2017 בתקשורת החזותית: מפיצול ערוץ 2 עד פארסת חגיגות ה-70

    אותיות נמתחות, לאומנות עיצובית, הקמפיין של ''צים'', שני גופנים עם שמות נשיים, פארסה מביכה במיוחד והציפייה הגדולה לקראת 2018. עודד בן יהודה סוגר שנה

    עודד בן יהודה פורסם: 31.12.17 09:31

    הטרנד הטיפוגרפי:

    אותיות נמתחות לכל הצדדים

    --------------------------

    אחת המגמות הטיפוגרפיות שהגיעו לשיא בשנה האחרונה הייתה ״מתיחה״ של גופנים, ויצירת קומפוזיציה טיפוגרפית של אותיות באורכים, גבהים או עוביים שונים. התוצאה נראית כפונט אלסטי שניחן בתנועה ובתזוזה, כזה שיש לו ״חיים משלו״. אולי זו תוצאה של פלטפורמות הגופנים החינמיות (והמוצלחות, לשם שינוי) שלא שוברות את הכיס למעצבים, ואולי בגלל ההצפה של פונטים חדשים גם בעברית - שמעוררות אצל מעצבים את הצורך להתערב בפונטים קיימים, וליצור ייחוד עיצובי בתוצרים שלהם.


    01_GuySageeor-Kedmi-4047
    שלט ״NO MAN IS AN ISLAND״ כחלק ממיתוג שבוע העיצוב בירושלים 2017 / עיצוב: גיא שגיא (סטודיו שועל)

    01_JDW
    הפתיח באתר של שבוע העיצוב ירושלים 2017 / עיצוב: גיא שגיא (סטודיו שועל)

    01_Pent_02
    הלוגו והשפה הצבעונית של Maker Park / עיצוב: פנטגרם ניו יורק

    MIDRASHA
    מתיחה והרחבה, אפילו בגופנים סריפים. פוסטר לתערוכת הבוגרים בלימודי ההמשך באמנות 2017, המדרשה לאמנות של בית ברל / עיצוב: אלינור סלומון

    באנר לאירוע בבצלאל / עיצוב: רה-לבנט
    באנר לאירוע בבצלאל / עיצוב: רה-לבנט

    הדמיה מתוך מהלך המיתוג לBE ALL / עיצוב: FIRMA
    הדמיה מתוך מהלך המיתוג לBE ALL / עיצוב: FIRMA

    הלוגו של Via Bridges / הסטודיו למיתוג של דן אלכסנדר
    האותיות לא נמתחו אך הוזזו לקומפוזיציה של תנועה -- הלוגו של Via Bridges / מתוך אתר הסטודיו למיתוג ״דן אלכסנדר״

    הלוגו בעל האותיות המשתנות בכרזה לסדרת Wormwood של Netflix
    הלוגו בעל האותיות המשתנות בכרזה לסדרת Wormwood של Netflix

    אותיות נמתחות על צבעים פסיכדלים (הטרנד של השנה הקרובה) - הלוגו לVERTE / עיצוב: Futurebrand
    אותיות נמתחות על צבעים פסיכדליים (הטרנד של השנה הקרובה) -- הלוגו לVERTE / עיצוב: Futurebrand

    ——--

    הטרנד העיצובי:

    דגלים ולאומיות

    ——--

    לפני שנה בדיוק, בפוסט לסיכום 2016, הנחתי שאחת המגמות שיתפסו נוכחות חזקה ב-2017 תהיה Contemporary-Constructivism. מה הסיבות לכך? אולי גל הלאומנות המתחזק ברחבי העולם, אולי הרצון לחזור לפשטות עיצובית מול הרעשים החזותיים שמקיפים אותנו, ואולי סתם געגוע לסגנונות כמו Memphis של שנות ה-80 והקונסטרוקטיביות הגיאומטרית הפשוטה של אמצע המאה הקודמת. כך או אחרת, השנה ראינו יותר ויותר הישענות על צורות גיאומטריות ושימוש בצבעים בודדים וחזקים.


    jhp_lp_graphcore_01
    חלק מעבודת המיתוג של פנטגרם לונדון ל Graph House

    חלק מעבודת המיתוג של פנטגרם לונדון ל Graph House
    חלק מעבודת המיתוג של פנטגרם לונדון ל Graph House

