוח הגופן Devanagari / מתוך האתר של קימיה גנדהי

 

מה תקחו מהביקור הזה?

 

קימיה: "את האנשים והקשרים איתם. יש כאן משהו כל כך אותנטי, הכל הרגיש כל כך טבעי. אני יודעת שאני אמשיך לשמור על קשר. גם הסיפורים הם דבר שאקח מהנסיעה הזו, לא שמעתי סיפור אחד משעמם! פתאום הרגשתי שחייתי בהודו באיזה בית בובות, כאן הכל מטורף".

 

רוב - שלפני כמה שנים יצר יחד עם הטיפוגרף הישראלי עודד עזר את ''וספר'', פונט עברי רץ - מוסיף: "זו לא פעם ראשונה שלי כאן, ובא לי עכשיו לעצב עוד פונטים בעברית. למעשה, כבר התחלתי לעבוד פה על כמה אותיות עבריות חדשות". 

 

שאלה אחרונה: איך הודים מתייחסים לתרבות הישראלית ולשלטים בעברית, שהשתלטו על אזורים מתוירים מסוימים בהודו?

 

"הצחקת אותי. אם חשבת שאתם מיוחדים, אז תדע שבגואה יש חופים שלמים שלמים ברוסית, כולל שלטים ומסעדות שיגרמו לי להרגיש שם זרה. הודו היא תת יבשת ענקית. יש אצלנו הכל מהכל". 

 


India Is In Jerusalem - פוסטר של תרה ורון מתוך הסדנה של קימיה גנדהי
India Is In Jerusalem -כרזה של תרה ורון, מתוך הסדנה של קימיה גנדהי

כרזה של עומר קציר מתוך הסדנה של קימיה גנדהי
כרזה של עומר קציר מתוך הסדנה של קימיה גנדהי

תיעוד מתוך הסדנה שהעבירה קימיה בבצלאל
תיעוד מתוך הסדנה שהעבירה גנדהי בבצלאל / צילום: הדר ברק

הסטודנטים מהסדנה של קימיה גנדהי בבצלאל
הסטודנטים בסדנה / צילום: הדר ברק

כרזת שבוע העיצוב ההודי / מיתגו ועיצבו הסטודנטים: ענבל גרי, גל זוננפלד, אורי בן סימון, הילה פדן, גל שריר, דרור כהן, יאיר פרץ דוידי, ענתיק רייזמן, ברק רובינוביץ, נועה נוני, שרון כהן, יעל טנדטר וגיא בנאים.
כרזת שבוע העיצוב ההודי / מיתגו ועיצבו הסטודנטים ענבל גרי, גל זוננפלד, אורי בן סימון, הילה פדן, גל שריר, דרור כהן, יאיר פרץ דוידי, ענתיק רייזמן, ברק רובינוביץ, נועה נוני, שרון כהן, יעל טנדטר וגיא בנאים

 

  • שבוע העיצוב ההודי נערך בסיוע קרן ז'אן דוד לפעילות בינלאומית במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ובתמיכת האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ. 

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אני איש עיצוב, תרבות, מחקר, איש של מילים ותוכן.
בוגר המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", ותואר שני בעיצוב ב-London College of Communication. בשנת 2007 הקמתי את Graphics & Words - סטודיו המתמחה בחשיבה קריאטיבית עיצובית מולטידיספלינרית, יצירת זהויות מותגיות ומחקרי טרנדים. כיום, בין השאר, אני זוכה להשתתף בתערוכות עיצוב, וגם לשמש מנהל קריאייטיב ויועץ למספר בתי סטודיו ומותגים מהמובילים בארץ. בעשור האחרון, אני מחלק את זמני כמרצה באקדמיות השונות - "בצלאל", "מנשר", "שנקר", "ויצ"ו חיפה" ואוניברסיטת תל-אביב.

להצטרפות לרשימת התפוצה של הטור שלי, שלחו לי מייל:
odedbenyehuda@gmail.com