    כיוון עיצובי (שלא נבחר) למיתוג תערוכת הבוגרים של בצלאל / סטודיו רה-לבנט
    כיוון עיצובי (שלא נבחר) למיתוג תערוכת הבוגרים של בצלאל / סטודיו רה-לבנט

    08
    כיוון עיצובי (שלא נבחר) למיתוג תערוכת הבוגרים של בצלאל / סטודיו רה-לבנט

    מכללה-למנהל
    מודעה לתערוכת הבוגרים בפקולטה לעיצוב של המכללה למינהל 2017 / עיצוב: יונתן הדרי וסימונה כצמן

    ההזמנה לתערוכות הבוגרים של שנקר / עיצוב: סטודיו קובי פרנקו, זוהר קרן
    ההזמנה לתערוכות הבוגרים של שנקר / עיצוב: סטודיו קובי פרנקו, זוהר קרן

     

    לעוד עבודות מיתוג של תערוכות הבוגרים מהשנה האחרונה

    ---------

    מהלך המיתוג:

    ערוצי הטלוויזיה בישראל

    ---------

    2017 תיזכר כשנה מטלטלת בתעשיית הטלוויזיה המקומית, שעברה רעידת אדמה. נחשפנו בעוצמה לעולמם של ערוצי הלואו-קוסט, אבל בעיקר חווינו את אחד ממהלכי המיתוג המופרעים וחסרי הפרופורציה שנעשו כאן בשנים האחרונות.


    מפת הטלויזיה הישראלית נכון לסוף 2017
    מפת ערוצי הטלוויזיה נכון לסוף 2017

     

    היום, חודשיים מההשקה של שלושת ערוצי הברודקאסט באפיקיהם החדשים, נראה ששלושתם לא באמת שינו את פניהם ללא הכר. נהפוך הוא: נדמה שמלבד הלוגו של ״כאן״, שחשפנו אותו כאן לראשונה, שלושת מתחריו הם גרסאות מותאמות לאותו לוגו נצחי וטוב של ערוץ 2 ז״ל. בדיעבד, ההיסטריה והפרנויה של שלושת הערוצים ערב ההשקה - במה שהזכיר מאבקי ריגול במלחמה הקרה - נראים מגוחכים עוד יותר.


    האבולוציה של ערוץ 10
    אבולוציית הלוגו של ערוץ 10 -- היחידי שהצליח לנכס לעצמו צורה פשוטה (עיגול מושלם) שנראית עכשווית, זכירה וכזו שקל לעבוד איתה. מבין שלושת הערוצים המחודשים, רק לו יש שפה גרפית מרשימה, חדשנית, שלא נראית כמו משהו שראינו כאן קודם

     

    מרוב היסטריה ואופוריה בעת ובעונה אחת, שכחו בשלוש החברות לעצור לרגע ולשאול את עצמן: רגע, אולי הגזמנו? ואמנם, התוצאה הסופית לא מעניינת. אם הישראלים הם נרקומנים של ערוץ 2, הניחו כנראה מנכ"לי קשת ורשת, אז נבנה את הספרות החדשות שלנו מהספרה 2. מרוב חוסר השראה, נדמה שאותו סטודיו עיצב את הלוגו לשני המתחרים (מקרה מיוחד של not-so-great minds think alike). מי שכן השכיל להיפרד מהספרה הוותיקה שלו היה ערוץ 10, שמחזיק בפיתוח היצירתי ביותר של השפה המותגית.


    האבולוציה של ערוץ קשת
    אבולוציית הלוגו של של קשת. דווקא הלוגו הראשון נראה עד היום הכי מקורי וזכיר. אי שם ב-2002 אומץ הריבוע המעוגל (כמו גם בהוט), ומאז ועד היום אותה צורה מיושנת השתרשה כחלק מזהות המותכ

     

    ועוד מלה מיתוגית על קשת ורשת: לרגע פינטזתי שבאמת יהיו ערוצים שייקראו ״קשת״ או ״רשת״, אבל הסחרור שהם נכנסו אליו, תוך רצון לשלוט בהקלדה על השלט, יצרה בפועל את הערוצים 12 ו-13. אפשר היה להבין את זה בעידן קדום יותר, שבו היה צריך לבדל ערוצי שידור באמצעות מספרים (צ'אנל פור הבריטי, ערוץ 6 אצלנו עד שהפך ל"ערוץ הילדים" וכדומה). לא רק שהמיתוג הובס, אלא שאחרי כל טררם הקמפיינים של החדרת הספרות החדשות, גם הן לא רלבנטיות להמוני הישראלים שמשתמשים ב"עידן פלוס", כמוני למשל: קשת ורשת הן בכלל ערוצים 5 ו-8, וערוץ 10 יושב באפיק 9.


    האבולוציה של ערוץ רשת
    אבולוציית הלוגו של רשת. נדמה שמעולם לא הייתה יד מקצועית אחת שהובילה רעיון אסטרטגי מיתוגי ברור. בין השנים 2000-2015 עבר המותג 6 מתיחות פנים, עם ניסיונות כושלים לניכוס הצורה המרובעת והכה נדירה בפשטותה. הזיה נוספת התגשמה אשתקד, כאשר הוחלט לאמץ את בועת השיחה - אחד הסמלים הכי שחוקים שבנמצא. בגלל פיצול ערוץ 2, רשת נאלצה לאמץ את הספרות 13 שמשוות לה היום מראה מעט יותר מקצועי -- אך רחוק מלהיות מקורי בעיצובו

     

    ----------

    אירוע השנה:

    OFFF TLV

    ----------

    בתעשיית העיצוב הקטנה שלנו, מלבד אירועי ה״פצ׳ה קוצ׳ה״ פעם בשנה, אין הרבה אירועי עיצוב משמעותיים שעוסקים בתקשורת חזותית. OFFF TLV שנחת לראשונה בישראל הפיח חיים ביובש הגדול, ונתן את ההרגשה שקנינו  כרטיס טיסה לאחד הכנסים השווים בעולם. לירי ארגוב וניצן רוזנברג נחשפו לכנס בברצלונה לפני כשנתיים, וקיבלו את הזכות לייבא אותו לארץ הקודש. הכנס כלל רשימה מכובדת של אורחים מבתי סטודיו נחשבים: ג׳וש היגינס שהיה אחראי על מיתוג קמפיין ברק אובמה והיום מעצב בכיר בפייסבוק, בורטון ראסט מ Ideo, וויליאם ארנולד מ The Mill, ג׳ון היואיט מ Moving Brands, והנציגות הישראליות בכנס: נורית קוניאק ונטשה בוגוסלבסקי מסטודיו קוניאק. על המיתוג ובניית השפה הגרפית היו אחראים studio&more ועל הסרטונים Wix. הכנס לא היה רק הצצה למה שקורה היום בעולם, אלא נתן הזדמנות לפגוש את מיטב האנשים בתעשייה, שהרגיש לרגעים כמו כנס מחזורים ענק. מקורות מוסמכים מבטיחים כמה כוכבי על בכנס הבא.


    OFFFTLV_12
    ג׳וש היגינס מפייסבוק, אחד הדוברים המסקרנים שהוזמנו / צילום: מיכה לובטון ואיתן דור

    OFFFTLV_festival
    מוזיאון תל אביב מעולם לא הרגיש כל כך קרוב לנתב״ג / צילום: מיכה לובטון ואיתן דור

    OFFFTLV_videomapping_wix
    קטעי וידאו שהשתלטו על מוזיאון תל אביב בניצוחו של סטודיו Wix / צילום: מיכה לובטון ואיתן דור

    OFFFTLV3
    הרגיש קצת כמו ״כנס מחזורים״ של תעשיית העיצוב המקומית / צילום: מיכה לובטון ואיתן דור

     

    ----------

    הגופנים:

    פדרה וגרטה של מיכל סהר ופיטר בילאק

    ----------

    בשנים האחרונות רואים אצלנו רנסאנס מרשים של גופנים עבריים מצוינים. בפני הטיפוגרפים העבריים עומד אתגר משולש: ליצור גופן מבודל וזכיר, שיהיה עדכני, ושיוכל לעבוד בהרמוניה עם גופן לועזי מקביל. השנה הושקו שני גופנים מעניינים, עם שמות גלותיים - ״גרטה״ ו״פדרה״ באים מאותו בית יוצר, אם כי בשתי יבשות שונות: המעצבת והטיפוגרפית הבולטת מיכל סהר, יחד עם פיטר בילאק, מעצב צ׳כי שחי בהולנד, ומי שייסד את Typotheque, ואת המגזינים Dot Dot Dot, וWorks That Works.


    bookltes
    חוברות שהודפסו עבור השקת הפונטים / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק

    event1
    הקרנה על בניין של האותיות, מתוך אירוע ההשקה / צילום ועיצוב: סטודיו מיכל סהר

     

    ״לפני שלוש שנים נתקלתי באות לטינית בלתי שגרתית ונשביתי בקסמה״, פותחת מיכל סהר את דבריה בחוברת שהוכנה לאירוע השקת הפונטים. "פדרה-סריף (פיטר בילאק 2005) מחברת צורות מבניות מנוגדות למראה לכדי מערכת הרמונית אחת (...) עם הזמן הבנתי שכל ההחלטות העיצוביות בפדרה מתחקות אחר תנועת היד הכותבת״. כמה שנים אחר כך פגשה את בילאק, וכך נוצר החיבור. הגופן ״פדרה״, שמוגדר כ״אות תלת-לשונית עבור מציאות תלת לשונית״, לא רק עוצב בעברית, בלטינית ובערבית בגרסה סנסריפית וסריפית, אלא גם בהטיה (קורסיבית) לעברית.


    כפולה מתוך החוברת פדרה / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק
    כפולה מתוך החוברת. פדרה / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק

    fedra_poster
    פוסטר שהוכן עבור השקת הפונט פדרה / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק

    כפולת השער של החוברת של הפונט גרטה / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק
    כפולת השער של החוברת / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק

    greta_poster
    פוסטר שעוצב עבור הפונט גרטה / עיצוב: מיכל סהר ופיטר בילאק

    ---------

    תערוכת השנה בעיצוב:

    דן ריזינגר ואופוריה

    ---------

    אי-אפשר היה לבחור אחת, אז בחרתי שתיים. הראשונה היא התערוכה ״סימני דרך - 60 שנות עיצוב של דן ריזינגר״ במוזיאון ישראל בירושלים, באוצרותו של דן הנדל, שהצליחה ללכוד במדויק את ה-DNA של אחד הגרפיקאים המשפיעים בישראל. רונית צ'רניקה, אריאל ערמוני וקרן וגולן עיצבו את התערוכה המעניינת, שמלווה באחד הקטלוגים החשובים שנעשו כאן בשנים האחרונות. גילה קפלן ונירית בנימיני עיצבו את הקטלוג, שנפתח ונסגר בסדרת כפולות ללא מלים, עם דפים של צבעים, צורות וטקסטורות שיצר ריזינגר במרוצת השנים. הקטלוג משלים את חווית השוטטות בתערוכה, ומוצגות בו הרחבות ודימויים רבים לפרויקטים שמוצגים בה. בכל פרק משובצים מאמרים מרתקים (של גדעון עמיחי, עדי אנגלמן, תרזה בן פורת, אדריאן שונסי, הנרי אורבך ורני רדזלי), והתפזורת הלא-קונבנציונלית הזו הופכת את הקטלוג למוצר חובה אצל כל מעצב או סטודנט לתקשורת חזותית.


    Reisinger-117
    אחת הכניסות לתערוכה: קירות צבעוניים ענקיים שמרכיבים את פלטת הצבעים של דן ריזינגר / צילום: אלי פוזנר

    Reisinger-152
    אלעל, התיאטרון הלאומי הבימה, לילי, טמבור, טבע -- חלק זעיר מהלוגואים שיצר ריזינגר -  נתלו מתקרת התערוכה. שוטטות בין אבני הדרך של התרבות המקומית / צילום: אלי פוזנר

    Reisinger-162
    עיצוב לתחנות ״דלק״ - מוצג מתוך התערוכה / צילום: אלי פוזנר

     

    הפרויקט המוזיאלי השאפתני של השנה היה ״אופוריה״, באוצרותו של יניב שפירא, מנהל ואוצר הראשי במשכן לאמנות, עין חרוד. זהו פרויקט פוליטי

    המורכב מחמש תערוכות נפרדות שעוסקות ב-50 שנות כיבוש בשטחים, ובאופן שבו החברה הישראלית חיה בצלו של הכיבוש. על עבודת המיתוג הופקדו שגיא בלומברג, זהר רזניק ומעיין ארזי מלינרסקי מסטודיו ״זיקוק״, שיצרו לוגו בתנועה עם תצורות גרפיות רבות. הלוגו החכם היטיב לבטא את פקודת היציאה למלחמת ששת הימים - ״סדין אדום״ - וגם שידר מסר של ״דגל אדום״ - אות אזהרה לבאות. חמש התערוכות, שאותן אצרו דנה אריאלי, מיקאלה זיס, אלעד ירון, טל גלפר ויניב שפירא, הרכיבו פסיפס מרתק של עבודות עם מסר חזק. בתקשורת חזותית המסר הוא המדיום, והתערוכה הזו עשתה בית ספר לכל מי שרצה לטעום משהו מכוחםשל דימוי, מלה ועיצוב חזותי.

     


    ההזמנה לתערוכת אופוריה / מיתוג עיצוב וקונספט - סטודיו זיקוק. שגיא בלומברג וזהר רזניק.
    ההזמנה לתערוכת אופוריה / מיתוג עיצוב וקונספט -- סטודיו זיקוק. שגיא בלומברג וזהר רזניק

    כמו מפת קרב והתקפה צבאית: מפת התערוכה ״אופוריה״ / מיתוג עיצוב וקונספט - סטודיו זיקוק. שגיא בלומברג וזהר רזניק
    כמו מפת קרב והתקפה צבאית: מפת התערוכה ״אופוריה״ / מיתוג עיצוב וקונספט -- סטודיו זיקוק. שגיא בלומברג וזהר רזניק

    סיכות שחולקו בתערוכות ״אופוריה /
    סיכות שחולקו בתערוכות ״אופוריה / מיתוג עיצוב וקונספט -- סטודיו זיקוק. שגיא בלומברג וזהר רזניק

     

    שגיא בלומברג הסביר, כי אלמנט נוסף שבא לידי ביטוי במיתוג הוא השימוש ב-X ובחמישה X, שהם 50 בספרות רומיות, "ומציינות את היובל למלחמה. האלמנטים המיתוגיים, כמו מפת התערוכה, הכרזה וכו', מבוססים על אלבומי הניצחון הפופולריים שיצאו בעקבות המלחמה״.

     


    עידו-ברונו,-הסליק-של-צ'כוב,-אבני-שדה-ושנתון-סטטיסטי,-1988,-צלמת--איה-וינדמילר
    הסליק של צ׳כוב״, אבני שדה ושנתון סטטיסטי, 1988, עבודה של עידו ברונו / צלמת: איה וינדמילר

    רותו-מודן-(1)
    עבודה של המאיירת רותו מודן / מתוך התערוכה ״אופוריה״, מוזיאון עין חרוד

    תמיר-שפר,-אמא-ובן,-2005,-אקריליק-על-עץ
    אמא ובן, עבודה של תמיר שפר, 2005 / מתוך התערוכה ״אופוריה״, מוזיאון עין חרוד

    ----------

    קמפיין השנה:

    צים

    -----------

    יש סיכוי שלא נתקלתם בקמפיין של "צים", אבל לא רק שהוא התפרסם בעשרות מדינות, אלא גם נכנס למגזין הפרסום הנחשב Archive. על הקמפיין חתום הפרסומאי גדעון עמיחי, עם צוותו בחברת הקריאייטיב No, No, No, No, No, Yes. הקמפיין פשוט ושנון, והוא מצליח לסקרן מבלי להתחכם ובלי להלאות. חיוך עולה בזווית הפה כשמפענחים את הקוד שלו - והנה הוכחה נוספת לכך שהאקסיומה Less is More לא סתם הפכה לאמרה שגורה: במקום להתחנף לקהל, מאתגרים אותו.

     

    צוות No, No, No, No, No, Yes: גדעון עמיחי, גיל אבים, זאב רביד, רוני שניידר, לירון בן יעקב, דפנה צרור, ליאת לפושין, גלי נמדר.

    עיצוב האתר החדש: RSVP, ניב פרחי ומיכל רייכר UX/UI.

     


    מודעה מתוך הקמפיין לחברת צים / עיצוב: חברת הקריאייטיב No, No, No, No, No, Yes
    מודעה מתוך הקמפיין לחברת צים / צילום: WARHAFTIG-VENEZIAN, משרד: No, No, No, No, No, Yes, צים: Corporate Communication & Global Marketing

    מודעה מתוך הקמפיין לחברת צים / עיצוב: חברת הקריאייטיב No, No, No, No, No, Yes
    מודעה מתוך הקמפיין לחברת צים / צילום: Flightpath Aerial Photography, משרד: No, No, No, No, No, Yes, צים: Corporate Communication & Global Marketing

     


    מודעה מתוך הקמפיין לחברת צים / עיצוב: חברת הקריאייטיב No, No, No, No, No, Yes
    מודעה מתוך הקמפיין לחברת צים / צילום: Flightpath Aerial Photography, משרד: No, No, No, No, No, Yes, צים: Corporate Communication & Global Marketing

    הקמפיין המוצלח הפך לנראות הרשמית של צים האתר החברה /
    הקמפיין המוצלח הפך לנראות הרשמית של צים האתר החברה / צילום: Flightpath Aerial Photography, משרד: No, No, No, No, No, Yes, סטודיו R•S•V•P

    ——--

    תערוכת האיור:

    ניב תשבי

    ——--

    שבוע האיור הפך בשנים האחרונות לנקודת-ציון בולטת באירועי התרבות בישראל, בניצוחו של יובל סער, וחשף השנה כמה תערוכות מרתקות שהצליחו לצאת מגבולות הז׳אנר של ״תערוכות איור״ שגרתיות. אחת שנחקקה בזכרוני הייתה ״סנוז״ של ניב תשבי, בוגר בצלאל. תשבי, שהצבע הוורוד הפך לסמלו המסחרי, לא אוהב להגדיר את עצמו ״מאייר״ או ״אמן״. הוא השתלט על אחד מחללי המחסנים בנמל יפו, ויצר שם מעין מערכת פיזיולוגית אנושית, ספק מפורקת ספק מתהווה בתהליך של בריאה. ״האורגניזם הזה אינו עצמאי. הוא מתוחזק על ידי מערכת הנשמה מלאכותית שמזינה אותו במקטעים ומזרימה לו נשימות״, הסביר לי. הגוף עשוי PVC נמתח (כמו במתקנים מתנפחים) ומחובר למערכת החדרת אוויר, שמנפחת ומשחררת אותו לסירוגין מדי כמה דקות.


    8B0A7324-1
    הכניסה לתערוכה של ניב תשבי, ״סנוז״, בנמל יפו / עיצוב גרפי: נעמה טוביאס, צילום: טל ניסים

    8B0A7143-1
     החלל שעוטף את היצירה מעניק לה מעטפת והגנה, קצת כמו רחם / צילום: טל ניסים

    8B0A7163-1
    ״האברים המקוטעים לרגע נראים פסיביים, חלקם ספק תותב, וחלקם מנסים לתפוס עצמאות״ / צילום: טל ניסים

    8B0A7188-1
    ניב תשבי בתערוכה / צילום: טל ניסים

     

    ״יש כאן מאמץ, אמנם רפוי, להחיות, להניע, להזיז או לשנע דברים למקום כלשהו", אומר תשבי, "אבל כל פעולה כאן נבלמת. גם הנשימה. החלל הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה, גם במובן הארכיטקטוני שלו וגם במהות ובאופי. "גם גוף אנושי הוא חלל ובמידה מסוימת מחסן. מרחב לאברים שלנו. ניסיתי ליצור אחד שהוא בלתי ניתן להפרדה״.

     


    8B0A7318-3
    ״מצב שהגוף מתפקד כגוף בלבד, ללא "האני", הוא קיים כפי שטבע קיים, כמשהו קיומי בלבד, מנוטרל ממשמעות״ ניב תשבי / צילום: טל ניסים

    ——--

    פדיחת השנה:

    70 שנה למדינת ישראל

    ——--

    בחודש מאי הקרוב תחגוג מדינת ישראל 70 שנים להיווסדה. לקראת האירוע החשוב יצא משרד התרבות והספורט, בהנהגתה של השרה מירי רגב, בקול קורא חגיגי במיוחד: רגב הזמינה את המוני בית ישראל להציע קונספט לטקס עצמו, ולעצב לוגו רשמי שילווה את כל הפרסומים של משרדי הממשלה והאירועים הרשמיים לאורך השנה. כמה משלמים על העבודה המורכבת הזו? אפס שקלים.

    ב-2017 התברר שהמציאות הישראלית כוללת עבודה בחינם תמורת "כבוד", וזה מגיע ממשרד ממשלתי עם תקציב שנתי של 900 מיליון שקל, שלא מוכן להעסיק משרד מקצועי או צוות מוחות יצירתי לקראת חגיגות 70 שנה למדינה. המהלך המביש נתן חותמת רשמית לתפישה מעוותת שמחלחלת בהדרגה כבר שנים: שמותר לזלזל בעבודתם של המעצבים הגרפיים, אנשי הקריאייטיב, האסטרטגים, המאיירים, הצלמים, הכותבים ושאר אנשי קהילת העיצוב באשר הם, שהם חלק גאה ובלתי נפרד מחיי התרבות. עוד על הפארסה של השנה: בכתבה שפורסמה כאן באוקטובר.


    שרת התרבות מירי רגב מכריזה על תחרות עיצוב הלוגו החגיגי, בחינם.
    שרת התרבות מירי רגב מכריזה על תחרות עיצוב הלוגו החגיגי, בחינם.

    s70_6
    מישהו כבר ״עיצב״ סמל -- לוגו חגיגות ה70 מתוך אתר התחרות שהשיק משרד התרבות והספורט.

    ——--

    ציפיית השנה (לשנה הבאה):

    המיתוג של הרכבת הקלה של גוש דן

    היום שבו תושק סוף-סוף רכבת תחתית בגוש דן יהיה רגע מכונן. אי אז בסוף 2015, ניסינו גם אנחנו ב-Xnet לנבא (גם אם באופן מעט ציני) איך ייראה הלוגו של הרכבת הדמיונית. לפני כחודשיים הקימה נת"ע, שאחראית על הפרויקט, מיצב מושקע ויקר במיוחד בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, שהזמין את הציבור לבקר בקרון לדוגמה ולהבין כיצד תיראה הנסיעה מפתח תקוה לבת ים ובחזרה. בסרטוני ההדמיה ובשילוט על תחנת הרכבת המדומיינת, נראו כבר כמה ניסיונות מיתוגיים. מה מהם יאומץ? לא ברור, כי מהדוברות של נת"ע מסרו לנו ש״עדיין עובדים על המיתוג של הרכבת, ושהמצגת שהופיעה באתר הייתה של מומחה בינלאומי שעובד על הפרויקט״. מבטיחים לעקוב.


    כתובת גרפיטי מהאתר שהוקם בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, שחשף את לוגו הרכבת / עודד בן יהודה
    כתובת גרפיטי מהאתר שהוקם בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, שחשף את לוגו הרכבת / עודד בן יהודה

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אני איש עיצוב, תרבות, מחקר, איש של מילים ותוכן.
    בוגר המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", ותואר שני בעיצוב ב-London College of Communication. בשנת 2007 הקמתי את Graphics & Words - סטודיו המתמחה בחשיבה קריאטיבית עיצובית מולטידיספלינרית, יצירת זהויות מותגיות ומחקרי טרנדים. כיום, בין השאר, אני זוכה להשתתף בתערוכות עיצוב, וגם לשמש מנהל קריאייטיב ויועץ למספר בתי סטודיו ומותגים מהמובילים בארץ. בעשור האחרון, אני מחלק את זמני כמרצה באקדמיות השונות - "בצלאל", "מנשר", "שנקר", "ויצ"ו חיפה" ואוניברסיטת תל-אביב.

    להצטרפות לרשימת התפוצה של הטור שלי, שלחו לי מייל:
    odedbenyehuda@gmail.com